מנקודת המבט המקראית

האם המדע והמקרא מתיישבים זה עם זה?‏

‏”‏המשמעות והשמחה שאני מוצא בענף המדע שלי נעוצות באותם רגעים מקריים שבהם אני מגלה דבר חדש ואומר לעצמי,‏ ’‏אז ככה אלוהים ברא את זה’‏”‏ ‏(‏הנרי שיפר,‏ פרופסור לכימיה)‏.‏

המדע מסייע לנו רבות להבין את עולם הטבע וחושף בפנינו מימד של סדר,‏ דיוק ותחכום המצביע,‏ בעיני רבים,‏ על אל בעל חוכמה וכוח אינסופיים.‏ לדידם,‏ המדע אינו חושף רק פרטים אודות עולם הטבע אלא גם היבטים מסוימים הנוגעים לדרכי החשיבה של אלוהים.‏

להשקפה זו יש תימוכין רבים במקרא.‏ ברומים א׳:‏20 נאמר:‏ ”‏עצמותו הנעלמת [‏של אלוהים]‏,‏ היא כוחו הנצחי ואלוהותו,‏ נראית בבירור מאז בריאת העולם בהיותה נתפסת בשכל באמצעות הדברים שנבראו”‏.‏ בדומה לכך,‏ בתהלים י״ט:‏2,‏ 3 כתוב:‏ ”‏השמיים מספרים כבוד אל,‏ ומעשה ידיו מגיד הרקיע.‏ יום ליום יביע אֹמֶר,‏ ולילה ללילה יחווה דעת”‏.‏ אולם חרף כל נפלאותיו,‏ עולם הטבע חושף בפנינו רק היבטים מסוימים בנוגע לבוראנו.‏

מגבלות המדע

ישנן אמיתות רבות אודות אלוהים שנבצר מהמדע להסביר.‏ לדוגמה,‏ מדען אולי יכול לתאר כל מולקולה ומולקולה בעוגת שוקולד,‏ אבל האם הבדיקה שהוא עורך יכולה להסביר מדוע העוגה נאפתה או עבור מי היא נאפתה?‏ כדי להשיב על שאלות כגון אלה — הנתפסות בעיני רבים כשאלות החשובות יותר — על המדען לפנות לאדם שאפה את העוגה.‏

בדומה לכך,‏ התמונה שנותן המדע ”‏מספקת כמות מסוימת של מידע עובדתי”‏,‏ כתב הפיזיקאי האוסטרי וחתן פרס הנובל ארווין שרדינגר,‏ ”‏אבל היא שותקת להחריד לגבי כל מה שבאמת קרוב לליבנו,‏ מה שבאמת חשוב לנו”‏.‏ הדבר כולל לדבריו את ”‏אלוהים והנצח”‏.‏ למשל,‏ רק אלוהים יכול להשיב על שאלות,‏ כגון:‏ למה יש יקום?‏ מדוע כוכב הלכת שלנו שוקק חיים,‏ כולל חיים תבוניים?‏ אם אלוהים הוא באמת אל כול יכול,‏ מדוע הוא מתיר לרשע ולסבל להתקיים?‏ והיש תקווה למתים?‏

האם אלוהים השיב על שאלות אלו?‏ כן,‏ התשובות נמצאות בין דפי המקרא (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏ אך יחד עם זאת אולי תשאל:‏ ’‏אבל איך אני יכול להיות בטוח שהמקרא הוא באמת ספר מאת אלוהים?‏’‏ מנקודת מבט מדעית,‏ הכתוב במקרא אודות העולם הסובב אותנו חייב לעלות בקנה אחד עם עובדות מדעיות,‏ ולכן לא צריכות להיות סתירות בין מה שאלוהים ברא לבין מה שנאמר במקרא.‏ האם המקרא והמדע מתיישבים זה עם זה?‏ תן דעתך למספר דוגמאות.‏

ספר שהקדים את זמנו מבחינה מדעית

בתקופה שבה נכתב המקרא,‏ רבים האמינו שקיימים בעולם אלים שונים ושאלים אלה,‏ ולא חוקי טבע,‏ הם אלה ששולטים בשמש,‏ בירח,‏ במזג האוויר,‏ בפוריות וכן הלאה.‏ אבל הנביאים בעם ישראל הקדום לא החזיקו בתפיסות אלו.‏ הם ידעו,‏ כמובן,‏ שביכולתו של יהוה אלוהים לשלוט באיתני הטבע ושכך עשה במקרים מסוימים (‏יהושע י׳:‏12–14;‏ מלכים ב׳.‏ כ׳:‏9–11‏)‏.‏ בנוסף,‏ ג׳ון לנוקס,‏ פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה,‏ ציין שאותם נביאים ”‏לא היו צריכים להפסיק להאמין [‏באלים מיתולוגיים]‏ .‏.‏.‏,‏ מהסיבה הפשוטה שמלכתחילה הם לא האמינו באלים אלה.‏ הם לא החזיקו באמונה טפלה זו כיוון שהם האמינו באל אמת יחיד,‏ בורא השמיים והארץ”‏.‏

כיצד אמונה זו הגנה עליהם מפני אמונות טפלות?‏ קודם כול,‏ אלוהי האמת גילה להם שהוא זה ששולט על היקום בעזרת חוקים מדויקים.‏ למשל,‏ לפני למעלה מ־500,‏3 שנה שאל יהוה אלוהים את עבדו איוב:‏ ”‏הידעת חוקות שמיים?‏”‏ (‏איוב ל״ח:‏33‏)‏ במאה השביעית לפה״ס דיבר הנביא ירמיהו על ‏”‏חוקות שמיים וארץ”‏ (‏ירמיהו ל״ג:‏25‏)‏.‏

לפיכך כל מי שחיו בימי קדם והאמינו בכתביהם של נביאי המקרא,‏ יכלו לדעת שהיקום אינו נשלט על־ידי אלים מיתולוגיים הפכפכי מזג,‏ אלא על־ידי חוקים רציונאליים.‏ מסיבה זו,‏ אנשים יראי אלוהים לא השתחוו ליצירות כפיו של אלוהים,‏ כגון השמש,‏ הירח או הכוכבים,‏ ולא החזיקו באמונות טפלות לגביהן (‏דברים ד׳:‏15–19‏)‏.‏ תחת זאת,‏ הם חקרו את מעשי ידיו של אלוהים כדי ללמוד על חוכמתו,‏ על כוחו ועל תכונותיו הנוספות (‏תהלים ח׳:‏4–10;‏ משלי ג׳:‏19,‏ 20‏)‏.‏

בדומה למדענים רבים כיום,‏ גם עם ישראל הקדום האמין שליקום הייתה התחלה.‏ ”‏בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ”‏,‏ כתוב בבראשית א׳:‏1‏.‏ כמו כן,‏ אלוהים גילה לעבדו איוב שהארץ ’‏תלויה על בלי מה’‏,‏ כלומר מרחפת בחלל (‏איוב כ״ו:‏7‏)‏.‏ בנוסף,‏ לפני למעלה מ־500,‏2 שנה כתב הנביא ישעיהו שהארץ היא חוג,‏ או עיגול (‏ישעיהו מ׳:‏22‏)‏.‏a

הכתוב במקרא אכן עולה בקנה אחד עם עובדות מדעיות הנוגעות לעולם הטבע.‏ למעשה,‏ שני תחומי המחקר לא רק מתיישבים זה עם זה אלא אף משלימים זה את זה בצורה מופלאה.‏ אל לנו להתעלם מאף אחד מהתחומים הללו,‏ כיוון שאם נעשה כן נחמיץ הזדמנות להכיר טוב יותר את אלוהים (‏תהלים קי״ט:‏105;‏ ישעיהו מ׳:‏26‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

האם שאלת את עצמך.‏.‏.‏

● מה הבריאה יכולה ללמדנו על אלוהים?‏ (‏רומים א׳:‏20‏)‏.‏

● אילו אמיתות אודות אלוהים המדע אינו יכול להסביר?‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏

● מדוע נביאי אלוהים בימי קדם לא החזיקו באמונות טפלות באשר לבריאה?‏ (‏ירמיהו ל״ג:‏25‏)‏.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 15]‏

היקום נשלט על־ידי חוקים מדויקים — ”‏חוקות שמיים וארץ”‏ (‏ירמיהו ל״ג:‏25‏)‏