הצצה לתוך גוף האדם — ללא ניתוח

תודות לקדמה בתחום המחשבים,‏ המתמטיקה והמדע,‏ מפנה אזמל המנתחים את מקומו לאמצעים לא־פולשניים באבחון מחלות מסוימות.‏ בנוסף לדימות [‏קבלת תמונה]‏ באמצעות קרני רנטגן — שיטה הקיימת כבר למעלה מ־100 שנה — ישנן טכנולוגיות נוספות,‏ וביניהן:‏ טומוגרפיה ממוחשבת (‏סריקות CT)‏ טומוגרפיה של פליטת פוזיטרונים (‏סריקות PET)‏ דימות תהודה מגנטית (‏MRI)‏ ודימות באמצעות אולטרסאונד,‏ או סונוגרפיה.‏a כיצד פועלות שיטות אלה?‏ מה הם הסיכונים?‏ ומה הם היתרונות?‏

רדיוגרפיה

כיצד זה עובד?‏ אורך הגל של קרני X קצר יותר מזה של אור נראה,‏ ועל כן מסוגלות קרני ה־X לחדור לרקמות הגוף.‏ כאשר אלומת קרני רנטגן מכוּונת לחלק כלשהו בגוף,‏ סופגות רקמות צפופות,‏ כגון עצמות,‏ את הקרניים ונראות כאזורים בהירים על גבי סרט צילום הקרוי רדיוגרף.‏ רקמות רכות נראות בגוני אפור.‏ דימות באמצעות קרני רנטגן משמש בדרך כלל לאבחון ליקויים או מחלות בשיניים,‏ בעצמות,‏ בשדיים ובבית החזה.‏ על מנת להבחין בין רקמות רכות סמוכות בעלות צפיפות זהה,‏ יכול הרופא להזריק לדמו של הנבדק חומר אטום לקרינה כדי להגביר את הניגוד.‏ כיום נהוג להמיר את צילומי הרנטגן לתמונות דיגיטליות ולראותן על צג המחשב.‏

סיכונים:‏ קיים סיכון קלוש לפגיעה בתאים וברקמות,‏ אך בהשוואה ליתרונות,‏ הסיכון די זניח.‏b נשים הרות צריכות ליידע את הרופא על הריונן לפני שהן נכנסות לצילום רנטגן.‏ חומרי ניגוד,‏ כגון יוד,‏ עלולים לעורר תגובות אלרגיות.‏ לכן דווח לרופא שלך או לטכנאי אם יש לך רגישות יתר ליוד או למאכלי ים.‏

יתרונות:‏ דימות באמצעות קרני רנטגן הוא הליך מהיר,‏ לרוב נטול כאב,‏ זול יחסית וקל לביצוע.‏ לפיכך,‏ הוא יעיל במיוחד בתחומים כמו ממוגרפיה ובדיקות אבחון דחופות.‏ לאחר צילום הרנטגן לא נשארת קרינה בגוף,‏ ועל־פי־רוב אין כל תופעות לוואי.‏c

טומוגרפיה ממוחשבת

כיצד זה עובד?‏ השימוש בקרני X בסריקות CT מורכב יותר ומרוכז יותר,‏ והוא פועל בשילוב עם מערכת חיישנים מיוחדת.‏ הנבדק שוכב על לוח המחליק לתוך פתח עגול במכונה.‏ הדימות מופק בעזרת מספר רב של אלומות קרינה צרות ומערכת חיישנים הסובבים 360 מעלות סביב הנבדק.‏ התהליך דומה לצילום כיכר לחם על־ידי פריסתה לפרוסות דקות מאוד.‏ המחשב מכנס מחדש את ”‏הפרוסות”‏ ומספק תמונות מפורטות של חתך הגוף.‏ המכשירים החדישים סורקים את הגוף במסלול ספיראלי ובכך מחישים את תהליך הבדיקה.‏ הואיל וסריקות CT מפורטות מאוד,‏ הן משמשות על־פי־רוב לבדיקת בית החזה,‏ הבטן והשלד,‏ וכן לאבחון סוגי סרטן שונים ומחלות אחרות.‏

סיכונים:‏ מנת הקרינה בסריקות CT גבוהה יותר מזו שבצילומי רנטגן רגילים.‏ החשיפה הנוספת טומנת בחובה סיכון מוגבר — קטן אבל לא־זניח — לסרטן,‏ ויש לשקול זאת היטב אל מול היתרונות.‏ מקצת המטופלים רגישים לחומרי הניגוד,‏ הכוללים לרוב יוד,‏ ואצל חולים מסוימים קיים סיכון לפגיעה בכליות.‏ אימהות מניקות המקבלות חומר ניגוד צריכות להמתין 24 שעות או יותר לפני שהן שבות להניק.‏

יתרונות:‏ התהליך אינו כואב ואינו פולשני.‏ סריקות CT מספקות נתונים מדויקים ומפורטים המומרים לתמונות תלת־ממדיות.‏ הסריקות מהירות ופשוטות יחסית וביכולתן להציל חיים כיוון שהן מאפשרות לרופא לזהות פגיעות פנימיות.‏ סריקות CT אינן פוגעות בהתקנים רפואיים מושתלים.‏

טומוגרפיה של פליטת פוזיטרונים

כיצד זה עובד?‏ בסריקות PET חומר טבעי הקיים בגוף מסומן בחומר רדיואקטיבי,‏ לרוב גלוקוז,‏ ומוזרק לגוף.‏ הדימות נוצר מפליטת פוזיטרונים — חלקיקים בעלי מטען חיובי — מן הרקמות.‏ סריקות PET פועלות על־פי העיקרון שרמות הגלוקוז בתאים סרטניים גבוהות יותר מרמות הגלוקוז בתאים רגילים,‏ ומסיבה זו תאים אלה מושכים כמות גדולה יותר של חומרים רדיואקטיביים.‏ כתוצאה מכך,‏ פולטות רקמות חולות כמות גדולה יותר של פוזיטרונים,‏ והדבר מתבטא בהבדלי צבע או בהירות בתמונה הסופית.‏

סריקות CT וסריקות MRI חושפות את הצורה והמבנה של איברים ורקמות,‏ ואילו סריקות PET מראות את תפקודם ומאבחנות שינויים ברקמות בשלבים מוקדמים יותר.‏ ניתן לבצע סריקות PET ביחד עם סריקות CT ולקבל תמונה משולבת ומפורטת יותר.‏ אולם,‏ סריקות PET עלולות להפיק תוצאות שגויות אם הנבדק אכל זמן מסוים לפני הבדיקה,‏ או אם רמות הסוכר בדמו חורגות מהטווח התקין,‏ אולי בגין מחלת סוכרת.‏ כמו כן,‏ היות שהחומרים הרדיואקטיביים מתפרקים תוך זמן קצר,‏ יש חשיבות לביצוע הבדיקה בתוך פרק זמן מוגדר.‏

סיכונים:‏ מאחר שכמות החומרים הרדיואקטיביים נמוכה מאוד ואורך חייהם קצר מאוד,‏ קיימת חשיפה נמוכה לקרינה.‏ עם זאת,‏ הבדיקה עלולה לסכן עוברים מתפתחים.‏ לכן,‏ נשים העשויות להיות בהיריון נדרשות ליידע על כך את רופאן ואת צוות הדימות.‏ אישה בגיל הפוריות תתבקש במקרים מסוימים לתת דגימת דם או שתן כדי לבדוק אם היא הרה.‏ אם סריקת PET מתבצעת בשילוב עם סריקת CT יש לקחת בחשבון גם את הסיכונים הכרוכים בסריקות CT.‏

יתרונות:‏ מאחר שסריקות PET אינן מראות רק את צורת האיברים ואת המבנה הפנימי של הרקמות אלא גם את אופן תפקודן,‏ יכולות הסריקות לחשוף ליקויים במבנה הרקמות לפני שניתן יהיה להבחין בשינויים אלה בסריקות ה־CT או ה־MRI.‏

דימות תהודה מגנטית

כיצד זה עובד?‏ בבדיקת MRI נעשה שימוש בשדה מגנטי רב עוצמה בשילוב עם גלי רדיו (‏לא קרני X)‏ ובמחשב כדי להפיק תמונות מפורטות במיוחד של כמעט כל המבנים הפנימיים של הגוף בצורת פרוסות.‏ התוצאות מאפשרות לרופאים לקבל תמונה מאוד מפורטת של חלקים בגוף ולאבחן מחלות בדרכים שאינן אפשריות בטכניקות אחרות.‏ ה־MRI למשל,‏ הוא אחד מאמצעי הדימות הבודדים היכולים לראות דרך עצמות,‏ מה שהופך אותו לכלי מצוין לסריקה של המוח ושל רקמות רכות נוספות.‏

במהלך הבדיקה חייב הנבדק להימנע מתזוזות.‏ הואיל והסריקה מתבצעת בזמן שהמטופל מחליק לתוך מנהרה צרה יחסית במכשיר,‏ יש שהדבר מעורר אצלם תחושה קלאוסטרופובית.‏ לאחרונה פותחו מכשירי MRI פתוחים עבור מטופלים הסובלים מחרדות או עבור מטופלים הסובלים משמנות יתר.‏ אין להיכנס לחדר הבדיקה עם עטים,‏ שעונים,‏ תכשיטים,‏ סיכות שיער,‏ רוכסנים ממתכת,‏ כרטיסי אשראי וחפצים אחרים הרגישים למגנטיות.‏

סיכונים:‏ במידה ונעשה שימוש בחומר ניגוד,‏ קיים סיכון קלוש לתגובה אלרגית,‏ אבל הסיכון נמוך בהשוואה לסיכון שבשימוש בחומרים על בסיס יוד המשמשים בדרך כלל בצילומי רנטגן ובסריקות CT. לא ידוע על סיכונים אחרים הכרוכים בסריקת MRI. עם זאת,‏ בשל השפעתו החזקה של השדה המגנטי,‏ חולים שבגופם הושתל פריט מתכת או התקן חשמלי כלשהו,‏ או שיש בגופם רסיסים מאי אילו פציעות,‏ אינם יכולים לעבור סריקת MRI. לכן אם הומלץ לך לעבור בדיקה זו ויש בגופך פריטי מתכת או רסיסים,‏ עליך ליידע על כך את רופאך או את טכנאי ה־MRI.‏

יתרונות:‏ בדיקת MRI אינה כרוכה בשימוש בקרינה מזיקה והיא יעילה במיוחד באבחון שינויים ברקמות,‏ בעיקר בעצמות או ברקמות הנמצאות מאחורי עצם.‏

סקירת אולטרסאונד

כיצד זה עובד?‏ טכנולוגיה זו,‏ הקרויה גם סריקת אולטרסאונד או סונוגרפיה,‏ היא למעשה סוג של סונאר העושה שימוש בגלי קול שאינם בטווח השמיעה של האדם.‏ כאשר מגיעים הגלים לאזור גבול שבו יש שינוי בצפיפות הרקמה — לדוגמה,‏ פני השטח של האיבר — מוחזרים הדים.‏ מחשב מנתח את ההדים ומספק שניים או שלושה מאפיינים תלת־ממדיים של האיבר,‏ כגון עומקו,‏ גודלו,‏ צורתו ומרקמו.‏ גלים בתדר נמוך מאפשרים דימות של חלקים עמוקים יותר בגוף.‏ באמצעות גלים בתדר גבוה ניתן לבחון את האיברים החיצוניים,‏ כמו העיניים ושכבות העור,‏ דבר העשוי לסייע באבחון סרטן עור.‏

ברוב המקרים נעזר הבודק במכשיר כף יד הנקרא מַתְמֵר.‏ לאחר שהוא מורח ג׳ל שקוף על העור,‏ הוא מזיז את המתמר על פני האזור הנבדק והתמונה מוקרנת מייד על צג המחשב.‏ אם יש צורך,‏ מוצמד מתמר קטן למכשיר בדיקה ומוכנס דרך פתח טבעי בגוף כדי לערוך בדיקה פנימית.‏

קיימת טכנולוגיה נוספת הקרויה אולטרסאונד דופלר.‏ טכנולוגיה זו רגישה לתנועה ומשמשת למדידת זרימת דם בכלי הדם.‏ בידה לסייע בביצוע בדיקות של איברים וגידולים,‏ הנוטים להיות בעלי כמות כלי דם חריגה.‏

דימות אולטרסאונד מסייע לרופאים לאבחן מגוון בעיות רפואיות ולקבוע מה הוא הגורם הבסיסי לסימפטומים.‏ לדוגמה,‏ הוא עוזר באבחון הפרעות במסתמי הלב או גושים בחזה ומסייע במעקב אחר התפתחות העובר בעת היריון.‏ מצד שני,‏ הואיל וגלי האולטרסאונד אינם עוברים דרך גזים,‏ לא תמיד מתקבלת תמונה ברורה של אזורים מסוימים בבטן.‏ בנוסף,‏ בהשוואה לטכנולוגיות אחרות,‏ כמו רדיוגרפיה,‏ הרזולוציה בבדיקה זו אינה גבוהה.‏

סיכונים:‏ בדיקת אולטרסאונד נחשבת בטוחה יחסית כאשר היא מבוצעת בצורה נכונה,‏ אך היא כרוכה בשימוש בסוג של אנרגיה,‏ והדבר עלול לפגוע ברקמות,‏ גם באלו של העובר.‏ לכן יש לזכור שאולטרסאונד הריוני אינו חף לגמרי מסיכונים.‏

יתרונות:‏ הטכנולוגיה מאוד זמינה,‏ לא־פולשנית וזולה יחסית.‏ היא גם מספקת תמונה בזמן אמת.‏

טכנולוגיות עתידיות

כיום מתמקד המחקר בעיקר בשיפור טכנולוגיות קיימות.‏ לדוגמה,‏ חוקרים מפתחים סורקי MRI המשרים שדה מגנטי החלש בהרבה מזה של המכשירים של היום,‏ דבר שיביא להפחתה ניכרת בעלויות הבדיקה.‏ טכנולוגיה חדישה הנמצאת כרגע בתהליכי פיתוח נקראת דימות מולקולרי (‏MI)‏. טכנולוגיה זו,‏ שמטרתה לגלות שינויים בגוף ברמה המולקולרית,‏ מבטיחה אבחון מחלות וטיפול בהן בשלב מוקדם מאוד.‏

טכנולוגיית הדימות מפחיתה את הצורך בהרבה ניתוחים כואבים,‏ מסוכנים ואף מיותרים לצורכי אבחון.‏ וכאשר הדימות מוביל לאבחון מחלות ולטיפול בהן בשלב מוקדם,‏ התוצאות הרבה יותר טובות.‏ עם זאת,‏ עלות הציוד גבוהה,‏ וחלק מן המכשירים עולים למעלה ממיליון דולר.‏

אין ספק שמניעת מחלות עדיפה על אבחונן וריפוין.‏ לכן השתדל לשמור על בריאותך על־ידי תזונה נכונה,‏ פעילות גופנית קבועה,‏ מנוחה מספקת וגישה חיובית.‏ במשלי י״ז:‏22 נאמר:‏ ”‏לב שמח ייטיב גֵהָה [‏בריאות]‏”‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 13]‏

מהי כמות הקרינה שאליה אתה נחשף?‏

מדי יום אנו חשופים לקרינת רקע,‏ אם זה מקרניים קוסמיות מהחלל החיצון או מחומרים רדיואקטיביים טבעיים כגון גז הרדון.‏ ההשוואה הבאה תעזור לך להעריך את הסכנות הקשורות למספר בדיקות רפואיות.‏ המדידות הן נתונים ממוצעים במיליסיוורטים (‏mSv)‏.‏

טיסה בת חמש שעות במטוס מסחרי:‏ 0.03 mSv

עשרה ימים של קרינת רקע טבעית:‏ 0.1 mSv

צילום רנטגן אחד של השיניים:‏ 0.04-0.15 mSv

צילום רנטגן רגיל אחד של בית החזה:‏ 0.1 mSv

ממוגראמה אחת:‏ 0.7 mSv

סריקת CT אחת של בית החזה:‏ 8.0 mSv

אם עליך להיבדק אל תהסס לבקש מהרופא שלך או מהרדיולוג מידע מפורט בנוגע לכמות הקרינה שאליה תיחשף או בנוגע לכל נושא אחר המדאיג אותך.‏

‏[‏תמונה בעמוד 11]‏

רנטגן

‏[‏תמונה בעמוד 12]‏

CT

‏[‏שלמי תודה]‏

Philips ©

‏[‏תמונה בעמוד 12]‏

PET

‏[‏שלמי תודה]‏

Courtesy Alzheimer’s Disease Education and Referral Center, a service of the National Institute on Aging

‏[‏תמונה בעמוד 13]‏

MRI

‏[‏תמונה בעמוד 14]‏

אולטרסאונד