פרק ב׳
הספר המגלה את דעת אלוהים
1, 2. מדוע אנו זקוקים להדרכת בוראנו?
אין זה אלא הגיוני שבוראנו האוהב יספק לאנושות ספר של הוראה והדרכה. שהרי בני־האדם זקוקים להדרכה, הלא כן?
2 לפני יותר מ־000,2 שנה, כתב נביא והיסטוריון: ”לא לאדם דרכו, לא לאיש הולך והכין את צעדו” (ירמיהו י׳:23). כיום, הצהרה זו נכונה מאי־פעם. לפיכך, ההיסטוריון ויליאם ה. מקניל מציין: ”ההרפתקה האנושית על־פני כוכב־הלכת הזה היא שורה רצופה כמעט של משברים ושיבושים בסדרי חברה מבוססים”.
3, 4. (א) כיצד עלינו לגשת לחקר המקרא? (ב) כיצד נוסיף לבחון את המקרא?
3 המקרא ממלא את כל צרכינו באשר להדרכה נבונה. אמת, רבים המומים כשהם מעיינים לראשונה במקרא. זהו ספר עב־כרס, וקטעים רבים ממנו אינם קלים להבנה. אך, אילו קיבלת מסמך משפטי, המתאר את אשר עליך לעשות כדי לקבל ירושה יקרת־ערך, היית מקדיש מזמנך כדי ללומדו בקפידה, לא כן? אם אתה מתקשה להבין קטעים מסוימים במסמך, סביר להניח שתשיג את עזרתו של מישהו המנוסה בעניינים מסוג זה. מדוע לא תפנה למקרא מתוך גישה דומה? (מעשי־השליחים י״ז:11) מוטל על כף המאזניים הרבה יותר מירושה חומרית. כפי שלמדנו בפרק הקודם, דעת אלוהים יכולה להוביל לחיי־נצח.
4 הבה נבחן את הספר המגלה את דעת אלוהים. תחילה, נערוך סקירה קצרה על המקרא. לאחר מכן, נדון בסיבות לכך שיודעי־דבר רבים מאמינים כי הוא דבר־אלוהים שנכתב בהשראה.
מה המקרא מכיל
5. (א) מה מכיל התנ״ך? (ב) מה מכילים כתבי־הקודש המשיחיים?
5 המקרא מכיל 66 ספרים בשני חלקים, שעל פי רוב נקראים התנ״ך והברית החדשה. שלושים ותשעה מספרי המקרא נכתבו ברובם בעברית, ו־27 ספרים נכתבו ביוונית. התנ״ך, מבראשית ועד דברי־הימים, דן בבריאה וב־500,3 השנים הראשונות של תולדות האנושות. מבחינת חלק זה של המקרא, אנו לומדים על הדרך שבה נהג אלוהים בבני־ישראל — החל בהולדת האומה במאה ה־16 לפה״ס וכלה במאה ה־5 לפה״ס. כתבי־הקודש המשיחיים, ממתי ועד ההתגלות, מתמקדים בהוראתם ובפעילותם של ישוע המשיח ותלמידיו במרוצת המאה הראשונה לספירה.
6. מדוע עלינו ללמוד את המקרא כולו?
6 יש הטוענים כי ה’תנ״ך’ מיועד ליהודים ו’הברית החדשה’ מיועדת לנוצרים. אך, על־פי טימותיאוס ב׳. ג׳:16, ”כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים, ומועיל הוא”. לפיכך, לימוד נכון של כתבי־הקודש חייב לכלול את המקרא כולו. למעשה, שני החלקים של המקרא משלימים זה את זה, כשהם מתמזגים באחדות לפיתוח רעיון כולל.
7. מהו הנושא המרכזי של המקרא?
7 אפשר שאתה נוכח בתפילות ובטקסים דתיים זה שנים רבות, ושקטעים מן המקרא הוקראו באוזניך. או ייתכן שבעצמך קראת קטעים ממנו. הידעת שקיים במקרא נושא העובר כחוט־השני מבראשית ועד ההתגלות? אכן, נושא אחיד המופיע לכל אורך המקרא. מהו נושא זה? אין הוא אלא הצדקת זכותו של אלוהים לשלוט על האנושות ומימוש מטרתו האוהבת באמצעות מלכותו. בהמשך נראה כיצד בדיוק יגשים אלוהים מטרה זו.
8. מה מגלה המקרא בנוגע לאישיותו של אלוהים?
8 בנוסף לפירוט מטרת אלוהים, המקרא חושף את אישיותו. למשל, אנו למדים מן המקרא שיש לאלוהים רגשות ושהחלטותינו חשובות לו (תהלים ע״ח:40, 41; משלי כ״ז:11; יחזקאל ל״ג:11). תהלים ק״ג:8–14 אומר שאלוהים ”רחום וחנון... ארך־אפיים ורב חסד”. הוא מתייחס אלינו ברחמים, ’בזוכרו כי עפר אנחנו’, וכי במותנו אנו שבים אל העפר (בראשית ב׳:7; ג׳:19). מה נפלאות התכונות שהוא מפגין! האינך חפץ לעבוד אלוהים שכזה?
9. כיצד המקרא מקנה לנו השקפה ברורה על ערכיו של אלוהים, וכיצד נוכל להפיק תועלת מדעת זו?
9 המקרא מקנה לנו השקפה ברורה על ערכיו של אלוהים. הללו מנוסחים לעתים כחוקים. אך בתדירות גבוהה יותר, הם משתקפים בעקרונות הנלמדים באמצעות הדגמה מעשית. אלוהים דאג לכך שמאורעות מסוימים בתולדות עם־ישראל הקדום ייכתבו לתועלתנו. תיאורים כנים אלה מראים את שאירע כשהאנשים פעלו בתואם עם מטרת אלוהים, וכן את התוצאות המרות שנבעו מכך שפעלו באורח עצמאי (מלכים א׳. ה׳:18; י״א:4–6; דברי־הימים ב׳. ט״ו:8–15). ללא ספק, קריאת התיאורים האמיתיים נוגעת ללבנו. אם ננסה לראות בעיני רוחנו את המאורעות הכתובים, נוכל להזדהות עם הדמויות המעורבות בהם. כך, נוכל להפיק תועלת מן הדוגמאות הטובות ולהימנע מן המלכודות שלתוכן נפלו עושי הרע. אולם, השאלה המכרעת הבאה תובעת מענה: כיצד נוכל להיות בטוחים שהדברים שאנו קוראים במקרא אכן נכתבו בהשראת אלוהים?
התוכל לסמוך על המקרא?
10. (א) מדוע יש הסבורים שהמקרא מיושן? (ב) מה אומר לנו טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17 בנוגע למקרא?
10 אפשר שהבחנת כי בתוך שנים אחדות, ספרי־ייעוץ רבים הופכים למיושנים. מה באשר למקרא? הוא עתיק ביותר, וחלפו כ־000,2 שנה מאז נכתבו מילותיו האחרונות. לפיכך, יש הסבורים שלא ניתן לייחסו לעת החדשה שבה אנו חיים. אך, אם המקרא נכתב בהשראת אלוהים, הרי שעצתו חייבת תמיד להיות עדכנית, חרף גילו המופלג. הכתוב בו חייב תמיד להיות מועיל ”להוראה, לתוכחה, לתיקון, לחינוך במעגלי צדק, למען יהיה איש האלוהים מושלם, ומוכשר לכל מעשה טוב” (טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17).
11–13. מדוע אנו יכולים לומר שהמקרא מעשי גם בימינו?
11 בחינה מדוקדקת מגלה, כי עקרונות המקרא מתייחסים לימינו בדיוק כשם שהתייחסו לעת שבה הועלו על הכתב לראשונה. למשל, כשמדובר בטבע האנושי, המקרא משקף הבנה עמוקה המתייחסת לכל דור של אנשים. ניתן לראות זאת בנקל בדרשת־ההר של ישוע, המופיעה בספר מתי פרקים ה׳ עד ז׳. דרשה זו כה הרשימה את המנהיג ההודי המנוח, מוֹהַנְדַּס ק. גנדי, עד כי סופר שאמר לנציב הבריטי: ”כאשר ארצך וארצי יפעלו בתואם עם העקרונות שהציג המשיח ב’דרשת־ההר’, נפתור את הבעיות, לא רק של ארצותינו אלא של העולם כולו”.
12 אין תימה בכך שאנשים מתרשמים מהעקרונות שלימד ישוע! בדרשת־ההר, הוא הראה לנו את הדרך להשגת אושר אמיתי. הוא הסביר כיצד ליישב מחלוקות. ישוע הדריך כיצד להתפלל. הוא הצביע על הגישה הנבונה ביותר שיש לאמץ לגבי צרכים חומריים, וסיפק את ’כלל הזהב’ לגבי קשרים נאותים עם הזולת. הדרך לחשיפת זיוף דתי והדרך להשגת עתיד בטוח היו אף הן חלק מן הנושאים שבהם דן בדרשת־ההר.
13 בדרשת־ההר ולכל אורך המקרא, נאמר לנו בבירור כיצד לנהוג וממה להימנע כדי להיטיב את חלקנו בחיים. עצתו כה מעשית, עד כי הניעה מחנך אחד לומר: ”למרות היותי יועץ בתיכון בעל תואר ראשון ותואר שני, ואף שקראתי ספרים רבים בנושא בריאות הנפש ופסיכולוגיה, גיליתי שעצת המקרא בנושאים, כגון הצלחה בחיי־הנישואין, מניעת עבריינות־נוער, רכישת חברים וטיפוח ידידות אמיצה, נעלה בהרבה על כל אשר קראתי ולמדתי בקולג’”. נוסף על כך שהמקרא מעשי ועדכני, ניתן לסמוך עליו.
מדויק ומהימן
14. מה מראה שהמקרא מדויק מבחינה מדעית?
14 אף שהמקרא אינו ספר מדע, הוא מדויק מבחינה מדעית. למשל, בתקופה שמרבית האנשים האמינו שהארץ שטוחה, הנביא ישעיהו התייחס אליה כאל ”חוג” (שמשמעו כאן ”עיגול”, ”כדור”) (ישעיהו מ׳:22). התפיסה שכדור־הארץ עגול הפכה לרווחת ולמקובלת רק אלפי שנים לאחר ימי ישעיהו. יתר על כן, איוב כ״ו:7 — שנכתב לפני יותר מ־000,3 שנה — מציין כי אלוהים ”תולה ארץ על בלי־מה”. אחד מחוקרי המקרא אומר: ”כיצד ידע איוב את האמת שהוכיחה האסטרונומיה, כי כדור־הארץ תלוי בחלל הריק ללא כל תמיכה, זוהי קושיה, שאין עליה כל מענה פשוט לאלה הכופרים בהשראתם של כתבי־הקודש”.
15. כיצד סגנון הכתיבה של המקרא מחזק את בטחוננו בו?
15 גם סגנון הכתיבה המצוי במקרא מחזק את בטחוננו בספר עתיק־יומין זה. שלא בדומה למיתוסים, המאורעות המתוארים במקרא קשורים לאנשים מסוימים ולתאריכים מוגדרים (מלכים א׳. י״ד:25; ישעיהו ל״ו:1; לוקס ג׳:1, 2). מה גם שבעוד שהיסטוריונים קדומים כמעט תמיד הפריזו בתיאורי הנצחונות של שליטיהם וכיסו על מפלותיהם ומשגיהם, כותבי המקרא היו גלויי־לב וכנים — גם בנוגע לחטאיהם האישיים החמורים (במדבר כ׳:7–13; שמואל ב׳. י״ב:7–14; כ״ד:10).
ספר נבואות
16. מהי העדות החותכת לכך שהמקרא נכתב בהשראת אלוהים?
16 נבואות שנתגשמו מספקות עדות חותכת לכך שהמקרא נכתב בהשראת אלוהים. המקרא מכיל נבואות רבות שנתגשמו לפרטי פרטים. כמובן, לא ייתכן שאנשים בלבד היו אחראים לכך. מה, אם כן, עומד מאחורי נבואות אלה? המקרא עצמו אומר כי ”מעולם לא יצאה נבואה על־פי רצון האדם, אלא רוח־הקודש [כלומר, כוחו הפעיל של אלוהים] הניעה בני־אדם לדבר מטעם אלוהים” (פטרוס ב׳. א׳:21). שקול מספר דוגמאות.
17. אילו נבואות חזו את נפילת בבל, וכיצד הן נתגשמו?
17 נפילת בבל. ישעיהו וירמיהו כאחד, חזו את נפילת בבל בידי המדים והפרסים. ראוי לציין, כי נבואת ישעיהו על מאורע זה נכתבה כשבבל היתה בשיא עוצמתה, כ־200 שנה לפני חורבנה! היבטיה הבאים של הנבואה מהווים עתה היסטוריה מתועדת: ייבוש נהר־פרת על־ידי הטיית מימיו אל מקווה מים מלאכותי (ישעיהו מ״ד:27; ירמיהו נ׳:38); שמירה רשלנית על שערי בבל, שעל גדות הנהר (ישעיהו מ״ה:1); והכיבוש על־ידי שליט בשם כורש (ישעיהו מ״ד:28).
18. כיצד התגשמה נבואת המקרא בנוגע לעלייתו ולנפילתו של ”מלך יוון”?
18 עלייתו ונפילתו של ”מלך יוון”. דניאל ראה בחזון צפיר עזים המפיל אייל ושובר את שתי קרניו. אזי, נשברה הקרן הגדולה של צפיר העזים, ובמקומה עלו ארבע קרניים (דניאל ח׳:1–8). הוסבר לדניאל: ”האייל אשר ראית בעל הקרניים, מלכי מדי ופרס. והצפיר השעיר מלך יוון; והקרן הגדולה אשר בין עיניו הוא המלך הראשון. והנשברת ותעמודנה ארבע תחתיה, ארבע מלכויות מגוי יעמודנה ולא בכוחו” (דניאל ח׳:20–22). בהתאם לנבואה זו, כמאתיים שנה מאוחר יותר, ”מלך יוון”, אלכסנדר הגדול, הפיל את מדי ופרס, המעצמה בעלת שתי הקרניים. אלכסנדר מת בשנת 323 לפה״ס, ואת מקומו תפסו לבסוף ארבעה ממצביאיו. אך, אף לא אחת מן הממלכות שקמו לאחר מכן השתוותה בעוצמתה למעצמת אלכסנדר.
19. אילו נבואות התגשמו בישוע המשיח?
19 חיי ישוע המשיח. התנ״ך מכיל עשרות נבואות, שנתגשמו בהולדתו, שירותו, מותו ותחייתו של ישוע. למשל, למעלה מ־700 שנה מראש, ניבא מיכה שהמשיח ייוולד בבית־לחם (מיכה ה׳:1; לוקס ב׳:4–7). ישעיהו, בן־דורו של מיכה, חזה שהמשיח יוכה ושיירקו בפניו (ישעיהו נ׳:6; מתי כ״ו:67). חמש מאות שנה מראש, ניבא זכריה שהמשיח יוסגר בעבור 30 שקלי כסף (זכריה י״א:12; מתי כ״ו:15). יותר מאלף שנים קודם לכן, חזה דוד נסיבות הקשורות למות ישוע המשיח (תהלים כ״ב:8, 9, 19; מתי כ״ז:35, 39–43). יתר על כן, כחמש מאות שנה מראש, גילתה נבואת דניאל את מועד ביאת המשיח, וכן את אורך שירותו ואת מועד מותו (דניאל ט׳:24–27). זוהי אך דוגמה קטנה של הנבואות שנתגשמו בישוע המשיח. תמצא זאת למועיל להוסיף ולקרוא עליו בהמשך.
20. איזה ביטחון עלינו לשאוב מהתיעוד המקראי המושלם של נבואות שהתגשמו?
20 יש נבואות מקרא ארוכות־טווח רבות אחרות שכבר התגשמו. ’אך’, אפשר שתשאל, ’איזו השפעה יש לכך על חיי?’ ובכן, אם מישהו סיפר לך את האמת במשך שנים רבות, האם תפקפק בו לפתע לכשיאמר לך דבר־מה חדש? לא! אלוהים מספר לנו את האמת לכל אורך המקרא. האין בכך כדי לבנות את אמוננו בהבטחות המקרא, כגון נבואותיו בנוגע לארץ הגן־עדנית העתידה לבוא? אכן, יכול להיות לנו הביטחון שהיה לפאולוס, אחד מתלמידי ישוע בני המאה הראשונה לספירה, אשר כתב ש’אלוהים אינו מכזב’ (טיטוס א׳:2). נוסף על כך, כשאנו קוראים את כתבי־הקודש ומיישמים את עצתם, אנו משתמשים בחוכמה שבני־אדם אינם יכולים להשיג בעצמם, משום שהמקרא הוא הספר המגלה את דעת אלוהים המובילה לחיי־נצח.
’התאוֵּה’ לְדעת אלוהים
21. מה עליך לעשות אם תהיה המום עקב חלק מן הדברים שאתה למד מהמקרא?
21 בשעה שאתה לומד את המקרא, קרוב לוודאי שתלמד דברים השונים ממה שלמדת בעבר. אפשר שגם תמצא, כי חלק ממנהגיך הדתיים אשר כה הוקרת, אינם משביעים את רצון אלוהים. תלמד שיש לאלוהים כללים בנוגע לטוב ולרע, הנעלים בהרבה על אלה הרווחים בעולם מתירני זה. בתחילה, ייתכן שתהיה המום עקב כך. אולם, הייה סבלני! בחן בקפידה את כתבי־הקודש כדי למצוא את דעת אלוהים. התכונן לאפשרות שעצת המקרא תדרוש ממך לערוך שינויים באורח־החשיבה שלך ובמעשיך.
22. מדוע אתה לומד את המקרא, וכיצד תוכל לעזור לאחרים להבין זאת?
22 ייתכן שידידים וקרובים בעלי כוונות טובות יתנגדו ללימודך את המקרא, אך ישוע אמר: ”כל מי שיודה בי לפני בני־אדם גם אני אודה בו לפני אבי שבשמים. וכל המכחש בי לפני בני־אדם גם אני אכחש בו לפני אבי שבשמים” (מתי י׳:32, 33). אחדים עלולים לחשוש שמא תסתבך עם כת כלשהי או תהפוך לקנאי קיצוני. אך, בעצם אתה רק משתדל לרכוש ידע מדויק על אלוהים ועל אמיתו (טימותיאוס א׳. ב׳:3, 4). כדי לעזור לאחרים להבין זאת, הייה שקול, אל תיכנס לוויכוחים בשעה שאתה מדבר עימם על הדברים שאתה לומד (פיליפים ד׳:5). זכור שלֵב רבים ’נקנה לא על־ידי דיבור’, אלא בראותם עדות לכך שהידע המקראי אכן מועיל לאנשים (פטרוס א׳. ג׳:1, 2).
23. כיצד תוכל ’להתאוות’ לְדעת אלוהים?
23 המקרא מפציר בנו: ”כעוללים אשר זה מקרוב נולדו התאוו לחלב הזך של הדבר” (פטרוס א׳. ב׳:2). תינוק תלוי באמו לקבלת מזון, והוא תובע ממנה בתוקף למלא צורך זה. בדומה לכך, גם אנו תלויים בדעת שמאת אלוהים. ’התאוֵּה’ לדברו בכך שתמשיך ללמוד. אכן, הצב לך מטרה לקרוא את המקרא מדי יום ביומו (תהלים א׳:1–3). הדבר יביא לך שפע ברכות, כפי שתהלים י״ט:12 אומר בנוגע לחוקי אלוהים, ”בשומרם עקב [גמול] רב”.
בחן את ידיעותיך
באילו מובנים המקרא ייחודי?
מדוע אתה יכול לסמוך על המקרא?
מה מוכיח לך שהמקרא הוא דבר־אלוהים שנכתב בהשראה?
[תיבה בעמוד 14]
השתמש ביעילות בספר המקרא שלך
הכרת המקרא אינה צריכה להיות משימה קשה. היעזר בתוכן העניינים של המקרא כדי להכיר את סדר הספרים.
ספרי המקרא מחולקים לפרקים ולפסוקים, כדי להקל על העיון בו. החלוקה לפרקים נוספה במרוצת המאה ה־13 לספירה, וככל הנראה, החלוקה הנוכחית של כתבי־הקודש המשיחיים לפסוקים נעשתה בידי דפס צרפתי בן המאה ה־16. ספר המקרא השלם הראשון שהכיל מספרי פרקים ופסוקים, היה מהדורה צרפתית שיצאה לאור ב־1553.
כשמוזכרים פסוקים בספר זה, האותיות מציינות את מספר הפרק, והמספרים מתייחסים לפסוק. לדוגמה, מראה־המקום ”משלי ב׳:5” משמעו: ספר משלי, פרק שני, פסוק 5. אם תפתח את הפסוקים המוזכרים, בתוך זמן קצר תצליח למצוא בנקל את הפסוקים במקרא.
הדרך הטובה ביותר להכיר את המקרא היא לקרוא בו מדי יום ביומו. בתחילה, אפשר שתראה בכך אתגר. אך, אם תקרא מדי יום כשלושה עד חמישה פרקים, בהתאם לאורכם, תשלים את קריאת המקרא כולו בשנה אחת. מדוע שלא תתחיל בכך כבר היום?
[תיבה בעמוד 19]
המקרא — ספר יחיד במינו
• המקרא נכתב ”ברוח אלוהים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:16). אף שבני־אדם הם שכתבו אותו, אלוהים כיוון את מחשבותיהם, כך שהמקרא הוא אכן ”דבר־אלוהים” (תסלוניקים א׳. ב׳:13).
• כתיבת המקרא השתרעה על תקופה של 600,1 שנה, והשתתפו בה כ־40 כותבים מרקעים שונים. למרות זאת, המוצר המוגמר הנו חטיבה הרמונית אחת.
• המקרא היה שנוי במחלוקת יותר מכל ספר אחר. במהלך ימי־הביניים, אנשים הועלו על המוקד רק משום שהיה ברשותם עותק של כתבי־הקודש.
• המקרא הוא רב־המכר מספר אחד בעולם. הוא תורגם, בשלימותו או בחלקו, ליותר מ־000,2 שפות. הוא הודפס במיליארדי עותקים, ואין כמעט מקום בעולם שלא ניתן למצוא בו עותק שלו.
• הקטע העתיק ביותר של המקרא הוא מן המאה ה־16 לפה״ס. הוא קדם להופעתם של הריגְ־וֶדה ההינדית (שכתיבתה הושלמה ב־900 לפה״ס לערך), ”קנון שלושת הסלים” הבודהיסטי (מן המאה החמישית לפה״ס), הקוראן המוסלמי (מן המאה השביעית לספירה) וכן הניהון שוקי השינטואיסטי (משנת 720 לספירה).
[תמונה על כל העמוד בעמוד 20]