המתכון לאושר אמיתי
ממתכון טוב וטבח טוב יוצאת ארוחה טובה. האושר הוא במובן מסוים כמו ארוחה טובה. אין הוא תולדה של גורם אחד, אלא דברים רבים בחיים חוברים יחדיו והאושר הוא התוצר המוגמר. עם הגורמים השונים נמנים עבודה, משחקים, זמן בחברת משפחה וידידים ופעילויות רוחניות. קיימים גם גורמים פחות בולטים כמו גישות, רצונות ומטרות.
למרבה השמחה, אין לנו צורך לחפש בכוחות עצמנו את המתכון לאושר אמיתי. מדוע? משום שהבורא העניק לנו ספר הדרכה נפלא, המקרא, המצוי כיום בשלמותו או בחלקו ב־377,2 שפות וניבים — הרבה יותר מכל ספר אחר בעולם!
תפוצה מרשימה זו מעידה על רצון הבורא שכל בני האדם ייהנו מאושר ומבריאות רוחנית (מעשי השליחים י׳:34, 35; י״ז:26, 27). ”אני... מלמדך להועיל”, אומר אלוהים. הוא מבטיח שאם נקשיב למצוותיו יהיו לנו שלום ושלווה ”כנהר” (ישעיהו מ״ח:17, 18).
הבטחה זו מזכירה לנו את דברי ישוע שצוטטו במאמר הקודם: ”אשרי המודעים לצורכם הרוחני” (מתי ה׳:3, ע״ח). הרוחניות המוזכרת כאן אינה אדיקות דתית מוחצנת. השפעתה ניכרת בכל היבטי חיינו. רוחניות זו היא ביטוי לנכונות מצידנו להקשיב לאלוהים וללמוד מפיו, תוך הכרה בעובדה שהוא מכיר אותנו הרבה יותר טוב ממה שאנו מכירים את עצמנו. ”מה שמשכנע אותי יותר מכל דבר אחר שהמקרא בא מאלוהים”, אומר ארול הלומד את המקרא כבר יותר מ־50 שנה, ”הוא שבכל פעם שמיישמים את הכתוב בו, רואים תוצאות חיוביות!” לדוגמה, שים לב לעצותיו המעולות של המקרא לגבי רדיפת בצע ותענוגות.
הדרכה נבונה בנוגע לכסף
ישוע אמר: ”חיי האדם אינם תלויים בשפע נכסיו” (לוקס י״ב:15). ערכך האמיתי, בייחוד בעיני אלוהים, אינו נמדד לפי גודל חשבון הבנק שלך. למעשה, רדיפת ממון לרוב מוסיפה דאגות, ואלו מעיבות על שמחת החיים וגוזלות זמן מעניינים חשובים יותר (מרקוס י׳:25; טימותיאוס א׳. ו׳:10).
לדברי ריצ׳ארד ריין, פרופסור לפסיכולוגיה בארצות־הברית, ככל שאנשים מחפשים סיפוק בדברים חומריים, הסיפוק חומק מידיהם. שלמה המלך ניסח זאת במילים אלה: ”אוהב כסף לא ישבע כסף, ומי אוהב בהמון לא תבואה” (קהלת ה׳:9). ניתן להשוות זאת לגירוד שנגרם מעקיצת יתוש — ככל שמגרדים תחושת הגירוי גוברת עד שנוצר פצע פתוח.
המקרא קורא לנו לעבוד בחריצות וליהנות מפרי עמלנו (קהלת ג׳:12, 13). הדבר תורם להעלאת הדימוי העצמי, וזהו מרכיב חיוני נוסף במתכון לאושר. ניתן גם לטעום מן ההנאות הבריאות שהחיים מזמנים לנו. אך יש הבדל בין אדם המפיק במידת מה הנאה ממה שאפשר לקנות בכסף לבין אדם המעמיד את רדיפת הממון במרכז חייו.
הנאות ובילויים במקומם הראוי
השקפת חיים רוחנית מסייעת לנו להפיק את מרב התועלת מבילויים והנאות. ישוע בילה בשמחות ובאירועים מהנים שכללו אוכל ושתייה (לוקס ה׳:29; יוחנן ב׳:1–10). אך לא מהם שאב ישוע את עיקר אושרו בחיים. את ההנאה הגדולה מכול מצא בעיסוקים רוחניים, וביניהם הפעילות ללמד אודות אלוהים ואודות מטרתו ביחס לאנושות (יוחנן ד׳:34).
שלמה המלך התנסה בתענוגות כדי לבדוק אם בהם טמון הסוד לאושר. ’אֲנַסְכָה בשמחה וראיתי בטוב’. המלך העשיר לא היסס ולא חסך מעצמו מאומה. על־פי אחד מתרגומי המקרא המודרניים לאנגלית (New English Bible), שלמה ”צלל לתוך התענוגות”. ומה הרגיש לאחר מכן? הוא כתב: ”והנה, גם הוא הבל” (קהלת ב׳:1).
ריקנות וחוסר סיפוק — זה מה שמרגישים בדרך כלל הנהנתנים. חוקרים שהשוו בין רדיפת תענוגות לבין עבודה תכליתית, פעילויות רוחניות ומעורבות משפחתית, גילו כי התענוגות והבילויים מצויים בסוף רשימת הגורמים התורמים לאושרם הכללי של הנבדקים.
הייה נדיב ומכיר טובה
אנשים מאושרים אינם מרוכזים בעצמם אלא נוטים להיות נדיבים ולהתעניין בזולת. ”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל”, אמר ישוע (מעשי השליחים כ׳:35, ע״ח). בנוסף לנתינה חומרית, אנו יכולים לתת מזמננו ומכוחנו, ואלה דברים שמן הסתם יתקבלו בהערכה רבה יותר, בייחוד במסגרת המשפחה. בעלים ונשים צריכים להקדיש זמן זה לזה כדי שנישואיהם יהיו איתנים ומאושרים, וחשוב שההורים יפנו מספיק זמן לילדיהם כדי לשוחח עימם, להפגין כלפיהם חיבה ולהדריכם. נתינה כזו תורמת לצמיחתם של בני המשפחה והופכת את הבית לחממה של אושר.
לעומת זאת, אם אתה הצד המקבל, ואחרים נותנים לך מעצמם או בדרכים אחרות, האם אתה ’מכיר טובה’? (קולוסים ג׳:15) גישה כזו יכולה לחולל פלאים ביחסינו עם הזולת ולתרום רבות לאושרנו. עד כמה נעים לשמוע ביטויי הערכה כנים!
הכרת טובה גם מחדדת את מודעותנו לדברים הטובים שקורים לנו. בניסוי מבוקר שהתקיים באוניברסיטת קליפורניה שבריבֶרסַייד, ארה״ב, ביקשה החוקרת מן הנבדקים לנהל ”יומן הכרת טובה” — יומן שבו ירשמו את הדברים שעליהם הם אסירי תודה. אין זה מפתיע שבתוך שישה שבועות חלה עלייה ניכרת בסיפוק שחשו הנבדקים בחייהם.
מהו הלקח? בלי תלות במצבך, למד לראות את חצי הכוס המלאה. למעשה, המקרא קורא לנו לעשות כן: ”שימחו תמיד; הודו על כל דבר” (תסלוניקים א׳. ה׳:16, 18). כמובן, לשם כך עלינו להיזכר במודע בדברים הטובים שקורים לנו. למה שלא תשים לך זאת למטרה לאמץ גישה זו?
אהבה ותקווה — גורמים חיוניים לאושר
נאמר, ובצדק, כי מן העריסה ועד הקבר זקוק האדם לאהבה, ובלעדיה הוא קמל. אבל מהי אהבה? היום המילה אהבה נזרקת פעמים רבות לחלל האוויר. בכל אופן, המקרא מתאר אותה בשפה יפהפייה: ”האהבה סבלנית ונדיבה; האהבה אינה מקנאת; האהבה לא תתפאר ולא תתנשא; היא לא תנהג בגסות, לא תדרוש טובת עצמה, לא תרגז ולא תחשוב רעה. האהבה לא תשמח בעוולה, כי באמת שמחתה. היא תכסה על הכול, תאמין בכול, תקווה לכול ותסבול את הכול” (קורינתים א׳. י״ג:4–8).
אהבת אמת היא ההיפך הגמור מאנוכיות! האדם האוהב ’אינו דורש את טובת עצמו’, ולכן אושרו של האחר חשוב לו מאושרו האישי. לצערנו, אהבה כזו נעשית יותר ויותר נדירה. למעשה, בנבואתו החשובה על קץ הסדר הנוכחי, אמר ישוע כי ”תתקרר אהבת רבים” (מתי כ״ד:3, 12; טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5).
אך המצב לא יימשך לעד, משום שזהו עלבון לבורא הנחשב להתגלמות האהבה! (יוחנן א׳. ד׳:8) בקרוב ימחה אלוהים מעל פני האדמה את כל האנשים אכולי השנאה הפועלים מתוך חמדנות. הוא יותיר בחיים רק את מי שעושים מאמצים לטפח את האהבה שתוארה קודם לכן. בעקבות זאת השלום והאושר ימשלו בכיפה. הבטחת המקרא תקום ותהיה: ”ועוד מעט ואין רשע, והתבוננת על מקומו ואיננו; וענווים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום” (תהלים ל״ז:10, 11).
תאר לעצמך: לחיות יום יום ב’עונג’ ובהנאה צרופה! פלא שהמקרא אומר: ”גילו בתקווה”? (רומים י״ב:12) התרצה ללמוד עוד על תקווה נפלאה זו שמעניק אלוהים לעושי רצונו? אם כן, קרא נא את המאמר הבא.
[קטע מוגדל בעמוד 7]
”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (מעשי השליחים כ׳:35, ע״ח).
[תיבה/תמונה בעמוד 5]
סיפורי הצלחה עד כמה הם קרובים לאמת?
מדי פעם מגיעים לאוזנינו סיפורים על אנשים שגדלו במשפחות מצוקה, ולמרות זאת נלחמו כנגד כל הסיכויים והתעשרו מאוד. ”סיפורים אלה מובאים לפעמים כהוכחה לכך שאנשים אלה הפיקו את המקסימום מן המצוקה והצליחו בחיים למרות או בזכות ילדותם העשוקה”, מוסבר בכתבה על אושר בעיתון סן פרנסיסקו כרוניקל. ”על־פי מחקרים, הבעיה בפרשנות זו היא שאחרי הכול הם לא הפכו למאושרים יותר. הם פשוט התעשרו”.
[תיבה/תמונה בעמוד 6]
שמחת חיים יפה לבריאות
השמחה יפה לבריאות. ”נראה כי שמחה או מצבים נפשיים דומים כמו אופטימיות ושביעות רצון מקטינים את הסיכון למחלות לב וכלי הדם, למחלות ריאה, לסוכרת, ליתר לחץ דם, להצטננויות ולדלקות במערכת הנשימה העליונה או מפחיתים מחומרתם”, נאמר בשבועון טיים. בנוסף לכך, ממחקר שנערך בהולנד בקרב מטופלים קשישים עולה כי בתקופה בת תשע שנים ירד הסיכון למוות בשיעור מדהים של 50 אחוז בזכות שמחת חיים וגישה חיובית!
לא ברור לגמרי כיצד המצבים הנפשיים משפיעים על הגוף. אך המחקרים מלמדים כי אצל אנשים חיוביים ואופטימיים נמדדות רמות נמוכות יותר של הורמון המתח קורטיזול, הידוע כחומר המדכא את המערכת החיסונית.
[תמונה בעמודים 4, 5]
כפי שממתכון טוב יכולה לצאת ארוחה ערבה לחיך, כך יישום הדרכת אלוהים יכול להוביל לאושר