הגננים המעופפים של יערות הגשם הטרופיים

כל גנן יודע שכדי לראות הצלחה בעמלו עליו לזרוע זרעים במקומות הנכונים ובזמנים הנכונים.‏ למרבה הפלא,‏ כמה ממפיצי הזרעים היעילים ביותר ביערות הגשם פועלים בלילה — ומבצעים את מלאכתם מהאוויר.‏ הגננים המעופפים הללו הם עטלפי הפרי,‏ וכמה ממיניהם ידועים בשם ”‏שועלים מעופפים”‏.‏a

הפצת הזרעים

רוב עטלפי הפרי עפים בלילה ברחבי היער בחיפוש אחר עצים בעלי פרות טעימים או פרחים עתירי צוף.‏ בשעה שהם מתעופפים ותרים אחר מזונם,‏ הפרות שכבר אכלו עוברים תהליך עיכול,‏ והעטלפים מפרישים זרעים וחלקי פרי שלא התעכלו.‏ גננים יעילים אלה גם מאביקים את הפרחים בזמן שהם מוצצים את הצוף הערב לחִכם.‏

מאחר שעטלפי הפרי מעופפים בלילות למרחקים גדולים,‏ הם מפיצים את הזרעים על פני שטחים נרחבים.‏ זאת ועוד,‏ לאחר שהזרעים עוברים במערכת העיכול של העטלפים,‏ הם מופרשים עם דשן טבעי המסייע להם לנבוט.‏ אין זה קשה להבין מדוע רבים מצמחי יערות הגשם תלויים בעטלפים לשם האבקת פרחיהם והפצת זרעיהם.‏

היות שעטלפי הפרי גומאים מרחקים עצומים במעופם,‏ הם זקוקים לכישורי ניווט טובים ולראייה חדה.‏ יכולת הראייה שלהם בחושך טובה מזו של האדם,‏ והם מסוגלים להבחין בכמה צבעים.‏ הם אינם עפים רק בלילה,‏ אלא גם בשעות היום.‏

חיי משפחה

אחד ממיני עטלפי הפרי (‏Pteropus samoensis‏)‏ נשאר עם אותו בן זוג למשך כל חייו.‏ מתצפיות עולה שאצל מספר מינים נקבת העטלף מטפלת במסירות בוולד שלה.‏ היא נושאת אותו אתה במשך מספר שבועות ומיניקה אותו כמעט עד הגיעו לבגרות.‏ אצל שני מיני עטלפי פרי הנקבה נעזרת לעיתים בשירותיה של ”‏מיילדת”‏ בעת הלידה.‏

למרבה הצער,‏ עטלפי פרי רבים נמצאים בסכנת הכחדה,‏ בין היתר בשל הרס בתי הגידול שלהם.‏ אם עטלפי הפרי ייעלמו מאיי דרום האוקיינוס השקט,‏ יהיו לכך השלכות הרסניות.‏ זאת משום שככל הידוע כיום,‏ חלק ממיני הצמחים באיים אינם מסוגלים לבצע האבקה ללא עזרת העטלפים.‏ ברור אפוא שאין להתייחס למלאכתם של הגננים המעופפים הללו כאל דבר מובן מאליו.‏