1 למד לבטוח במקרא

‏”‏כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים,‏ ומועיל הוא להוראה,‏ לתוכחה,‏ לתיקון”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏

מהו הקושי?‏ רבים טוענים שהמקרא הינו ספר המכיל חוכמת אנוש ותו לא.‏ יש הסבורים שהוא אינו מדויק מבחינה היסטורית.‏ אחרים פוסקים שעצות המקרא אינן מעשיות או שעבר זמנן.‏

כיצד תוכל לגבור על הקושי?‏ לא אחת אלו המטילים ספק במהימנות המקרא או בתועלת הגלומה בו,‏ לא חקרו את הנושא בעצמם.‏ הם פשוט חוזרים על דברי אחרים.‏ אולם המקרא מזהיר:‏ ”‏פתי [‏חסר ניסיון]‏ יאמין לכל דבר,‏ וערום יבין לאשורו [‏הפיקח שוקל את צעדיו]‏”‏ (‏משלי י״ד:‏15‏)‏.‏

במקום לקבל בצורה עיוורת את מה שאחרים אומרים,‏ כדאי שתחקה את דוגמתם של המשיחיים בני המאה הראשונה שהתגוררו בבראה,‏ כיום צפון יוון.‏ הם לא מיהרו לקבל את מה ששמעו מאחרים,‏ אלא נודעו כמי ש’‏בדקו יום יום בכתובים אם הדברים האלה אכן כך’‏ (‏מעשי השליחים י״ז:‏11‏)‏.‏ הבה נבחן בקצרה שתי סיבות שלפיהן תוכל להיות בטוח שהמקרא הינו דברו של אלוהים שנכתב ברוח קודשו.‏

המקרא מדויק מבחינה היסטורית.‏ במהלך השנים ערערו הספקנים — ועודם מערערים — על דיוקו של המקרא בנוגע לשמות האנשים ולמקומות שהוא מזכיר.‏ אולם שוב ושוב נמצאו ראיות לכך שאין כל בסיס לספקנות זו ושהכתוב במקרא ראוי לאמון.‏

לדוגמה,‏ בעבר הטילו חוקרים ספק בקיומו של סרגון מלך אשור המוזכר בישעיהו כ׳:‏1‏.‏ אולם בשנות ה־40 של המאה ה־19 החלו הארכיאולוגים לחשוף את ארמונו של מלך זה.‏ כיום סרגון הוא אחד המלכים האשורים המוכרים ביותר.‏

מבקרי המקרא העלו ספקות באשר לקיומו של פונטיוס פילטוס,‏ המושל הרומי שציווה על הוצאתו להורג של ישוע (‏מתי כ״ז:‏1,‏ 22–24‏)‏.‏ ברם בשנת 1961 נמצאה בקיסריה אבן ועליה חקוקים שמו של פילטוס ותוארו.‏

באשר לדיוקו ההיסטורי של המקרא,‏ נאמר בכתב העת יו.‏אס.‏ניוז אנד וורלד ריפורט מה־25 באוקטובר 1999:‏ ”‏בדרכים יוצאות מן הכלל מאשרת הארכיאולוגיה המודרנית את הבסיס ההיסטורי של הברית הישנה [‏התנ״ך]‏ והברית החדשה.‏ היא מאמתת חלקים מרכזיים של סיפורי אבות אבותיו של עם ישראל,‏ סיפור יציאת מצרים,‏ תולדות בית דוד וכן חייו וזמנו של ישוע”‏.‏ אומנם האמונה במקרא אינה תלויה בממצאים ארכיאולוגיים,‏ אך ניתן לצפות לדיוק היסטורי כזה מספר שנכתב בהשראת אלוהים.‏

החוכמה המעשית הטמונה במקרא מועילה לבני כל הרקעים.‏ זמן רב לפני גילוים של מיקרואורגניזמים ושל תפקידם בהפצת מחלות,‏ המליץ המקרא על הרגלי היגיינה הרלוונטיים גם כיום (‏ויקרא י״א:‏32–40;‏ דברים כ״ג:‏13,‏ 14‏)‏.‏ בני משפחה המיישמים את עצות המקרא באשר לאופן שבו יש לנהוג זה בזה מאושרים יותר (‏אפסים ה׳:‏28 עד ו׳:‏4‏)‏.‏ אדם החי על־פי עקרונות המקרא הופך לעובד מסור יותר או למעביד מתחשב יותר (‏אפסים ד׳:‏28;‏ ו׳:‏5–9‏)‏.‏ יישום עקרונות המקרא תורם גם לבריאות הרגשית (‏משלי י״ד:‏30;‏ אפסים ד׳:‏31,‏ 32;‏ קולוסים ג׳:‏8–10‏)‏.‏ לכאלו עצות מועילות היינו מצפים מבוראנו.‏

מהו הגמול?‏ החוכמה הטמונה במקרא יכולה להפוך אפילו את חסר הניסיון לאדם חכם (‏תהלים י״ט:‏8‏)‏.‏ בנוסף לכך,‏ כאשר אנו לומדים לבטוח במקרא,‏ הוא יכול לעזור לנו יותר מכל ספר אחר לנקוט את הצעד הבא לחיזוק אמונתנו.‏

למידע נוסף ראה פרק 2,‏ ”‏המקרא — ספר מאת אלוהים”‏,‏ בספר מה באמת מלמד המקרא?‏a

‏[‏הערת שוליים]‏