העטלף הקטן ביותר בעולם
● בשנת 1973 אספו הביולוג התאילנדי קיטי תונגלונגיה וצוותו למעלה מ־50 עטלפים בלתי מזוהים במערות הסמוכות למפלי סאי־יוק שבתאילנד. קיטי שלח חלק מהעטלפים לדוקטור ג׳. אי. היל ממוזיאון הטבע בלונדון. למרבה הצער, קיטי נפטר לפני שנודע לו כי הוא גילה מין חדש של עטלפים. כמחווה לקיטי העניק היל לעטלף את השם Craseonycteris thonglongyai. העטלף מכונה במקומות רבים בעולם ”עטלף אף החזיר של קיטי”.
אורכו של העטלף כ־30 מילימטר ומוטת כנפיו היא כ־13 סנטימטר, מה שהופך אותו לעטלף הקטן ביותר המוכר כיום ולאחד היונקים הקטנים ביותר בעולם. למעשה, בשל גודלו הזעיר הוא זכה במקומות מסוימים לשם ”עטלף הדבורה”. מאפיינים ייחודיים נוספים של העטלף הם אפו הדומה לאף של חזיר, העובדה שהוא חסר זנב, ואוזניו הגדולות המצוידות בצפיר מפותח במיוחד, כלומר בבליטה המכסה את הפתח החיצוני של האוזן.
בית גידול מצומצם
עטלפים אלה מצויים אך ורק בפארק הלאומי סאי־יוק שבתאילנד ובאזורים סמוכים במיינמר. בדומה למינים רבים אחרים, עטלף הדבורה משתמש באקולוקציה (התמצאות בעזרת תהודה) על מנת לצוד חרקים. כנפיו הארוכות יחסית לגודלו מקנות לו את היכולת לרחף, דבר המאפשר לו ”לשלוף” את טרפו מבין עלוות העצים. העטלף מעדיף להיתלות בחלקים העליונים והחמים של מערות גיר בעלות תקרה גבוהה וחדרים רבים — מקומות אלו מספקים הגנה רבה יותר ומאפשרים לעטלף לשמור על חום גופו, דבר חשוב במיוחד עבור יונקים זעירים. עד כמה נפלאים האינסטינקטים והיכולות שהעניק הבורא ליצורים קטנים ומדהימים אלה! (ההתגלות ד׳:11).
עטלף הדבורה נדיר מאוד והוא חי רק באזור מצומצם, ואם לא יחול שיפור בתנאי בית הגידול שלו הוא עשוי להיכחד. נעשו מאמצים על מנת לספק לו הגנה טובה יותר, אך בשל בירוא יערות, סלילת כבישים ותיירות עדיין נשקפת סכנה לעתידו. ימים יגידו אם יונק זעיר זה יצליח לשרוד חרף פלישתו ההרסנית של האדם אל תוך בית הגידול השברירי שלו.
[תיבה/תמונה בעמוד 21]
הגדול ביותר והקטן ביותר
קיימים קרוב ל־000,1 מינים שונים של עטלפים, והם היונקים היחידים המסוגלים לעוף. מוטת הכנפיים של העטלפים הגדולים ביותר (1), המכונים ”שועלים מעופפים”, יכולה להגיע ללמעלה ממטר וחצי והם עשויים לשקול כקילוגרם. לשם השוואה, לעטלף הדבורה (2) מוטת כנפיים של כ־13 סנטימטר והוא שוקל בסך הכול שני גרמים.
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 21]
תמונות: Merlin D. Tuttle, Bat Conservation International, www.batcon.org ©