מבט על העולם
◼ ברחבי העולם נעשים מדי יום 7.5 מיליון נסיונות להונות את גולשי האינטרנט (מגזין, ספרד).
◼ ”במשך שמונה שנים ברציפות עד 2004 עבר שיעור המתאבדים ביפן את ה־000,30”. שיעור ההתאבדות ביפן הוא מהגבוהים ביותר בעולם (מַיינִיצִ’י דיילי ניוז, יפן).
◼ ”ב־500 השנה האחרונות גרם האדם להכחדת 844 מינים (או להכחדתם בסביבתם הטבעית)” (האיגוד הבינלאומי לשמירת הטבע ואוצרותיו, שווייץ).
◼ על־פי נתונים ממשלתיים, 6 אחוזים מן הבריטים — גברים ונשים — הם הומוסקסואלים. על סמך חוק שעבר ב־2005, ”זוגות חד־מיניים רשאים ’להינשא’” וזכאים לאותן הזכויות שמהן נהנים זוגות נשואים הטרוסקסואלים (דיילי טלגרף, אנגליה).
תנועת קרחונים מהירה יותר
”חלה האצה בתנועתם של מספר קרחונים גדולים על פני יריעת הקרח בגרינלנד”, מדווח כתב העת סיינס. ממעקב לווייני עולה כי במהלך חמש השנים האחרונות, מהירות תנועתם של מספר קרחונים בגרינלנד כמעט הוכפלה והגיעה ליותר מ־12 קילומטר בשנה. בעשר השנים האחרונות גבר אובדן הנטו של מסת הקרח מיותר מ־90 קילומטר מעוקב בשנה ל־220 קילומטר מעוקב בשנה. לדברי החוקרים, ”ההערכות הקיימות בדבר העלייה הצפויה בגובה פני הים נמוכות מדי”.
כנסיות עורכות מסיבות לכבוד דרווין
קרוב ל־450 כנסיות בארצות־הברית חגגו בפברואר 2006 את יום הולדתו ה־197 של צ׳ארלס דרווין. המאורע כלל ”תוכניות וטקסים שנועדו להדגיש שתורת האבולוציה פרי הגותו עולה בקנה אחד עם אמונתם של הנוצרים, ושהם אינם צריכים לבחור בין דת למדע”. על־פי העיתון שיקאגו טריביון, מייקל צימרמן, ביולוג ודיקן המכללה לספרות ומדעים באוניברסיטת ויסקונסין־אושקוש שארגן את החגיגות, אמר: ”אתה לא צריך לבחור בין השניים. אתה יכול להאמין גם בזה וגם בזה”.
גסות רוח במקום העבודה
”גסות רוח במקום העבודה יכולה לעלות לארגון בזמן, במאמצים ובכשרונות”, נאמר בעיתון וול סטריט ג׳ורנל. סקר שהקיף קרוב ל־000,3 איש מצא שלמעלה מ־90 אחוז ”נפלו קורבן לגסות רוח במקום העבודה”. מחציתם אמרו שהם ”בזבזו זמן עבודה משום שהיו מוטרדים מן התקרית”, ”25 אחוז השקיעו פחות מאמצים בעבודה”, ו־1 מתוך 8 התפטרו. לדברי קריסטין פורת, פרופסור באוניברסיטת דרום קליפורניה, ”ירידה בהשקעה בעבודה, היעדרויות ואף גניבות יכולות כולן להצביע על ארגון הנגוע בגסות רוח”, נאמר בג׳ורנל.
כתם ענק של פסולת ימית
כתם ענק של פסולת ימית ”נסחף דרומה למימי הוואי והביא עימו כמויות גדולות של ציוד דיג ופסולת פלסטית לחופי האי”. כך היה בתחילת 2006 על־פי העיתון הונולולו אדוורטייזר. כמות גדולה מן הפסולת הצפה בצפון האוקיינוס השקט נדחפת בזרמים לאזור רגוע באוקיינוס, אך בתנאים אטמוספריים מסוימים נסחפת הפסולת לכיוון הוואי. ב־2005 ”נמצאו למעלה מ־000,2 חתיכות פסולת”, ויותר מ־100 רשתות דיג. הפסולת מסכנת את חיות הים. לדברי צ׳ארלס מור, מייסד מכון אלגליטה לחקר ימי: ”אין עוד דגים אורגניים באוקיינוס. הם כולם אוכלים חתיכות פלסטיק”.