פרק 2
הנחת יסוד איתן לנישואין
1–3. במה תלויה הצלחה אמיתית בחיים, על־פי מתי ז׳:24–27?
בית, חיים או נישואין יהיו יציבים, רק במידה שהיסוד שעליו הם מונחים הינו יציב. באחד ממשליו, דיבר המשיח על שני אנשים — איש נבון שבנה את ביתו על סלע, ואיש אוויל שבנה אותו על חול. כאשר פרצה סערה, ושטפונות ורוחות הצליפו בבתים, הבית שנבנה על הסלע החזיק מעמד ואילו הבית שנבנה על החול התמוטט כליל.
2 ישוע לא לימד כאן אנשים כיצד לבנות בתים. הוא הדגיש את הצורך לבנות את חייהם על יסוד איתן. בתור שליחו של אלהים, אמר: ”כל השומע את דברי אלה ועושה אותם”, הינו כאיש שבנה על הסלע. מאידך, ”כל השומע את דברי אלה ואינו עושה אותם”, דומה לזה שבנה על החול. — מתי ז׳:24–27.
3 שים לב, שבשני המקרים הראה ישוע, שאין זה רק עניין של שמיעת עצות נבונות והידיעה מה לעשות. ההבדל בין הצלחה לכישלון נעוץ בביצוע מה שאומרות העצות הנבונות. ”אם יודעים אתם את זאת, אשריכם בעשותכם כן.” — יוחנן י״ג:17.
4. מה הם כמה מן הדברים שאנו יכולים ללמוד מנישואיו של הזוג הראשון? (בראשית ב׳:22 עד ג׳:19)
4 הוא הדין לגבי הנישואין. אם אנו בונים את נישואינו על יסוד דמוי־סלע, הם יעמדו בפני לחצי החיים. אך, מאַיִין נובע יסוד איתן זה? מבורא הנישואין, יהוה אלהים. הוא יסד את הנישואין כאשר חיבר את זוג האנשים הראשון כבעל ואשה. אַחַר נתן להם הוראות נבונות לטובתם. צייתנותם או אי־צייתנותם להוראות נבונות אלה נועדה לקבוע אם יזכו בעתיד נצחי מזהיר, או בהעדר עתיד בכלל. שניהם ידעו מה הן הוראות אלהים, אך למרבה הצער, הירשו לאנוכיות למנעם מלציית להנחיות אלה. הם בחרו להתעלם מעצת אלהים, וכתוצאה מכך התמוטטו נישואיהם וחייהם, כבית שנבנה על חול ושהוּכה בסערה.
5, 6. איזו עזרה מספק אלהים לאנשים נשואים ולאלה המתכננים נישואין?
5 יהוה אלהים חיבר זוג ראשון זה בנישואין, אך אין הוא אישית עורך שידוכים כיום. עם זאת, עצותיו הנבונות לנישואין מאושרים עדיין קיימות. הדבר נתון כיום להחלטתו של כל אחד המתכנן נישואין, אם ליישם את העצות, אם לאו. כתבי־הקודש מציינים, כמו־כן, שאנו יכולים לבקש את עזרת אלהים בבחירה נבונה של בן־זוג לעתיד. — יעקב א׳:5, 6.
6 כמובן, הנסיבות שונות במידה רבה באיזורים שונים של כדור־הארץ. במקומות רבים, כיום, גברים ונשים בוחרים בעצמם בני־זוג לנישואין. אך, אצל חלק ניכר מאוכלוסיית העולם, ההורים קובעים את הנישואין, לעתים באמצעות שדכן. בכמה איזורים, גבר נושא אשה רק לאחר ששילם להוריה מוהר. אך, גובה התשלום עלול להיות מעבר להישג־ידו של האיש, ובכך להוציא את הנישואין מכלל אפשרות. יהיו הנסיבות אשר יהיו, כתבי־הקודש מכילים עצות היכולות לסייע להצלחה נמשכת של הנישואין.
הכר את עצמך תחילה
7–10. (א) כשאדם מתכנן נישואין, מה עליו לדעת על עצמו? כיצד יוכל לגלות זאת? (ב) מה מציינים כתבי־הקודש בנוגע לסיבות לנישואין?
7 מה הנך מבקש בנישואין? מה הם צרכיך — הגופניים, הנפשיים והרוחניים? מה הם ערכיך, מטרותיך ושיטותיך להשגתם? כדי להשיב על שאלות אלה, עליך להכיר את עצמך. אין זה כה קל כפי שניתן לחשוב. דרושה בגרות נפשית כדי לבחון את עצמנו, ואפילו אז אין זה אפשרי לראות את עצמנו כפי שהננו באמת, על כל פרט ופרט. השליח המשיחי פאולוס ציין זאת באמרו בקורינתים א׳. ד׳:4: ”כי אינני יודע דבר נגד עצמי. אבל לא בכך אני יוצא זכאי; האדון [יהוה, ע״ח] הוא השופט אותי.”
8 כאשר רצה הבורא שאיוב יבין מספר עובדות שלא הבחין בהן, אמר לו: ”אֱזור נא כגבר חלָציך, ואשאלך והודיעני.” (איוב ל״ח:3) שאלות יכולות לעזור לנו להכיר את עצמנו ולחשוף את מניעינו. שאל, איפוא, את עצמך מהו מבוקשך בנישואין.
9 האם ברצונך להינשא כדי לענות על צרכים גופניים — מזון, ביגוד, מחסה? צרכים אלה בסיסיים לכולנו, כשם שאומר הכתוב: ”וכאשר יש לנו מזון ובגדים, נסתפק נא בהם.” ומה באשר לצורך במין? גם זה צורך טבעי. ”מוטב לשאת אשה מלבעור בתאווה.” (טימותיוס א׳. ו׳:8; קורינתים א׳. ז׳:9) המבקש אתה רֵעַ לחיים? זאת היתה אחת הסיבות העיקריות לכך שאלהים יסד את מוסד הנישואין. סיבה אחרת היתה, ששני אנשים יעבדו יחד תוך שיתוף־פעולה. (בראשית ב׳:18; א׳:26–28) ביצוע עבודה טובה מהווה מקור סיפוק ומביא גמול: ”וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו, מתת אלהים היא.” — קהלת ג׳:13.
10 מאז ומתמיד, אנשים מאוהבים ראו בַּלב סמל לרגשותיהם. אך, המקרא שואל שאלה מטרידה על הלב: ”מי יֵדעֶנוּ?” (ירמיהו י״ז:9) האם אתה בטוח שהנך יודע מה בלבבך?
11. על אילו צרכים נפשיים בסיסיים לבוא על סיפוקם בנישואין?
11 לעתים קרובות, משיכה גופנית מעוורת את עינינו לגבי צרכים נפשיים אחרים. בחיפוש אחר בן־זוג, האם אתה נותן די משקל לצורך שלך בהבנה, בטוב־לב ובחמלה? לכולנו צרכים בסיסיים אלה: הצורך להיות קרוב למישהו, לבטוח בו, לחשוף את עצמנו בפניו ללא חשש שניפגע; הצורך במישהו שלא יסגור את ”דלת רחמיו” בפנינו. (יוחנן א׳. ג׳:17, ע״ח) האם ביכולתך להעניק כל זאת לבן (או לבת) זוגך, והאם בתמורה יעניק הוא (או היא) זאת לך?
12. מדוע אין די בסיפוק הצרכים הגופניים והנפשיים, כדי להשיג אושר בנישואין?
12 ישוע אמר: ”אשרי המוּדעים לצרכיהם הרוחניים.” (מתי ה׳:3, ע״ח) מהו הצורך הרוחני שלך? האם הוא קשור בחיפוש אחר קריירה? עושר? קניינים חומריים? האם דברים אלה מעניקים שלווה פנימית ושביעות־רצון? בדרך־כלל, אין הם עושים כן. לפיכך, עלינו להכיר בעובדה שבתוך כל אדם קיים רעב רוחני, הנשאר גם לאחר שכל הצרכים הגופניים באו על סיפוקם. נפשנו משתוקקת לזֵהות — לדעת מי אנחנו, מה אנחנו, מדוע אנחנו כאן ולאן אנו הולכים. האם הנך מודע לצרכים רוחניים אלה ולדרך שבה ניתן למלאם?
התאמה
13. כדי שנישואיך יהיו מאושרים, במה עליך להבחין בנוסף לצרכים שלך?
13 אם אתה מבין את כל הצרכים האלה של הגוף, השכל והנפש, היודע אתה אם בן־זוגך לעתיד מבין אותם גם־כן? עליך להכיר לא רק את צרכיך האישיים לאושר בנישואין, אלא להבחין גם בצרכי בן (או בת) זוגך. ודאי שאתה רוצה שגם הוא (או היא) יהיה מאושר. אומללות של האחד משמעה יהיה אומללות של השניים.
14. מדוע נוכחים בני־זוג נשואים רבים לדעת שהם אינם מתאימים?
14 נישואים רבים מסתיימים באומללות או בגירושין על רקע אי־התאמה. אי־התאמה היא מלה גדולה, אך חשיבותה בנישואין גדולה אף יותר. אם שני אנשים אינם מתאימים כצמד, מהלך העניינים עלול להיות קשה. מצב מעין זה מזכיר את המצווה בתורת משה שאסרה, מתוך רחמים, לרתום שני בעלי־חיים השונים במיבנֵהֶם ובכוחם, בשל הקושי שהדבר יוצר. (דברים כ״ב:10) הוא הדין לגבי גבר ואשה שאינם מתאימים זה לזה, אך קשורים בנישואין. כאשר לבני־זוג שטחי־התעניינות שונים, טעמים שונים בבחירת חברים ובבידור, ורק דברים מעטים במשותף, יעיק לחץ רב על קשר הנישואין.
15, 16. מה הם כמה מהעניינים שיש לדון בהם עם בן־זוג עתידי לנישואין, וכיצד?
15 ”הָפֵר מחשבות באין סוד,” אומר המקרא. (משלי ט״ו:22) כאשר שוקלים נישואין, האם דנים בעניינים מעשיים? כיצד תתאים עבודת הגבר לנישואין? עבודתו תקבע היכן תגורו וכמה כסף ייכנס להוצאות המחייה. מי יטפל בתקציב? היש צורך שהאשה תעבוד, והאם זה רצוי? מה יהיו היחסים עם קרובי המשפחה, בעיקר עם הורי שני הצדדים? כיצד חש כל אחד מבני־הזוג בנוגע למין, לילדים ולחינוך ילדים? האם האחד רוצה לשלוט על האחר, או שהתחשבות לבבית תשלוט ביחסיהם?
16 האם ניתן לדון בכל השאלות האלה, וגם באחרות, בשקט ובהיגיון, וליישבן בצורה שתניח את דעת שניכם? האם ניתן להתייצב מול בעיות ולפתרן יחד, כאשר אפיק התקשורת נשאר תמיד פתוח? זה הינו עורק־החיים של נישואים מוצלחים.
17–19. מדוע יש לרקע המשפחתי השלכות על ההתאמה בנישואין?
17 התאמה רבה יותר קיימת, על־פי־רוב, בין שני אנשים בעלי רקע דומה. הספר Insight on the Scriptures (הבנת כתבי־הקודש), כרך 2, עמוד 340, מציין לגבי הנישואין בתקופת המקרא:
”נראה שנהוג היה, בדרך־כלל, שגבר יחפש אשה בקרב קרובי־משפחתו או שבטו. מעידים על עיקרון זה דברי לָבָן ליעקב: ’טוב תתי אותה [את בתי] לך, מתתי אותה לאיש אחר.’ (בראשית כ״ט:19) נוהג זה נשמר במיוחד בקרב עובדי יהוה, כפי שהדגים זאת אברהם, אשר שלח אל קרוביו שבארץ מולדתו, כדי למצוא אשה לבנו, יצחק, במקום לקחת אותה מבנות הכנענים שבקרבם ישב. (בראשית כ״ד:3, 4)”
18 כמובן, אין משמע הדבר שמומלץ כיום לשאת בן־משפחה קרוב מאוד, כיון שזה יכול ליצור בעיות גנטיות העלולות להסתיים בהולדת ילדים בעלי־מום. אך, יש קשר אמיץ בין הרקע המשפחתי לבין סולם הערכים של בני־האדם. בתקופת הילדות והנעורים, התנהגות הפרט ורגשותיו מושפעים, מטבע הדברים, מן האווירה המשפחתית. כאשר הרקע של שני בני־הזוג דומה, בדרך־כלל קל להם יותר ’לגדול באותה קרקע ולפרוח באותו אקלים.’ בכל זאת, אנשים בעלי רקע ומוצא שונים יכולים גם הם להסתגל יפה לנישואין, בייחוד אם שניהם מבוגרים בנפשם.
19 ברור שיהא זה למועיל אם תוכל לדעת פרטים על משפחת בן־זוגך לעתיד. אך, שים לב גם כיצד הוא, או היא, מתייחסים לבני־המשפחה — להורים, לאחים ולאחיות. כיצד הוא או היא מתנהגים עם אנשים מבוגרים יותר, וכיצד הם מסתדרים עם ילדים?
20, 21. כשבוחרים בן־זוג, איזו השקפה יש לאמץ ביחס לחסרונות האישיים?
20 אף אם תנקוט את כל אמצעי הזהירות, עליך לזכור את זאת: ההתאמה בין שני אנשים לעולם אינה מושלמת. לשניהם יש חסרונות. באחדים מהם הם עשויים להבחין לפני הנישואין; לאחרים הם יהיו מודעים אחר־כך. מה אז?
21 אין אלה החסרונות עצמם שמכשילים את הנישואין, אלא כיצד בן־הזוג מתייחס אליהם. האם אתה מסוגל להבחין בכך שהטוב עולה על הרע, או שמא אתה מתרכז בפגמים ופורט עליהם? האם אתה די גמיש כדי לעשות ויתורים, כשם שאתה זקוק ורוצה שאלה יֵיעשו עבורך? השליח פטרוס אמר, ”על רוב פשעים תכסה אהבה.” (פטרוס א׳. ד׳:8) היש לך סוג זה של אהבה כלפי האדם שבדעתך להתחתן עימו? אם לא, מוטב שלא תינשא לו (או לה).
’אוּכל לשנותו’
22–24. מדוע אין זה נבון להתחתן עם אדם על יסוד הבטחתו לשנות את דרכיו, או מתוך כוונה לנסות לשנותו?
22 האם הנך אומר, ’אוּכל לשנותה (או לשנותו)’? אך, במי הנך מאוהב? באדם כפי שהוא, או כפי שיהיה לאחר מאמציך לעצבו מחדש? קשה לנו לשנות את עצמנו; על אחת כמה וכמה לשנות אחרים. למרות זאת, אמיתות רבות־און מכתבי־הקודש יכולות לגרום לפרט עצמו להשתנות. אדם יכול ”לפשוט את האישיות הישנה”, ולהתחדש בעזרת הכוח הפועל על מחשבותיו. (אפסיים ד׳:22, 23, ע״ח) אבל, הייה ספקן לגבי הבטחת בן־זוגך לעתיד לערוך שינויים פתאומיים למענך! אף־על־פי שניתן לתקן או לשנות הרגלים שליליים, הדבר עלול לארוך זמן, אפילו שנים. כמו־כן, אל לנו להתעלם מהעובדה, שתכונות תורשתיות וגורמים סביבתיים העניקו לנו אופי מסוים ועיצבו אותנו מבחינות מסוימות כיחידים. אהבה אמיתית יכולה להניע אותנו לעזור זה לזה להשתפר ולהתגבר על חולשות, אך היא לא תניענו לנסות לעצב את בן־הזוג על־פי תבנית חדשה ולא־טבעית, שתמחץ את אישיותו או אישיותה.
23 יש שמטפחים במחשבותיהם דמות אידיאלית, ומנסים להתאים לה כל שגיון־אהבה חולף שלהם. כמובן, איש אינו יכול להשתוות לחלום בלתי־אפשרי. אך, המאוהב מחזיק בכך בעקשנות ומנסה לאלץ את נושא אהבתו לממש זאת. כאשר הדבר נכשל, הוא או היא מתפכחים ומחפשים את דמות החלומות במקום אחר. אולם, אנשים מעין אלה לעולם אינם מוצאים אותה. הם מחפשים אדם דמיוני שאיננו קיים מחוץ לאשליותיהם. אנשים החושבים כך, אינם מהווים חומר טוב לנישואין.
24 אפשר שהיו לך חלומות כגון אלה. למרביתנו היו כאלה בתקופות מסוימות בחיינו; צעירים רבים מתנסים בכך. אך, בהתבגרנו מבחינה נפשית, אנו מבינים שאשליות מעין אלה חייבות להידחק הצידה כלא־מציאותיות. בנישואין, מה שנחשב הוא המציאות ולא הדמיון.
25. מהו ההבדל בין אהבה אמיתית לאהבה שגעונית?
25 אהבה אמיתית איננה עיוורת כפי שרבים חושבים. היא מכסה אמנם על חסרונות רבים, אך אין היא מתעלמת מהם. התאהבות שגעונית, ולא אהבה, היא היא העיוורת, והיא מסרבת לראות את הבעיות שאחרים יכולים לִצְפות מראש. היא אפילו מדחיקה את הספֵקות המציקים לה; אך, הייה בטוח שהם יצופו ויעלו מאוחר יותר. עצוֹם עיניך לגבי עובדות לא־נעימות בתקופת החיזור, ואין ספק שתתייצב בפניהן לאחר החתונה. נטייתנו הטבעית היא לעטות את מיטבנו בפני מישהו שאנו מקווים למצוא חן בעיניו או להקסימו, אולם בבוא העת, תתגלה תמונת־המצב האמיתית. לכן, בתקופת החיזור, אַפשר לעצמך לראות את האדם השני כפי שהוא באמת, והצג את עצמך כפי שהנך באמת. דברי השליח פאולוס בקורינתים א׳. י״ד:20 יכולים להתייחס גם לחיפוש אחר בן־זוג: ”אל תהיו ילדים... בהבנתכם הייו מבוגרים.”
התחייבויות הנישואין
26. בהתאם לכתבי־הקודש, באיזו מידה מחייב קשר הנישואין? (רומיים ז׳:2, 3)
26 יש לשקול בכובד־ראש את התחייבויות הנישואין. אם נכונותו של אחד הצדדים לעמוד בהתחייבויות אלה אינה חזקה ואיתנה, הנישואין יהיו מונחים על יסוד רעוע. במקומות רבים כיום, מתחתנים ולאחר־מכן מתגרשים במהירות. לעתים קרובות, הסיבה לכך היא שהאנשים שבאו בברית הנישואין לא ראו בהם הבטחה מוסרית מחייבת, אלא נקטו את העמדה ש’אם זה לא יילך, אשים לכך קץ.’ כאשר קיימת השקפה כזו, דין הנישואין נגזר כמעט מראש, ובמקום להביא אושר, הם גורמים בדרך־כלל רק כאב־לב. המקרא, לעומת זאת, מציין שעל הנישואין להימשך כל החיים. אלהים אמר על הזוג הראשון, שהשניים יהיו ”לבשר אחד”. (בראשית ב׳:18, 23, 24) הגבר לא נועד לשאת אף אשה אחרת, והאשה, אף גבר אחר. ישוע המשיח אישר זאת באמרו: ”ובכן, אינם עוד שניים אלא בשר אחד. לפיכך, מה שחיבר האלהים אל יפריד האדם.” רק בגידה מינית תהווה בסיס צודק לניתוק קשר הנישואין. — מתי י״ט:3–9.
27–29. (א) מה תחפש אשה נבונה בבן־זוג לנישואין? (ב) מה על גבר, הנוהג בחכמה, לחפש בבת־זוג לנישואין?
27 מאחר שהנישואין הם עניין רציני, טוב תעשה אשה הרוצה להצליח בהם, אם תינשא רק לאדם שתוכל לכבדו — אדם יציב ומאוזן, בעל שיפוט נכון, המסוגל לשאת באחריות ומבוגר דייו לקבל ביקורת מועילה. שאלי את עצמך: האם יהיה הוא מפרנס טוב, אב טוב לילדים העשויים להיוולד לכם? האם דוגל הוא בערכי מוסר גבוהים, כך ששניכם תהיו נחושי החלטה לשמור שיצועכם יהיה מכובד, ולא יחולל? האם הוא מגלה ענווה וצניעות, או שהוא גאה ועומד על דעתו, אדם הרוצה לנופף בראשותו, החושב שהוא תמיד צודק ואינו מוכן לדון על עניינים? על־ידי התרועעות מספקת עם האדם לפני הנישואין, ניתן להבחין בדברים אלה, במיוחד אם עקרונות כתבי־הקודש משמשים קנה־מידה לשיפוט.
28 בדומה לכך, גבר המתייחס ברצינות להצלחת נישואיו, יחפש אשה שיוכל לאהבה כבשרו. עליה להשלימו כשותפה בהקמת בית. (בראשית ב׳:18) להיות עקרת־בית טובה הוא עיסוק שיש בו אחריות רחבה. הדבר דורש הצגת כשרונות כטבחית, מעצבת, כלכלנית, אם, מורה, ועוד כהנה וכהנה. תפקידה יכול להיות יצרני ומלא אתגרים, להציב הזדמנויות רבות לצמיחה אישית ולהגשמה־עצמית. אשה טובה, כבעל טוב, היא עובדת חרוצה: ”צופִיָה הליכות ביתה, ולחם עצלות לא תאכֵל.” — משלי ל״א:27.
29 אכן, טוב יעשו השניים, אם ישקלו את שהם רואים — ראיות לסדר ולניקיון אישי, או להעדר תכונות אלה; לחריצות, או לעצלות; להיגיון והתחשבות, בניגוד לעקשנות ואנוכיות; לחסכנות, או לבזבזנות; ליכולת חשיבה התורמת לשיחה מהנה ולעושר רוחני, בניגוד לעצלות שכלית, ההופכת את החיים לשיגרה חדגונית של דאגה לצרכים הגופניים היומיומיים, ותו לא.
30, 31. מדוע יכולה התנהגות לא־מוסרית בתקופת החיזור למנוע נישואין מוצלחים?
30 כבוד הדדי כן הינו מרכיב־מפתח לנישואין מאושרים. הדבר מתייחס גם לביטויי חיבה במרוצת תקופת החיזור. קירבה לא־רצויה, או תשוקה לא־מרוסנת, יכולים להוריד מערכם של היחסים עוד לפני הנישואין. אי־מוסריות מינית אינה יסוד טוב להתחיל לבנות עליו נישואין. היא מעידה על חוסר־דאגה אנוכי לאושרו לעתיד של בן (או בת) הזוג. הלהט העז של התשוקה, שלרגע נדמה שהוא יוצר קשר בל־יינתק, עלול להתקרר במהירות, ותוך שבועות מספר, ואפילו ימים, הנישואין עלולים להפוך לאפר. — השווה עם פרשת אמנון ותמר בשמואל ב׳. י״ג:1–19.
31 גילויי תשוקה בתקופת החיזור עלולים לזרוע ספיקות, שמאוחר יותר יעוררו אי־ודאות באשר למניע האמיתי לנישואין. האם היה זה רק כדי לספק תשוקות, או שמא כדי לחלק חיים עם מישהו שמעריכים ואוהבים באמת כאדם? העדר שליטה־עצמית לפני הנישואין מהווה, לעתים קרובות, אות להעדר תכונה זו לאחר הנישואין, כשהתוצאות הן בגידה ואומללות. (גלטיים ה׳:22, 23) זכרונות מרים מאי־מוסריות שלפני הנישואין, עלולים להקשות על ההסתגלות הנפשית לנישואין בשלביהם הראשונים.
32. כיצד יכולה התנהגות לא־מוסרית בתקופת החיזור להשפיע על היחסים עם אלהים?
32 חמור אף יותר הוא הנזק שגורמת אי־מוסריות כזאת ליחסים עם בוראנו, שלעזרתו אנו זקוקים באמת. ”וזהו רצון האלהים: שתתקדשו, שתתרחקו מן הזנות, ... ואיש אל יחטא ואל יעשה עוול לאחיו [או לאחותו] בעניין הזה... על־כן הדוחה זאת, לא אדם הוא דוחה, אלא את אלהים הנותן לכם את רוח קודשו.” — תסלוניקים א׳. ד׳:3–8.
יסוד דמוי־סלע
33, 34. על אילו תכונות מצביעים כתבי־הקודש כחשובות הרבה יותר מאשר המראה החיצוני, כשבוחרים בן־זוג לנישואין?
33 האם יהיו ביתך ומשפחתך בנויים על יסוד דמוי־סלע, או על יסוד דמוי־חול? בחלקו, תלוי הדבר במידת התבונה שתגלה בבחירת בן־זוגך. אין די ביופי ובמשיכה מינית. הם אינם מוחקים אי־התאמה שכלית ורוחנית. העצות שבכתבי־הקודש הן המספקות יסוד דמוי־סלע לנישואין.
34 המקרא מציין, שפנימיותו של האדם חשובה יותר מהופעתו החיצונית. ”שקר החן והבל היופי,” נאמר בהשראת אלהים בספר משלי, ”אשה יראת־יהוה היא תתהלל.” (משלי ל״א:30) השליח פטרוס, שהיה אדם נשוי, מדבר על ”האדם אשר בסתר הלב” ועל ”רוח ענווה ושקטה”, אשר ”יקרה היא מאוד בעיני אלהים.” (פטרוס א׳. ג׳:4) אלהים אינו נוהג על־פי ’מראה עיניים’, ואנו יכולים ללמוד מדוגמתו בכך שנישמר לבל נושפע יתר־על־המידה רק ממראהו החיצוני של בן־זוג אפשרי לנישואין. — שמואל א׳. ט״ז:7.
35, 36. (א) מדוע חשוב להינשא לאדם המאמין באלהים ובדברו? (ב) באיזו מידה היית מצפה מבן־זוג לעתיד, שיגלה אמונה זו?
35 המלך שלמה החכם בחן את החיים, והגיע למסקנה זו: ”את האלהים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם.” (קהלת י״ב:13) בני־ישראל, שהתחייבו לציית לתורת אלהים, נצטוו במפורש שלא לבוא בברית־הנישואין עם אנשים שלא היו בני אמונתם, פן יטו את לבם מעבודת האל האמיתי. ”ולא תתחתן בם, בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך, כי יסיר את בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים.” — דברים ז׳:3, 4.
36 מסיבות דומות ניתנה לחברי הקהילה המשיחית, שהם ב”ברית חדשה” עם אלהים, האזהרה להתחתן רק ”באדון”. (ירמיהו ל״א:31–33; קורינתים א׳. ז׳:39) דרישה זו מעידה על אהבה וחכמה, ולא על קנאות עיוורת. שכן, שום דבר אינו יכול להדק את קשר הנישואין עוד יותר, מאשר מסירות משותפת לבורא. אם הנך מתחתן עם אדם המאמין באלהים ובכתבי־הקודש, והמבין אותם כמוך, אזי תהיה לכם סמכות משותפת לייעוץ. יתכן שאינך רואה זאת כחיוני, אך ”אל תטעו, חברת אנשים רעים תשחית מידות טובות.” (קורינתים א׳. ט״ו:33) אפילו בקרב הקהילה המשיחית, מוטב לוודא ששותף עתידי לנישואין אכן משרת את אלהים בלב שלם, ושאין הוא אחד המנסה לחיות בשולי המשיחיות, תוך שהוא מגלה נטייה חזקה כלפי הדעות והמעשים של העולם. אינך יכול להתהלך עם אלהים ולהיסחף עם העולם. — יעקב ד׳:4.
37, 38. (א) מדוע יש להימנע מחיזורים או נישואים חפוזים? (ב) לעצותיו של מי מוטב שיקשיבו אלה החושבים על נישואין?
37 ”מי מכם החפץ לבנות מגדל,” שאל ישוע, ”לא יישב תחילה ויחשב את ההוצאות, לברר אם יש לאל ידו להשלים אותו? שהרי אם לאחר הנחת היסוד לא יוכל לסיים, כל המתבוננים יתחילו ללעוג לו.” (לוקס י״ד:28, 29) אותו עיקרון מתייחס לנישואין. מאחר שאלהים רואה בנישואין איחוד הנמשך כל החיים, אסור שבחירת בן־זוג תיעשה בחופזה. ועליך להיות בטוח, שאתה עצמך מוכן לסיים את אשר התחלת. אפילו את החיזור אין לקחת בקלות, כאילו היה משחק. לשחק ברגשותיו של הזולת הינו ספורט אכזרי, והפצעים הנפשיים וכאב־הלב שהדבר גורם יכולים להימשך זמן רב. — משלי י׳:23; י״ג:12.
38 טוב יעשו צעירים נבונים השוקלים נישואין, אם יקשיבו לעצתם של אנשים מבוגרים יותר, במיוחד אלה שהוכיחו שטובת הצעיר חשובה להם. איוב י״ב:12 מזכיר לנו את חשיבות הדבר, באמרו: ”בישישים חכמה, ואורך ימים תבונה.” הקשב לקולם של המנוסים. מעל לכל, ”בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תישען. בכל דרכיך דָעֵהו והוא יְיַשר אורחותיך.” — משלי ג׳:5, 6.
39. כיצד יכולים כתבי־הקודש להיות לעזר לאנשים שהם כבר נשואים?
39 יתכן שרבים הקוראים שורות אלה, כבר נשואים. אף כי במידה מסוימת היסוד לנישואים כבר הונח, המקרא יכול לעזור לך לתקן היכן שצריך, תוך תוצאות כדאיות. יהא אשר יהא מצב נישואיך, ניתן לשפרו על־ידי עיון נוסף בעצות הבורא בנוגע לחיי־משפחה מאושרים.
[תמונה בעמוד 11]
היכולים נישואיך לעמוד בפני תקופות סוערות?