הצצה לתוך גוף האדם — ללא ניתוח
תודות לקדמה בתחום המחשבים, המתמטיקה והמדע, מפנה אזמל המנתחים את מקומו לאמצעים לא־פולשניים באבחון מחלות מסוימות. בנוסף לדימות [קבלת תמונה] באמצעות קרני רנטגן — שיטה הקיימת כבר למעלה מ־100 שנה — ישנן טכנולוגיות נוספות, וביניהן: טומוגרפיה ממוחשבת (סריקות CT) טומוגרפיה של פליטת פוזיטרונים (סריקות PET) דימות תהודה מגנטית (MRI) ודימות באמצעות אולטרסאונד, או סונוגרפיה.a כיצד פועלות שיטות אלה? מה הם הסיכונים? ומה הם היתרונות?
רדיוגרפיה
כיצד זה עובד? אורך הגל של קרני X קצר יותר מזה של אור נראה, ועל כן מסוגלות קרני ה־X לחדור לרקמות הגוף. כאשר אלומת קרני רנטגן מכוּונת לחלק כלשהו בגוף, סופגות רקמות צפופות, כגון עצמות, את הקרניים ונראות כאזורים בהירים על גבי סרט צילום הקרוי רדיוגרף. רקמות רכות נראות בגוני אפור. דימות באמצעות קרני רנטגן משמש בדרך כלל לאבחון ליקויים או מחלות בשיניים, בעצמות, בשדיים ובבית החזה. על מנת להבחין בין רקמות רכות סמוכות בעלות צפיפות זהה, יכול הרופא להזריק לדמו של הנבדק חומר אטום לקרינה כדי להגביר את הניגוד. כיום נהוג להמיר את צילומי הרנטגן לתמונות דיגיטליות ולראותן על צג המחשב.
סיכונים: קיים סיכון קלוש לפגיעה בתאים וברקמות, אך בהשוואה ליתרונות, הסיכון די זניח.b נשים הרות צריכות ליידע את הרופא על הריונן לפני שהן נכנסות לצילום רנטגן. חומרי ניגוד, כגון יוד, עלולים לעורר תגובות אלרגיות. לכן דווח לרופא שלך או לטכנאי אם יש לך רגישות יתר ליוד או למאכלי ים.
יתרונות: דימות באמצעות קרני רנטגן הוא הליך מהיר, לרוב נטול כאב, זול יחסית וקל לביצוע. לפיכך, הוא יעיל במיוחד בתחומים כמו ממוגרפיה ובדיקות אבחון דחופות. לאחר צילום הרנטגן לא נשארת קרינה בגוף, ועל־פי־רוב אין כל תופעות לוואי.c
טומוגרפיה ממוחשבת
כיצד זה עובד? השימוש בקרני X בסריקות CT מורכב יותר ומרוכז יותר, והוא פועל בשילוב עם מערכת חיישנים מיוחדת. הנבדק שוכב על לוח המחליק לתוך פתח עגול במכונה. הדימות מופק בעזרת מספר רב של אלומות קרינה צרות ומערכת חיישנים הסובבים 360 מעלות סביב הנבדק. התהליך דומה לצילום כיכר לחם על־ידי פריסתה לפרוסות דקות מאוד. המחשב מכנס מחדש את ”הפרוסות” ומספק תמונות מפורטות של חתך הגוף. המכשירים החדישים סורקים את הגוף במסלול ספיראלי ובכך מחישים את תהליך הבדיקה. הואיל וסריקות CT מפורטות מאוד, הן משמשות על־פי־רוב לבדיקת בית החזה, הבטן והשלד, וכן לאבחון סוגי סרטן שונים ומחלות אחרות.
סיכונים: מנת הקרינה בסריקות CT גבוהה יותר מזו שבצילומי רנטגן רגילים. החשיפה הנוספת טומנת בחובה סיכון מוגבר — קטן אבל לא־זניח — לסרטן, ויש לשקול זאת היטב אל מול היתרונות. מקצת המטופלים רגישים לחומרי הניגוד, הכוללים לרוב יוד, ואצל חולים מסוימים קיים סיכון לפגיעה בכליות. אימהות מניקות המקבלות חומר ניגוד צריכות להמתין 24 שעות או יותר לפני שהן שבות להניק.
יתרונות: התהליך אינו כואב ואינו פולשני. סריקות CT מספקות נתונים מדויקים ומפורטים המומרים לתמונות תלת־ממדיות. הסריקות מהירות ופשוטות יחסית וביכולתן להציל חיים כיוון שהן מאפשרות לרופא לזהות פגיעות פנימיות. סריקות CT אינן פוגעות בהתקנים רפואיים מושתלים.
טומוגרפיה של פליטת פוזיטרונים
כיצד זה עובד? בסריקות PET חומר טבעי הקיים בגוף מסומן בחומר רדיואקטיבי, לרוב גלוקוז, ומוזרק לגוף. הדימות נוצר מפליטת פוזיטרונים — חלקיקים בעלי מטען חיובי — מן הרקמות. סריקות PET פועלות על־פי העיקרון שרמות הגלוקוז בתאים סרטניים גבוהות יותר מרמות הגלוקוז בתאים רגילים, ומסיבה זו תאים אלה מושכים כמות גדולה יותר של חומרים רדיואקטיביים. כתוצאה מכך, פולטות רקמות חולות כמות גדולה יותר של פוזיטרונים, והדבר מתבטא בהבדלי צבע או בהירות בתמונה הסופית.
סריקות CT וסריקות MRI חושפות את הצורה והמבנה של איברים ורקמות, ואילו סריקות PET מראות את תפקודם ומאבחנות שינויים ברקמות בשלבים מוקדמים יותר. ניתן לבצע סריקות PET ביחד עם סריקות CT ולקבל תמונה משולבת ומפורטת יותר. אולם, סריקות PET עלולות להפיק תוצאות שגויות אם הנבדק אכל זמן מסוים לפני הבדיקה, או אם רמות הסוכר בדמו חורגות מהטווח התקין, אולי בגין מחלת סוכרת. כמו כן, היות שהחומרים הרדיואקטיביים מתפרקים תוך זמן קצר, יש חשיבות לביצוע הבדיקה בתוך פרק זמן מוגדר.
סיכונים: מאחר שכמות החומרים הרדיואקטיביים נמוכה מאוד ואורך חייהם קצר מאוד, קיימת חשיפה נמוכה לקרינה. עם זאת, הבדיקה עלולה לסכן עוברים מתפתחים. לכן, נשים העשויות להיות בהיריון נדרשות ליידע על כך את רופאן ואת צוות הדימות. אישה בגיל הפוריות תתבקש במקרים מסוימים לתת דגימת דם או שתן כדי לבדוק אם היא הרה. אם סריקת PET מתבצעת בשילוב עם סריקת CT יש לקחת בחשבון גם את הסיכונים הכרוכים בסריקות CT.
יתרונות: מאחר שסריקות PET אינן מראות רק את צורת האיברים ואת המבנה הפנימי של הרקמות אלא גם את אופן תפקודן, יכולות הסריקות לחשוף ליקויים במבנה הרקמות לפני שניתן יהיה להבחין בשינויים אלה בסריקות ה־CT או ה־MRI.
דימות תהודה מגנטית
כיצד זה עובד? בבדיקת MRI נעשה שימוש בשדה מגנטי רב עוצמה בשילוב עם גלי רדיו (לא קרני X) ובמחשב כדי להפיק תמונות מפורטות במיוחד של כמעט כל המבנים הפנימיים של הגוף בצורת פרוסות. התוצאות מאפשרות לרופאים לקבל תמונה מאוד מפורטת של חלקים בגוף ולאבחן מחלות בדרכים שאינן אפשריות בטכניקות אחרות. ה־MRI למשל, הוא אחד מאמצעי הדימות הבודדים היכולים לראות דרך עצמות, מה שהופך אותו לכלי מצוין לסריקה של המוח ושל רקמות רכות נוספות.
במהלך הבדיקה חייב הנבדק להימנע מתזוזות. הואיל והסריקה מתבצעת בזמן שהמטופל מחליק לתוך מנהרה צרה יחסית במכשיר, יש שהדבר מעורר אצלם תחושה קלאוסטרופובית. לאחרונה פותחו מכשירי MRI פתוחים עבור מטופלים הסובלים מחרדות או עבור מטופלים הסובלים משמנות יתר. אין להיכנס לחדר הבדיקה עם עטים, שעונים, תכשיטים, סיכות שיער, רוכסנים ממתכת, כרטיסי אשראי וחפצים אחרים הרגישים למגנטיות.
סיכונים: במידה ונעשה שימוש בחומר ניגוד, קיים סיכון קלוש לתגובה אלרגית, אבל הסיכון נמוך בהשוואה לסיכון שבשימוש בחומרים על בסיס יוד המשמשים בדרך כלל בצילומי רנטגן ובסריקות CT. לא ידוע על סיכונים אחרים הכרוכים בסריקת MRI. עם זאת, בשל השפעתו החזקה של השדה המגנטי, חולים שבגופם הושתל פריט מתכת או התקן חשמלי כלשהו, או שיש בגופם רסיסים מאי אילו פציעות, אינם יכולים לעבור סריקת MRI. לכן אם הומלץ לך לעבור בדיקה זו ויש בגופך פריטי מתכת או רסיסים, עליך ליידע על כך את רופאך או את טכנאי ה־MRI.
יתרונות: בדיקת MRI אינה כרוכה בשימוש בקרינה מזיקה והיא יעילה במיוחד באבחון שינויים ברקמות, בעיקר בעצמות או ברקמות הנמצאות מאחורי עצם.
סקירת אולטרסאונד
כיצד זה עובד? טכנולוגיה זו, הקרויה גם סריקת אולטרסאונד או סונוגרפיה, היא למעשה סוג של סונאר העושה שימוש בגלי קול שאינם בטווח השמיעה של האדם. כאשר מגיעים הגלים לאזור גבול שבו יש שינוי בצפיפות הרקמה — לדוגמה, פני השטח של האיבר — מוחזרים הדים. מחשב מנתח את ההדים ומספק שניים או שלושה מאפיינים תלת־ממדיים של האיבר, כגון עומקו, גודלו, צורתו ומרקמו. גלים בתדר נמוך מאפשרים דימות של חלקים עמוקים יותר בגוף. באמצעות גלים בתדר גבוה ניתן לבחון את האיברים החיצוניים, כמו העיניים ושכבות העור, דבר העשוי לסייע באבחון סרטן עור.
ברוב המקרים נעזר הבודק במכשיר כף יד הנקרא מַתְמֵר. לאחר שהוא מורח ג׳ל שקוף על העור, הוא מזיז את המתמר על פני האזור הנבדק והתמונה מוקרנת מייד על צג המחשב. אם יש צורך, מוצמד מתמר קטן למכשיר בדיקה ומוכנס דרך פתח טבעי בגוף כדי לערוך בדיקה פנימית.
קיימת טכנולוגיה נוספת הקרויה אולטרסאונד דופלר. טכנולוגיה זו רגישה לתנועה ומשמשת למדידת זרימת דם בכלי הדם. בידה לסייע בביצוע בדיקות של איברים וגידולים, הנוטים להיות בעלי כמות כלי דם חריגה.
דימות אולטרסאונד מסייע לרופאים לאבחן מגוון בעיות רפואיות ולקבוע מה הוא הגורם הבסיסי לסימפטומים. לדוגמה, הוא עוזר באבחון הפרעות במסתמי הלב או גושים בחזה ומסייע במעקב אחר התפתחות העובר בעת היריון. מצד שני, הואיל וגלי האולטרסאונד אינם עוברים דרך גזים, לא תמיד מתקבלת תמונה ברורה של אזורים מסוימים בבטן. בנוסף, בהשוואה לטכנולוגיות אחרות, כמו רדיוגרפיה, הרזולוציה בבדיקה זו אינה גבוהה.
סיכונים: בדיקת אולטרסאונד נחשבת בטוחה יחסית כאשר היא מבוצעת בצורה נכונה, אך היא כרוכה בשימוש בסוג של אנרגיה, והדבר עלול לפגוע ברקמות, גם באלו של העובר. לכן יש לזכור שאולטרסאונד הריוני אינו חף לגמרי מסיכונים.
יתרונות: הטכנולוגיה מאוד זמינה, לא־פולשנית וזולה יחסית. היא גם מספקת תמונה בזמן אמת.
טכנולוגיות עתידיות
כיום מתמקד המחקר בעיקר בשיפור טכנולוגיות קיימות. לדוגמה, חוקרים מפתחים סורקי MRI המשרים שדה מגנטי החלש בהרבה מזה של המכשירים של היום, דבר שיביא להפחתה ניכרת בעלויות הבדיקה. טכנולוגיה חדישה הנמצאת כרגע בתהליכי פיתוח נקראת דימות מולקולרי (MI). טכנולוגיה זו, שמטרתה לגלות שינויים בגוף ברמה המולקולרית, מבטיחה אבחון מחלות וטיפול בהן בשלב מוקדם מאוד.
טכנולוגיית הדימות מפחיתה את הצורך בהרבה ניתוחים כואבים, מסוכנים ואף מיותרים לצורכי אבחון. וכאשר הדימות מוביל לאבחון מחלות ולטיפול בהן בשלב מוקדם, התוצאות הרבה יותר טובות. עם זאת, עלות הציוד גבוהה, וחלק מן המכשירים עולים למעלה ממיליון דולר.
אין ספק שמניעת מחלות עדיפה על אבחונן וריפוין. לכן השתדל לשמור על בריאותך על־ידי תזונה נכונה, פעילות גופנית קבועה, מנוחה מספקת וגישה חיובית. במשלי י״ז:22 נאמר: ”לב שמח ייטיב גֵהָה [בריאות]”.
[הערות שוליים]
a טומוגרפיה היא טכניקה להפקת תמונות תלת־ממדיות של מבנים פנימיים בגוף. המילה מורכבת מטומו (”חתך” או ”שכבה”) ומגרפין (”לכתוב”).
b להשוואת כמויות הקרינה ראה התיבה ”מהי כמות הקרינה שאליה אתה נחשף?”
c מאמר זה סוקר באופן כללי את טכניקות הדימות ואת הסיכונים לצד היתרונות. למידע נוסף אנא עיין במאמרים מקצועיים או היוועץ ברדיולוג.
[תיבה בעמוד 13]
מהי כמות הקרינה שאליה אתה נחשף?
מדי יום אנו חשופים לקרינת רקע, אם זה מקרניים קוסמיות מהחלל החיצון או מחומרים רדיואקטיביים טבעיים כגון גז הרדון. ההשוואה הבאה תעזור לך להעריך את הסכנות הקשורות למספר בדיקות רפואיות. המדידות הן נתונים ממוצעים במיליסיוורטים (mSv).
טיסה בת חמש שעות במטוס מסחרי: 0.03 mSv
עשרה ימים של קרינת רקע טבעית: 0.1 mSv
צילום רנטגן אחד של השיניים: 0.04-0.15 mSv
צילום רנטגן רגיל אחד של בית החזה: 0.1 mSv
ממוגראמה אחת: 0.7 mSv
סריקת CT אחת של בית החזה: 8.0 mSv
אם עליך להיבדק אל תהסס לבקש מהרופא שלך או מהרדיולוג מידע מפורט בנוגע לכמות הקרינה שאליה תיחשף או בנוגע לכל נושא אחר המדאיג אותך.
[תמונה בעמוד 11]
רנטגן
[תמונה בעמוד 12]
CT
[שלמי תודה]
Philips ©
[תמונה בעמוד 12]
PET
[שלמי תודה]
Courtesy Alzheimer’s Disease Education and Referral Center, a service of the National Institute on Aging
[תמונה בעמוד 13]
MRI
[תמונה בעמוד 14]
אולטרסאונד