מנקודת המבט המקראית
מי הם השדים?
רוחות רפאים, גובלינים, פיות, שדים הם יצורים רוחניים שבני דתות שונות מאמינים בקיומם ורואים בהם יצורים טובים או רעים, או שניהם גם יחד. אחרים סבורים שהאמונה ביצורים רוחניים כלשהם היא אמונה טפלה או פרי הדמיון. מה אומר על כך המקרא?
המקרא מלמד שהבורא עצמו הוא רוח ושהיצורים הראשונים שברא היו יצורים רוחניים, כלומר מלאכים (יוחנן ד׳:24; עברים א׳:13, 14). נוסף על כך, המקרא מזכיר רוחות רעות, ולעיתים מכנה אותן שדים (קורינתים א׳. י׳:20, 21; יעקב ב׳:19). אך הוא אינו מלמד שאלוהים ברא את השדים. אם כן, מי הם השדים, וכיצד הם באו לידי קיום?
מלאכים שחטאו
כאשר אלוהים ברא את המלאכים הוא ברא אותם כיצורים בעלי בחירה חופשית. מלאכים אלה יכלו לבחור בין לעשות את הטוב ובין לעשות את הרע. למרבה הצער, לאחר בריאת האדם, בחרו מספר לא־ידוע של מלאכים לעשות את הרע ומרדו באלוהים.
היצור הרוחני הראשון והבזוי ביותר שבחר למרוד הפך ל”שטן”. בנוגע אליו אמר ישוע: ”באמת [הוא] לא עמד” (יוחנן ח׳:44). מה גרם לשטן לפנות עורף לאלוהים? הוא רצה שיעבדו אותו ובזאת חמד את המעמד שהיה ראוי אך ורק לבורא. שאיפה זו גרמה לו להפוך להיות יריבו של אלוהים. בדרך זו הפך עצמו ל”שטן”, מילה שמשמעה ”מתנגד”. מאות שנים לאחר מכן, לפני המבול, חברו לשטן מלאכים נוספים. הם נטשו את מעמדם השמימי כדי ללבוש גוף בשר ודם ולחיות עלי אדמות (בראשית ו׳:1–4; יעקב א׳:13–15). כאשר החל המבול חזרו ככול הנראה אותם ’מלאכים חוטאים’ לתחום הרוחני (פטרוס ב׳. ב׳:4; בראשית ז׳:17–24). עם הזמן הם זכו לכינוי שדים (דברים ל״ב:17; מרקוס א׳:34).
מצבם של המלאכים המורדים היה כעת שונה מאוד מהמצב שבו היו נתונים לפני שמרדו. ביהודה 6 כתוב: ”את המלאכים, אשר לא שמרו את מעמדם הרם כי אם עזבו את מעונם, שמר [אלוהים] בכבלי עולם ובאפלה למשפט היום הגדול”. אלוהים לא אִפשר לשדים ליהנות מהזכויות שהיו להם קודם לכן בשמיים, אלא נתנם ”בכבלי אופל” סמליים וניתקם מכל הארה רוחנית.
”מתעה את כל תבל”
אומנם סביר להניח שהשדים אינם יכולים לשוב וללבוש גוף בשר ודם, אך עדיין יש להם כוח רב ויכולת עצומה להשפיע על שכלם של האנשים ועל חייהם. למעשה, השטן, ביחד עם המוני שדיו, ”מתעה את כל תבל” (ההתגלות י״ב:9; ט״ז:14). כיצד? במידה רבה על־ידי שימוש ב”תורות של שדים” (טימותיאוס א׳. ד׳:1). תורות כזב אלו, הנושאות בדרך כלל אופי דתי, עיוורו את שכלם של מיליונים בנוגע לאמת על אודות אלוהים (קורינתים ב׳. ד׳:4). תן דעתך למספר דוגמאות.
● האמונה שהמתים עדיין חיים. באמצעות חזיונות תעתועים, קולות ומעשי נוכלות אחרים, גורמים השדים לאנשים להאמין שבני אדם יכולים לתקשר עם המתים. יתר על כן, מעשי מרמה מתוחכמים אלה גורמים לכמה אנשים להאמין לשקר שחלק כלשהו של האדם שורד את מות הגוף. אולם המקרא מציין בבירור: ”המתים אינם יודעים מאומה” (קהלת ט׳:5, 6). הם יורדים אל תוך ’דומייה’ ולכן הם אף אינם מסוגלים להלל את אלוהים (תהלים קט״ו:17).a
● הכול מותר. ”העולם כולו נתון ביד הרָשָע” (יוחנן א׳. ה׳:19, ע״ח). השטן ושדיו מנצלים את כוחם על־ידי שימוש במדיה ובאמצעים אחרים כדי לקדם את התפיסה המרושעת שבני האדם צריכים לתת דרור לתאוות בשר בזויות (אפסים ב׳:1–3). מסיבה זו אי־מוסריות על כל צורותיה, כולל סטיות מיניות, נפוצה כיום. התנהגות זו אף נחשבת נורמלית, ואילו עקרונות המקרא לרוב נתפסים כמיושנים ורבים סבורים כי הם מעידים על צרות אופקים.
● קידום ספיריטיזם. השליח פאולוס נתקל בנערה ”אחוזת רוח ניחוש, שעשתה הון רב לאדוניה בניחוש העתיד” (מעשי השליחים ט״ז:16). כיוון שידע מהיכן קיבלה הנערה את כוחותיה העל־טבעיים, סירב פאולוס להקשיב לה. בנוסף לכך, הוא לא רצה לפגוע באלוהים הרואה בספיריטיזם על כל צורותיו — כולל אסטרולוגיה ופנייה אל כוחות הנסתר — דבר מתועב (דברים י״ח:10–12).
הגן על עצמך מפני השדים
כיצד תוכל להגן על עצמך מפני רוחות רעות? המקרא משיב על כך: ”היכנעו לפני אלוהים. התייצבו נגד השטן ויברח מפניכם” (יעקב ד׳:7). אנו נשמעים לצו זה כאשר אנו חיים את חיינו על־פי הכתוב במקרא, הספר הקדוש היחיד החושף לגמרי את השטן, את השדים ואת ’נכליהם’ (אפסים ו׳:11; קורינתים ב׳. ב׳:11). מתוך המקרא אנו גם למדים שהרוחות הרעות וכל המתנגדים לאלוהים לא יחיו לנצח (רומים ט״ז:20). במשלי ב׳:21 נאמר: ”ישרים ישכנו ארץ, ותמימים ייוותרו בה”.
[הערת שוליים]
a באשר למצבם האמיתי של המתים ולתקווה המקראית בנוגע לתחיית המתים, ראה פרקים 6 ו־7 בספר מה באמת מלמד המקרא?
האם שאלת את עצמך...
● האם אלוהים ברא את השדים? (פטרוס ב׳. ב׳:4).
● האם אתה יכול לדבר עם המתים? (קהלת ט׳:5, 6).
● כיצד תוכל להגן על עצמך מפני השדים? (יעקב ד׳:7).
[תמונה בעמוד 23]
השדים מנסים להשפיע על אנשים בדרכים רבות