ילדים במתקפת טרור
אתה רואה אותם בדרכים לעת ערביים בצפון אוגנדה, ילדים יחפים, באלפיהם. הם עוזבים את כפריהם לפני רדת החשיכה וצועדים לערים גדולות יותר כגון גוּלוּ, קיטגום ולירה. בהגיעם למחוז חפצם הם מתפזרים לבניינים, תחנות אוטובוסים, פארקים וחצרות. עם הנץ החמה תראה אותם שוב בדרכים, חוזרים הביתה. מה פשרה של שגרה בלתי רגילה זו?
יש המכנים אותם נוסעי לילה קבועים. אולם צעירים אלה אינם הולכים לעבוד במשמרת לילה. הם עוזבים את הבית בשעות הערב המוקדמות מכיוון שעם רדת החשיכה על הכפרים, הופך הבית למקום מסוכן.
במשך קרוב לעשרים שנה פולשים כוחות גרילה ליישובים כפריים ותופסים בכוח ילדים. מדי שנה הם חוטפים מאות בנים ובנות מבתיהם ונעלמים בסבך הג׳ונגל. ילדים אלה נלקחים בדרך כלל בלילה ומשמשים בידי המורדים כחיילים, סבלים ועבדי מין. אם הם אינם משתפים פעולה, כורתים שוביהם את אפם או את שפתותיהם. מי שמנסים להימלט ונתפסים צפויים למות מוות מצמרר.
ישנם קורבנות צעירים נוספים של הטרור. צעירים קטועי איברים בסיירה לאון היו פעוטות כאשר אנשים נושאי מצ׳טות כרתו את ידיהם וכפות רגליהם. ילדים באפגניסטן משחקים במוקשים המעוצבים בצורת פרפרים ומאבדים אצבעות ועיניים כאשר ”צעצועים” צבעוניים אלה מתפוצצים.
נפגעי טרור צעירים מוצאים את מותם בצורות מחרידות אחרות. למשל, בין 168 ההרוגים בהתקפת הטרור על אוקלהומה סיטי בארה״ב ב־1995, היו 19 ילדים, חלקם עדיין בחיתולים. כמו משב רוח עז המכבה באחת את להבות הנרות, קיפדה הפצצה בן רגע את חייהם. התקפת הטרור גזלה מהם את הזכות להיות ילדים, לשחק ולצחוק ולהתכרבל בזרועות הוריהם.
מאורעות אלו אירעו לאחרונה, אבל הטרור מכה באנושות כבר מאות שנים, כפי שנראה בהמשך.