בית משפט בספרד תומך בזכויות המשמורת של אם

● איך היית מרגיש אם כשירותך כהורה הייתה מוטלת בספק?‏ מה אם מישהו היה טוען שלילדיך חסרים כישורים חברתיים בסיסיים,‏ שהם אינם מסוגלים להבחין בין טוב לרע ושהם אינם מפותחים מבחינה שכלית — והכול באשמתך?‏

רוסה לופז,‏ אֵם לשתי בנות בספרד,‏ נאלצה להתמודד עם האשמות כאלה כשבעלה לשעבר פתח בהליכים כדי לקבל משמורת על בנותיהם.‏ רוסה היא אחת מעדי־יהוה.‏ בעלה לשעבר טען שאמונתה הדתית פוגעת בחיי החברה של הבנות,‏ בהישגיהן בלימודים ובכושר השיפוט המוסרי שלהן.‏ כאשר בית משפט מקומי דחה את טענותיו,‏ הוא פנה לבית המשפט המחוזי.‏

במקרה של קביעת משמורת,‏ על בית המשפט לדאוג לכך שחקירת המקרה תהיה הוגנת ונטולת פניות.‏ יש להימנע מוויכוחים דתיים ומהעמדת אמונתו של הפרט למשפט.‏ תחת זאת,‏ יש לעסוק בשאלות כגון:‏ מהי טובתו המירבית של הילד?‏ האם השפעתו של ההורה שקיבל משמורת מזיקה בדרך כלשהי?‏ ואיזה הורה הוא הכשיר ביותר לדאוג לצורכי הילד?‏

כדי למצוא תשובות לשאלות אלו במקרה של רוסה,‏ מינה בית המשפט פסיכולוגית שתשוחח עם הבנות ועם ההורים.‏ מה היו מסקנותיה?‏ הפסיכולוגית מצאה שאף־על־פי שהבנות היו תחת השגחת אימן במשך שש שנים,‏ הן התפתחו יפה בכל התחומים — בלימודים,‏ מבחינה חברתית ובמסגרת המשפחה.‏ בהסתמך על ממצאיה של הפסיכולוגית ועל סמך עדות ההורים,‏ קבע השופט כי אין כל הוכחה לכך ש”‏הקטינות ניזוקו בדרך כלשהי מבחינה רגשית או שהתפתחותן החברתית־תרבותית נפגעה בשל העובדה שהן גדלו בקרב העדה הדתית של עדי־יהוה”‏.‏ הוא גם פסק שהאשמותיו של בעלה לשעבר של רוסה היו ”‏שרירותיות לחלוטין ונטולות כל בסיס”‏.‏

בשל דעות קדומות על רקע דתי או בשל מידע כוזב,‏ יש המניחים שילדים של עדי־יהוה אינם זוכים לגדול בצורה ”‏נורמלית”‏.‏ אולם לא נגרם כל עוול לילדים המחונכים על־פי עקרונות המקרא.‏ ההיפך הוא הנכון,‏ הם גדלים להיות אנשים מאוזנים,‏ אכפתיים ומוכשרים (‏אפסים ו׳:‏4;‏ טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏15–17‏)‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 30]‏

רוסה לופז קיבלה משמורת חוקית על שתי בנותיה