המלך הטוב האחרון של יהודה

יאשיהו היה רק בן־שמונה כאשר נעשה מלך על ממלכת־יהודה הדרומית,‏ בת שני־השבטים.‏ זהו גיל מאוד צעיר להיות מלך.‏ לכן,‏ בהתחלה עזרו לו כמה אנשים מבוגרים למלוך על העם.‏

אחרי שיאשיהו מלך שבע שנים,‏ הוא רצה להכיר את יהוה.‏ הוא התנהג כמו המלכים הטובים,‏ דוד,‏ יהושפט וחזקיהו.‏ ואז,‏ כאשר עדיין היה בגיל־העֶשְׂרֵה,‏ עשה יאשיהו מעשה אמיץ.‏

במשך זמן רב עשו רוב בני־ישראל את הרע.‏ הם עבדו אלילים.‏ הם השתחוו לפסלים.‏ לכן,‏ יאשיהו יצא עם אנשיו והתחיל להסיר את עבודת־האלילים מן הארץ.‏ היתה זו עבודה עצומה,‏ מפני שכל־כך הרבה אנשים עבדו אלילים.‏ אתה יכול לראות בתמונה את יאשיהו ואת אנשיו שוברים את הפסלים.‏

אחרי־כן,‏ מינה יאשיהו שלושה אנשים להיות אחראים על תיקון בית־המקדש.‏ הוא אסף תרומות מן העם כדי לשלם לאנשים האלה עבור עבודתם.‏ כאשר הם עבדו בבית־המקדש,‏ מצא שם הכהן הגדול חלקיהו משהו חשוב מאוד.‏ זה היה אותו ספר תורה שיהוה ציווה על משה לכתוב לפני הרבה הרבה שנים.‏ הוא היה אבוד במשך זמן רב.‏

אחר־כך הביאו את הספר אל יאשיהו,‏ והוא ביקש שיקראו אותו בפניו.‏ כאשר שמע את מה שכתוב בו,‏ הוא הבין שהעם לא שמר את מצוות יהוה.‏ הוא נעשה עצוב מאוד וקרע את בגדיו,‏ כפי שאתה רואה בתמונה.‏ הוא אמר:‏ ’‏יהוה כועס עלינו,‏ מפני שאבותינו לא שמרו את החוקים הכתובים בספר הזה’‏.‏

יאשיהו ציווה על הכהן הגדול חלקיהו לשאול את יהוה מה הוא עומד לעשות להם.‏ לכן,‏ חלקיהו הלך אל חולדה,‏ שהיתה נביאה,‏ ושאל אותה.‏ היא אמרה לו למסור את ההודעה הבאה של יהוה למלך יאשיהו:‏ ’‏ירושלים וכל העם ייענשו בגלל שעבדו אלילים,‏ ובגלל שמילאו את הארץ במעשים רעים.‏ אבל בגלל שאתה,‏ יאשיהו,‏ עשית את הטוב,‏ לא יבוא העונש אלא אחרי מותך’‏.‏