מחדשות העולם

בשרים אקזוטיים למכירה

למרות החוקים הבינלאומיים שהוציאו מחוץ לחוק את הסחר בבשר עטלף ואת אכילתו באירופה,‏ הבשר נמכר בבריטניה באופן לא חוקי בחנויות ומוגש במסעדות.‏ לדברי ריצ׳ארד ברנוול מהקרן העולמית לשמירת הטבע,‏ ”‏זהו נתון מדאיג ביותר שמצליחים לצוד ולייבא מיני עטלפים מוגנים מבלי שאיש יבחין בכך,‏ שלא לדבר על הסכנה לבריאות הציבור באכילת בשר שאין עליו פיקוח”‏.‏ באזורים מסוימים באפריקה היו עטלפי הפירות מקור מזון חשוב זה שנים רבות,‏ ובמלזיה ואינדונסיה מספרם של כמה מהמינים הנדירים ביותר של עטלפי פירות צנח באופן דרמטי בגלל הסחר בבשרם.‏ באיי סיישל בשר עטלף מתובל בקרי נחשב למעדן.‏ סנדי טיימס הלונדוני מדווח שעטלפים ”‏אינם בעלי־החיים היחידים שנמצאים בסכנת הכחדה ושיש להם ביקוש באירופה”‏.‏ מסעדות בבריסל בירת בלגיה אפילו מגישות בשר שימפנזה.‏

האם אתה עושה תנועות עצבניות?‏

כ־15 אחוז מכלל האוכלוסייה עושים תנועות עצבניות,‏ נאמר בעיתון הקנדי גלוב אנד מייל‏.‏ לדברי חוקרים יש שעושים תנועות עצבניות — הם ”‏משחקים בשיער,‏ מתופפים בכף הרגל,‏ מנענעים את הרגליים,‏ כוססים ציפורניים וכיוצא באלה”‏.‏ מדוע אנשים עושים זאת?‏ פגי ריכטר,‏ פסיכיאטרית מהמרכז לבריאות הנפש ולגמילה בטורונטו,‏ סבורה שתנועות חוזרות ונשנות אלה גורמות לתחושת נוחות.‏ מצד שני,‏ הפסיכולוג הקליני פול קלי אומר שתנועות עצבניות נובעות ממתח והן תגובה אוטומטית ובלתי מודעת שמתרחשת לפתע ומשחררת אותך מהמתח.‏ גלוב מוסיף ואומר שלדברי מומחים,‏ ”‏תוכל ללמוד לשלוט בהרגל זה ובסופו של דבר להיפטר ממנו בעזרת טיפול חלופי — כלומר,‏ להתמקד בדבר אחר כשאתה שם לב שאתה עושה תנועה עצבנית”‏.‏

מכורים לקולה?‏

המכסיקנים שותים בממוצע 160 ליטר קולה לנפש בשנה,‏ מוסר האיגוד המכסיקני למחקר להגנת הצרכן‏.‏ הם מוציאים מדי שנה יותר כסף על קולה משהם מוציאים על עשרת מוצרי המזון הבסיסיים גם יחד.‏ יש אומרים שהצריכה הגבוהה של משקה קל זה היא אחת הסיבות העיקריות לתת־תזונה במכסיקו.‏ חלק ממרכיבי הקולה עלולים לעכב את ספיגת הסידן והברזל בגוף.‏ תופעות לוואי נוספות של צריכת הקולה עלולות לכלול סבירות גבוהה יותר לאבנים בכליות,‏ לחורים בשיניים,‏ להשמנת יתר וללחץ דם גבוה וכן לנדודי שינה,‏ לאולקוס ולחרדה.‏ ’‏היינו פעם ”‏אנשי התירס”‏’‏,‏ אומר המדריך לצרכן‏,‏ ’‏אך כעת ניתן לומר שאנחנו אנשי ”‏הקולה”‏’‏.‏

‏”‏מלחמה צודקת‏”‏‏?‏

‏”‏המלחמה ביוגוסלביה גרמה לפילוגים של ממש בין הכנסיות על רקע פרשנות המושג המקובל ’‏מלחמה צודקת’‏”‏,‏ מציין העיתון הצרפתי לה מונד‏.‏ הרעיון של מלחמה צודקת (‏יוּס אד בּלום‏)‏ שורשיו באוגוסטינוס שחי במאה החמישית.‏ לה מונד מספר שעם הצידוקים ה”‏מוסריים”‏ למלחמה מסוג זה שנוסחו רשמית על־ידי תומס מֵאַקווינו,‏ פילוסוף קתולי מתקופה מאוחרת יותר,‏ נמנים בין היתר:‏ חייבת להיות ”‏מטרה צודקת”‏,‏ המלחמה צריכה להיות ”‏המוצא האחרון”‏,‏ הצד הפותח במלחמה חייב להיות בעל ”‏סמכות חוקית”‏ ו”‏אל לשימוש בנשק להוביל ליותר נזק ואי־סדר מהרעה שאותה הוא אמור למגר”‏.‏ צידוק נוסף שהתווסף במאה ה־17 הוא ”‏סיכוי טוב לניצחון”‏.‏ בשעה שרוב הכנסיות כיום דוחות את הרעיון של ”‏מלחמת קודש”‏,‏ הן ממשיכות להתנצח בשאלה מהי ”‏מלחמה צודקת”‏.‏

הנוער בברזיל מתנסה במין

בברזיל ”‏33 אחוז מהבנות ו־64 אחוז מהבנים מתנסים לראשונה ביחסי מין בגילאים 14 עד 19”‏,‏ מדווח או אסטדו דה סאו פאולו‏.‏ בנוסף לכך,‏ בתוך עשר שנים בלבד הוכפל מספרן של הנערות הברזילאיות בגילאים 15 עד 19 שמקיימות יחסים לפני הנישואין.‏ לדברי הדמוגרפית אליזבת פרז,‏ התחולל ”‏שינוי משמעותי בגישה לגבי המיניות”‏.‏ לדוגמה,‏ מחקר נוסף מראה ש־18 אחוז מהנוער בברזיל הביאו לעולם לפחות ילד אחד או שהם מצפים כעת לילד.‏