אפליה ודעות קדומות — לרדת לשורש הבעיה
”כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה” (סעיף א׳ בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם).
חרף אידיאל נשגב זה, דעות קדומות ואפליה הן עדיין חלק מתחלואי האנושות. עובדה מצערת זו לא רק משקפת את תקופתנו אלא גם את אי־שלמותו של האדם (תהלים נ״א:7). אף־על־פי־כן, המצב אינו חסר תקווה. לא נוכל, כמובן, להעלים את האפליה שאנו רואים מסביבנו, אבל נוכל לנסות לעקור את הדעות הקדומות שאולי השתרשו בתוכנו.
לשם התחלה, עלינו להכיר בכך שכל אחד מאיתנו עלול לגבש דעות קדומות. בספר הדן בדעות קדומות ואפליה נאמר: ”אפשר לומר שהמסקנות החשובות ביותר העולות ממחקרים הנוגעים לדעות קדומות הן אלה: (1) אין אדם בעל כושר חשיבה ודיבור המחוסן מפני טיפוח דעות קדומות, (2) ברוב המקרים דרושים מאמצים מכוונים ומודעות להפחתת הדעות הקדומות, (3) כשיש מספיק מוטיבציה, ניתן לעשות זאת”.
החינוך הוגדר כ”כלי היעיל ביותר” במאבק נגד דעות קדומות. חינוך נכון יכול, למשל, לחשוף את הגורמים העומדים בבסיס הדעות הקדומות, לאפשר לנו לבחון את גישותינו בצורה יותר אובייקטיבית, ולעזור לנו להתמודד בחוכמה עם דעות קדומות כאשר אנחנו הצד הנפגע.
לרדת לשורש הבעיה
דעות קדומות גורמות לאנשים לסלף ולפרש שלא כהלכה עובדות הנוגדות את השקפותיהם המגובשות, ואף להתעלם מהן כליל. אך במה נעוצות הדעות הקדומות? דעות קדומות נעוצות לעיתים בערכי משפחה תמימים לכאורה, אך מוטעים, או מופצות על־ידי אנשים המקדמים בכוונה תחילה דעות מעוותות על בני גזעים או תרבויות אחרים. לאומנות ואמונות דתיות כוזבות מעודדות גם הן דעות קדומות. תופעה זו היא גם תוצר של גאווה מופרזת. חשוב על הנקודות הבאות ועל העקרונות הרלוונטיים שמתוך המקרא, ובחן אם עליך לערוך שינויים בגישותיך האישיות.
התרועעות. בני אדם חברותיים מטבעם, וטוב שכך. למעשה, המקרא אומר: ”לתאווה יבקש נפרד”, כלומר, המפריד את עצמו מאחרים מבקש בסופו של דבר את תאוותו שלו. כמו כן, הוא מתעלם מחוכמה מעשית (משלי י״ח:1). אולם עלינו לבחור בתבונה את חוג החברים שלנו, כיוון שיכולה להיות להם השפעה עצומה עלינו. לפיכך, הורים נבונים יבדקו היטב עם מי ילדיהם מתרועעים. ממחקרים עולה שכבר בגיל שלוש יכולים ילדים לפתח דעות קדומות גזעניות בהשפעת גישותיהם, דבריהם והתנהגותם של אחרים. על ההורים, כמובן, לעשות כל מאמץ להשפיע לטובה על ילדיהם, מתוך מודעות לכך שהשפעתם היא בדרך כלל הגורם החזק ביותר בעיצוב ערכי הילד.
◼ מה אומר המקרא? ”חנוך לנער על־פי דרכו; גם כי יזקין לא יסור ממנה” (משלי כ״ב:6). ”הולך את חכמים יחכם, ורועה [מתרועע עם] כסילים יֵרוֹע” (משלי י״ג:20). אם אתה הורה, שאל את עצמך: ’האם אני מדריך את ילדיי בדרך נכונה וצודקת בעיני אלוהים? האם אני מתרועע עם אנשים בעלי השפעה חיובית עליי? האם אני משפיע לטובה על אחרים?’ (משלי ב׳:1–9).
לאומנות. מילון אחד מגדיר לאומנות כ”תחושה של תודעה לאומית המרוממת עם אחד מעל כל האחרים ואשר שמה דגש עיקרי בקידום תרבותו והאינטרסים שלו על פני אלה של עמים אחרים”. איבו דוקאצ׳ק, פרופסור למדעי המדינה, מציין בספרו סכסוכים ושיתוף פעולה בין האומות (אנג׳): ”הלאומנות מפלגת את בני האדם לקבוצות המגלות חוסר סובלנות זו כלפי זו. כתוצאה מכך אנשים חושבים קודם כול כאמריקנים, רוסים, סינים, מצרים, או פרואנים ואחר כך כבני אדם — אם בכלל”. מזכ”ל האו״ם לשעבר כתב: ”כל כך הרבה מהבעיות שאנו חווים כיום הן תוצאה של גישות מוטעות, אשר חלקן אומצו כמעט בצורה לא־מודעת. ביניהן קיים מושג הלאומנות הצרה — ’צודקת או לא־צודקת, זו הארץ שלי’”.
◼ מה אומר המקרא? ”כה אהב אלוהים את העולם [את כל בני האדם] עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם” (יוחנן ג׳:16). ”אלוהים איננו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו” (מעשי השליחים י׳:34, 35). שאל את עצמך: ’אם אהבתו של אלוהים אינה נושאת פנים — אהבה המחבקת אנשים בני כל העמים, כולל אותי — האין זו חובתי לנסות ולחקותו, במיוחד אם אני מתיימר לירוא אותו?’
גזענות. הגזענים סבורים ”שגזע האדם אחראי להבדלים בתכונותיו וביכולותיו של הפרט ושגזעים מסוימים נעלים על גזעים אחרים”, נאמר באחד המילונים. אולם כפי שמצוין באנציקלופדיית וורלד בּוּק (אנג׳), החוקרים ”לא מצאו כל בסיס מדעי לטענות בדבר עליונות [הגזע]”. העוולות המשוועות שהגזענות מעודדת, כגון שלילה שיטתית של זכויות האדם, הן עדות כואבת לכך שגזענות נשענת על שקרים.
◼ מה אומר המקרא? ”האמת תשחרר אתכם” (יוחנן ח׳:32). ”[אלוהים] מאדם אחד הוא יצר את כל עממי בני אדם” (מעשי השליחים י״ז:26). ”כי לא אשר יראה האדם [יראה אלוהים] כי האדם יראה לעיניים; ויהוה יראה ללבב” (שמואל א׳. ט״ז:7). שאל את עצמך: ’האם אני משתדל לראות את כל בני האדם כפי שאלוהים רואה אותם? האם אני מנסה לעמוד על טיבם של אחרים — אולי אנשים מגזע או מתרבות אחרים — על־ידי כך שאני לומד להכיר אותם באופן אישי?’ כאשר אנו מתוודעים לאנשים במישור האישי, קל לנו יותר להיפטר מסטריאוטיפים מוטעים.
דת. בספר טבען של דעות קדומות (אנג׳) נאמר: ”אין מנוס מתחושת תיעוב כאשר אנשים משתמשים בדתם להצדקת [פעולות אנוכיות] ואינטרסנטיוּת אתנית. כאן מתמזגות הדת והדעות הקדומות”. מה שבולט במיוחד, מציין אותו ספר, הוא המהירות שבה אנשים דתיים רבים הופכים ”מאדוקים לבעלי דעות קדומות”. ראיות לכך ניתן לראות בכנסיות הפתוחות רק בפני גזע מסוים, בשנאה ובאלימות הקיימות בין פלגים דתיים, ובמעשי טרור הנעשים בהשראת הדת.
◼ מה אומר המקרא? ”החוכמה אשר ממעל [מאת אלוהים], ... אוהבת שלום, סובלנית, ... ואין עימה משוא פנים” (יעקב ג׳:17). ”עובדי האל האמיתיים ישתחוו לאב ברוח ובאמת” (יוחנן ד׳:23). ”אהבו את אויביכם והתפללו בעד רודפיכם” (מתי ה׳:44). שאל את עצמך: ’האם הדת שלי מעודדת גילוי אהבה אמיתית כלפי הכול, גם כלפי מי שרוצים לפגוע בי? האם דלתות בית התפילה שלי פתוחות בפני כל בני האדם, ללא הבדלי לאום, צבע, מין, הכנסה או מעמד חברתי?’
גאווה. גאווה הנובעת מהערכה עצמית מופרזת או מיהירות, עלולה לגרום לאדם להיות נוח יותר לאימוץ דעות קדומות. לדוגמה, גאווה יכולה לעורר רגשי עליונות או בוז כלפי אנשים פחות משכילים או עניים. היא אף עלולה להשפיע על האדם להאמין בתעמולה המרוממת את הקבוצה האתנית או הלאומית שאליה הוא משתייך. תעמולנים פיקחים, כגון הדיקטטור הנאצי אדולף היטלר, טיפחו במכוון גאווה לאומית וגזעית כדי להשיג את תמיכת ההמונים וכדי להטיל דופי במי שנחשבו לשונים או ללא־רצויים.
◼ מה אומר המקרא? ”תועבת יהוה כל גבה לב” (משלי ט״ז:5). ”אל תעשו דבר מתוך תחרות, אף לא מתוך כבוד שווא, אלא בנמיכות רוח יחשוב איש איש את רעהו לנכבד ממנו” (פיליפים ב׳:3). שאל את עצמך: ’האם בתוך תוכי אני נהנה לשמוע הערות מחמיאות על הגזע או על הקבוצה האתנית שאליהם אני משתייך או לשמוע הערות מזלזלות על אחרים? האם אני נוטה לקנא במי שיש להם כשרונות שלי אין, או האם אני באמת שמח שיש להם יכולת זו או אחרת?’
לא בכדי מזהיר המקרא: ”מכל משמר, נצור ליבֶך, כי ממנו תוצאות חיים” (משלי ד׳:23). לכן ראה בליבך נכס יקר ערך ואל תיתן לדבר להשחיתו. תחת זאת, מלא אותו בחוכמת אלוהים. ואז, ורק אז, ’מזימה [כושר חשיבה] ותבונה תשמור עליך, ותצילך מדרך רע ומאיש מדבר תהפוכות’ (משלי ב׳:10–12).
אולם מה תוכל לעשות אם אתה זה שנפגע מדעות קדומות או מאפליה? המאמר הבא ידון בנושא זה.
[קטע מוגדל בעמוד 6]
כאשר אנו מתוודעים לאנשים במישור האישי, קל לנו יותר להיפטר מסטריאוטיפים מוטעים