מנקודת המבט המקראית
האם העיקר הוא להיות ”אדם טוב”?
”אני חיה את חיי בדרך הכי טובה שאני יכולה ומנסה להיות אדם טוב”, אומרת צעירה בשם אליסון. רבים בדומה לה מאמינים שגישה כזו כלפי החיים היא כל מה שאלוהים דורש.
אחרים בטוחים שגם אם הם חוטאים חטאים חמורים, לאלוהים לא אכפת כל עוד הם בסך הכול מנהלים חיים הגונים. הם מאמינים שאלוהים נוטה יותר לסלוח מאשר להרשיע.
כמובן, ההגדרה של ”אדם טוב” משתנה מאדם לאדם. אך מה אומר המקרא? מה אנו חייבים לעשות כדי להיות רצויים בעיני אלוהים? מה הכוונה להיות אדם טוב בעיני אלוהים?
לקבל את הדרכת בוראנו
בתור בוראנו, שמורה ליהוה אלוהים הזכות להעניק לנו הדרכה מוסרית (ההתגלות ד׳:11). באמצעות המקרא סיפק אלוהים חוקים ועקרונות הנוגעים להתנהגותנו ולענייני דת. אלוהים אמר לעמו: ”שימעו בקולי, ועשיתם אותם ככל אשר אצווה אתכם: והייתם לי לעם ואנוכי אהיה לכם לאלוהים” (ירמיהו י״א:4).
לכן, מנקודת מבטו של אלוהים, להיות ”אדם טוב” משמעו ללמוד מה הן אמות המידה שלו ולחיות את חיינו על־פיהן. תאר לעצמך שאתה רוצה להתיידד עם מישהו. מטבע הדברים תרצה לדעת כיצד הוא מעוניין שיתייחסו אליו, ואז תנהג בדרך שתמצא חן בעיניו. המקרא מלמדנו שבדומה לאברהם, אנו יכולים להפוך לידידי יהוה — זאת אומרת לשאת חן בעיניו (יעקב ב׳:23, ע״ח). יתר על כן, מאחר שהסטנדרטים של אלוהים גבוהים יותר משלנו, איננו יכולים לצפות ממנו לערוך שינויים כדי להתאים אותם למערכת הערכים שלנו (ישעיהו נ״ה:8, 9).
מדוע חשוב לציית?
האם יהיה זה באמת למורת רוחו של אלוהים אם נתעלם ממצוות ”שוליות”? יש הסבורים שציות למצוות ”שוליות” מסוימות אינו חשוב. אולם אי אפשר להתייחס בביטול לשום חוק שחוקק אלוהים. שים לב שביוחנן א׳. ה׳:3 אין כל הבחנה בין הדברים. הכתוב אומר: ”זאת היא אהבת אלוהים, שנשמור את מצוותיו”. כאשר אנו עושים כמיטב יכולתנו כדי לשמור את כל חוקי אלוהים, אנו מוכיחים בזאת אהבה בלתי אנוכית כלפיו (מתי כ״ב:37).
יהוה אינו דורש שלמות. אם נתחרט באמת ובתמים על משגינו ונעשה כל מאמץ לא לחזור עליהם, הוא יסלח לנו ברצון (תהלים ק״ג:12–14; מעשי השליחים ג׳:19). אולם האם אנו יכולים להתעלם מחוקים מסוימים בכוונה תחילה, מתוך מחשבה שנוכל לפצות על כך אם נציית לו בדברים אחרים? הנה דוגמה מקראית המראה שאין זה מקובל על אלוהים.
שאול המלך בחר לציית למצוות אלוהים באופן סלקטיבי. במלחמתו בעמלקים צוּוה לא לחמול על הצאן והבקר. היה עליו ’להמיתם’. אף שנהג על־פי יתר ההנחיות, לא שמע שאול בקול אלוהים וחמל על ”מיטב הצאן והבקר”. מדוע? הוא ושאר האנשים רצו אותם לעצמם (שמואל א׳. ט״ו:2–9).
כאשר הנביא שמואל שאל את שאול מדוע לא ציית למצוות אלוהים, מחה שאול וטען שהוא כן ציית, וכבסיס לכך מנה את הדברים הטובים שהוא ואנשיו עשו, כולל הקרבת קורבנות לאלוהים. בתגובה שאל אותו שמואל: ”החפץ ליהוה בעולות וזבחים כשמוע בקול יהוה? הנה שמוע מזבח טוב, להקשיב מחלב אילים” (שמואל א׳. ט״ו:17–22). לכן איננו יכולים לפצות על אי־ציות לאלוהים בעניינים מסוימים על־ידי הקרבת קורבנות או עשיית דברים טובים אחרים.
אמות המידה של אלוהים הן עדות לאהבתו
יהוה ברוב אהבתו אינו מצפה מאיתנו לנחש כיצד לשמח את לבו. במקרא הוא מעניק לנו הדרכה מוסרית ברורה ואומר לנו למעשה: ”זה הדרך, לכו בו” (ישעיהו ל׳:21). כאשר אנו הולכים בדרכו, אנו נמנעים מהתסכול ומהאי־ודאות הנגרמים לאדם המיטלטל בין הדעות הסותרות שיש לאנשים בענייני מוסר. אנו סמוכים ובטוחים שהדרכת אלוהים היא תמיד לטובתנו ולתועלתנו (ישעיהו מ״ח:17, 18).
מדוע יהיה זה מסוכן אם נגדיר לעצמנו מהו ”אדם טוב”? כולנו ירשנו את הנטייה להתנהג באנוכיות, ולבנו יכול להטעותנו (ירמיהו י״ז:9). אנו עלולים בקלות להמעיט בחשיבותן של דרישות אלוהים הנתפשות בעינינו כקשות או מחמירות.
לדוגמה, שני אנשים לא־נשואים בוחרים לקיים יחסי מין, מתוך מחשבה שמאחר שאף אחד אחר אינו מעורב, זה עניין אישי גרידא. הם אולי מבינים שמעשיהם אינם עולים בקנה אחד עם אמות המידה המקראיות, אבל הם אומרים לעצמם שכל עוד ”איש לא נפגע”, אין זה סביר שאלוהים רואה זאת בעין שלילית. תשוקותיהם מעוורות אותם למלוא המשמעות וההשלכות של מעשיהם. המקרא מזהיר: ”יש דרך ישר לפני איש, ואחריתה דרכי מוות” (משלי י״ד:12).
כל חוקי יהוה מוכיחים שהוא אוהב את בני האדם ורוצה לחסוך מאיתנו סבל. התעלמות מאמות המידה של אלוהים ביחס למוסריות מינית או להתנהגות אחרת, לא הסבה לאנשים אושר והצלחה רבים יותר, אלא רק סיבכה לרבים את החיים. מצד שני, דבקות בחוקי אלוהים עוזרת לנו במאמצינו לחיות חיים טובים ולהימנע מגרימת נזק מיותר לעצמנו ולאחרים (תהלים י״ט:8–12).
אם אתה רוצה בכנות להיות אדם טוב מנקודת מבטו של אלוהים, עשה כל מאמץ ללכת על־פי הדרכותיו. כך תיווכח ש”מצוותיו [של יהוה] אינן קשות” (יוחנן א׳. ה׳:3).
האם שאלת את עצמך...
◼ מדוע עלינו לקבל את הדרכת הבורא? (ההתגלות ד׳:11).
◼ האם אנו חייבים לציית לכל מצוות אלוהים? (יוחנן א׳. ה׳:3).
◼ מדוע לא יהיה זה חכם מצידנו לבחור ערכי מוסר משלנו? (משלי י״ד:12; ירמיהו י״ז:9).
[תמונה בעמוד 21]
האם אימצת את השקפתו של אלוהים בענייני מוסר?