צעירים שואלים

האם זה פסול לרצות קצת פרטיות?‏

סמן ✔ ליד התגובה הטבעית שלך לכל אחד מהמצבים הבאים.‏

1.‏ אתה נמצא בחדרך והדלת סגורה.‏ ואז אחיך מתפרץ לחדר מבלי לדפוק בדלת.‏

◯ ’‏אין בעיה.‏.‏.‏ אני גם עושה את זה לאחים שלי’‏.‏

◯ ’‏איזו חוצפה!‏ ואם אני בדיוק מחליף בגדים?‏’‏

2.‏ אתה מדבר עם חבר בטלפון ואמא שלך נמצאת בטווח שמיעה,‏ וברור שהיא מקשיבה לכל מילה.‏

◯ ’‏אין בעיה.‏.‏.‏ אין לי מה להסתיר’‏.‏

◯ ’‏איזה מרגיז!‏ אני מרגיש כאילו עוקבים אחריי!‏’‏

3.‏ רק הגעת הביתה וההורים שלך ממטירים עליך שאלות.‏ ”‏איפה היית?‏ מה עשית?‏ עם מי הלכת?‏”‏

◯ ’‏אין בעיה.‏.‏.‏ גם ככה אני בדרך כלל מספר להם הכול’‏.‏

◯ ’‏איזה מעצבן!‏ ההורים שלי ממש לא סומכים עליי!‏’‏

כשהיית צעיר יותר,‏ סביר להניח שלא היה לך כל כך חשוב לקבל פרטיות.‏ אם אחיך הקטן התפרץ לחדרך,‏ שמחת להיות בחברתו.‏ כשההורים שלך שאלו אותך שאלה,‏ ענית ללא היסוס.‏ אז החיים שלך היו כמו ספר פתוח.‏ עכשיו אולי יש רגעים שבהם היית רוצה לסגור את הספר.‏ ”‏יש דברים שאני מעדיף לשמור לעצמי”‏,‏ אומר קורי בן ה־14.‏a

מדוע אתה זקוק פתאום ליותר פרטיות?‏ אחת הסיבות לכך היא שאתה הולך ומתבגר.‏ לדוגמה,‏ השינויים הגופניים המתרחשים בגיל ההתבגרות עלולים לגרום לך להרגיש נבוך — אפילו בחברת משפחתך.‏ בנוסף ככל שאתה גדל,‏ אתה מרגיש צורך רב יותר להרהר על דברים בפרטיות.‏ זהו סימן לכך שאתה מפתח ”‏מזימה”‏,‏ כלומר כושר חשיבה — תכונה שעל־פי המקרא חשוב מאוד שצעירים יפתחו (‏משלי א׳:‏1,‏ 4;‏ דברים ל״ב:‏29‏)‏.‏ אפילו ישוע הלך ל”‏מקום שומם”‏ כדי להרהר על דברים לעומק (‏מתי י״ד:‏13‏)‏.‏

כמובן,‏ אתה עדיין נתון למרות הוריך ויש להם זכות לדעת מה קורה בחייך (‏אפסים ו׳:‏1‏)‏.‏ אך כאשר הצורך שלהם לדעת מתנגש עם הצורך שלך להתבגר,‏ ייתכן שיהיו ביניכם ויכוחים.‏ כיצד תוכל להתמודד עם המצב?‏ נבחן שני מקרים שבהם עלולים להתעורר בעיות.‏

כאשר אתה רוצה להיות לבד

ישנן מספר סיבות טובות לרצות להיות לבד.‏ אולי אתה פשוט רוצה ’‏לנוח מעט’‏ (‏מרקוס ו׳:‏31‏)‏.‏ בנוסף,‏ כשאתה רוצה להתפלל ייתכן שאתה נוהג על־פי עצת ישוע לתלמידיו ו’‏נכנס לחדרך,‏ סוגר את הדלת ומתפלל לאביך’‏ (‏מתי ו׳:‏6;‏ מרקוס א׳:‏35‏)‏.‏ הבעיה היא שכאשר אתה סוגר את הדלת של החדר שלך (‏אם יש לך חדר פרטי)‏,‏ ההורים שלך אולי לא חושבים שאתה מתפלל!‏ וייתכן שאחיך ואחיותך אינם מבינים שאתה פשוט רוצה להיות לבד.‏

מה תוכל לעשות.‏ במקום להפוך את חדרך לשדה קרב,‏ פעל על־פי העצות הבאות.‏

● בכל הנוגע לאחיך,‏ נסה לקבוע מספר כללים הגיוניים שיאפשרו לך לקבל קצת פרטיות.‏ במידת הצורך,‏ בקש מההורים שלך לעזור לך בכך.‏

● בכל הנוגע להוריך,‏ נסה לראות את המצב מנקודת מבטם.‏ ”‏לפעמים ההורים שלי בודקים מה אני עושה”‏,‏ אומרת רבקה בת ה־16.‏ ”‏אבל האמת היא שאם אני הייתי אמא,‏ גם אני הייתי בודקת מה עושים ילדיי המתבגרים — בייחוד כי אני יודעת עם אילו פיתויים מתמודדים צעירים כיום”‏.‏ בדומה לרבקה,‏ האם אתה יכול לנסות להבין מה עומד מאחורי הדאגה של הוריך?‏ (‏משלי י״ט:‏11‏)‏.‏

● שאל את עצמך בכנות:‏ ’‏האם נתתי להורים שלי סיבה לחשוד שאני עושה משהו רע כשהדלת של חדרי סגורה?‏ האם אני מסתיר דברים רבים בנוגע לחיים האישיים שלי,‏ ולכן הוריי מרגישים שהם חייבים לרגל אחריי כדי לדעת מה קורה איתי?‏ בדרך כלל,‏ ככול שתהיה יותר גלוי עם הוריך,‏ כך הם יהיו פחות חשדניים לגביך.‏b

תוכנית פעולה.‏ רשום למטה מה תוכל לומר להוריך כדי להעלות את הנושא.‏

‏․․․․․‏

כאשר אתה רוכש חברים

בגיל ההתבגרות זה טבעי ליצור קשרים חדשים מחוץ למסגרת המשפחה.‏ זה גם טבעי שהוריך ירצו לדעת מי הם החברים שלך ומה אתה עושה איתם.‏ הוריך רואים בכך חלק בלתי נפרד מתפקידם כהורים.‏ אבל בעיניך הדאגה שלהם אולי גובלת בפרנויה.‏ איימי בת ה־16 אומרת:‏ ”‏אני רק רוצה לדבר בנייד שלי ולקרוא אי־מיילים בלי שההורים שלי יציצו כל עשר דקות מאחורי הגב שלי וישאלו אותי עם מי אני מדברת”‏.‏

מה תוכל לעשות.‏ במקום לתת ליחסים שלך עם חבריך ליצור מחסום בינך ובין הוריך,‏ נסה לפעול על־פי העצות הבאות.‏

● ספר להוריך מי הם החברים שלך והכר להם אותם.‏ אחרי הכול,‏ אתה אולי לא אוהב שההורים שלך מרגלים אחריך,‏ אבל איזו ברירה יש להם אם אתה מסתיר את החברים שלך?‏ זכור שהוריך יודעים שהחברים שעימם אתה בוחר להתרועע ישפיעו עליך בצורה משמעותית (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏33‏)‏.‏ ככל שהוריך ידעו יותר פרטים על האנשים שאיתם אתה מבלה את זמנך,‏ כך יגברו הסיכויים שהם יהיו מרוצים מסוג החברים שאתה בוחר.‏

● שוחח בכבוד עם הוריך על הנושא.‏ אל תאשים אותם שהם דוחפים את האף שלהם לחיים שלך.‏ תחת זאת,‏ תוכל לומר:‏ ”‏אני מרגיש כאילו כל דבר שאני אומר לחברים שלי נבחן בזכוכית מגדלת ובעין ביקורתית.‏ קשה לי מאוד אפילו לנהל עם החברים שלי שיחה סתמית”‏.‏ אם תעשה כן,‏ יכול להיות שהוריך יאפשרו לך קצת יותר פרטיות עם חבריך (‏משלי ט״ז:‏23‏)‏.‏

● הייה כן עם עצמך:‏ האם מה שאתה באמת רוצה זה פרטיות או סודיות?‏ בריטני בת ה־22 אומרת:‏ ”‏אם אתה עדיין גר עם ההורים והם מודאגים בנוגע למשהו,‏ אתה צריך לשאול את עצמך:‏ ’‏אם אני לא עושה משהו רע,‏ למה אני צריך להסתיר את זה?‏’‏ מצד שני,‏ אם אתה מרגיש שאתה צריך להסתיר משהו,‏ אז זה סיפור אחר לגמרי”‏.‏

תוכנית פעולה.‏ רשום למטה מה תוכל לומר להוריך כדי להעלות את הנושא.‏

‏․․․․․‏

כיצד תוכל לקבל פרטיות?‏

הנה מספר צעדים שיעזרו לך לראות כיצד תוכל להתמודד עם מצבים שבהם היית רוצה לזכות ליותר פרטיות.‏

צעד 1:‏ הגדר את הבעיה.‏

באילו מצבים אתה מרגיש שאתה זקוק ליותר פרטיות?‏

‏․․․․․‏

צעד 2:‏ נסה להבין את השקפת הוריך.‏

מהי לדעתך הסיבה לדאגה שלהם?‏

‏․․․․․‏

צעד 3:‏ חפש פתרונות.‏

‏(‏א)‏ חשוב על דרך אחת לפחות שבה אתה אולי תורם שלא במתכוון לבעיה,‏ ורשום זאת למטה.‏

‏․․․․․‏

‏(‏ב)‏ אילו שינויים תוכל לעשות בנידון?‏

‏․․․․․‏

‏(‏ג)‏ כיצד היית רוצה שהוריך יטפלו במצב?‏

‏․․․․․‏

צעד 4:‏ דבר על זה.‏

מצא זמן מתאים כדי לשוחח עם הוריך על מה שכתבת לעיל.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

חומר למחשבה

● מדוע יש להוריך זכות לבדוק מה קורה בחייך?‏

● כיצד מאמציך ללמוד לתקשר עם הוריך יסייעו לך לתקשר עם מבוגרים אחרים בשלב מאוחר יותר בחייך?‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמוד 19]‏

מה אומרים צעירים אחרים?‏

”‏אם צעירים ידברו בפתיחות עם הוריהם,‏ יהיו להורים פחות סיבות לקרוא את האי־מיילים ואת הודעות הטקסט של ילדיהם כדי לדעת מה קורה בחיים שלהם”‏

”‏לא היה מפריע לי אם ההורים שלי היו קוראים את האי־מיילים שלי.‏ אם למעביד יש זכות לקרוא את האי־מיילים של העובדים שלו,‏ אין סיבה שהורים לא יוכלו לקרוא את האי־מיילים של הילדים שלהם”‏

”‏הוריך לא רוצים שיקרה לך משהו רע,‏ ולכן לפעמים נראה שהם חודרים לך לפרטיות.‏ זה אולי לא נראה הוגן,‏ אבל למען האמת,‏ אם אני הייתי אמא,‏ הייתי עושה אותו דבר”‏

‏[‏תמונות]‏

עדן

קווין

אלנה

‏[‏תיבה בעמוד 21]‏

מילה להורים

● הבן שלך נמצא בחדרו והדלת סגורה.‏ האם כדאי שתיכנס לחדר מבלי לדפוק בדלת?‏

● הבת שלך מיהרה לבית־הספר ושכחה את הנייד שלה בבית.‏ האם כדאי שתציצי בהודעות הטקסט שלה?‏

אלו אינן שאלות שקל לענות עליהן.‏ מצד אחד,‏ יש לכם זכות לדעת מה קורה בחיי ילדכם המתבגר ומחובתכם לדאוג שלא יאונה לו כל רע.‏ מצד שני,‏ אתם לא יכולים לעקוב כל הזמן אחר ילדכם ולבדוק מה הוא עושה בכל רגע נתון.‏ כיצד,‏ אם כן,‏ תוכלו למצוא את האיזון?‏

ראשית,‏ עליכם להכיר בכך שהרצון של ילדכם המתבגר לקבל פרטיות אינו בהכרח סימן לצרות.‏ ברוב המקרים מדובר בצורך טבעי המתעורר בתקופת גיל ההתבגרות.‏ פרטיות עוזרת למתבגרים ’‏ללמוד לעוף’‏ בכוחות עצמם בשעה שהם מנסים לרכוש חברים חדשים ולפתור את בעיותיהם בעזרת ”‏כוח ההיגיון”‏ שלהם (‏רומים י״ב:‏1,‏ 2‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ פרטיות גם עוזרת למתבגרים לפתח כושר חשיבה — תכונה חיונית שתסייע להם להיות בעתיד מבוגרים אחראיים (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏11‏)‏.‏ היא גם נותנת להם אפשרות להרהר לפני שהם עונים על שאלות קשות הנוגעות לאמונתם ולערכי המוסר שלהם (‏משלי ט״ו:‏28‏)‏.‏

שנית,‏ עליכם להבין שהניסיון לעקוב אחרי כל צעד ושעל של ילדכם המתבגר עלול ליצור תחושת מרמור ולהוביל למרדנות (‏אפסים ו׳:‏4;‏ קולוסים ג׳:‏21‏)‏.‏ האם משמע הדבר שעליכם לעזוב את הילד לנפשו?‏ לא,‏ כיוון שאתם עדיין ההורים שלו.‏ אולם המטרה היא שילדכם יפתח מצפון חד (‏דברים ו׳:‏6,‏ 7;‏ משלי כ״ב:‏6‏)‏.‏ בסופו של דבר,‏ הדרכה יעילה יותר מהשגחה צמודה.‏

שלישית,‏ שוחחו על העניין עם ילדכם המתבגר.‏ הקשיבו למה שמפריע לו.‏ האם ישנם מצבים שבהם תוכלו לגלות גמישות?‏ (‏פיליפים ד׳:‏5‏)‏ הסבירו לילדכם שאתם מוכנים לאפשר לו לקבל מידה מסוימת של פרטיות,‏ וזאת בתנאי שהוא לא ימעל באמונכם.‏ ציינו בפניו מה יהיו ההשלכות אם הוא יגלה חוסר צייתנות,‏ ובמקרה הצורך פעלו בהתאם.‏ הייו בטוחים שאתם יכולים לאפשר לילדכם המתבגר מידה מסוימת של פרטיות מבלי לזנוח את תפקידכם כהורים דואגים.‏

‏[‏תמונה בעמוד 20]‏

אמון הוא כמו משכורת — אתה צריך להרוויח אותה