מחדשות העולם
בשרים אקזוטיים למכירה
למרות החוקים הבינלאומיים שהוציאו מחוץ לחוק את הסחר בבשר עטלף ואת אכילתו באירופה, הבשר נמכר בבריטניה באופן לא חוקי בחנויות ומוגש במסעדות. לדברי ריצ׳ארד ברנוול מהקרן העולמית לשמירת הטבע, ”זהו נתון מדאיג ביותר שמצליחים לצוד ולייבא מיני עטלפים מוגנים מבלי שאיש יבחין בכך, שלא לדבר על הסכנה לבריאות הציבור באכילת בשר שאין עליו פיקוח”. באזורים מסוימים באפריקה היו עטלפי הפירות מקור מזון חשוב זה שנים רבות, ובמלזיה ואינדונסיה מספרם של כמה מהמינים הנדירים ביותר של עטלפי פירות צנח באופן דרמטי בגלל הסחר בבשרם. באיי סיישל בשר עטלף מתובל בקרי נחשב למעדן. סנדי טיימס הלונדוני מדווח שעטלפים ”אינם בעלי־החיים היחידים שנמצאים בסכנת הכחדה ושיש להם ביקוש באירופה”. מסעדות בבריסל בירת בלגיה אפילו מגישות בשר שימפנזה.
האם אתה עושה תנועות עצבניות?
כ־15 אחוז מכלל האוכלוסייה עושים תנועות עצבניות, נאמר בעיתון הקנדי גלוב אנד מייל. לדברי חוקרים יש שעושים תנועות עצבניות — הם ”משחקים בשיער, מתופפים בכף הרגל, מנענעים את הרגליים, כוססים ציפורניים וכיוצא באלה”. מדוע אנשים עושים זאת? פגי ריכטר, פסיכיאטרית מהמרכז לבריאות הנפש ולגמילה בטורונטו, סבורה שתנועות חוזרות ונשנות אלה גורמות לתחושת נוחות. מצד שני, הפסיכולוג הקליני פול קלי אומר שתנועות עצבניות נובעות ממתח והן תגובה אוטומטית ובלתי מודעת שמתרחשת לפתע ומשחררת אותך מהמתח. גלוב מוסיף ואומר שלדברי מומחים, ”תוכל ללמוד לשלוט בהרגל זה ובסופו של דבר להיפטר ממנו בעזרת טיפול חלופי — כלומר, להתמקד בדבר אחר כשאתה שם לב שאתה עושה תנועה עצבנית”.
מכורים לקולה?
המכסיקנים שותים בממוצע 160 ליטר קולה לנפש בשנה, מוסר האיגוד המכסיקני למחקר להגנת הצרכן. הם מוציאים מדי שנה יותר כסף על קולה משהם מוציאים על עשרת מוצרי המזון הבסיסיים גם יחד. יש אומרים שהצריכה הגבוהה של משקה קל זה היא אחת הסיבות העיקריות לתת־תזונה במכסיקו. חלק ממרכיבי הקולה עלולים לעכב את ספיגת הסידן והברזל בגוף. תופעות לוואי נוספות של צריכת הקולה עלולות לכלול סבירות גבוהה יותר לאבנים בכליות, לחורים בשיניים, להשמנת יתר וללחץ דם גבוה וכן לנדודי שינה, לאולקוס ולחרדה. ’היינו פעם ”אנשי התירס”’, אומר המדריך לצרכן, ’אך כעת ניתן לומר שאנחנו אנשי ”הקולה”’.
”מלחמה צודקת”?
”המלחמה ביוגוסלביה גרמה לפילוגים של ממש בין הכנסיות על רקע פרשנות המושג המקובל ’מלחמה צודקת’”, מציין העיתון הצרפתי לה מונד. הרעיון של מלחמה צודקת (יוּס אד בּלום) שורשיו באוגוסטינוס שחי במאה החמישית. לה מונד מספר שעם הצידוקים ה”מוסריים” למלחמה מסוג זה שנוסחו רשמית על־ידי תומס מֵאַקווינו, פילוסוף קתולי מתקופה מאוחרת יותר, נמנים בין היתר: חייבת להיות ”מטרה צודקת”, המלחמה צריכה להיות ”המוצא האחרון”, הצד הפותח במלחמה חייב להיות בעל ”סמכות חוקית” ו”אל לשימוש בנשק להוביל ליותר נזק ואי־סדר מהרעה שאותה הוא אמור למגר”. צידוק נוסף שהתווסף במאה ה־17 הוא ”סיכוי טוב לניצחון”. בשעה שרוב הכנסיות כיום דוחות את הרעיון של ”מלחמת קודש”, הן ממשיכות להתנצח בשאלה מהי ”מלחמה צודקת”.
הנוער בברזיל מתנסה במין
בברזיל ”33 אחוז מהבנות ו־64 אחוז מהבנים מתנסים לראשונה ביחסי מין בגילאים 14 עד 19”, מדווח או אסטדו דה סאו פאולו. בנוסף לכך, בתוך עשר שנים בלבד הוכפל מספרן של הנערות הברזילאיות בגילאים 15 עד 19 שמקיימות יחסים לפני הנישואין. לדברי הדמוגרפית אליזבת פרז, התחולל ”שינוי משמעותי בגישה לגבי המיניות”. לדוגמה, מחקר נוסף מראה ש־18 אחוז מהנוער בברזיל הביאו לעולם לפחות ילד אחד או שהם מצפים כעת לילד.