תורת אמת הרצויה בעיני אלוהים
כדי שתושבי כדור־הארץ ידעו מהי התורה הרצויה בעיני אלוהים, עליו מן הסתם לגלות להם את מחשבותיו. כמו כן, הכרחי שהתגלות זו תהיה נגישה לכל אדם, שהרי רק כך תוכל האנושות לדעת את הרצוי בעיני אלוהים בכל הקשור לאמונה, פולחן והתנהגות. השאלה היא, האם אלוהים סיפק מידע שכזה? ואם כן, כיצד?
האם בן תמותה שתוחלת חייו מסתכמת בכמה עשרות שנים יכול להגיע לכל אדם ואדם ולשמש כאפיק תקשורת מטעם אלוהים? לא. אבל מסמך כתוב וקבוע כן יכול לעשות זאת. לפיכך, האין זה הולם שההתגלות שמאת אלוהים תהיה נגישה לאנושות באמצעות ספר? אחד הספרים העתיקים המייחס לעצמו השראה אלוהית הוא המקרא. ”כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים, ומועיל הוא להוראה, לתוכחה, לתיקון, לחינוך במעגלי צדק”, מציין אחד מכותבי המקרא (טימותיאוס ב׳. ג׳:16). הבה נבחן מקרוב יותר את המקרא ונראה אם אפשר למצוא בו את תורת האמת.
עד כמה עתיק?
בין הכתבים הבולטים המקודשים לדתות, המקרא הוא אחד העתיקים ביותר. חלקיו הראשונים נכתבו לפני כ־500,3 שנה וכתיבתו נשלמה בשנת 98 לספירה.a אף שבערך 40 איש היו שותפים לכתיבתו במשך תקופה של 600,1 שנה, המקרא מתאפיין בהרמוניה. הסיבה לכך היא שאלוהים הוא מחבר הספר.
המקרא הוא הספר הנפוץ והמתורגם ביותר בהיסטוריה. מדי שנה מופצים כ־60 מיליון עותקים של המקרא כולו או של חלקים ממנו. המקרא, בשלמותו או בחלקו, תורגם ליותר מ־300,2 שפות וניבים. למעלה מ־90 אחוז מבני האדם יכולים להשיג את המקרא כולו, או לפחות חלקים ממנו, בשפת האם שלהם. ספר זה מתעלה על גבולות לאומיים, הבדלים גזעיים ומחסומים אתניים.
כיצד ערוך תוכן המקרא?
אם יש לך ספר מקרא, מדוע שלא תפתח אותו ותראה כיצד תוכנו ערוך?b עיין תחילה בתוכן העניינים המופיע בעמודים הראשונים של רוב ספרי המקרא. שם תמצא את שמותיהם של כל הספרים ואת מספרי העמודים. תוכל לראות שהמקרא הוא למעשה אוסף גדול של ספרים, כשלכל ספר שם משלו. הספר הראשון במקרא הוא בראשית, והאחרון הוא ספר ההתגלות (או חזון יוחנן). הספרים מחולקים לשני חלקים עיקריים. 39 הספרים הראשונים מכונים התנ״ך (תורה, נביאים, כתובים) והם נכתבו ברובם המכריע בעברית. 27 הספרים האחרונים נכתבו ביוונית, והם נקראים כתבי־הקודש המשיחיים. יש המכנים את שני החלקים האלו ”הברית הישנה” ו”הברית החדשה”.
ספרי המקרא מחולקים לפרקים ולפסוקים כדי להקל את העיון בו. בהפניות לפסוקים שבכתב עת זה, האותיות המופיעות אחרי שם הספר מייצגות את מספר הפרק, והמספרים שלאחריהן מייצגים את הפסוק. לדוגמה, ”טימותיאוס ב׳. ג׳:16” משמעו האיגרת השנייה אל טימותיאוס, פרק ג׳, פסוק 16. נסה למצוא את הפסוק במקרא שלך.
האם לא תסכים שהדרך הטובה ביותר להכיר את תוכן המקרא היא לקרוא בו באופן קבוע? יש שמצאו זאת למועיל לקרוא תחילה את כתבי־הקודש המשיחיים, החל בספר מתי. אם תקרא שלושה עד חמישה פרקים מדי יום, תסיים לקרוא את המקרא כולו בתוך שנה. אבל כיצד תוכל להיות בטוח שמה שאתה קורא באמת נכתב בהשראת אלוהים?
האם אפשר לבטוח במקרא?
האם לא נצפה שספר שנכתב ברוח אלוהים למען כל האנושות יכיל עצות שהן מעשיות ורלוונטיות בכל דור ודור? במקרא משתקפת הבנה עמוקה של הטבע האנושי, הבנה המתאימה לכל דור ודור, והעקרונות שבו תקפים כיום בדיוק כפי שהיו תקפים כאשר הועלו לראשונה על הכתב. הדבר מומחש היטב בדרשה המפורסמת שנשא ישוע המשיח, מייסד הדת המשיחית, והיא כתובה בספר מתי, פרקים ה׳ עד ז׳. נאום זה, הידוע בתור דרשת ההר, מצביע לא רק על הדרך לאושר אמיתי, אלא גם מראה איך ליישב חילוקי דעות, כיצד להתפלל, איזו השקפה לאמץ לגבי צרכים פיזיים ועוד נושאים ועניינים שונים. בדרשה זו, וכן גם בכל שאר המקרא, אנו למדים מה לעשות וממה להימנע על מנת להשביע את רצון אלוהים וכדי לשפר את חיינו.
סיבה נוספת לבטוח במקרא היא שכאשר ספר עתיק זה מתייחס לנושאים מדעיים, הוא מדייק. למשל, בימים שבהם רוב בני האדם סברו שהארץ שטוחה, דובר במקרא על ”חוג [עיגול] הארץ”c (ישעיהו מ׳:22). ולמעלה מ־000,3 שנה לפני שהמדען המפורסם סֶר אייזק ניוטון הסביר שהכוכבים תלויים בחלל בזכות כוח הכבידה, ציין המקרא בלשון פיוטית ש’הארץ תלויה על בלימה [על מאומה]’ (איוב כ״ו:7). תן דעתך גם לתיאור הפיוטי של מחזור המים, אשר נכתב לפני יותר מ־000,3 שנה: ”כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא. אל מקום שהנחלים הולכים, שם הם שבים ללכת” (קהלת א׳:7). כן, בורא היקום הוא הוא מחבר המקרא.
הדיוק ההיסטורי של המקרא משתלב עם העובדה שהוא נכתב בהשראת אלוהים. המאורעות המתועדים במקרא אינם מעשיות. מיוחסים להם תאריכים מוגדרים ושמות של אנשים ושל מקומות. לדוגמה, לוקס ג׳:1 מציין באופן עובדתי את ”שנת חמש עשרה לשלטון הקיסר טיבריוס, [כאשר] פונטיוס פילטוס היה נציב יהודה, [ו]הורדוס שר רובע על הגליל”.
בעוד שהיסטוריונים קדומים דיווחו כמעט תמיד רק על ההצלחות והסגולות של שליטיהם, כותבי המקרא היו ישרים והודו במשגיהם בגילוי לב. למשל, דוד מלך ישראל התוודה: ”חטאתי מאוד אשר עשיתי. ... נסכלתי מאוד”. הצהרה זו תועדה גלויות במקרא (שמואל ב׳. כ״ד:10). ומשה, גם הוא מכותבי המקרא, תיעד בעצמו את הפרשה שבה לא הפגין ביטחון באלוהי האמת (במדבר כ׳:12).
ישנה עדות נוספת לכך שהמקרא נכתב בהשראת אלוהים: התגשמות נבואות — היסטוריה שנכתבה טרם התרחשותה. כמה מן הנבואות הללו קשורות לישוע המשיח. לדוגמה, למעלה מ־700 שנה לפני שנולד ישוע, חזה התנ״ך באופן מדויק שאותו משיח מובטח ייוולד ”בבית לחם” שביהודה (מתי ב׳:1–6; מיכה ה׳:1).
הנה דוגמה נוספת. בטימותיאוס ב׳. ג׳:1–5 אומר המקרא: ”באחרית הימים יבואו זמנים קשים, כי יהיו האנשים אוהבי עצמם, אוהבי כסף, גאוותנים, שחצנים, מגדפים, ממרים את פי הוריהם, כפויי טובה, חסרי קדושה, קשוחי לב, בלתי מתרצים, מלשינים, הוללים, אכזרים, שונאי טוב, בוגדים, פוחזים, יהירים, אוהבים תענוגות יותר משהם אוהבים את אלוהים, לכאורה בעלי יראת שמיים, אך כופרים בתוקפה”. האין זה מתאר את גישתם של רוב האנשים כיום? שורות אלו נכתבו בשנת 65 לספירה, לפני יותר מ־900,1 שנה!
מה מלמד אותנו המקרא?
תוך כדי קריאה במקרא תיווכח שהוא מקור של חוכמה נעלה. יש בו תשובות משביעות רצון לשאלות כגון, מיהו אלוהים? האם קיים השטן? מיהו ישוע המשיח? מדוע יש סבל בעולם? מה קורה לבני אדם אחרי המוות? מגוון התשובות שתמצא בפי אנשים הוא כמגוון האמונות והמנהגים של בעלי התשובות. אך המקרא חושף את האמת בנושאים אלה ובנושאים רבים אחרים. יתר על כן, אין טובה יותר מן ההדרכה המקראית בכל הקשור להתנהגות וגישה כלפי הזולת וכלפי רשויות השלטון.d
מה מגלה המקרא אודות מטרת אלוהים לגבי כדור־הארץ והאנושות? מובטח בו: ”עוד מעט ואין רשע... וענווים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום” (תהלים ל״ז:10, 11). ”האלוהים יהיה עימהם [עם בני האדם], וימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו” (ההתגלות כ״א:3, 4). ”צדיקים יירשו ארץ, וישכנו לעד עליה” (תהלים ל״ז:29).
עוד נחזה במקרא שהמלחמות, הפשע, האלימות והרשע יגיעו בקרוב אל קיצם. מחלות, זקנה ומוות לא יהיו עוד. חיי נצח בתנאי גן עדן על כדור־הארץ יהפכו למציאות. איזו תקווה נפלאה, ועד כמה היא ממחישה את אהבתו של אלוהים כלפי בני האדם!
מה תבחר לעשות?
המקרא הוא מתנה נפלאה מאת הבורא. כיצד מן הראוי שתגיב לכתוב בו? אדם מרקע הינדי האמין שעל התגלות אלוהית להיות משחר ימי האדם כדי שתצמיח תועלת לאנושות כולה. כאשר למד שחלקים מסוימים במקרא עתיקים יותר מרוב כתבי־הקודש ההינדים, הוֶדות, החליט לקרוא במקרא ולבחון את הכתוב בו.e גם פרופסור באוניברסיטה בארצות־הברית הכיר בצורך לקרוא תחילה את המקרא, הספר הנפוץ ביותר בעולם, ורק אז לגבש דעה עליו.
תצמח לך תועלת רבה עקב הקריאה במקרא ויישום הכתוב בו. במקרא נאמר: ”אשרי האיש אשר... בתורת יהוה חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה. והיה כעץ שתול על פלגי מים, אשר פריו ייתן בעיתו ועלהו לא ייבול, וכל אשר יעשה יצליח”f (תהלים א׳:1–3). לימוד המקרא והרהורים בכתוב בו יסבו לך אושר, משום שבדרך זו תספק את הצורך הרוחני שלך (מתי ה׳:3). מן המקרא תוכל ללמוד איך לנהל חיים פוריים וכיצד להתמודד עם בעיות. כן, ”בשומרם [בשמירת חוקי אלוהים הכתובים במקרא], עֵקֶב רב [גמול רב]” (תהלים י״ט:12). יתרה מזו, הביטחון בהבטחות אלוהים יעניק לך ברכות כיום וייתן לך תקווה נפלאה לעתיד.
המקרא מפציר בנו: ”כעוללים אשר זה מקרוב נולדו התאוו לחלב הזך של הדבר” (פטרוס א׳. ב׳:2). עולל תלוי בהזנה ודורש ללא הרף שימלאו את הצורך שלו במזון. בדומה לכך, גם אנחנו תלויים בידע מאת אלוהים. לכן ’התאווה’ והשתוקק לדברו הכתוב. במקרא ניתן למצוא תורת אמת מאת אלוהים. לפיכך, עשה לך למטרה ללמוד אותו בקביעות. עדי־יהוה באזור מגוריך ישמחו לעזור לך להפיק את מלוא התועלת מן הלימוד. אנו ממליצים בחום שתיצור איתם קשר או שתכתוב למוציאים לאור של כתב עת זה.
[הערות שוליים]
a ”לספירה” פירושו שהתאריך המוזכר מחושב משנת הולדתו המשוערת של ישוע. המונח ”לפני הספירה” (לפה״ס) מציין שהתאריך מחושב לאחור מנקודת זמן זו.
b אם אין לך מקרא, עדי־יהוה ישמחו להשיג עבורך עותק.
c המילה ”חוג”, שבשפות אחרות מתורגמת לעתים כ”עיגול”, משמעה גם כדור. בתרגומי מקרא מסוימים נאמר: ”כדור הארץ” (תרגום דוּאֶה) ו”עיגול הארץ” (תרגום מופאט).
d נושאים אלה נידונים בספר דעת המובילה לחיי־נצח, שיצא לאור מטעם עדי־יהוה.
e המזמורים העתיקים ביותר של הוודות חוברו ככל הנראה לפני כמעט 000,3 שנה והועברו בעל־פה מדור לדור. ”הוודה הועלתה על הכתב רק במאה הארבע־עשרה לספירה”, אומר פ. ק. סַרַטְקוּמַר בספרו תולדות הודו (A History of India).
f יהוה הוא שמו של אלוהי המקרא. בתרגומי מקרא רבים מופיע שם זה בתהלים פ״ג:19.
[תמונה בעמוד 7]
’הִתאווה’ לדבר־אלוהים. למד בקביעות את המקרא
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 5]
NASA photo