פרק 13

שנות הזיקנה

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ אילו בעיות עלולות להתעורר לאחר שהילדים עוזבים את הבית?‏ (‏ב)‏ כיצד מנסים אחדים להתמודד עם בעיות ההזדקנות?‏

אם אין חיינו מלאים בפעילות כלשהי,‏ גופנית או שכלית,‏ מתחיל לכרסם בנו השיעמום.‏ החיים נראים לנו ריקים־מתוכן,‏ ואנו חשים חוסר מנוחה.‏ אנשים נשואים,‏ שילדיהם התבגרו ועזבו את הבית,‏ נתקלים לא אחת בבעיה זו.‏ במשך שנים רבות,‏ מילאה את חייהם אחריותם כהורים.‏ ועתה,‏ כל הפעילות הכרוכה בגידול ילדים הגיעה לפתע לקיצה.‏

² מלבד זאת,‏ כשהשנים חולפות להן,‏ מתחילים להתחולל שינויים גופניים.‏ מופיעים קמטים,‏ השיער מתחיל להאפיר ואולי גם לנשור,‏ ומכאובים ומיחושים שמעולם לא הורגשו בעבר,‏ מטרידים כעת.‏ העובדה הפשוטה היא,‏ שאנו מזדקנים.‏ יש אנשים המסרבים לקבל עובדה זו,‏ ועושים מאמצים קדחתניים להוכיח שהם עדיין צעירים.‏ הם מתחילים לפתע לעסוק בפעילות חברתית מוגברת — הולכים למסיבות,‏ או מתמכרים לספורט.‏ אין ספק,‏ שפעילות נמרצת זו מספקת להם תעסוקה,‏ אך האם היא מעניקה סיפוק לאורך־ימים?‏ היש בה כדי לגרום לאדם לחוש שאכן זקוקים לו,‏ כך שלחייו תהיה משמעות אמיתית?‏

3.‏ אף כי הבילוי יכול להעניק הנאה,‏ ממה יש להימנע?‏

³ אין ספק,‏ שבילויים יכולים להסב הנאה.‏ ובגיל העמידה,‏ יתכן שיעמוד לרשותך זמן לעסוק בדברים שלא יכולת לעסוק בהם כשילדיך היו קטנים.‏ אך,‏ אם תרשה לרדיפה אחר תענוגות לעמוד בראש מעייניך,‏ עלול הדבר לגרום בעיות חמורות.‏ — טימותיוס ב׳.‏ ג׳:‏4,‏ 5;‏ לוקס ח׳:‏4–8,‏ 14‏.‏

היופי שבנאמנות

4,‏ 5.‏ מה יכול לקרות,‏ כאשר אדם מבוגר חש צורך להוכיח שהוא עדיין מסוגל למשוך את בני־המין השני?‏

⁴ בתקופה זו של החיים,‏ אנשים לא מעטים חשים צורך להוכיח שהם עדיין מהווים מוקד משיכה למין השני.‏ הם עשויים להתחיל לעגוב על מישהו באירוע חברתי,‏ או בנסיבות אחרות.‏ גברים,‏ בעיקר,‏ מנהלים הרפתקות־אהבים עם נשים צעירות,‏ אך בעידן זה של ”‏המוסר החדש”‏,‏ יש גם נשים רבות המבקשות להוכיח את נשיוּתן על־ידי יחסי־אהבה מחוץ לנישואין.‏ יש גם כאלה,‏ שעל אף היותם נשואים שנים רבות,‏ מתחילים לטפח רעיונות על פתיחת ”‏חיים חדשים”‏ עם בן־זוג חדש.‏ אפשר שינסו להצדיק זאת בכך שיצביעו על חסרונותיו של בן־זוגם,‏ כשהם ממעיטים בדרך־כלל בחסרונותיהם הם,‏ כולל חוסר נאמנותם הן לבן־זוגם והן לעקרונות הצדק.‏

⁵ יתכן שידועים להם דבריו של ישוע:‏ ”‏המגרש את אשתו שלא על־דבר זנות ונושא אחרת,‏ נואף הוא.‏”‏ ואף שישוע הראה בכך שאין אדם רשאי להתגרש מבן־זוגו ”‏על כל דבר”‏,‏ אנשים אלה נכונים להתגרש על כל סיבה שמתיר החוק החילוני.‏ (‏מתי י״ט:‏3–9‏)‏ לאחר גירושיהם הם נישאים לבן־זוג חדש,‏ שעל־פי־רוב קיימו עימו מגעים עוד בטרם החלו הליכי הגירושין.‏ אף־על־פי שהם יודעים מה שנאמר בדבר־אלהים על התנהגות מעין זו,‏ אפשר שהם סבורים שאלהים ברחמיו הרבים ”‏יבין”‏.‏

6.‏ כיצד מתייחס יהוה אלהים לזילזול בברית־הנישואין?‏

⁶ כדי שלא להתפתות על־ידי חשיבה לא־מוסרית,‏ כדאי שנשים לב למה שאמר יהוה לעם־ישראל בפי הנביא מלאכי:‏ ”‏’‏וזאת.‏.‏.‏ תעשו,‏ כַּסוֹת דמעה את מזבח יהוה,‏ בכי ואנקה,‏ מאֵין עוד פְּנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם.‏ ואמרתם,‏ ”‏על מה?‏”‏ על כי יהוה העיד בינך ובין אשת־נעוריך אשר אתה בגדתָה בה.‏.‏.‏ ונשמרתם ברוחכם,‏ ובאשת־נעוריך אל יבגוד.‏ כי שָנֵא שַלַח,‏’‏ אמר יהוה אלהי ישראל.‏”‏ (‏מלאכי ב׳:‏13–16‏)‏ אכן,‏ אלהים מגנה בגידה בבן־הזוג והפרת ברית־הנישואין;‏ מי שעושה כן פוגע ביחסיו עם יהוה נותן־החיים.‏

7.‏ מדוע הזילזול בברית־הנישואין איננו מוביל לאושר?‏

⁷ האם זוהי הדרך לחיים טובים יותר?‏ נישואין־מחדש של אנשים שבגדו,‏ מושתתים על בסיס מעורער.‏ אנשים אלה הוכיחו,‏ למעשה,‏ שלא ניתן לסמוך עליהם אפילו בנוגע ליחסים יקרים ביותר אלה.‏ יתכן,‏ אמנם,‏ שהם מוצאים כי לבן־הזוג החדש אישיות מלבבת יותר מאשר לבן־זוגם הקודם.‏ אך בעשותם כן,‏ ביקשו בעצם את הנאתם הם,‏ תוך התעלמות מהפגיעה וכאב־הלב שגרמו בכך.‏ ברור שאין זו תכונה התורמת לאושר בחיי־הנישואין.‏

8.‏ בנישואין,‏ מה חשוב יותר מאשר היופי הגופני?‏

⁸ היופי שבנאמנות לבן־הזוג לנישואין,‏ עולה על כל יופי גופני.‏ היופי הגופני הולך ונמוג במרוצת השנים,‏ ואילו היופי שבנאמנות גדֵל עם כל שנה שחולפת.‏ אדם המבקש את אושרו של בן־הזוג והמגלה נכונות להעמיד את טובתו מעל לטובתו הוא,‏ יחוש סיפוק אמיתי,‏ משום ש”‏יש אושר רב יותר בנתינה מאשר בלקיחה.‏”‏ (‏מעשי־השליחים כ׳:‏35‏,‏ ע״ח)‏ כאשר גבר ואשה נשואים מספר שנים,‏ והתיקשורת ביניהם טובה,‏ והם בוטחים זה בזה,‏ מתחלקים בעבודה,‏ שותפים לאותן מטרות ותקוות,‏ וחולקים את הזמנים הקשים יחד עם הזמנים הטובים — וכל זאת תוך אהבה — חייהם מאוחדים ושזורים זה בזה.‏ יש להם הרבה במשותף — מבחינה שכלית,‏ נפשית ורוחנית.‏ האהבה הרומנטית שלפני הנישואין,‏ שאולי עיוורה במידת־מה את עיניהם בנוגע לחסרונותיו של בן־הזוג,‏ תפַנה את מקומה למסירות הדדית,‏ שתגרום לכל אחד מהם לראות בחסרונותיו של האחר הזדמנות להיות לעזר,‏ להשלים את החסר.‏ קיימת ביניהם תחושה של אֵמון מלא וביטחון הדדי,‏ בידעם כי ידבקו זה בזה,‏ אפילו אם תתעוררנה בחייהם בעיות מבעיות שונות.‏ זה נראה להם טבעי ביותר להיות נאמנים איש לרעהו.‏ זאת,‏ בתואם עם הכתוב במיכה ו׳:‏8‏:‏ ”‏הִגִיד לך,‏ אדם,‏ מה טוב,‏ ומה יהוה דורש ממך,‏ כי אם עשות משפט ואהבת חסד [‏כלומר,‏ אהבה נאמנה]‏ והצנֵע לכת עם אלהיך.‏”‏

ילדים בוגרים — יחסים חדשים

9–11.‏ (‏א)‏ האם מטרת אלהים היא,‏ שהיחסים שבין הורים לילדיהם יישארו כמות שהם לכל אורך חייהם?‏ (‏ב)‏ איזו השלכה יש לכך על העצות שהורים עשויים להשיא לילדיהם הבוגרים?‏ (‏ג)‏ כאשר הילדים נשואים,‏ את ראשותו של מי על ההורים לכבד?‏

⁹ אף־על־פי שהבעל והאשה נועדו להישאר יחד כל ימי־‏חייהם,‏ לא כך קבע הבורא לגבי הילדים.‏ אמת,‏ כאשר היו ילדיך קטנים,‏ הם נזקקו לך יום יום.‏ מלבד הצרכים החומריים שהיה עליך לספק להם,‏ נדרש ממך להעניק להם גם הדרכה.‏ כאשר לא גילו נכונות להישמע לך,‏ אפשר שעמדת על כך שיעשו כן בעניינים שנגעו לטובתם.‏ אך,‏ כאשר הם מקימים משפחה משלהם,‏ היחסים בינך לביניהם משתנים במידה מסוימת.‏ (‏בראשית ב׳:‏24‏)‏ אין משמע הדבר שרגשותיך כלפיהם משתנים,‏ אלא שהאחריות עוברת אליהם.‏ משום כך,‏ הדברים שאתה עושה למענם צריכים להיעשות בדרך שונה.‏

¹⁰ יתכן שלעתים הם עדיין יהיו זקוקים לעצתך.‏ ואם הם יישמעו לעצה נבונה מפי אדם מנוסה יותר בהילכות־החיים,‏ יעיד הדבר על חכמה.‏ (‏משלי י״ב:‏15;‏ כ״ג:‏22‏)‏ אך עליך לזכור,‏ שבהשיאך עצה לבן או לבת שכבר עומדים ברשות עצמם,‏ נבון יהיה לעשות כן באופן שיראה שאתה מכיר בכך שההחלטה נתונה עתה בידם.‏

¹¹ יש לכך חשיבות רבה,‏ במיוחד אם הם נשואים.‏ יש מדינות שבהן מינהג עתיק־יומין קובע,‏ שעל הכלה להיות כפופה להשגחת חמותה.‏ במקומות אחרים,‏ להורי החתן או הכלה יש השפעה מכרעת על ענייני המשפחה.‏ אך,‏ האמנם מביא הדבר לאושר?‏ בורא המשפחה יודע מהו הדבר הטוב ביותר,‏ והוא אומר:‏ ”‏על־כן יעזוב איש את אביו ואת אמו,‏ ודבק באשתו.‏”‏ (‏בראשית ב׳:‏24‏)‏ אם כן,‏ האחריות לקבוע החלטות מוטלת עתה על הבעל,‏ ולא על הורי הבעל,‏ או הורי האשה.‏ ”‏כי האיש הוא ראש האשה כפי שהמשיח הוא ראש הקהילה,‏”‏ נאמר בכתבי־הקודש.‏ (‏אפסיים ה׳:‏23‏)‏ לפיכך,‏ הנאתך מעשיית דברים למען ילדיך הבוגרים,‏ ומאוחר יותר למען נכדיך,‏ תגדל מאוד כתוצאה מכך שתכבד עיקרון אלוהי זה.‏

הפק הנאה מעשיית דברים למען הזולת

12.‏ (‏א)‏ לאחר שהילדים מקימים משפחה משל עצמם,‏ כיצד יכולים ההורים להעמיק את אהבתם זה לזה?‏ (‏ב)‏ מה עוד ביכולתם לעשות כדי להעניק לחייהם משמעות רבה יותר?‏

¹² לכולנו צורך לחוש שאנו מביאים תועלת,‏ שיש משמעות לחיינו.‏ וכאשר צורך זה בא על סיפוקו,‏ הדבר תורם לאושרנו.‏ אתה יכול להביא תועלת לא רק לילדיך,‏ אלא למלא צורך גם בחייהם של אנשים רבים אחרים.‏ בראש ובראשונה,‏ מה לגבי בן־זוגך לנישואין?‏ בעת שילדיך היו קטנים,‏ הקדשת להם את מירב תשומת־הלב.‏ ואילו כעת יש לך הזדמנות לעשות דברים רבים יותר — ובאורח אישי — למען בן־זוגך.‏ הדבר יכול להעמיק את הקשר ביניכם.‏ אך,‏ מדוע שתגביל את מעשיך הטובים למשפחה בלבד?‏ ביכולתך ’‏להרחיב’‏ מעשים אלה בכך שתגיש עזרה לשכנים חולים,‏ תבקר אצל זקנים החשים בדידות,‏ או תספק עזרה חומרית,‏ בכל דרך העולה בידך,‏ לאנשים הסובלים ממחסור שלא באשמתם.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ו׳:‏11,‏ 12‏)‏ בכתבי־הקודש מסופר על אשה בשם צבייה שזכתה לאהבה רבה,‏ משום שהיתה ”‏רבת מעשים טובים ומרבה בגמילות חסדים”‏.‏ (‏מעשי־השליחים ט׳:‏36,‏ 39‏)‏ כתבי־הקודש מדברים בשבחם של אלה הנוהגים בטוב־לב כלפי השרויים במצוקה.‏ (‏משלי י״ד:‏21‏)‏ והם כוללים את ’‏הדאגה ליתומים ולאלמנות בצרתם’‏,‏ כחלק חיוני מעבודת האלהים הרצויה לפניו.‏ (‏יעקב א׳:‏27‏)‏ כן מעודדים אותנו כתבי־הקודש:‏ ”‏אל תשכחו לגמול חסד ולשתף את הזולת באשר לכם,‏ כי זבחים כאלה יערבו לאלהים.‏”‏ — עברים י״ג:‏16‏.‏

13.‏ איזה מניע הופך את העזרה לאחרים לכדאית?‏

¹³ האם משמע הדבר,‏ שלהיות שקוע בפעילות הוּמָניטָרית לִשמָה הינו המפתח לאושר?‏ האמת היא,‏ שאם פעילות זו אינה נעשית מתוך מניע רוחני,‏ מתוך רצון עז לחקות את אהבתו של אלהים,‏ היא עלולה לגרום מפח־נפש.‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏3;‏ אפסיים ה׳:‏1,‏ 2‏)‏ מדוע?‏ כיון שקרוב לוודאי שתהיינה לך אכזבות,‏ כאשר אנשים לא יעריכו את טוב־לבך,‏ או ינצלו לרעה את נדיבותך.‏

14,‏ 15.‏ מה הופך את החיים למאושרים ומשביעי־רצון באמת?‏

¹⁴ לעומת זאת,‏ כאשר אדם אכן מקדיש את חייו לשירות אלהים,‏ הסיפוק הגדול ביותר שלו נובע מהידיעה שמעשיו משביעים את רצון הבורא.‏ ויכולתו להיטיב עם הזולת,‏ אינה מוגבלת למצבו הכלכלי.‏ מופקדת בידיו ”‏בשורת הכבוד של אלהים המבורך [‏המאושר,‏ ע״ח]‏,‏”‏ יהוה,‏ וכן הזכות לחלוק אותה עם אחרים.‏ (‏טימותיוס א׳.‏ א׳:‏11‏)‏ הוא לָמֵד מכתבי־הקודש כיצד להתמודד עם בעיות החיים בהווה,‏ ומהי התקווה הנפלאה שאלהים הועיד לעתיד.‏ עד כמה משמח הדבר לשתף את רעינו בבשורה טובה זו ולהסב את תשומת־לבם למקור הבשורה — יהוה אלהים!‏ זאת,‏ כשם שאמר מחבר־התהלים במזמור קמ״ז:‏1‏:‏ ”‏הללו יה,‏ כי טוב זַמְרָה אלהינו;‏ כי נעים נָאוָה תהילה.‏”‏

¹⁵ כשאנו מבינים את מטרת אלהים בנוגע לחיים,‏ וכשאנו מכבדים אותו,‏ חיינו נעשים מלאי משמעות.‏ (‏ההתגלות ד׳:‏11‏)‏ תחוש סיפוק אמיתי,‏ אם תיטול חלק נרחב כמידת יכולתך בהוראת האמת המקראית לזולת.‏ אף־על־פי שילדיך כבר מבוגרים,‏ תוכל ליהנות מכך שתעזור ל’‏ילדים רוחניים’‏ להתבגר.‏ ובשעה שתהיה עד להתבגרותם הרוחנית,‏ תחוש כמו השליח פאולוס בכתבו לאנשים שעזר להם בדרך זו:‏ ”‏כי מי תקוותנו ושמחתנו ועטרת תהילתנו.‏.‏.‏ אם לא אתם?‏ הרי אתם תפארתנו ושמחתנו!‏”‏ — תסלוניקים א׳.‏ ב׳:‏19,‏ 20‏.‏

הייה גמיש כשהנסיבות משתנות

16,‏ 17.‏ (‏א)‏ כאשר מדובר בבעיות,‏ ממה יש להימנע?‏ (‏ב)‏ אפילו אם אדם מתאלמן מבן־זוגו,‏ מה יכול לעזור לו שלא להתמודד לבד עם אתגרים חדשים?‏

¹⁶ במרוצת הזמן,‏ מרבית האנשים נוכחים ששוב אין הם מסוגלים לבצע את כל מה שביצעו בעבר.‏ עליהם לגלות,‏ איפוא,‏ גמישות ונכונות להסתגל למצב החדש.‏ אם יש להם בעיות בריאותיות,‏ עליהם לטפל בהן.‏ אך,‏ מן התבונה שיגלו איזון,‏ ולא ישקעו בבעיות אלה עד־כדי־כך שיחמיצו את ההזדמנויות שכל יום חדש מביא בחובו.‏ אין ספק שיהיו בעיות,‏ ואם ניתן יהיה לעשות משהו לפתרונן,‏ מה טוב.‏ אך,‏ הדאגה אינה משיגה דבר,‏ והרצון שפני־הדברים ייראו אחרת,‏ לא ישנה אותם.‏ לכן,‏ במקום להתרפק על העבר,‏ מוטב לנצל את ההזדמנויות שמציב ההווה.‏

¹⁷ אותו הדבר נכון,‏ אם בערוב ימיך אתה שוב מוצא את עצמך לבד.‏ אם היו לך נישואין מאושרים,‏ אין ספק שתישא עימך זכרונות נעימים.‏ אולם,‏ החיים נמשכים,‏ ויש צורך להסתגל אליהם.‏ יהיה עליך להתמודד עם אתגרים חדשים,‏ ואם אורח־חייך משקף אמונה באלהים,‏ לא תצטרך להתמודד עימם לבדך.‏ — תהלים ל״ז:‏25;‏ משלי ג׳:‏5,‏ 6‏.‏

18–20.‏ אילו גורמים יכולים להעניק משמעות לחיים,‏ אפילו בשנות־הזיקנה?‏

¹⁸ על אף הצדדים הלא־נעימים של החיים,‏ ניתן להפיק הנאה מדברים רבים — חברים טובים,‏ הזדמנויות לעשות דברים למען הזולת,‏ ארוחה ערֵבה לחיך,‏ שקיעה מרהיבה,‏ ציוץ ציפורים.‏ יתרה מזאת:‏ אף כי יתכן שנסיבותינו הנוכחיות אינן אידיאליות,‏ אלהים מבטיחנו כי ישים קץ לרשע וישחרר את האנושות מן הצער,‏ הייסורים,‏ החולי ואפילו המוות עצמו.‏ — ההתגלות כ״א:‏4‏.‏

¹⁹ אדם שאימץ לעצמו השקפה חומרנית על החיים,‏ עלול לחוש ריקנות רבה באחרית ימיו.‏ מחבר ספר קהלת תיאר את תוצאותיו של אורח־חיים כזה,‏ באמרו:‏ ”‏הכל הבל.‏”‏ (‏קהלת י״ב:‏8‏)‏ לעומת זאת,‏ בדברו על אנשי־אמונה,‏ כגון אברהם ויצחק,‏ המקרא אומר שהם הגיעו לסוף ימיהם ’‏זקנים ושבֵעים’‏.‏ (‏בראשית כ״ה:‏8;‏ ל״ה:‏29‏)‏ במה נעוץ ההבדל?‏ בכך שלאנשים אלה היתה אמונה באלהים.‏ הם היו משוכנעים שבמועד שקבע אלהים יקומו המתים לתחייה,‏ והם נשאו עיניהם אל העת בה יכונן אלהים ממשלת־צדק לבירכת האנושות כולה.‏ — עברים י״א:‏10,‏ 19‏.‏

²⁰ גם במצבך,‏ אם אינך מרשה לבעיות הנוכחיות לעוור את עיניך בנוגע לכל הדברים הטובים הסובבים אותך,‏ והעתיד הנפלא שהועיד אלהים למשרתיו,‏ תהיה משמעות לחייך,‏ וכל יום שחולף יגרום לך סיפוק,‏ לכל אורך שנות זיקנתך.‏

‏[‏תמונה בעמוד 146]‏

ככל שחייהם של בעל ואשה חופפים,‏ כך ייהפכו השניים לאחד