מנקודת המבט המקראית
האם בני אדם הופכים עם מותם למלאכים?
אריירו הקטנה נקטפה באיבה. רק בת שבע הייתה במותה. הוריה מוכי היגון הביטו בה שוכבת בארון המתים ולבושה לבן. הכומר שביקש לנחמם אמר להם: ”אלוהים רצה מלאך נוסף, והוא לקח את אריירו הקטנה שתהיה לצידו. עכשיו נשמתה מרחפת מסביב לכס הכבוד של האל הכול־יכול”.
רבים מאמינים באמונה שלמה שהמלאכים הם נשמות המתים, אם כי דתות מעטות תומכות רשמית בתפיסה זו. אמונה זו צוברת פופולאריות בזכות סרטים וסדרות טלוויזיה על אנשים מתים ה’מקבלים כנפיים’ ונעשים מלאכים לאחר שהם עוזרים לחיים ומגינים עליהם.
האם אתה באמת יכול לצפות שיקיריך יהפכו עם מותם למלאכים? מה מלמד המקרא? כדי להשיב על כך, הבה נראה קודם כול מה יש לכתבי־הקודש לומר על טבעם של המלאכים ועל מצבם האמיתי של המתים.
מלאכים — ברואים מיוחדים במינם
המלאכים הם משרתי אלוהים רבי און, סמויים מן העין שמשכנם בתחום הרוחני. קיומם אינו תלוי בבני אדם. הם יצורים רוחניים שנבראו על־ידי אלוהים. במקרא נאמר: ”יהללו [המלאכים] את שם יהוה; כי הוא ציווה ונברָאו” (תהלים קמ״ח:2, 5).
המקרא מגלה שמיליוני יצורים שמימיים נאמנים, ובהם שרפים וכרובים, משרתים בצייתנות בתפקידים נבחרים על־פי מעמדם ומשימתם (תהלים ק״ג:20, 21; ישעיהו ו׳:1–7; דניאל ז׳:9, 10). האם בני אדם היו צריכים למות כדי שאלוהים יביא את כל המלאכים האלה לידי קיום? אין זה מתקבל על הדעת. מדוע?
מן המקרא עולה שהמלאכים נבראו זמן רב לפני האדם. כאשר ברא יהוה את כוכב הלכת ארץ, שלימים נועד לאכלס את בני האדם, ’רנו יחד והריעו’ המלאכים המוצגים בלשון פיוטית ככוכבי בוקר (איוב ל״ח:4–7). לפיכך, המלאכים היו קיימים עידן ועידנים לפני שהתהלך האדם על פני האדמה.
יתר על כן, המלאכים ובני האדם נבדלים זה מזה במידה רבה בטבעם ובתפקידם במטרת יהוה.a על האדם נאמר: ”ותחסרהו מעט מאלוהים [כלומר, מן המלאכים]”. מכאן שיצורים רוחניים אלה נחשבים בצדק על־אנושיים בעלי יכולות שכליות ופיזיות גבוהות יותר (עברים ב׳:7). ”מעונם” של המלאכים הוא בשמיים (יהודה 6). ובאשר לבני האדם, המטרה המקורית של אלוהים הייתה שהם יחיו לנצח עלי אדמות (בראשית א׳:28; ב׳:17; תהלים ל״ז:29). אילו צייתו אדם וחוה לאלוהים, הם לא היו מתים לעולם. מן ההתחלה אפוא היו לבני האדם ולמלאכים תפקידים שונים במטרת אלוהים.
מה קורה אחרי המוות?
להלן שאלות חשובות נוספות שעלינו לבחון: מה קורה לאנשים לאחר מותם? האם הם ממשיכים להתקיים בצורה אחרת, אולי כמלאכים בתחום הרוחני? המקרא משיב על כך בצורה פשוטה וברורה: ”החיים יודעים שימותו; והמתים אינם יודעים מאומה” (קהלת ט׳:5). אם כן, במותם בני האדם פשוט חדלים להתקיים. המתים אינם יודעים, מרגישים וחווים מאומה.
האם יש תקווה למתים? ודאי שיש! המקרא מראה שהתקווה השמורה למרבית המתים היא לקום לתחייה. רובם המכריע ישובו לחיות כבני אדם בגן עדן עלי אדמות (לוקס כ״ג:43; יוחנן ה׳:28).
למספר אנשים מצומצם יש תקווה לקום לתחייה בשמיים. מספרם קטן — בסך הכול 000,144. אלא שהם נבדלים במידה ניכרת מאותם יצורים המוכרים כמלאכים. למשל, ה־000,144 משמשים כמלכים וככוהנים בני אלמוות ביחד עם המשיח. בנוסף, יש להם סמכות כשופטים (קורינתים א׳. ו׳:3; ההתגלות כ׳:6). האם הם תינוקות שמתו? לא. הם תלמידי המשיח שנוסו ונבחנו עד תום (לוקס כ״ב:28, 29).
תן דעתך גם לניגוד בין אנשים מתים למלאכים חיים: המתים ”אינם יודעים מאומה”, ואילו המלאכים נמצאים בהכרה מלאה ויש להם רגשות ורצונות אישיים. הם בעלי בחירה חופשית (בראשית ו׳:2, 4; תהלים קמ״ו:4; פטרוס ב׳. ב׳:4). המתים מתוארים כ”רפאים” או כחסרי כוח, ואילו המלאכים מוצגים כ”גיבורי כוח” (ישעיהו כ״ו:14; תהלים ק״ג:20). ובשעה שצאצאי אדם הראשון מתים כתוצאה מהחטא והאי־שלמות, המלאכים יראי האלוהים מושלמים ונהנים ממעמד רצוי לפני יהוה (מתי י״ח:10).
הרעיון שהמלאכים הם נשמות הנפטרים מתאים אולי לתוכניות טלוויזיה או לסרטים דמיוניים, אבל אין לו כל אחיזה במקרא. האמיתות המקראיות המוסברות במאמר זה עוזרות לנו להימנע מתפיסות מוטעות בנוגע לגורלם של יקירינו שמתו. והמקרא מבטיח לנו שהמלאכים הנאמנים — משרתי אלוהים רבי עוצמה שנבראו כל אחד לחוד — עולים על בני האדם ותמיד מוכנים למלא את רצון יהוה. למרבה השמחה, רצון אלוהים הוא שהמלאכים ישגיחו על בני אדם המכבדים אותו בכנות ועושים כל מאמץ לשרתו, ויעזרו להם (תהלים ל״ד:8).
[הערת שוליים]
a למילה ”מלאך”, שפירושה המילולי ”שליח”, טווח משמעויות רחב ובכלל זה יצורים רוחניים שונים ואפילו בני אדם המשמשים ככלי שרת בידי אלוהים. במאמר זה אנו מדברים על היצורים הרוחניים אשר לרוב מכונים במקרא מלאכים.
האם שאלת את עצמך...
◼ האם יקיריך שנפטרו הם עכשיו מלאכים המשרתים את אלוהים בשמיים? (קהלת ט׳:5, 10)
◼ האם ילדים מתים כי אלוהים רוצה עוד מלאכים לצידו? (איוב ל״ד:10)
◼ האם המתים יכולים לחזור כדי להגן על החיים? (ישעיהו כ״ו:14)
[קטע מוגדל בעמוד 29]
”הללוהו, כל מלאכיו. הללוהו, כל צבאיו. יהללו את שם יהוה; כי הוא ציווה, ונברָאו” (תהלים קמ״ח:2, 5).