הם ניצלו ממתקפת הטרור במומביי
מאת כתב עורו! בהודו
בעיר מומביי, שנקראה בעבר בומביי, יש אוכלוסייה מתפתחת המונה למעלה מ־18 מיליון תושבים. מדי יום נעות בעיר בתדירות גבוהה רכבות פרברים מהירות המסיעות בין שישה לשבעה מיליון איש למקומות עבודה, לבתי־ספר ולמכללות, לאזורי קניות או לאתרים מקומיים. בשעות השיא, כל רכבת בעלת תשעה קרונות שאמורה להסיע עד 710,1 נוסעים, נושאת בתוכה בצפיפות יתר כ־000,5 נוסעים. בשעת שיא כזו, ב־11 ביולי 2006 אירעה מתקפת טרור שכוּונה כנגד רכבות מומביי. בתוך פחות מ־15 דקות, התפוצצו שבע פצצות ברכבות שונות לאורך מסילת הברזל המערבית, והותירו למעלה מ־200 הרוגים ו־800 פצועים.
מספר רב של אנשים מ־22 הקהילות של עדי־יהוה במומביי ובפרבריה, שנוסעים בקביעות ברכבות, היו על אותן רכבות שהותקפו. למרבה השמחה, איש מהם לא נהרג אך היו כמה פצועים. אניטה הייתה בדרכה הביתה מהעבודה. הרכבת הייתה מלאה עד אפס מקום, ולכן היא נעמדה סמוך לדלת בקרון המחלקה הראשונה כדי שתוכל לצאת ביתר קלות. כאשר החלה הרכבת להגביר את מהירותה, אירע לפתע פיצוץ אדיר והקרון שבו עמדה התמלא עשן שחור. כאשר רכנה אל מחוץ לדלת והביטה לצד ימין, ראתה שדופן המתכת של הקרון השכן נתלש ונתלה מחוץ לגוף הרכבת בזווית של 45 מעלות. לחרדתה ראתה גופות וחלקי גופות עפים החוצה מהחלל שנפער ומוטחים על פסי הרכבת. כעבור רגעים ספורים שנראו לה כנצח, עצרה הרכבת. היא קפצה ביחד עם נוסעים אחרים על המסילות והתרחקה בריצה מהרכבת. אחר כך התקשרה בטלפון הסלולרי לבעלה, ג׳ון, ולשמחתה הצליחה להשיגו; תוך מספר דקות קרסה מערכת הטלפונים של כל העיר תחת עומס המטלפנים המבוהלים. עד לשיחה עם בעלה היא הייתה די רגועה אבל אז נשברה והחלה לבכות. היא סיפרה לו מה קרה וביקשה שיבוא לקחת אותה. בשעה שהמתינה לו החל לרדת גשם ששטף חלק ניכר מן הראיות שהיו יכולות לסייע לחוקרים.
קלאודיוס, עד־יהוה נוסף, עזב את משרדו בעיר מוקדם מהרגיל. הוא עלה על הרכבת של 18:17 בתחנת צ׳רצ׳גייט, מַסוף המסילה המערבית בעיר, ונכנס לקרון המחלקה הראשונה. ציפתה לו שעת נסיעה עד לתחנת בייאנדר. בעודו תר אחר מקום ישיבה, הבחין בג׳וזף מהקהילה הסמוכה של עדי־יהוה. השניים החליפו ביניהם חדשות והזמן חלף במהירות. בהמשך נרדם ג׳וזף מרוב עייפות אחרי יום עבודה. בשל הצפיפות הרבה ברכבת, קם קלאודיוס ממושבו בתחנה שקדמה לתחנה שלו ופילס את דרכו אל הדלת. בשעה שקלאודיוס עמד שם, התעורר ג׳וזף והסתובב אחורה כדי להיפרד ממנו. כשהוא אוחז במאחז היד שעל גב המושב, התכופף קלאודיוס כדי לדבר איתו. וזה כנראה מה שהציל את חייו. לפתע נשמע פיצוץ אדיר. הקרון רעד בעוצמה, התמלא בעשן, ועלטה השתררה במקום. קלאודיוס הוטל לרצפה בין שורות הכיסאות ומלבד צלצול באוזניו לא שמע דבר. במקום שבו עמד, נפער חור. הנוסעים שעמדו לצידו הועפו החוצה על הפסים או שכבו מתים על הרצפה. הוא ניצל מהפיצוץ החמישי מתוך שבעת הפיצוצים שהרעידו את הרכבות באותו יום שלישי קטלני.
קלאודיוס הובהל לבית־החולים כשבגדיו ספוגים בדם. אולם, היה זה בעיקר דמם של נוסעים אחרים שלא שפר גורלם. הוא סבל רק מפציעות קלות — קרע בעור התוף, כוויות ביד אחת ושיער חרוך. בבית־החולים פגש בג׳וזף ובאשתו של ג׳וזף אנג׳לה שהייתה בקרון הסמוך, קרון לנשים בלבד, שלא נפגע. ג׳וזף סבל מחבלה בעינו הימנית ומאובדן שמיעה. שלושת עדי־יהוה אלה הודו ליהוה על שנותרו בחיים. קלאודיוס אמר שהמחשבה הראשונה שעלתה בראשו לאחר שהתעשת הייתה, ’עד כמה חסר טעם לרדוף בסדר העולמי הזה אחרי כסף ונכסים כאשר אפשר לאבד את החיים בן רגע!’ הוא שמח מאוד שיחסיו עם יהוה אלוהים היו ועודם הדבר החשוב ביותר בחייו!
בפרק זמן קצר הוכתה העיר מומביי בשטפונות עזים, במהומות ובפיגועי הטרור האלה. אולם יותר מ־700,1 העדים שומרים על גישה חיובית ועל רוח של התלהבות. הם חולקים באופן קבוע עם שכניהם את התקווה הנפלאה שייכון עולם חדש שבו האלימות על כל צורותיה תהיה נחלת העבר (ההתגלות כ״א:1–4).
[קטע מוגדל בעמוד 23]
במקום שבו עמד נפער חור
[תמונה בעמוד 23]
אניטה
[תמונה בעמוד 23]
קלאודיוס
[תמונה בעמוד 23]
ג׳וזף ואנג׳לה
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 22]
Sebastian D’Souza/AFP/Getty Images