פרק 9

חינוך הילדים מינקות

1–4.‏ מה מעיד על כך,‏ שלילד רך יש יכולת עצומה ללמוד?‏

יש שהישוו את מוחו של תינוק בן־יומו לדף ריק,‏ שלא רשום עליו מאומה.‏ לאמיתו־של־דבר,‏ דברים רבים הטביעו את חותמם על מוח התינוק עוד בהיותו ברחם אמו.‏ כמו־כן,‏ טבועות בו מספר תכונות־אופי תורשתיות שאין למחקן.‏ אך,‏ מרגע היוולדו ואילך טמונה בו יכולת עצומה ללמוד.‏ לכן,‏ אין זה בעצם דף בודד,‏ אלא ספריה שלימה הממתינה לקלוט מידע שיודפס על דפיה.‏

² מוח התינוק בהיוולדו שוקל רק רבע ממשקלו כבוגר.‏ אך,‏ המוח גדֵל בקצב כה מהיר,‏ עד כי בתוך שנתיים בלבד יגיע משקלו לכדי שלושה רבעים ממשקלו הסופי!‏ היכולת השכלית גדֵלה אף היא באותו קצב.‏ החוקרים אומרים,‏ שיכולתו השכלית של הילד בארבע שנות חייו הראשונות,‏ גדֵלה באופן זהה לזה שבשלוש־עשרה השנים שלאחר־מכן.‏ בעצם,‏ יש הטוענים ש”‏המושגים שהילד לומד לפני הגיעו לגיל חמש,‏ הם בין המסובכים ביותר שייתקל בהם אי־פעם.‏”‏

³ מושגים בסיסיים כמו ימין ושמאל,‏ למעלה ולמטה,‏ היחס ההשוואתי של מידות ומישקָלות,‏ נראים לנו טבעיים ביותר.‏ אך,‏ על הילד ללמוד אותם,‏ ועוד הרבה מושגים אחרים.‏ כמו־כן,‏ יש להחדיר למוח התינוק את מושג הדיבור.‏

⁴ יש הסבורים שלימוד שפה הוא ”‏אולי האתגר האינטלקטואלי הקשה ביותר שהאדם נקרא אי־פעם לבצע.‏”‏ אם התמודדת מעודך עם לימוד שפה חדשה,‏ קרוב לוודאי שתסכים לכך.‏ אך,‏ אתה לפחות נהנה מהיתרון שבידיעה כיצד השפה פועלת.‏ אין התינוק יודע על כך דבר,‏ ובכל זאת מוחו מסוגל לקלוט שפה ולהשתמש בה.‏ מה גם שילדים רכים,‏ החיים בבתים או באיזורים דו־לשוניים,‏ עשויים אפילו לדבר שתי שפות ללא קושי — עוד לפני שיחלו ללמוד בבית־הספר!‏ היכולת השכלית קיימת,‏ איפוא,‏ בילד,‏ ומחכה שיפָתחו אותה.‏

הזמן להתחיל — מיד!‏

5.‏ מתי יש להתחיל בחינוך הילד?‏

⁵ בכתבו לעמיתו טימותיוס,‏ הזכיר לו השליח פאולוס את העובדה כי למד את כתבי־הקודש ”‏מינקות”‏.‏ (‏טימותיוס ב׳.‏ ג׳:‏15‏,‏ ע״ח)‏ הורה נבון מכיר ברעבונו הטבעי של הפעוט ללמוד.‏ התינוקות ערים מאוד לנעשה סביבם.‏ עיניהם ואוזניהם פתוחות לרווחה.‏ בין שההורים מודעים לכך,‏ ובין שלא,‏ הם קולטים מידע,‏ ממיינים אותו,‏ מוסיפים לו פרטים ומסיקים מסקנות.‏ בעצם,‏ אם ההורים לא יעמדו על המשמר,‏ עלול התינוק ללמוד תוך זמן קצר כיצד לגרום להם לפעול על־פי רצונותיו.‏ לכן,‏ מאז הולדת הילד ואילך,‏ יש ליישם את עצת המקרא:‏ ”‏חנוך לנער על־פי דרכו [‏כלומר,‏ הדרך הראויה לו]‏,‏ גם כי יזקין לא יסור ממנה.‏”‏ (‏משלי כ״ב:‏6‏)‏ בראש ובראשונה,‏ יש כמובן ללמד את הילד אהבה,‏ על־ידי שתטפלו בו בהרבה אהבה וחיבה.‏ יחד עם זאת,‏ יש לתקן ולהוכיח את הילד כדרוש,‏ ולעשות כן בעדינות,‏ אך בתקיפות.‏

6.‏ (‏א)‏ באיזו צורת דיבור מומלץ להשתמש כשמדברים אל ילד?‏ (‏ב)‏ כיצד יש להתייחס לשאלות הרבות שילד עשוי לשאול?‏

⁶ דבֵּר אל הפעוט,‏ לא ב”‏שפת תינוקות”‏,‏ אלא בשפת מבוגרים פשוטה,‏ השפה שאתה מעוניין שילמד.‏ כאשר הילד ילמד לדבר,‏ הוא יציף אותך בשאלות:‏ ’‏למה יורד גשם?‏ מאיין באתי?‏ לאן הולכים הכוכבים ביום?‏ מה אתה עושה?‏ למה?‏”‏ השאלות ימשיכו לזרום בלי סוף!‏ הקשב להן,‏ כיון שהן מהוות את אחד מאמצעי הלמידה הטובים ביותר של הילד.‏ דיכוי רצונו לשאול שאלות,‏ עלול לדכא את התפתחותו השכלית.‏

7.‏ מהי הדרך הטובה ביותר להשיב על שאלותיו של הפעוֹט,‏ ומדוע?‏

⁷ אך זכור,‏ כשם שזכר זאת השליח פאולוס באמרו:‏ ”‏בהיותי ילד דיברתי כילד,‏ הבנתי כילד,‏ חשבתי כילד.‏”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏11‏)‏ השב על שאלותיו של הילד כמיטב יכולתך,‏ אך עשה כן בקיצור ובפשטות.‏ כשהילד שואל:‏ ’‏למה יורד גשם?‏’‏ הוא אינו מעוניין בתשובה מפורטת ומסובכת.‏ תשובה כגון,‏ ’‏העננים נעשים כבדים,‏ ואז המים שבהם יורדים לארץ,‏”‏ עשויה להשביע את רצונו.‏ זאת,‏ כיון שאין הילד מסוגל להקשיב לך ארוּכות;‏ הוא מפנה במהירות את תשומת־לבו לנושאים אחרים.‏ לכן,‏ כשם שאתה מזין את הילד בחלב עד שהוא מתקדם למזון מוצק,‏ ספק לו הסברים פשוטים,‏ עד שיהיה מסוגל לקלוט מידע מפורט יותר.‏ — השווה עברים ה׳:‏13,‏ 14‏.‏

8,‏ 9.‏ כיצד ניתן ללמד בהדרגה את הילד לקרוא?‏

⁸ הלימוד צריך להיות הדרגתי.‏ כאמור,‏ טימותיוס ידע את כתבי־הקודש מינקותו.‏ זכרונות הילדות המוקדמים שלו כללו,‏ כנראה,‏ את העובדה שלימדוהו את המקרא.‏ היה זה ודאי לימוד הדרגתי,‏ בדיוק כשם שאב או אם בימינו יתחילו ללמד את ילדם לקרוא.‏ התחל לקרוא לילדך מינקות.‏ הושב אותו בחיקך,‏ כרוך סביבו את זרועך,‏ וקרא באוזניו בקול נעים.‏ הדבר יעניק לו תחושה חמימה של ביטחון ושמחה,‏ והקריאה תהיה לגביו חוויה מהנה,‏ אף אם יבין אך מעט.‏ כעבור זמן־מה למד אותו את האלף־בית,‏ אולי בדרך של משחק.‏ אחר־כך,‏ חבר את האותיות למלים,‏ ולבסוף הרכב מהמלים משפטים.‏ במידת האפשר,‏ הפוך את תהליך הלמידה לחוויה משמחת.‏

⁹ למשל,‏ זוג הורים שנהגו לקרוא באוזני ילדם בן השלוש,‏ הצביעו במהלך הקריאה על כל מלה,‏ כדי שיוכל לעקוב אחריהם.‏ במרוצת הזמן,‏ נהגו הם לעצור לפני מלים מסוימות,‏ כגון,‏ ”‏אלהים”‏,‏ ”‏ישוע”‏,‏ ”‏איש”‏,‏ ”‏עץ”‏,‏ והילד היה מבטא אותן בקול.‏ בהדרגה,‏ גדל מספר המלים שידע לקרוא,‏ ובגיל ארבע כבר קרא את רוב המלים.‏ בד בבד עם הקריאה,‏ רצוי ללמד את הילד גם כתיבה,‏ תחילה אותיות יחידות,‏ ולאחר־מכן מלים שלימות.‏ כשיצליח הילד לכתוב את שמו,‏ ירגש אותו הדבר מאוד!‏

10.‏ מדוע מן התבונה לעזור לכל ילד לפתח את כישוריו הוא?‏

¹⁰ יש לזכור,‏ שילדים שונים זה מזה,‏ ולכל ילד אישיות משלו.‏ לכן,‏ חשוב שהתפתחותו תעלה בקנה אחד עם היכולת והכשרונות הטבועים בו מלידה.‏ אם הנך מאפשר לכל אחד מילדיך לפתח את כושרו וכשרונותיו התורשתיים,‏ לא יצטרך לקנא בילדים האחרים על הישגיהם.‏ עליך לאהוב ולהעריך כל ילד מילדיך כשלעצמו.‏ ובעודך עוזר לו להתגבר על נטיות שליליות או לשלוט בהן,‏ אל תנסה לעצב אותו על־פי תבנית קבועה מראש,‏ אלא הדרך אותו כיצד למַצוֹת את תכונותיו הטובות עד תום.‏

11.‏ מדוע אין זה נבון להשוות באופן שלילי ילד אחד לאחר?‏

¹¹ ההורה עלול לטפח רוח של תחרות אנוכית בין ילדיו,‏ אם יבליט את עליונותו או את נחיתותו של אחד הילדים בהשוואה לאחר.‏ אמנם כבר בשלב מוקדם בחייהם,‏ ילדים מגלים סימנים של אנוכיות תורשתית,‏ אך הם משוחררים בהתחלה ממחשבות על מעמד,‏ עליונות ורגש של חשיבות־עצמית.‏ מסיבה זו יכול היה ישוע להשתמש בילד קטן כדוגמה,‏ בהוכיחו את תלמידיו על השאפתנות והחשיבות־העצמית שגילו במקרה מסוים.‏ (‏מתי י״ח:‏1–4‏)‏ אם כן,‏ הימנע מלהשוות באופן שלילי את ילדך האחד לַילד האחר.‏ הוא עלול לחוש עצמו נדחה.‏ תחילה הוא ירגיש נפגע,‏ ואם יחסךָ זה יימשך,‏ עלול הילד להיהפך לעויֵן.‏ לעומת זאת,‏ הילד שהוּצג כנעלה יותר,‏ עלול להיעשות יהיר,‏ ועקב כך לא להתחבב על הזולת.‏ לכן,‏ כהורה,‏ עליך לקבל את ילדך ולאהבו כפי שהוא,‏ ולא בהשוואה לאחר.‏ אין ספק,‏ שרבגוניות מסבה הנאה.‏ בתזמורת,‏ למשל,‏ ישנם סוגים רבים ושונים של כלי־נגינה התורמים לגיוון ולעושר הצלילים,‏ אך בין כולם קיימת הרמוניה.‏ בדומה לכך,‏ העובדה שלכל אחד אישיות שונה מוסיפה טעם ועניין לחוג־המשפחה,‏ וההרמוניה ביניהם לא תיפגם,‏ אם הכול ינהגו על־פי עקרונות־הצדק של בוראם.‏

עזור לילדיך להתפתח

12.‏ אילו עובדות בנוגע למבוגרים מוכיחות שילד זקוק להכוונה נאותה?‏

¹² המקרא אומר,‏ כי ”‏לא לאדם דרכו,‏ לא לאיש הולך והָכין את צעדו.‏”‏ (‏ירמיהו י׳:‏23‏)‏ אך,‏ בני־האדם חולקים על כך.‏ הם דוחים את ההדרכה האלוהית ונענים להדרכה אנושית,‏ וכתוצאה מכך נקלעים לקשיים מקשיים שונים,‏ ובסופו־של־דבר נוכחים שאלהים בכל זאת צודק.‏ יהוה אלהים אומר,‏ ש”‏יש דרך ישר לפני איש,‏ ואחריתה דרכי מוות.‏”‏ (‏משלי י״ד:‏12‏)‏ מזה זמן רב הולכים בני־האדם בדרך הנראית ישרה בעיניהם‏,‏ אך המובילה למלחמות,‏ רעב,‏ חולי ומוות.‏ אם הדרך הנראית ישרה לאדם מבוגר ומנוסה מסתיימת במוות,‏ כיצד תוכל הדרך הנראית ישרה לילד,‏ להסתיים אחרת?‏ יתר על כן:‏ אם ”‏איש הולך”‏ לא נועד לכוון את צעדיו,‏ כיצד יוכל ילד הלומד ללכת,‏ לכוון את דרך חייו?‏ משום כך,‏ הבורא מספק הכוונה הן להורה והן לילד,‏ בדברו הכתוב.‏

13,‏ 14.‏ כיצד יכולים הורים להדריך את ילדיהם,‏ בתואם עם הצוו שבדברים ו׳:‏6,‏ 7‏?‏

¹³ אלהים מצווה על ההורים:‏ ”‏והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך;‏ ושיננתם לבניך ודיברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך.‏”‏ (‏דברים ו׳:‏6,‏ 7‏)‏ על ההורה לנצל כל הזדמנות מתאימה,‏ בכל עת ובכל שעה,‏ להנחות ולהדריך את ילדיו.‏ אם בני־המשפחה נוהגים לאכול יחד ארוחת־בוקר,‏ הרי שאפילו שלרבים שעה זו דוחקת במיוחד משום שעליהם למהר לעבודה או לבית־הספר,‏ תפילת הודייה על המזון תכוון את מחשבותיהם כלפי הבורא,‏ ויכולה לכלול נקודות אחרות שיביאו תועלת רוחנית למשפחה.‏ יתכן שהזמן ירשה להם גם לשוחח בקצרה על הפעילות המתוכננת לאותו יום,‏ או על בית־הספר,‏ ולתת עצה שקולה כיצד להתמודד עם בעיות העלולות להתעורר.‏ שעת־השינה,‏ ’‏בשכבם’‏ לישון,‏ יכולה להיות מהנה ביותר עבור הילדים הקטנים,‏ אם ההורים יקדישו להם אז תשומת־לב נוספת.‏ סיפורי־ערש הם מלאי משמעות לפעוטות,‏ ויכולים לשמש אמצעי הוראה יעיל.‏ המקרא הינו מקור בלתי־נדלה של סיפורים היכולים,‏ בתוספת מעט דמיון וחמימות מצד ההורה,‏ להסב לילד הנאה רבה.‏ חוויות אישיות מחייך ימצאו חן בעיניו במיוחד,‏ ויכולות ללמדו מספר לקחים חשובים.‏ ואף־על־פי שמציאת סיפורים חדשים עשויה להיראות כאתגר,‏ תדירוֹת תיווכח לדעת שילדים אוהבים לשמוע אותם סיפורים שוב ושוב.‏ אתה עשוי להיווכח,‏ שבהקדישך לילדיך זמן נוסף זה,‏ אפיקי־התיקשורת ביניכם יהיו הרבה יותר פתוחים.‏ ובהתפללך עימם לפני השינה,‏ תוכל לעזור להם ליצור קשר הידברות מוקדם עם יהוה,‏ היכול לספק להם את ההדרכה וההגנה הטובות ביותר.‏ — אפסיים ג׳:‏20;‏ פיליפים ד׳:‏6,‏ 7‏.‏

¹⁴ בכל מקום שתהיו,‏ ’‏בשבתכם בביתכם’‏,‏ או ’‏בלכתכם בדרך’‏,‏ תוכלו למצוא הזדמנויות לחנך את ילדיכם בצורה מעניינת ויעילה.‏ ניתן לעשות כן אפילו בצורת משחק.‏ זוג הורים שניסו זאת,‏ סיפרו כיצד עזר הדבר לילדים לזכור נקודות מתוך אסיפה ללימוד המקרא:‏

‏’‏ערב אחד לקחנו עימנו ילד בן שש,‏ שבדרך־כלל אינו מקשיב במיוחד באסיפות.‏ בדרך לאולם,‏ אמרתי:‏ ”‏בואו נשחק משחק.‏ בואו נבחן את עצמנו בחזרה הביתה,‏ ונראה אם נוכל לזכור את השירים ששרנו וכמה מן הנקודות העיקריות שנאמרו באסיפה.‏”‏ בדרך הביתה נכונה לנו הפתעה.‏ הקטן מבין הילדים,‏ שבדרך־כלל אינו קשוּב,‏ נשאל ראשון וזכר הרבה מן הנקודות.‏ לאחר־מכן,‏ הוסיפו ילדינו את הערותיהם,‏ ולבסוף שנינו,‏ המבוגרים,‏ הערנו את הערותינו.‏ במקום שהדבר יוגיע אותם,‏ זה שיעשע אותם.‏’‏

15.‏ כיצד ניתן לעודד את הילד לשפר את הישגיו?‏

¹⁵ בעת שהילד גדֵל,‏ הוא לומד לבטא רעיונות,‏ לצייר,‏ לבצע עבודות קלות,‏ ואולי אף לנגן בכלִי־נגינה.‏ דברים אלה מעניקים לו תחושת הגשמה.‏ במובן מסוים,‏ העבודה שהוא מבצע נותנת ביטוי לאישיותו.‏ לגביו היא מאוד אישית.‏ לכן,‏ אם תתבונן במעשה־ידיו ותאמר,‏ ’‏יפה מאוד!‏’‏ תרומם את רוחו של הילד.‏ מצא פרט מסוים בעבודתו שתוכל לשבחו בכנות,‏ והוא ירגיש מעוּדד.‏ אם תבקר את עבודתו בצורה גלויה,‏ יתכן שתיפול רוחו.‏ אם יש צורך,‏ הצג שאלה בנוגע להיבט מסוים בעבודתו,‏ אך אל תעשה כן בדרך של דחייה.‏ למשל,‏ במקום לקחת את הציור שצייר ולתקנו,‏ עדיף שתדגים לילד על נייר אחר את השיפורים שאתה מציע.‏ כך יוכל,‏ אם ירצה בכך,‏ לתקן בעצמו את ציורו.‏ בעודדך את מאמציו,‏ אתה עוזר לו בעצם להתפתח;‏ דברי־ביקורת קשים מצדך עלולים לרפות את ידיו,‏ או לדכא את רצונו להמשיך לנסות.‏ אין ספק,‏ שניתן לייחס את העיקרון שבגלטיים ו׳:‏4 גם לילדים:‏ ”‏יבחן כל אחד את מעשיו,‏ ואז הסיבה לתהילתו תהיה בו עצמו בלי תלות בזולת.‏”‏ הילד זקוק לדברי עידוד,‏ בייחוד על המאמצים הראשונים שהוא עושה בחייו.‏ אם יחסית לגילו עשה עבודה יפה,‏ שבח אותה!‏ אם אין העבודה יפה,‏ שבח את המאמץ שהשקיע,‏ ועודד אותו לנסות שוב.‏ אחרי הכל,‏ הוא לא התחיל ללכת מיד בניסיון הראשון.‏

כיצד אוכל להסביר לילד את נושא המין?‏

16.‏ לאור הנאמר במקרא,‏ כיצד יש להשיב על שאלותיו של הילד בנוגע למין?‏

¹⁶ אתה משיב על שאלות ילדך ומעודד אותו לשוחח עמך.‏ ואז הוא שואל אותך לפתע אודות המין.‏ האם אתה מספק לו תשובות כנות בנושא,‏ או שמא אתה זורק לו תשובה מתעה,‏ כמו למשל,‏ שהתינוק הקטן,‏ שהוא אחיו (‏או אחותו)‏,‏ נקנה בבית־החולים?‏ האם תספק לילד מידע נכון,‏ או שמא תניח לו לקבל מילדים מבוגרים יותר מידע עלוב,‏ ואפילו מסולף,‏ אולי בהקשר גס?‏ המקרא דן בכנות במספר לא־מבוטל של נושאים הקשורים במין,‏ או באיברי־המין.‏ (‏בראשית י״ז:‏11;‏ י״ח:‏11;‏ ל׳:‏16,‏ 17;‏ ויקרא ט״ו:‏2‏)‏ כאשר אלהים הורה לעמו להיקבץ כדי שדברו ייקָרא באוזניהם,‏ ציווה עליהם:‏ ”‏הַקהֵל את העם,‏ האנשים והנשים והטף.‏.‏.‏ למען ישמעו ולמען ילמדו.‏”‏ (‏דברים ל״א:‏12‏)‏ מכאן שילדים קטנים האזינו לכל הנאמר בדבר־אלהים בנוגע למין,‏ באווירה רצינית ומכובדת,‏ ולא בדרך של ”‏שפת רחוב”‏.‏

17–19.‏ כיצד ניתן להסביר את נושא המין באופן הדרגתי?‏

¹⁷ לאמיתו־של־דבר,‏ הסברת נושא המין לילד אינה מלאכה כה קשה,‏ כפי שסבורים הורים רבים.‏ בשלב מוקדם למדי בחייו נעשה הילד מודע לגופו,‏ ומגלה את איבריו השונים.‏ ואז אתה מלמד אותו את שמותיהם:‏ ידיים,‏ רגליים,‏ אף,‏ בטן,‏ ישבן,‏ פּין,‏ פּוֹת.‏ בציינך את שמות איברי־המין,‏ אין הפעוט בא במבוכה,‏ אלא אם כן חל בך לפתע שינוי ואתה אומר זאת כבדרך סוד.‏ מה שבעצם מפחיד את ההורים היא המחשבה,‏ שעליהם לתת לפעוט הסבר מלא ומפורט מיד כשמתחילות שאלותיו.‏ אך,‏ הללו באות למעשה טיפין־טיפין,‏ במקביל לשלבי התפתחותו.‏ לכן,‏ בהגיע השלבים השונים,‏ עליך לספק לילד רק את אוצר המלים המתאים,‏ וכן הסבר כללי פשוט ביותר.‏

¹⁸ לדוגמה,‏ יום אחד אתה עשוי להישאל,‏ ’‏מאיין באים התינוקות?‏’‏ אתה יכול להשיב בפשטות תשובה מעין זו:‏ ’‏הם גדלים בתוך האמהות שלהם.‏’‏ בדרך־כלל,‏ הילד יסתפק בכך בשלב זה.‏ מאוחר יותר,‏ הוא עשוי לשאול:‏ ’‏איך יוצא התינוק?‏’‏ ’‏ישנו פתח מיוחד לכך.‏’‏ לרוב,‏ התשובה תשביע את רצונו בגיל זה.‏

¹⁹ כעבור זמן־מה,‏ הוא עשוי לשאול אותך:‏ ’‏איך התחיל התינוק להיות?‏’‏ תוכל להשיב:‏ ’‏אבא ואמא רוצים בתינוק.‏ ואז,‏ תא־זרע מגוף האב נפגש עם תא־ביצה בגוף האם,‏ וכך מתחיל התינוק להתפתח,‏ כמו שזרע באדמה מתפתח לפרח או לעץ.‏’‏ זהו מעין סיפור בהמשכים,‏ שבכל פעם די בקטע מתוכו כדי להשביע את רצון הילד באותו שלב.‏ מאוחר יותר עשוי הילד לשאול,‏ ’‏כיצד נכנס זרע האב לתוך גוף האם?‏’‏ ואתה יכול פשוט לומר:‏ ’‏אתה יודע שלילד יש פּין.‏ ובכן,‏ לילדה יש פתח מתאים בגופה,‏ שלתוכו הפּין יכול להיכנס.‏ כך נכנס הזרע.‏ בני־האדם נבראו כך,‏ כדי שתינוקות יוכלו להתחיל להתפתח בגוף האם,‏ ולבסוף לצאת לאוויר העולם.‏’‏

20.‏ מדוע רצוי שההורים עצמם יהיו אלה שיסבירו לילדיהם את נושא המין?‏

²⁰ אין ספק,‏ שגישה גלויה זו טובה יותר מסיפורי מעשיות,‏ או מתגובה מסתירת־סוד,‏ כאילו מדובר בנושא מעורר־סלידה.‏ (‏השווה טיטוס א׳:‏15‏.‏)‏ עדיף גם שהילד ישמע את העובדות מהוריו,‏ היכולים להוסיף על הסבריהם מדוע חשוב שהתינוק ייוולד אך ורק להורים נשואים,‏ האוהבים זה את זה,‏ והמקבלים על עצמם את האחריות לאהוב את התינוק ולדאוג לו.‏ הסבר מעין זה מציג את המין באור בריא ורוחני,‏ במקום שהילד ילמד עליו באופן שיציג אותו כדבר טמא.‏

הקניית הלימוד החשוב ביותר בחיים

21.‏ לאור איזו נטייה הקיימת בילד,‏ חשוב שההורים יציבו בפניו דוגמה נאותה?‏

²¹ פעם דימָה ישוע אנשים מבני דורו ל”‏ילדים היושבים בחצרות השווקים וקוראים אל חבריהם בקול:‏ ’‏חילַלנו לכם בחלילים ולא רקדתם;‏ קונַנו לכם קינה ולא בכיתם.‏’‏”‏ (‏מתי י״א:‏16,‏ 17‏)‏ משחקי הילדים חיקו את התנהגות המבוגרים בשמחותיהם ובהלוויותיהם.‏ בגלל נטייתו הטבעית של הילד לחקות,‏ הדוגמה שמציב ההורה היא בעלת תפקיד מכריע בחינוך הילד.‏

22.‏ איזו השפעה עשויה להיות להתנהגות ההורים על ילדיהם?‏

²² תינוקך לומד ממך כבר מעת הולדתו.‏ הוא לומד לא רק מתוכן דבריך,‏ אלא גם מאופן דיבורך,‏ מגוֹן קולך,‏ כשאתה מדבר אליו,‏ אל בן־זוגך ואל אחרים.‏ הוא גם מבחין בהתנהגות ההורים זה כלפי זה,‏ כלפי בני־המשפחה וכלפי אורחים.‏ הדוגמה שאתה מציב בעניינים אלה,‏ יכולה להתחיל להעביר לילד לקחים הרבה יותר חשובים מאשר למידתו ללכת,‏ לספור,‏ או לדקלם את האלף־בית.‏ דוגמתך יכולה להניח עבורו יסוד לידע ולהבנה המובילים לאושר אמיתי בחיים.‏ היא יכולה להכשירו לקבל את עקרונות־הצדק,‏ כשיגיע לגיל שבו ניתן יהיה להקנותם לו באמצעות דיבור וקריאה.‏

23,‏ 24.‏ אם ההורים רוצים שילדיהם ינהגו על־פי עקרונות מסוימים,‏ מה עליהם עצמם לעשות?‏

²³ ”‏לכו בדרכי אלהים כבנים אהובים,‏ והתהלכו באהבה,‏”‏ מצווה הכתוב את המשיחיים.‏ לפני־כן,‏ הוא מציין מה כרוך בהליכה בדרכי אלהים:‏ ”‏הסירו מכם כל מרירות וחימה וכעס וצעקה וגידוף וכל רישעה.‏ הייו טובים איש לרעהו;‏ הייו מלאי רחמים וסילחו איש לרעהו כשם שאלהים סלח לכם במשיח.‏ ובכן,‏ לכו בדרכי אלהים כבנים אהובים.‏.‏.‏”‏ (‏אפסיים ד׳:‏31,‏ 32;‏ ה׳:‏1,‏ 2‏)‏ אם הקולות שהתינוק שומע,‏ או המעשים שהוא רואה,‏ מלמדים פרק ברגזנות — כמו,‏ למשל,‏ דיבור רם וצורמני,‏ תלונות בכייניות,‏ שחצנות או כעס מתפרץ — הם יטביעו עליו חותם שלא יימחה על־נקלה.‏ אך,‏ אם הנך אדיב ומתחשב בכול,‏ אם אתה נוהג על־פי ערכי־מוסר ועקרונות נעלים,‏ אזי ילדך ייטה לחקות אותך.‏ התנהג,‏ איפוא,‏ כפי שאתה חפץ שילדיך יתנהגו;‏ הייה מה שהנך רוצה שילדיך יהיו.‏

²⁴ על ההורים להקפיד שלא תהיינה להם שתי מערכות־עקרונות,‏ האחת להטפה והאחרת לביצוע;‏ האחת עבור ילדיהם והאחרת עבור עצמם.‏ מה הטעם לדרוש מילדיך לא לשקר,‏ אם אתה עצמך משקר?‏ היכול אתה לצפות שיקיימו את הבטחותיהם לך,‏ אם אתה מפר את הבטחותיך להם?‏ אם ההורים אינם מכבדים זה את זה,‏ כיצד יכולים הם לצפות שילדם ילמד כבוד?‏ אם הילד לעולם אינו שומע את אביו,‏ או את אמו,‏ מביעים ענווה,‏ כיצד יוכל להיות עניו?‏ כאשר ההורה יוצר את הרושם שהצדק תמיד עימו,‏ הסכנה החמורה היא שהילד יחשוב שכל מה שההורה עושה הוא נכון — אפילו כאשר ההורה עושה דברים לא־נכונים המשקפים חטא ואי־שלימות.‏ הורה האומר ואינו עושה,‏ דומה לפרושים הצבועים,‏ שישוע אמר עליהם:‏ ”‏כל אשר יאמרו לכם,‏ עשו ושימרו,‏ אך כמעשיהם אל תעשו,‏ כי אומרים הם ואינם עושים.‏”‏ לכן,‏ ההורים,‏ אם אינכם רוצים ב”‏פרושים”‏ קטנים במשפחתכם,‏ אל תהיו ”‏פרושים”‏ גדולים!‏ — מתי כ״ג:‏3‏.‏

25.‏ כיצד יש ללמד את הילדים אהבה?‏

²⁵ ילדים לומדים לראשונה על אהבה כשהם עדים לה,‏ והם לומדים להעניק אהבה בקבלם אותה.‏ האהבה אינה נקנית בכסף.‏ הורים עשויים להרעיף על ילדיהם מתנות.‏ אך,‏ האהבה היא בראש ובראשונה נכס רוחני,‏ הנובע מן הלב ולא מן הכיס,‏ ומתנות בלבד לעולם אינן יכולות לשמש תחליף לאהבה אמיתית.‏ הניסיון לקנות אהבה,‏ מפחית מערכה.‏ לכן,‏ יותר מאשר מתנות חומריות,‏ הענק לילדך מעצמך,‏ מזמנך,‏ מכוחך,‏ מאהבתך.‏ ואז תקבל באותה מידה.‏ (‏לוקס ו׳:‏38‏)‏ זאת,‏ כשם שנאמר ביוחנן א׳.‏ ד׳:‏19 על אהבתנו לאלהים:‏ ”‏אנחנו אוהבים מפני שהוא אהב אותנו תחילה.‏”‏

26,‏ 27.‏ כיצד ניתן ללמד ילדים את השמחה שבנתינה?‏

²⁶ ילדים יכולים ללמוד לתת,‏ בכך שיקבלו.‏ ניתן לעזור להם ללמוד שלתת,‏ לשרת ולחלק משלהם לאחרים,‏ הם דברים המעניקים שמחה.‏ עזור להם להיווכח שאכן יש אושר בנתינה — לך,‏ לילדים אחרים ולמבוגרים.‏ לעתים,‏ מסרבים המבוגרים לקבל מתנות מילדים,‏ בחשבם בטעות שאם יאפשרו להם לשמור לעצמם את המתנות שברצונם לתת,‏ יעיד הדבר על אהבה.‏ איש אחד סיפר:‏

‏”‏נהגתי לסרב כאשר ילד הציע לי כמה מהממתקים שלו.‏ חשבתי שאני אדיב כלפיו,‏ בסרבי לקחת את הדבר האהוב עליו.‏ אך,‏ בעשותי כן,‏ ובאפשרי לו לשמור לעצמו את כל הממתקים,‏ לא ראיתי על פניו את השמחה שציפיתי לה.‏ אז הבנתי שבעצם דחיתי את נדיבותו,‏ את מתנותיו,‏ אותו עצמו.‏ אחר־כך,‏ תמיד נטלתי מידיו מתנות מעין אלה,‏ כדי לאפשר לו להתנסות בשמחה שבנתינה.‏”‏

²⁷ במשפחה אחת רצו ההורים לעזור לבנם הקטן לדְמות לאלה המתוארים בטימותיוס א׳.‏ ו׳:‏18‏,‏ כ”‏נכונים לתת,‏ .‏.‏.‏ נדיבים.‏”‏ לכן,‏ בבואם לאסיפה ללימוד המקרא,‏ היו נותנים בידי בנם את הסכום שהיה בדעתם לתרום,‏ כדי שהוא עצמו יכניס אותו לתיבת־התרומות.‏ הדבר הדגיש לילד עד כמה חשוב לתמוך בקידום העניינים הרוחניים,‏ ולעזור באספקת הצרכים החומריים הכרוכים בכך.‏

28,‏ 29.‏ כיצד ניתן ללמד ילדים שחשוב להתנצל על מישגים?‏

²⁸ ממש כשם שילדים יכולים ללמוד לאהוב ולהיות נדיבים,‏ על־ידי הדרכה ודוגמה נאותות,‏ כך הם יכולים ללמוד להתנצל בעת הצורך.‏ הורה אחד סיפר:‏ ”‏כאשר אני שוגה כלפי ילדַי,‏ אני מודה בפניהם בכך.‏ אני אומר להם ששגיתי ומסביר להם בקיצור נמרץ מדוע קרה הדבר.‏ זה מקל עליהם להודות במישגים שלהם בפני,‏ בידעם שאגלה הבנה ושגם אני אינני מושלם.‏”‏ מקרה שהמחיש נקודת־מבט זו אירע,‏ כאשר אב הציג את בני־משפחתו בפני אדם זר שביקר בביתם.‏ האורח סיפר:‏

‏”‏לאחר שכל הנוכחים הוצגו בפני,‏ נכנס לחדר ילד קטן חייכן.‏ ואז אמר האב,‏ ’‏וזהו בננו הקטן,‏ עם הריבה על החולצה.‏’‏ חיוכו של הילד נעלם,‏ והבעת עלבון כיסתה את פניו.‏ כאשר ראה האב שהילד בא במבוכה ועמד לפרוץ בבכי,‏ מיד משך אותו אליו ואמר,‏ ’‏לא הייתי צריך לומר זאת;‏ אני מצטער.‏’‏ הילד התייפח לרגע,‏ ואז יצא מן החדר,‏ אך כעבור זמן קצר חזר,‏ כשעל פניו נסוּך חיוב רחב עוד יותר — ועל גופו חולצה אחרת,‏ נקייה.‏”‏

²⁹ אין ספק,‏ שעבותות־האהבה מתהדקים כשקיימת ענווה כזאת.‏ כמובן,‏ כשהילד גדֵל,‏ ההורה יכול להסביר לו כיצד לאמץ השקפה מאוזנת על בעיות החיים,‏ גדולות כקטנות.‏ הוא יכול לעזור לילדיו ללמוד שלא להתייחס לעניינים פעוטים ברצינות רבה מדי,‏ ללמוד לצחוק על עצמם,‏ ולעולם לא לצפות לשלימות מאחרים,‏ כפי שאין הם רוצים שיצפו מהם לשלימות.‏

הקניית ערכי־מוסר

30–32.‏ מדוע חיוני שהורים יתחילו לעזור לילדיהם מוקדם ככל האפשר להכיר בחשיבותם של ערכים אמיתיים?‏

³⁰ הורים רבים כיום אינם יודעים בוודאות מה הם הערכים האמיתיים בחיים.‏ כתוצאה מכך,‏ ילדים רבים אינם מקבלים מהוריהם מערכת עקרונות־מוסר.‏ יש הורים,‏ שאפילו מפקפקים בזכותם לעצב את השקפות ילדיהם בנושאים שונים.‏ אך,‏ אם לא יעשו זאת ההורים,‏ יעשו כן ילדים אחרים,‏ השכנים,‏ סרטי הקולנוע והטלוויזיה.‏ זאת ועוד:‏ פער הדורות,‏ מרדנות בני־הנוער,‏ הסמים,‏ ’‏המוסר החדש’‏ והמהפכה המינית — כל אלה מפחידים את ההורים.‏ אך האמת היא,‏ שאישיות הילד מעוצבת למדי עוד לפני שבעיות אלה מתחילות להתעורר בחייו.‏

³¹ מחקרים שפורסמו בכתב־עת מדעי מציינים,‏ ש”‏אישיות הפרט מעוצבת בחלקה הגדול עוד לפני גיל בית־הספר.‏ עובדה ידועה היא,‏ שקל מאוד להשפיע על ילדים מתחת לגיל זה ולעצב את אישיותם.‏ .‏.‏.‏ עם זאת,‏ גילינו שהגישות והחוויות שבהן נתקלו בילדותם,‏ מטביעות אצלם תדירוֹת דפוסי־התנהגות מתמשכים,‏ שלעתים אי־אפשר לשנותם.‏”‏

³² ניתן אמנם לשנות דפוסי־התנהגות שליליים,‏ אך חוקר אחר מסביר מה קורה אם מרשים לשנים יקרות לחמוק להן:‏ ”‏עדיין ניתן לעצב את הילד בשבע שנות־חייו הראשונות,‏ אך ככל שתתמהמה יותר,‏ כך תצטרך לשנות את תנאי סביבתו באורח קיצוני יותר,‏ והסיכויים שיחול בילד שינוי יילכו ויפחתו עם כל שנה שתחלוף.‏”‏

33.‏ מה הם המושגים החשובים ביותר שיש ללמד את הילדים?‏

³³ ילדים צריכים ללמוד מושגים בסיסיים רבים,‏ אך המושגים החשובים ביותר הם אלה המלמדים את הילד להבחין בין אמת לשקר,‏ בין טוב לרע.‏ בכתבו אל המשיחיים שבאפסוס,‏ עודד אותם השליח פאולוס לרכוש ידע מדויק,‏ באמרו:‏ ”‏וכך לא נהיה עוד ילדים נידפים ומיטלטלים ברוח של כל תורה המופצת על־ידי בני־אדם בעורמה ובתרמית כדי להטעות,‏ אלא נדבר את האמת באהבה ונגדל בכל דבר אלי המשיח,‏ אשר הוא הראש.‏”‏ (‏אפסיים ד׳:‏13–15‏)‏ אם ההורים אינם ממהרים לעזור לילדים לפתח אהבה לאמת וליושר,‏ לטוב ולנכון,‏ הילדים ייוותרו חסרי הגנה לנוכח השקר והרע.‏ השנים שלפני בית־הספר חולפות ביעף,‏ עוד בטרם מבחינים בכך ההורים.‏ לכן,‏ אל תיתן להן לחמוק;‏ נצל שנים ראשונות,‏ חשובות ומעצבות אלה,‏ כדי להקנות לילדיך ערכי־מוסר אמיתיים.‏ בעשותך כן,‏ אתה עשוי לחסוך מעצמך כאב־לב בשנים מאוחרות יותר.‏ — משלי כ״ט:‏15,‏ 17‏.‏

34.‏ מדוע עקרונות יציבים הם חשובים,‏ ומהו המקור הטוב ביותר שבו ניתן למצאם?‏

³⁴ ”‏חלוף תחלוף צורת העולם הזה,‏”‏ כתב השליח פאולוס בהשראת אלהים,‏ וזה נכון ללא ספק לגבי קנה־המידה החומרי,‏ הרגשי והמוסרי שלו.‏ (‏קורינתים א׳.‏ ז׳:‏31‏)‏ קיימת אך מעט יציבות בעולם.‏ על ההורים להכיר בכך,‏ שכבני־אנוש,‏ גם הם עלולים לגלות חוסר־יציבות.‏ אם לנגד עיניהם עומדת טובת ילדיהם,‏ והם אכן דואגים לאושרם לעתיד,‏ הם ילמדו אותם מערכת עקרונות יציבה באמת.‏ לשם כך,‏ הם ידגישו לילדיהם מינקותם ואילך,‏ שלא משנה איזו שאלה תתעורר ואיזו בעייה תדרוש פתרון,‏ יש לפנות לכתבי־הקודש,‏ דברו הכתוב של אלהים,‏ למציאת תשובות מוחלטות ויעילות.‏ ואפילו אם הנסיבות עלולות לעתים לגרום לחיים להיראות מעורפלים ומביכים,‏ ימשיך דבר־אלהים לשמש ’‏נר לרגלם ואור לנתיבתם’‏.‏ — תהלים קי״ט:‏105‏.‏

35.‏ עד כמה חשוב חינוך הילדים?‏

³⁵ אכן,‏ זוהי העת לנצל את הזדמנות־הפז שלך להתחיל לטפח בילדיך מערכת עקרונות שתתמוך בהם לכל אורך חייהם.‏ אין קריירה גדולה יותר ואין מישרה חשובה יותר,‏ מזו הכרוכה בחינוך ילדיך.‏ העת להתחיל היא מיד עם היוולדם,‏ כבר בינקותם!‏

‏[‏תמונה בעמוד 97]‏

הפוך את הלימוד לחווייה מהנה