מאילו סיבות ניתן לבטוח במקרא
1. דיוק היסטורי
קשה לבטוח בספר המכיל אי־דיוקים. תאר לעצמך שאתה קורא בספר עיון על תולדות העת החדשה ונאמר בו שמלחמת העולם השנייה התרחשה במאה ה־19 או שנשיא ארצות־הברית מכונה מלך. האם אי־דיוקים אלה לא יעלו בך ספקות לגבי מהימנותו הכללית של הספר?
איש מעולם לא הצליח להוכיח שהמקרא אינו מדויק מבחינה היסטורית. המקרא מדבר על דמויות אמיתיות ועל מאורעות אמיתיים.
דמויות מקראיות.
מבקרי מקרא העלו ספקות בנוגע לקיומו של פונטיוס פילטוס, המושל הרומי ביהודה שמסר את ישוע להוקעה (מתי כ״ז:1–26). אולם בשנת 1961 נמצאה בקיסריה אבן ועליה כתובת המעידה שפילטוס היה פעם מושל יהודה.
לפני 1993 לא נמצאה כל הוכחה חוץ־מקראית התומכת בקיומו ההיסטורי של דוד, נער הרועים האמיץ שהפך מאוחר יותר למלך ישראל. אבל באותה שנה מצאו הארכיאולוגים בצפון ישראל אבן בזלת המתוארכת למאה התשיעית לפה״ס, שלדברי מומחים, נושאת את הכתובת ”בית דוד” ו”מלך ישראל”.
מאורעות.
עד לא מזמן פקפקו חוקרים רבים בדיוקו של הסיפור המקראי המתאר את המלחמה בין האדומים לבין עם ישראל בתקופתו של דוד (שמואל ב׳. ח׳:13, 14). לטענתם, באותה תקופה היו האדומים עם של רועי צאן ולא חברה מאורגנת מספיק או חזקה דייה כדי להוות איום על ישראל, אלא רק בתקופה מאוחרת בהרבה. אולם חפירות שנערכו לאחרונה מצביעות על כך ש”מאות שנים מוקדם יותר [ממה שסברו בעבר] הייתה אדום חברה מורכבת, כפי שמשתקף במקרא”, מציין מאמר בכתב העת ביבליקל ארכיאולוג׳י ריוויו.
תארים מדויקים.
שליטים רבים עלו על במת ההיסטוריה במהלך 600,1 השנים שבהן נכתב המקרא. המקרא, בהתייחסו לשליט, תמיד מציין את תוארו המדויק. למשל, המקרא מכנה את הורדוס אנטיפס ”שר רובע” ואת גַלִיוֹן ”נציב” (לוקס ג׳:1; מעשי השליחים י״ח:12). עזרא ה׳:6 מציג את תַתְנַי כמושל המחוז הפרסי ”עבר הנהר”, נהר הפרת. במטבע שהוטבע במאה הרביעית לפה״ס, מופיע תיאור דומה המזהה את השר הפרסי מזדי כמושל מחוז ”עבר הנהר”.
דיוק בפרטים שוליים לכאורה אינו עניין של מה בכך. אם אנו יכולים לבטוח בכותבי המקרא אפילו בפרטים הקטנים, האם אין בכך כדי לחזק את בטחוננו ביתר הדברים שכתבו?