פרק א׳
החיים — כיצד החלו?
1. עד כמה נרחבים החיים עלי־אדמות?
בכל אשר נביט נמצא חיים. הם ניכרים בזמזום החרקים, בשירת הציפורים וברשרוש חיות קטנות בסבך. הם קיימים באזורי הקוטב הקרחוניים ובמדבריות צחיחים. הם רוחשים למן פני הים שטופי השמש ועד למעמקיו החשוכים ביותר. יצורים זעירים מרחפים גבוה באטמוספירה. בקרקע שמתחת רגלינו פועלים טריליונים רבים מספור של יצורים מיקרוסקופיים, ההופכים אותה לאדמה פורייה הטובה לגידול צמחים ירוקים, המכלכלים צורות חיים אחרות.
2. אילו שאלות מעסיקות אנשים רבים זה זמן רב?
2 כדור־הארץ שוקק חיים בשפע ובמיגוון המהממים את הדמיון. כיצד החל הכל? כיצד נוצר כוכב־הלכת שלנו, על כל יושביו? בעצם, כיצד החל קיומו של המין האנושי? האם התפתחנו מבעלי־חיים דמויי־קוף? או שמא נבראנו? כיצד בדיוק הגענו הלום? ומה טומנת בחובה התשובה לשאלה זו לגבי העתיד? שאלות מעין אלה מנסרות זה זמן רב, ורבים טרם מצאו להן מענה.
3. מה חשים אחדים בנוגע לשאלות אלה, אך מדוע חשובות הן לכל אדם?
3 אפשר שאתה חש, כי שאלות אלה למעשה אינן נוגעות לך. ייתכן שהִנך חושב: ’אין זה חשוב כיצד הגעתי הלום — הריני כאן. מי יודע, אולי אחיה 60, 70 או 80 שנה. כך או כך, אין זה משנה עבורי כיום אם נבראנו או התפתחנו’. אך, ההיפך הוא הנכון. הדבר עשוי לשנות רבות — את משך חייך, את אורח־חייך ואת התנאים שבהם אתה חי. זאת, משום שכל גישתנו לחיים ולעתיד מושפעת מהשקפתנו על מוצא החיים. והאופן שבו נתהוו החיים עלי־אדמות, ישפיע ללא ספק על מהלך ההיסטוריה העתידית ועל מקומנו בה.
השקפות חלוקות
4. מה סבורים רבים בנוגע לסיכויי החיים עלי־אדמות?
4 לדעת רבים מן הדוגלים בתיאוריית האבולוציה, החיים יהיו רצופים תמיד תחרות קשה המלוּוה מאבקים, שנאה, מלחמות ומוות. יש אף הסבורים, כי בעתיד הקרוב ישמיד האדם את עצמו. מדען נודע הצהיר: ”ייתכן שלפנינו רק עוד כמה עשורים בטרם יגיע יום הדין. ... פיתוח הנשק הגרעיני, על מערכות השילוח שלו, יוביל במוקדם או במאוחר לשואה עולמית”.1 גם אם לא יתרחש הדבר בקרוב, רבים מאמינים כי ברגע שחיי־האדם מגיעים לקִצם, הוא חדל להתקיים לעד. אחרים סבורים, כי בעתיד יימחו כל החיים מעל־פני האדמה. הם גורסים, כי השמש תתפשט ותהפוך לכוכב אדום ענק, וכי בעת שיקרה הדבר, ”ירתחו האוקיינוסים, האטמוספירה תתנדף אל החלל ושואה בקנה־מידה העולה על כל דמיון, תכה בפתאומיות את כוכב־הלכת שלנו”.2
5. (א) מהי השקפתם של חסידי ”מדע הבריאה” בנוגע לכדור־הארץ? (ב) אילו שאלות מעוררת השקפה זו?
5 מי שדוחים מסקנות אלה הם חסידי ”מדע הבריאה”. אלא שפרשנותם לסיפור הבריאה שבבראשית גרמה להם לטעון, שכדור־הארץ הוא בן 000,6 שנה בלבד, ושכל אחד מששת ה”ימים” שהוקצו לבריאה בספר בראשית היה באורך 24 שעות בלבד. אך, האם משקף רעיון זה במדויק את הנאמר במקרא? האם כדור־הארץ, על כל צורות החיים שעל־פניו, נברא רק במשך שישה ימים, פשוטו כמשמעו? או שמא קיימת אפשרות הגיונית אחרת?
6. על מה יש לבסס את מסקנותינו באשר למוצא החיים עלי־אדמות, וכיצד הותיר דרווין נושא זה פתוח?
6 כשמדובר בשאלות המתייחסות למוצא החיים, רבים מושפעים מן הדעות הרווחות בציבור או מרגשנות. כדי להימנע מכך ולהגיע למסקנות מדויקות, יש לשקול את הראיות ללא דעות קדומות. מעניין לציין, שאפילו האבולוציוניסט הנודע מכל, צ׳ארלס דרווין, היה מודע למגבלות התיאוריה שלו. בסיום ספרו מוצא המינים, כתב על ההוד וההדר שב”השקפה זו על החיים וכוחותיהם, שהופחו מתחילה על־ידי הבורא בצורות מועטות או רק בצורה אחת”,3 ובכך הבהיר שנושא מוצא החיים הִנו עניין פתוח.
לא המדע שנוי במחלוקת
7. איזו הבהרה ניתנת בנוגע למדע ולכבוד שאנו רוחשים לו?
7 בטרם נמשיך בדיוננו, יהא זה למועיל להבהיר: לא הישגי המדע שנויים כאן במחלוקת. כל אדם יודע־דבר מודע להישגיהם המרשימים של מדענים בתחומים רבים. המחקר המדעי הרחיב רבות את אופָקינו בנושא היקום, כדור־הארץ וצורות־החיים למיניהן. מחקרים על גוף האדם פתחו בפנינו דרכים יעילות יותר לטיפול במחלות ובפציעות. ההתקדמות המהירה בענף האלקטרוניקה הכניסה אותנו לעידן המחשב, המחולל תמורות בחיינו. מדענים הגיעו להישגים מדהימים, עד כדי שיגור אנשים אל הירח וחזרה. מן הצדק לכבד את מומחיותם, שתרמה כה רבות לידע שלנו על העולם סביבנו, החל בדברים הזעירים ביותר וכלה בדברים שממדיהם אין־סופיים.
8. מהי כוונת המונח אבולוציה בספר זה, ולְמה מתייחס המונח בריאה?
8 בנקודה זו יהא גם למועיל להבהיר מספר הגדרות: האבולוציה, כפי שהיא נזכרת בספר זה, מתייחסת לאבולוציה אורגאנית — התיאוריה הגורסת, כי האורגאניזם הראשון התפתח מחומר דומם. אחר־כך, בעת ששיכפל את עצמו, השתנה על־פי גירסתה למינים שונים של יצורים חיים, והם שיצרו לבסוף את כלל צורות החיים הידועות שנתקיימו מעולם על כדור־הארץ, כולל האדם. התהליך הזה התרחש, לטענתה, ללא הכוונתו של גורם בר־דעת או התערבות על־טבעית. הבריאה, לעומת זאת, היא המסקנה שניתן להסביר את הופעת צורות החיים אך ורק על־ידי קיום אל כל־יכול, אשר תכנן ויצר את היקום על כל המינים הבסיסיים של החיים עלי־אדמות.
מספר שאלות חיוניות
9. מה טוענים הדוגלים באבולוציה בנוגע לבריאה, אך אילו שאלות עשויות להתעורר הן בעניין האבולוציה והן בעניין הבריאה?
9 קיימים, ללא ספק, הבדלים מהותיים בין תורת האבולוציה לבין סיפור הבריאה שבבראשית. הדוגלים באבולוציה טוענים, כי הבריאה אינה מדעית. אולם, יהא זה הוגן לשאול: האם האבולוציה אכן מדעית? מאידך, האם התיאור המופיע בבראשית הִנו רק עוד מיתוס בריאה קדום, כפי שטוענים רבים? או שמא הוא עולה בקנה אחד עם תגליות המדע המודרני? ומה באשר לשאלות אחרות המטרידות כה רבים: אם אכן קיים בורא כל־יכול, מדוע קיימים כל־כך הרבה מלחמות, רעב ומחלות, המקַפדים את פתיל חייהם של מיליוני אנשים? מדוע מרשה הוא סבל כה רב? כמו־כן, אם קיים בורא, האם הוא חושף בפנינו את צפונות העתיד?
10. (א) מהי מטרת הספר הזה, ומהי תקוותם של המוציאים לאור? (ב) מדוע כה חשוב לתת את הדעת לנושאים אלה?
10 מטרת הספר הזה לבחון שאלות כגון אלה ונושאים הכרוכים בהן. תקוות המוציאים לאור היא שתבחן את כל הנאמר בו בפתיחות־דעת. מדוע כה חשוב הדבר? הואיל ואפשר שתיווכח, כי למידע האצור בו ערך רב יותר עבורך מכפי שהִנך משער בשלב זה.
[קטע מוגדל בעמוד 7]
האם החיים התפתחו או נבראו?
[קטע מוגדל בעמוד 8]
כל גישתנו לחיים ולעתיד מושפעת מהשקפתנו על מוצאם
[קטע מוגדל בעמוד 10]
הדוגלים באבולוציה טוענים, כי הבריאה אינה מדעית; אך, האם ניתן לומר בצדק, כי תורת האבולוציה אכן מדעית?
[תיבה/תמונה בעמודים 12, 13]
נקודות למחשבה
עולמנו שופע דברים נפלאים:
דברים גדולים: שקיעת השמש, הצובעת את שמי המערב בשלל צבעים מרהיבים. שמי לילה זרועי־כוכבים. יער של עצים תמירים, שאלומות אור מסתננות בינותם. רכסי הרים משוננים, שפסגותיהם המושלגות בוהקות בשמש. אוקיינוסים שוצפים וקוצפים. מראות אלה מרנינים את לבנו, ממלאים אותנו יראת־כבוד.
דברים קטנים: הסיבכי, ציפור־שיר זעירה, מגביה עוף מעל לאוקיינוס האטלנטי, ופונה לאפריקה בדרכו לדרום־אמריקה. בגובה של כ־000,6 מטר מעל פני־הים, הוא דואה על זרמי־אוויר עזים, הגורמים לו לשנות את כיוון מעופו לדרום־אמריקה. כשהוא מודרך על־ידי חוש הנדידה, הוא מתמיד במסלולו במשך כמה ימים לאורך 000,4 קילומטר — עשרים גרם של אומץ, המכורבלים במעטה נוצות. הדבר מעורר בנו הערצה ופליאה.
דברים מתוחכמים: עטלפים המשתמשים בסונָר. צלופחים המייצרים חשמל. שחפים המתפילים מי ים. צרעות המייצרות נייר. טרמיטים המתקינים מערכות של מיזוג־אוויר. תמנונים הנעים על־ידי מדחפי־סילון. ציפורים העוסקות באריגה או מקימות מבנים רבי־קומות. נמלים העוסקות בגינון או בתפירה, או מנהלות את משק החי שלהן. גחליליות בעלות פנסים טבעיים. אנו מלאי השתאות לנוכח כושר המצאה כה אדיר.
דברים פשוטים: בערוב ימינו, אנו נוטים להתמקד באותם דברים קטנים, שעל־פי־רוב היינו מתייחסים אליהם כאל דבר מובן מאליו: חיוך, מגע יד, מלה אדיבה, פרח קטן, זימרת הציפור, חום השמש.
בהרהרנו בדברים גדולים עוצרי־נשימה, בדברים קטנים מעוררי־הערצה, בדברים מתוחכמים המרתקים אותנו ובדברים פשוטים שאנו לומדים להוקיר רק בשלב מאוחר בחיינו — למה אנו מייחסים אותם? כיצד בדיוק ניתן להסבירם? מאין הגיעו?
[תמונה על כל העמוד בעמוד 6]
[תמונה בעמוד 9]
רק בן 000,6 שנה?
[תמונה בעמוד 11]
מן הצדק לכבד את המומחיות המדעית, שתרמה כה רבות לידע שלנו