אהבה גוברת על דעות קדומות
”לראשונה בהיסטוריה נולדה קהילה דתית מסוג חדש: לא קבוצה המתייחסת ללאומנות כאל דת, אלא קבוצה חופשית שבה הבדלים חברתיים, גזעיים ולאומיים נדחקו הצידה: גברים ונשים מתלכדים כיחידים לפני אלוהיהם” (תולדות הנצרות, מאת פול ג׳ונסון).
כאשר הדת המשיחית האמיתית נַפוצה ברחבי האימפריה הרומית, ראו האנשים דבר מדהים — משפחה רוחנית בינלאומית שלמדה לחיות ביחד בשלום ובאחדות אמיתיים. סוד שלומה של ”משפחה” זו היה אהבה אמיתית שלא התבססה רק על רגשות, אלא גם על עקרונות אלוהים.
עקרונות אלו באו לידי ביטוי בתורתו ובפועלו של ישוע המשיח. הוא עצמו היה מושא לשנאה ולדעות קדומות מרושעות (פטרוס א׳. ב׳:21–23). אחת הסיבות לכך הייתה שהוא בא מהגליל, והגליליים — שהיו ברובם חקלאים ודייגים — נחשבו לבזויים בעיני מנהיגי הדת היהודים בירושלים (יוחנן ז׳:45–52). כמו כן, ישוע היה מורה יוצא מגדר הרגיל שזכה לאהבתם ולהערכתם של פשוטי העם. משום כך, הוא עורר את קנאתם של מנהיגי הדת, והם הפיצו עליו שקרים ואף זממו להורגו (מרקוס ט״ו:9, 10; יוחנן ט׳:16, 22; י״א:45–53).
אך ישוע לא ’שילם רעה תחת רעה’ (רומים י״ב:17). למשל, כאשר מספר פרושים — שהיו חלק מכת יהודית שהתנגדה לישוע — פנו אליו בכנות ושאלו אותו שאלות, הוא השיב להם באדיבות (יוחנן ג׳:1–21). ישוע אף סעד עם פרושים, כולל פרוש שהראה כי יש לו דעות קדומות נגדו. באותם ימים נהוג היה לרחוץ את רגלי האורחים; אולם הפרושי לא עשה זאת. האם ישוע נפגע? לא. למעשה, הוא ניצל הזדמנות זו כדי ללמד לקח יפה בנושא הרחמים והסלחנות (לוקס ז׳:36–50; י״א:37).
ישוע אהב את הנקלים
אחד המשלים המוכרים של ישוע הוא משל השומרוני הטוב. במשל זה טיפל איש שומרוני ביהודי שהוכה ונשדד, ואף שילם על כך מכיסו (לוקס י׳:30–37). מדוע היה מעשהו של השומרוני כה נאצל? בימים ההם תיעבו היהודים והשומרונים אלה את אלה. למעשה, ”שומרוני” היה כינוי גנאי בפי היהודים — כינוי שהופנה גם נגד ישוע עצמו (יוחנן ח׳:48). לאור זאת, היה זה משל רב עוצמה על אהבת רֵע שאין עימה אפליות.
כביטוי מעשי לתורתו, ריפא ישוע מצורע שומרוני (לוקס י״ז:11–19). נוסף על כך, הוא לימד שומרונים נוספים מלאי הערכה, ואף ניהל שיחה ארוכה עם אישה שומרונית — מאורע הראוי במיוחד לציון (יוחנן ד׳:7–30, 39–42). מדוע? רבנים יהודים קפדנים לא דיברו עם אף אישה בציבור — גם לא עם קרובת משפחה — ובוודאי שלא עם אישה שומרונית!
אולם מה יחסו של אלוהים לאדם המחזיק בדעות קדומות אך עושה כל מאמץ לסלקן מליבו? גם בעניין זה מעניק לנו המקרא הבנה מעודדת.
אלוהים נוהג עימנו בסבלנות
במאה הראשונה היו משיחיים רבים ממוצא יהודי נתונים להשפעתן של דעות קדומות נושנות נגד הנוכרים. רבים מאותם נוכרים הפכו למאמינים. כיצד טיפל יהוה אלוהים בבעיה זו שהייתה עלולה לעורר מחלוקות? הוא הדריך את הקהילה המשיחית בסבלנות (מעשי השליחים ט״ו:1–5). סבלנות זו הניבה פרי. כפי שראינו בתחילת המאמר ”הבדלים חברתיים, גזעיים ולאומיים נדחקו הצידה”. כתוצאה מכך, ”התחזקו הקהילות באמונה ומספר המאמינים גדל מיום ליום” (מעשי השליחים ט״ז:5).
איזה לקח תוכל להפיק מכך? אל תתייאש, אלא המשך להישען על אלוהים הנותן בנדיבות חוכמה וכוחות נפש למי שממשיכים ’לבקש זאת ממנו באמונה’ (יעקב א׳:5, 6). האם אתה זוכר את ג׳ניפר, טימותי, ג׳ון ואולגה שהוזכרו במאמר הראשון? כשג׳ניפר הגיעה לחטיבת הביניים היא כבר הייתה חזקה מבחינה רוחנית ולמדה להתעלם מההעלבות על רקע גזעי ומההערות על קומתה הנמוכה. זמן קצר לאחר מכן, כאשר ילדה אחרת הפכה מטרה לעלבונות מצד תלמידי הכיתה, הגנה עליה ג׳ניפר וניחמה אותה.
מה עזר לטימותי לשמור על קור רוחו כאשר תלמידים העירו לו הערות גזעניות? הוא מספר: ”לא רציתי לבייש את שמו של יהוה אלוהים. גם הזכרתי לעצמי שאנחנו חייבים להמשיך ל’התגבר על הרע בטוב’ ולא לתת לרע להתגבר עלינו” (רומים י״ב:21).
ג׳ון התגבר על הדעות הקדומות שהיו לו נגד חברו לכיתה בן שבט האוסה. ”בגיל העשרה”, הוא נזכר, ”פגשתי מספר תלמידים מבני האוסה שהפכו לחבריי. עבדתי עם אחד התלמידים האלה על פרויקט משותף והסתדרנו טוב מאוד. עכשיו אני מנסה לראות כל אדם כפרט, ולא כבן גזע או שבט מסוימים”.
אולגה והשליחה ששירתה איתה לא נסוגו בפחד כאשר נרדפו על־ידי מתנגדים רוויי שנאה. הן עמדו איתן מתוך ביטחון בכך שיהיו אשר יעריכו את המסר המקראי. ורבים אכן העריכו זאת. ”כחמישים שנה מאוחר יותר”, מספרת אולגה, ”ניגש אליי אדם ונתן לי ילקוט יפה. בתוך הילקוט היו אבנים קטנות שעליהן היו חקוקות תכונות משיחיות, כגון טוב לב, נדיבות, אהבה ושלום. הוא סיפר לי שהוא היה אחד הילדים שהשליכו עליי אבנים ושעכשיו הוא אחי לאמונה. הוא ואשתו נתנו לי זר עם שני תריסר ורדים לבנים בנוסף לילקוט האבנים”.
כאשר יבוא סוף לדעות הקדומות ולאפליה
בקרוב ייעלמו מן העולם הדעות הקדומות והאפליה. כיצד? ראשית, על כדור־הארץ ישלוט השליט היחיד שהוכיח שאין הוא ’שופט למראה עיניו’ — ישוע המשיח (ישעיהו י״א:1–5). נוסף על כך, נתיניו הארציים של ישוע ישקפו אז בצורה מושלמת את גישתו, כיוון שכולם ילמדו ממנו ומאביו, יהוה אלוהים (ישעיהו י״א:9).
הדרכה רוחנית זו מתנהלת כבר במלוא המרץ, ומכינה את משרתי אלוהים לחיים בסדר עולמי חדש לגמרי. אנו מעודדים אותך לנצל הדרכה זו הניתנת בחינם ולקבל שיעורי מקרא.a אלוהים אינו נושא פנים; אלא חפץ שאנשים בני כל המינים ”ייוושעו ויגיעו להכרת האמת” (טימותיאוס א׳. ב׳:3, 4).
[הערת שוליים]
a אם אתה מעוניין לקבל שיעורי מקרא חינם במועד ובמקום המתאימים לך, צור קשר עם הקהילה המקומית של עדי־יהוה באזור מגוריך או עם אחד הסניפים המופיעים ברשימה שבעמוד 5. תוכל ליצור קשר עם עדי־יהוה גם באתר www.watchtower.org.
[קטע מוגדל בעמוד 8]
בקרוב לא יוסיפו עוד הדעות הקדומות והאפליה להעיק על האנושות
[תיבה/תמונה בעמודים 8, 9]
עקרונות אלוהים המנחים את צעדינו
◼ ”אל תשלמו לאיש רעה תחת רעה. ... התגבר על הרע בטוב” (רומים י״ב:17–21). מה נוכל ללמוד מפסוקים אלה? הנח לרע שבאחרים להוציא ממך את הטוב. ”שנאת חינם שנאוני”, אמר ישוע המשיח. אולם ישוע לא שנא אותם (יוחנן ט״ו:25).
◼ ”אל נא נהיה שואפי כבוד שווא, ... [ה]מקנאים איש ברעהו” (גלטים ה׳:26). קנאה והתנשאות עלולות להזיק לנו מבחינה רוחנית והן לרוב מובילות לשנאה ולדעות קדומות (מרקוס ז׳:20–23).
◼ ”לכן כל מה שתרצו שיעשו לכם בני האדם, כן גם אתם עשו להם” (מתי ז׳:12). שאל את עצמך: ’איך הייתי רוצה שיתייחסו אליי?’ נהג באחרים באותה דרך בלי קשר לגילם, לצבע עורם, לשפתם או לתרבותם.
◼ ”קבלו איש את רעהו, כשם שגם המשיח קיבל אותנו” (רומים ט״ו:7). האם אתה מנסה להכיר אנשים מתרבויות ומרקעים שונים, במיוחד אם הם מקרב אחיך לאמונה? (קורינתים ב׳. ו׳:11).
◼ ”כי אבי ואימי עזבוני, ויהוה יאספני” (תהלים כ״ז:10). אין זה חשוב איך אחרים מתייחסים אליך, אלוהים אף פעם לא ינטוש אותך אם תישאר נאמן לו.
[תמונה בעמוד 7]
השומרוני הטוב בא לעזרתו של יהודי שנפל קורבן לשוד