בני הרומה — אלף שנות שמחה ועצב

האירוע דומה לכל חתונה גדולה ומסורתית.‏ האוכל והשתייה מוגשים בשפע וצלילי מוזיקה ממלאים את הבית.‏ קרובי המשפחה נדחקים קדימה כדי לברך את החתן הביישן ואת כלתו הקורנת מאושר.‏ אך זוהי אינה החתונה — זוהי רק מסיבת האירוסין בלילה שלפני החתונה.‏ למעלה מ־600 אורחים באו לברכם.‏ באירוע זה מעניקה משפחת החתן להורי הכלה את המוהר.‏ מחר ילוו החתן ובני משפחתו את הכלה החדשה לביתו,‏ שם תיערך מסיבה נוספת לרגל החתונה עצמה.‏

כל קרובי המשפחה של הזוג החדש מדברים רוֹמַנִי — שפה הנחשבת זרה בכל מקום שהוא.‏ שפה זו על ניביה השונים,‏ ביחד עם מסורות עתיקות ומנהגי חתונה רבים,‏ היא המורשת המשותפת של עם הפזור ברחבי העולם.‏ לעם זה אין טריטוריה לאומית ואין ממשלה משל עצמו.‏ אלה הם בני הרומה.‏a

מי הם בני הרומה?‏

אם נתחקה אחר שפתם,‏ תרבותם וייחוסם של בני הרומה,‏ נגיע כ־000,‏1 שנה אחורה לצפון הודו.‏ שפתם,‏ מלבד כמה מילים שהתווספו במהלך השנים,‏ מקורה בבירור בהודו.‏ פחות ברור מדוע עזבו את הודו.‏ מספר חוקרים סבורים שאבות אבותיהם היו בעלי מלאכה ובדרנים שנספחו לגדודי חיילים אשר עזבו את מולדתם לאחר מאבקים צבאיים.‏ בכל מקרה,‏ בני הרומה הגיעו לאירופה דרך פרס וטורקיה לפני שנת 1300 לספירה.‏

היחס הרווח באירופה כלפי בני הרומה נע זה זמן רב מקיצוניות לקיצוניות.‏ מצד אחד,‏ הם מוצגים באור רומנטי בספרים ובסרטים כאנשים מכניסי אורחים ונטולי דאגות — עם של נוודים שבשירה ובריקודים נותנים ביטוי חופשי לשמחה ולעצב של החיים.‏ מצד שני,‏ מכפישים את שמם כאנשים שאינם ראויים לאמון,‏ אפופי מסתורין וחשדניים — לנצח זרים,‏ מבודדים ונבדלים מהחברה סביבם.‏ כדי להבין כיצד התפתחו הסטריאוטיפים האלה,‏ הבה נבחן את עברם המרתק של בני הרומה.‏

תקופה של אפליה

בימי הביניים,‏ היה עולמם של רוב האירופאים תָחום בגבולות כפרם או עירם.‏ תאר לעצמך מה עבר בראשם כאשר ראו לראשונה את משפחות בני הרומה מגיעות.‏ קרוב לוודאי שדברים רבים בבני הרומה נראו מסקרנים.‏ מלבד גוון עורם השחום,‏ עיניהם הכהות ושערם השחור,‏ גם בגדיהם של התושבים החדשים,‏ אורחותיהם ושפתם היו שונים לגמרי משלהם.‏ בנוסף,‏ בני הרומה נטו ברובם להיבדל מאחרים — הרגל שככל הנראה אימצו בתקופה שבה חיו בחברה ההודית הבנויה רבדים רבדים.‏ תוך עשרות שנים נעלמה הסקרנות הראשונית של האירופאים ופינתה את מקומה לחשדנות.‏

בני הרומה נדחקו לשוליים פשוטו כמשמעו.‏ הם נאלצו להקים את מחנותיהם רק בפאתי הכפרים ולא הותר להם להיכנס לכפרים אפילו כדי לרכוש מוצרי מחיה או לשאוב מים.‏ ”‏הם חוטפים ילדים”‏,‏ נפוצה השמועה,‏ ”‏ואפילו אוכלים אותם!‏”‏ לפעמים,‏ חויבו בני הרומה על־פי חוק לבשל תחת כיפת השמיים כדי לאפשר לכל דורש לבדוק את סירי הבישול שלהם.‏ לעתים קרובות נעשתה הבדיקה על־ידי שפיכת הארוחה של אותו יום על האדמה.‏ אין זה מפתיע אפוא שחלק מבני הרומה גנבו אוכל כדי לשרוד.‏

בני הרומה נותרו מלוכדים וכך התמודדו עם האפליה.‏ זה מאות שנים הם מוצאים תמיכה ושמחה בחיי המשפחה.‏ על־פי המסורת,‏ ההורים דואגים לילדיהם והילדים דואגים להורים ומטפלים בהם בהגיעם לגיל שיבה.‏ בני רומה רבים גם דבקים בחוזקה בנורמות מסורתיות של התנהגות והגינות.‏

חיים בדרכים

מאחר שלעתים נדירות התקבלו בזרועות פתוחות,‏ היו בני הרומה תמיד בתנועה.‏ חיי הנדודים הביאו לפיתוח מיומנויות שונות כגון עבודות מתכת,‏ מסחר ובידור.‏ שירותים חיוניים אלה איפשרו להם לפחות להאכיל את משפחותיהם.‏ כמה מבנות הרומה ניצלו את השם שיצא להן כבעלות כוחות על־טבעיים,‏ ולעתים קרובות התחזו לכאלה כדי לעשות כסף.‏ החיים בדרכים גם הקטינו את הסיכון שתרבותם או מוסריותם יושחתו ממגע הדוק מדי עם הגאדג׳ה — כינוי של בני הרומה לחברה הסובבת אותם.‏b

בינתיים הובילה האפליה לרדיפות.‏ בני הרומה גורשו משטחים מסוימים באירופה.‏ באזורים אחרים שימשו כעבדים במשך מאות שנים.‏ ביטול העבדות בשנות ה־60 של המאה ה־19 זירז עוד יותר את התפזרותם של בני הרומה.‏ רבים מהם היגרו למערב אירופה וליבשת אמריקה.‏ לאן שפנו לקחו עימם את שפתם,‏ את מנהגיהם ואת כישרונותיהם.‏

גם כאשר נרמסו עד עפר,‏ היה לבני הרומה קצת נחת מאומנויות הבמה שלהם.‏ השילוב בין בני הרומה לבין תרבויות אחרות הניב בספרד את מוזיקת הפלמנקו ואת ריקודי הפלמנקו,‏ בעוד שבמזרח אירופה,‏ אימצו מוזיקאים בני הרומה שירי עם מקומיים והוסיפו להם את סגנונם הייחודי.‏ הלהט המאפיין את המוזיקה של בני הרומה השפיע אף על מלחינים קלאסיים ובהם בטהובן,‏ ברהמס,‏ דְבוֹזַ’‏ק,‏ היידן,‏ ליסט,‏ מוצרט,‏ רַחְמַנִינוֹב,‏ רַווֶל,‏ רוסיני,‏ סֶן־סַנְס וסרסטה.‏

בני הרומה בעולם המודרני

כיום בני הרומה מונים בין שניים לחמישה מיליון איש — יש הטוענים שאף יותר — ופזורים למעשה בכל פינה בעולם.‏ רובם מתגוררים באירופה.‏ חלק ניכר מהם חדלו כבר לנדוד ויש מביניהם אנשים אמידים.‏ אך במקומות רבים בני הרומה עדיין נמנים עם העניים והמקופחים בחברה ועדיין חיים בתנאי עליבות.‏

בעידן הקומוניסטי במזרח אירופה הכתיבה התפיסה הפוליטית שוויון לכל האזרחים.‏ ממשלות ניסו במידות שונות של הצלחה לשלוט באורח החיים הנוודי של בני הרומה ולשם כך נתנו להם עבודות ושיכנו אותם בבתי דירות ממשלתיים.‏ הדבר שיפר במקרים מסוימים את מצבם הבריאותי ואת רמת חייהם,‏ אך לא הצליח למחוק את הרגשות והלכי הרוח השליליים ששררו במשך מאות שנים בין בני הרומה לבין אחרים.‏

שינויים פוליטיים במזרח אירופה בשנות ה־90 הבטיחו הזדמנויות חדשות.‏ אך השינויים פתחו גם פצעים ישנים.‏ תוכניות עזרה סוציאלית צומצמו ואכיפת החוקים נגד אפליה הייתה פחות נוקשה.‏ כתוצאה מכך שבו בני רומה רבים לחיות בתנאים חברתיים וכלכליים קשים.‏

למצוא תקווה וחיים טובים יותר

כך היו פני הדברים כאשר אנדריאה בעלת השיער השחור והמבריק הייתה תלמידת בית־ספר במזרח אירופה.‏ היא הייתה בת הרומה היחידה בכיתתה.‏ למרות רוחה האיתנה,‏ אין היא מצליחה לעצור את דמעותיה כאשר היא נזכרת בלעג ובדחייה.‏ ”‏תמיד בחרו בי אחרונה כאשר התחלקנו לקבוצות במשחקים”‏,‏ היא נזכרת.‏ ”‏רציתי לברוח להודו,‏ כי שם יכולתי להיטמע בסביבה.‏ מישהו צעק פעם לעברו של חבר שלי,‏ ’‏תחזור להודו!‏’‏ והוא השיב,‏ ’‏אם היה לי כסף הייתי עושה זאת’‏.‏ בשום מקום לא הרגשנו בבית ולא היינו רצויים”‏.‏ אנדריאה,‏ רקדנית מוכשרת,‏ חלמה לזכות בתהילה שתעניק לה הכרה.‏ אך בגיל העשרה מצאה משהו טוב בהרבה.‏

‏”‏יום אחד ביקרה בביתנו עדת־יהוה בשם פירוסקה”‏,‏ נזכרת אנדריאה.‏ ”‏היא הראתה לי מתוך המקרא שאלוהים אוהב אותנו כיחידים ולא רק כמאסה של בני אדם.‏ היא הסבירה שאם ארצה אוכל לפתח יחסים טובים עם אלוהים.‏ זה נתן לי להרגיש שאני באמת חשובה למישהו.‏ הידיעה שכל האנשים שווים בעיני אלוהים גרמה לי להאמין יותר בעצמי.‏

‏”‏פירוסקה לקחה אותי לאסיפות של העדים.‏ שם פגשתי בני רומה ואחרים ויכולתי לחוש באחדות ששררה ביניהם.‏ רקמתי קשרי חברות אמיתיים עם עדים מרקעים שונים.‏ לאחר שלמדתי במשך כשנה וחצי את המקרא בעזרתה של פירוסקה,‏ הפכתי להיות אחת מעדי־יהוה”‏.‏ כיום אנדריאה ובעלה מבשרים בשירות מורחב ומלמדים על אהבתו הלבבית של אלוהים כלפי בני כל העמים.‏

‏”‏שווה בין שווים”‏

היירו,‏ בן רומה,‏ מביט לאחור אל ימי נעוריו ונזכר:‏ ”‏התרועעתי בחברת נערים עבריינים ובגלל זה הסתבכתי תמיד בבעיות.‏ יום אחד עצרה אותי המשטרה בחשד לגניבה בזמן שהייתי בחברת אותם בנים.‏ כאשר השוטרים לקחו אותי הביתה פחדתי מהתגובה של אמי יותר ממה שפחדתי מהם,‏ מכיוון שכמו במשפחות בני רומה רבות חינכו אותי שאסור לגנוב”‏.‏

לאחר שבגר פגשו הוא ומשפחתו עדי־יהוה.‏ הבטחת המקרא שמלכות אלוהים תשים קץ לבעיות החברה,‏ כולל הדעות הקדומות והקיפוח,‏ חדרה עמוק ללבו.‏ ”‏לבני הרומה מעולם לא הייתה ממשלה לאומית משלהם שתדאג להם”‏,‏ הוא אומר.‏ ”‏לכן אני סבור שבני הרומה מסוגלים להעריך כיצד מלכות אלוהים תועיל לכל העמים.‏ אפילו עכשיו אני רואה זאת.‏ מהרגע שכף רגלי דרכה באולם המלכות,‏ חשתי כמו השליח פטרוס כאשר אמר:‏ ’‏באמת רואה אני שאלוהים איננו נושא פנים,‏ אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו’‏ (‏מעשי השליחים י׳:‏34,‏ 35‏)‏.‏ התקבלתי כשווה בין שווים.‏ לא האמנתי למשמע אוזניי כאשר מישהו שאינו מבני הרומה קרא לי פרלה — ’‏אח’‏,‏ ברוֹמַנִי!‏

‏”‏בהתחלה כמה מבני משפחתי התנגדו לי נחרצות.‏ הם לא יכלו להבין את השינויים שערכתי כדי לחיות על־פי עקרונות המקרא.‏ אבל עכשיו קרובי משפחתי וציבור בני הרומה רואים שדבקותי האיתנה באמות המידה של אלוהים הופכת אותי לאדם מאושר ומניבה הרבה תוצאות טובות.‏ רובם גם היו רוצים לשפר את חייהם”‏.‏ היירו משרת כיום כזקן־קהילה וכמבשר בשירות מורחב.‏ גם אשתו מייגן שאינה בת רומה מלמדת בני רומה ואחרים כיצד המקרא יכול לעזור להם לחיות חיים מאושרים — כעת ובעתיד.‏ ”‏משפחתו של בעלי ובני הרומה קיבלו אותי בזרועות פתוחות”‏,‏ היא אומרת.‏ ”‏הם מרוצים מזה שמישהו שאינו מבני הרומה מגלה בהם כזה עניין”‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 25]‏

כיום בני הרומה מתגוררים למעשה בכל פינה בעולם

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמוד 23]‏

בתקופת השלטון הנאצי באירופה,‏ רצח היטלר על־פי הערכות כ־000,‏400 או יותר בני רומה במחנות ההשמדה,‏ ביחד עם יהודים,‏ עדי־יהוה ואחרים.‏ בשנת 1940,‏ עוד לפני שתוכנית ההשמדה של היטלר נודעה ברבים,‏ ביים שחקן הקולנוע צ׳רלי צ׳פלין — שהיה במוצאו מבני הרומה — את הסרט הדיקטטור הגדול‏,‏ סאטירה על היטלר ועל התנועה הנאצית.‏ אומנים מפורסמים נוספים הטוענים שמוצאם בבני הרומה כוללים את השחקן יוּל ברינר,‏ השחקנית ריטה היוורת’‏ (‏למטה)‏,‏ הצייר פבלו פיקסו (‏למטה)‏,‏ נגן הג׳אז ג׳נגו ריינהרט והזמרת המקדונית אזמה רֶצזֵפובה.‏ מבני הרומה ישנם גם מהנדסים,‏ רופאים,‏ פרופסורים וחברי פרלמנט.‏

‏[‏שלמי תודה]‏

AFP/Getty Images

Photo by Tony Vaccaro/Getty Images

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמוד 26]‏

עדי־יהוה בני רומה

בני רומה רבים הפכו לעדי־יהוה.‏ חלקם משמשים כזקני־קהילה וחלוצים בשירות מורחב.‏ פקידי ממשל מקומיים ואחרים שאינם מבני הרומה רואים בהם דוגמה.‏ אח מבני הרומה בסלובקיה מספר:‏ ”‏יום אחד דפק בדלת ביתנו שכן שאינו בן רומה.‏ ’‏הנישואין שלי במשבר,‏ אבל אני יודע שאתם יכולים לעזור לנו’‏,‏ הסביר.‏ ’‏למה אנחנו?‏’‏ שאלנו.‏ הוא השיב,‏ ’‏אם האלוהים שאותו אתם עובדים יכול לעזור לכם בני הרומה לשפר את איכות חייכם,‏ אולי הוא יכול לעזור גם לנו’‏.‏ נתנו לו ספר מקראי על חיי משפחה שיצא לאור מטעם עדי־יהוה.‏

”‏מאוחר יותר נקשה אשתו על דלתנו ובפיה אותה בקשה,‏ וזאת מבלי לדעת שבעלה כבר היה כאן.‏ ’‏אין אף אחד אחר בבניין הזה שיכול לעזור לנו’‏,‏ אמרה.‏ נתנו לה את אותו ספר.‏ כל אחד מהם ביקש שלא נספר לאחר על הביקור.‏ כעבור חודש וחצי התחלנו לתת לבני הזוג שיעורי מקרא.‏ אנחנו חיים לפי האמת המקראית.‏ בזכות זה מעריכים אותנו יותר,‏ עד כדי כך שפונים אלינו לעזרה רוחנית”‏.‏

‏[‏תמונות]‏

נארבון,‏ צרפת

גרנדה,‏ ספרד

‏”‏בני הרומה מסוגלים להבין כיצד מלכות אלוהים תועיל לכל האנשים”‏ (‏היירו)‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 22]‏

פולין

‏[‏שלמי תודה]‏

Clive Shirley/Panos Pictures ©

‏[‏תמונה בעמוד 22]‏

בני רומה באנגליה,‏ 1911

‏[‏שלמי תודה]‏

באדיבות ספריית אוניברסיטת ליברפול

‏[‏תמונה בעמודים 22,‏ 23]‏

סלובקיה

‏[‏תמונה בעמוד 23]‏

מקדוניה

‏[‏שלמי תודה]‏

Mikkel Ostergaard/Panos Pictures ©

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

אנדריאה חלמה לזכות בתהילה ובהכרה בעזרת הריקודים

‏[‏תמונה בעמודים 24,‏ 25]‏

צ׳כיה

‏[‏תמונות בעמודים 24,‏ 25]‏

ספרד

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

מקדוניה

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

רומניה

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 25]‏

רומניה:‏ Karen Robinson/Panos Pictures ©; מקדוניה:‏ Mikkel Ostergaard/Panos Pictures ©; צ׳כיה:‏ Julie Denesha/Panos Pictures ©