הדרכה טובה יותר מאינסטינקטים
”אם המוסר האישי יסתכם בלא יותר מאשר מימוש הבחירה החופשית, ללא כל עקרונות לשיפוט מוסרי של טיב הבחירות הללו, אזי ישמשו החוקים באופן בלתי נמנע למילוי החלל המוסרי שנוצר” (ד״ר דניאל קלהן).
חששו של קלהן מתממש, והחלל המוסרי ההולך ומתפשט במקומות רבים בעולם, מאלץ ממשלות להעביר אינספור חוקים במאמץ לרסן את הפשיעה. בפסגת האימהות הניגריות הראשונה, הביע נשיא ניגריה דאגה עמוקה לגבי עתידה של המדינה. הוא לא התכוון לפוליטיקה או עוני, אלא ל”בעיה חמורה בהרבה” — ”כרסום כללי... בערכי היסוד במשפחה, בעבודה, בציבור וברחבי המדינה”.
סקר שנערך בבריטניה בקרב 736,1 אימהות מצא ש”התא המשפחתי המסורתי קורס בשל ההידרדרות המהירה בערכי המוסר ובשל העלייה במספר המשפחות החד־הוריות”. גם בסין ערכי המוסר הולכים ומידרדרים. אנשים שם מקיימים יחסי מין בגיל צעיר יותר ועם יותר בני זוג מאי פעם, מדווח כתב העת טיים. ”אלה החיים שלי, ואני יכולה לעשות מה שמתחשק לי”, אמרה צעירה סינית שהתרברבה על כך ששכבה כבר עם יותר מ־100 איש.
הכרסום בערכי המוסר משפיע גם על אנשי ממשל. ”אנשים חדלו לשאת את עיניהם אל המנהיגים כאל דוגמה ומופת”, מציין ג׳בד אכבר בעיתון הקנדי טורונטו סטאר. פוליטיקאים, ראשי תאגידים ואפילו מנהיגי דת ”חסרים עמוד שדרה מוסרי”, הוא אומר.
מה פשר ההידרדרות?
מאחורי מגמת הידרדרות זו עומדים מספר כוחות. אחד מהם הוא רוח מרדנות כללית נגד ערכים מסורתיים. למשל, סקר שנערך בדרום ארצות־הברית חשף שרוב הסטודנטים הנסקרים סבורים ש”טוב או רע זה עניין של דעה אישית”.
הסופר הפוליטי, זביגנייב בז׳ז’ינסקי, נגע בגורם נוסף. החברה כיום, הוא כתב, ”מתמקדת במידה רבה בסיפוק המיידי של תשוקות היחיד, בסביבה שבה ההדוניזם האישי או הקולקטיבי הופך למניע העיקרי של התנהגות האדם”.a אוטונומיה מוסרית, חמדנות וסיפוק עצמי קורצים לנו במידה מסוימת, אך האם הם תורמים לאושר אמיתי, לתחושת סיפוק וליחסים טובים יותר עם הזולת?
”החוכמה הוכחה במעשיה”, אמר ישוע (מתי י״א:19). האם אנשים מאושרים יותר ובטוחים יותר בעקבות ההידרדרות בערכי המוסר? תן דעתך לחלק מן ההשלכות: חוסר אמון עמוק יותר, חוסר ביטחון, יחסים כושלים, ילדים הגדלים בלי אבא או אמא, מחלות מין בממדי מגיפה, הריונות לא־רצויים, התמכרות לסמים ואלימות. ללא ספק, מציאות זו אינה מעידה על סיפוק והצלחה, אלא על יגון וכישלון (גלטים ו׳:7, 8).
הנביא ירמיהו שהיה עד לבעיות דומות בימיו כתב ברוח אלוהים את הדברים הבאים: ”ידעתי, יהוה, כי לא לאדם דרכו. לא לאיש הולך והָכין את צעדו” (ירמיהו י׳:23). ואכן, אלוהים לא ברא אותנו לחיות ללא תלות בו ולקבוע לעצמנו מה טוב ומה רע. מה שעשוי להיחשב טוב בעינינו, יכול למעשה להיות מזיק מאוד. ”יש דרך ישר לפני איש, ואחריתה דרכי מוות”, נאמר במשלי י״ד:12.
אויב בתוכנו
מהי אחת הסיבות לכך שאנו זקוקים להדרכה בענייני מוסר? אחת הסיבות לכך היא שלבנו עלול להטעותנו. ”עקוֹב [בוגדני] הלב מכול ואנוּש הוא. מי ידענו?” נכתב בירמיהו י״ז:9. אם היית מכיר מישהו שהוא גם בוגדני וגם נואש, האם היית בוטח בו? מובן שלא! אולם, תכונות אלו מאפיינות את לבו של כל אחד. לפיכך, אלוהים מזהיר אותנו בצורה ישירה אך אוהבת: ”בוטח בלבו הוא כסיל, והולך בחוכמה הוא יימלט” (משלי כ״ח:26).
כאן טמון המפתח: במקום לבטוח ביכולותינו הלא־מושלמות, עלינו לנהוג על־פי חוכמת אלוהים וכך להיחלץ ממלכודות רבות. יתר על כן, ישנה חוכמה יקרה העומדת לרשות כל מי שמבקשים אותה בכנות. ”איש מכם אם יחסר חוכמה, יבקש מאלוהים הנותן לכול בנדיבות ובלא גערה” (יעקב א׳:5).
בטח באלוהים ”בכל לבך”
המקרא ממשיל את הבורא לצור ואומר: ”הצור תמים [מושלם] פועלו, כי כל דרכיו משפט. אל אמונה ואין עוול; צדיק וישר הוא” (דברים ל״ב:4). יהוה הוא כסלע כבד, וניתן לסמוך עליו בצורה מלאה שהוא ייתן לנו הדרכה מוסרית ורוחנית בריאה ללא כל קשר לשינויים המתחוללים סביבנו. במשלי ג׳:5, 6 נאמר: ”בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תישען. בכל דרכיך דעהו, והוא יישר אורחותיך”.
אכן, מי יכול לתת לנו הדרכה טובה יותר מאשר בוראנו, המונה את ’שערות ראשנו’? (מתי י׳:30) זאת ועוד, הוא הוכיח עצמו כחבר טוב, חבר האוהב אותנו מספיק כדי להיות תמיד ישר איתנו — גם אם לא תמיד קל לנו לקבל את האמת (תהלים קמ״א:5; משלי כ״ז:6).
שים לב גם שיהוה אינו כופה עלינו להיכנע להדרכתו. תחת זאת הוא פונה אלינו על בסיס אהבה. ”אני יהוה... מלמדך להועיל, מדריכך בדרך תלך. לוּא הקשבת למצוותיי, ויהי כנהר שלומך, וצדקתך כגלי הים” (ישעיהו מ״ח:17, 18). האינך נמשך לאל כזה? יתר על כן, באמצעות דברו, המקרא, הספר הנפוץ ביותר בעולם, דאג יהוה שחוכמתו תמיד תעמוד לרשותנו (טימותיאוס ב׳. ג׳:16).
הנח לדבר־אלוהים להאיר את דרכך
בנוגע לכתבי־הקודש כתב מחבר התהלים: ”נר לרגלי דברֶך ואור לנתיבתי” (תהלים קי״ט:105). נר לרגלנו חושף סכנות מיידיות, בעוד שאור לנתיבתנו מאיר את המשך הדרך. במילים פשוטות, דבר־אלוהים מנחה אותנו בבטחה במסלול החיים ועוזר לנו להחליט בכל דבר החלטות חכמות ומוסריות — אלו הנוגעות להווה ואלו העשויות להשפיע עלינו בעתיד.
קח לדוגמה את דרשת ההר. בדרשה קצרה זו המופיעה בספר מתי פרקים ה׳ עד ז׳, דיבר ישוע המשיח על אושר, אהבה, שנאה, רחמים, טוהר מידות, תפילות, רדיפה אחר עושר ונושאים רבים אחרים הנוגעים לימינו כפי שהיו דאז. דבריו היו מלאי תובנה ש’המון העם השתומם על תורתו’ (מתי ז׳:28). מדוע שלא תקדיש מספר דקות כדי לקרוא את הדרשה בעצמך? סביר להניח שהיא תרשים גם אותך.
”המשיכו לבקש” את עזרת אלוהים
חייבים להודות שאין זה תמיד קל לעשות את הרצוי בעיני אלוהים. למעשה, המקרא משווה את מאבקנו הפנימי בחטא למלחמה (רומים ז׳:21–24). אולם בעזרת אלוהים, ניתן לנצח בה. ”בקשו [”המשיכו לבקש”, ע״ח]”, אמר ישוע, ”ויינתן לכם, חפשו [”המשיכו לחפש”, ע״ח] ותמצאו... כי כל המבקש מקבל” (לוקס י״א:9, 10). יהוה לעולם לא ישיב ריקם את פני האיש המשתדל בכנות ללכת בדרך הצרה המוליכה לחיי נצח (מתי ז׳:13, 14).
קח לדוגמה את פרנק שהיה מכור לטבק כאשר החל ללמוד את המקרא אצל עדי־יהוה. לאחר שקרא את הכתוב בקורינתים ב׳. ז׳:1 והסיק בצדק שההרגל שלו נחשב ל”טומאת גוף” בעיני אלוהים, היה נחוש בדעתו להפסיק לעשן. אולם לא היה לו כל כך קל ליישם את החלטתו הנחושה. יום אחד הוא אפילו מצא את עצמו זוחל על ידיו וברכיו ומחפש בדלי סיגריות ישנים כדי לעשן אותם.
התנהגות בלתי מכובדת זו גרמה לפרנק להבין עד כמה הוא משועבד לטבק (רומים ו׳:16). הוא התפלל מעומק הלב וביקש עזרה מיהוה. יחד עם זאת, התרועע עם הקהילה המקומית של עדי־יהוה והפיק את מלוא התועלת מהתרועעות בונה זו. בסופו של דבר התגבר על ההרגל הרע (עברים י׳:24, 25).
ספק את צרכיך הרוחניים
הסיפור של פרנק הוא רק מקרה אחד מני רבים המראים שהמקרא מספק הדרכה מוסרית ורוחנית נעלה ומעניק את התמריץ ללכת על־פי הדרכה זו. אין תימה אפוא שישוע אמר: ”לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי יהוה” (מתי ד׳:4).
כאשר אנו מחדירים ללבנו את אמיתותיו היקרות של אלוהים, אנו יוצאים נשכרים מכל בחינה שהיא — נפשית, רגשית, רוחנית וגופנית. בתהלים י״ט:8, 9 נאמר: ”תורת יהוה תמימה, משיבת נָפש... פיקודי יהוה ישרים, משמחי לב; מצוות יהוה ברה, מאירת עיניים [מאירה את העיניים בתקווה ובראייה חדה של מטרת אלוהים]”.
באמצעות דברו, יהוה לא רק עוזר לנו לכוון במדויק את המצפון המוסרי שלנו ולחיות כעת בצורה הטובה ביותר שאפשר, אלא גם שופך אור על העתיד (ישעיהו מ״ב:9). כפי שנראה במאמר הבא, אכן מצפה עתיד מזהיר לכל מי שמקבלים את הדרכת אלוהים.
[הערת שוליים]
a הדוניזם היא האמונה שההנאה היא תכלית החיים.
[תיבה/תמונה בעמודים 4, 5]
”המצפן” המוסרי שלך
בני אדם קיבלו מתנה יקרה — מצפון. כתוצאה מכך, בכל תקופה ותקופה היו לבני כל העמים והשבטים נורמות התנהגות שהיה ביניהן הרבה מן המשותף (רומים ב׳:14, 15). אולם המצפון אינו אמצעי הדרכה החסין מפני טעויות; הוא עלול להיות נתון להשפעתן של אמונות דתיות כוזבות, פילוסופיות אנוש, דעות קדומות ותשוקות פסולות (ירמיהו י״ז:9; קולוסים ב׳:8). לכן כשם שטייס צריך לכייל את מכשירי הניווט שלו, עלינו לבדוק, ובמידת הצורך גם לכוון, את המצפן המוסרי והרוחני שלנו על־פי עקרונות הצדק של ”מחוקקנו”, יהוה אלוהים (ישעיהו ל״ג:22). בשונה מנורמות התנהגות שקבע האדם, המשתנות לעתים מדור לדור, אמות המידה המושלמות של אלוהים עומדות לעד. ”אני יהוה; לא שניתי”, אמר אלוהים (מלאכי ג׳:6).
[תיבה בעמוד 7]
המתכון להצלחה ואושר
מציאת אושר
”אשרי המודעים לצורכם הרוחני” (מתי ה׳:3, ע״ח).
”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (מעשי השליחים כ׳:35, ע״ח).
”אשרי השומעים את דבר־אלוהים ושומרים אותו” (לוקס י״א:28).
בניית אמון
”דברו אמת איש לרעהו” (אפסים ד׳:25).
”הגונב אל יוסיף לגנוב” (אפסים ד׳:28).
”חיי אישות יכובדו אצל הכול ויצועכם אל יחולל” (עברים י״ג:4).
רקימת יחסים בין־אישיים טובים
”כל מה שתרצו שיעשו לכם בני האדם, כן גם אתם עשו להם” (מתי ז׳:12).
”איש [בעל] יאהב את אשתו כאהבתו את עצמו; והאישה תירא את בעלה [תרחש כבוד עמוק לבעלה, ע״ח]” (אפסים ה׳:33).
”המשיכו... לסלוח זה לזה” (קולוסים ג׳:13, ע״ח).
הימנעות מסכסוכים ויישובם
”אל תשלמו לאיש רעה תחת רעה” (רומים י״ב:17).
”האהבה סבלנית ונדיבה. ... ולא תחשוב רעה” (קורינתים א׳. י״ג:4, 5).
”אל תשקע השמש על כעסכם” (אפסים ד׳:26).