דניאל בגוב האריות

הבט!‏ דניאל נמצא כנראה בצרה.‏ אבל האריות אינם עושים לו כל רע!‏ היודע אתה למה?‏ מי השליך את דניאל לכאן,‏ אל גוב האריות?‏ הבה נראה.‏

מלך בבל היה עכשיו דרייווש.‏ הוא אהב את דניאל מאוד,‏ מפני שדניאל היה טוב־לב וחכם.‏ דרייווש בחר בדניאל לשליט על כל ממלכתו.‏ זה גרם לאנשים אחרים בממלכה לקנא בדניאל,‏ ולכן הם זממו לעשות לו רעה.‏

הם באו אל דרייווש ואמרו לו:‏ ’‏אנו ממליצים,‏ המלך,‏ שתוציא חוק,‏ שבמשך שלושים יום לא יתפלל אף אחד לשום אל או אדם,‏ מלבדך,‏ המלך.‏ כל מי שלא יציית,‏ יושלך אל גוב האריות’‏.‏ דרייווש לא ידע מדוע ביקשו האנשים האלה שיוציא חוק כזה.‏ אבל הוא חשב שזה רעיון טוב,‏ ולכן הוא הוציא את החוק בכתב.‏ עכשיו כבר אי־אפשר היה לשנות אותו.‏

כאשר שמע דניאל על החוק,‏ הוא הלך אל ביתו והתפלל,‏ בדיוק כמו שעשה תמיד.‏ האנשים הרעים ידעו שדניאל לא יפסיק להתפלל אל יהוה.‏ הם שמחו,‏ מפני שחשבו שמזימתם להתפטר מדניאל מצליחה.‏

כאשר הבין המלך דרייווש מדוע ביקשו ממנו האנשים שיוציא את החוק,‏ הוא הצטער מאוד על כך.‏ אבל הוא לא יכול היה לשנות את החוק,‏ ולכן נאלץ לצוות שישליכו את דניאל אל גוב האריות.‏ אבל המלך אמר לדניאל:‏ ’‏אני מקווה שאלוהיך,‏ שאותו אתה עובד,‏ יציל אותך’‏.‏

דרייווש היה כל־כך עצוב,‏ עד כי לא יכול היה לישון בלילה ההוא.‏ למחרת בבוקר הוא מיהר אל גוב האריות.‏ אתה יכול לראות אותו למעלה בתמונה.‏ הוא קרא:‏ ’‏דניאל,‏ עבד אלוהים חיים!‏ האם הצליח האל שאתה עובד להציל אותך מפי האריות?‏’‏

‏’‏אלוהים שלח את מלאכו’‏,‏ ענה דניאל,‏ ’‏וסגר את פי האריות והם לא פגעו בי לרעה’‏.‏

המלך שמח מאוד.‏ הוא ציווה שיוציאו את דניאל מגוב האריות.‏ אחר־כך,‏ הוא ציווה להשליך את האנשים שניסו להתפטר מדניאל אל גוב האריות.‏ עוד לפני שהגיעו אל תחתית הבור,‏ זינקו אליהם האריות ושברו את עצמותיהם.‏

אז כתב המלך דרייווש לכל האנשים שבממלכתו:‏ ’‏אני מצווה שכל אחד יכבד את אלוהיו של דניאל.‏ הוא עושה ניסים ונפלאות.‏ הוא זה שהציל את דניאל מפי האריות’‏.‏