פרק 17
האם כדאי לי לעזוב את בית־הספר?
ג׳ק עובד זה יותר מ־25 שנה כרַשָם נוכחות בבית־ספר. לכן, תלמיד שישתמט מבית־ספרו יתקשה מאוד למצוא תירוץ שג׳ק לא שמע קודם לכן. ”שמעתי כבר את כל התירוצים”, הוא אומר, ”לדוגמה, ’חשבתי שאהיה חולה היום’... ’סבא שלי, שגר באלסקה, מת’”. מה היה התירוץ ”האהוב” ביותר על ג׳ק? שלושה נערים טענו כי ”לא הצליחו למצוא את בית־הספר בגלל הערפל”.
תירוצים עלובים אלו עד כדי להביך ממחישים את הסלידה שרוחשים לא מעט בני־נוער לבית־הספר, החל מאדישות (”זה בסדר, אני יודע?”) וכלה בעוינות גמורה (”בית־הספר מגעיל! אני שונא אותו”). גארי, למשל, היה קם לבית־הספר ומייד חוטף כאבי בטן. הוא סיפר, ”רק התקרבתי לבית־הספר, התחלתי להזיע ולהיות עצבני... לא היתה לי ברירה אלא לחזור הביתה”. הרבה צעירים חרדים כמוהו מבית־ספר — תופעה שהרופאים מכנים ”בַּעַת בית־ספר”. ברוב המקרים, חרדה זו נעוצה באלימות שבין כותלי בית־הספר, באכזריות של בני־גילם ובלחץ להשיג ציונים טובים. נערים אלו (בעזרת הפצרות קלות מצד ההורים) אולי הולכים לבית־הספר, אך הם מתייסרים בנפשם ולעתים גם בגופם.
לא ייפלא אפוא, שמספר מדאיג של בני־נוער בוחרים להיעדר מבית־הספר! בארצות־הברית לבדה, כשני מיליון וחצי תלמידים מבתי־הספר היסודיים ומחטיבות־הביניים אינם פוקדים את ספסל הלימודים מדי יום ביומו! מאמר בניו־יורק טיימס הוסיף שרבים מאוד (כשליש) ”נעדרים כרונית” מבתי־הספר התיכוניים בניו־יורק סיטי, ”עד כי כמעט בלתי אפשרי ללמדם”.
אולם, יש צעירים הנוקטים צעדים קיצוניים יותר. ”בית־הספר היה משעמם וקפדני מדי”, אמר צעיר ששמו וולטר. הוא נשר מבית־הספר (חטיבת־ביניים). כך עשתה גם נערה ששמה אנטוניה. היא התקשתה בהכנת שיעורי־הבית. ”איך אפשר לעשות שיעורים אם לא מבינים את הנקרא?” שאלה. ”פשוט ישבתי שם, ומיום ליום הרגשתי יותר ויותר טיפשה, אז עזבתי”.
יש להודות, מערכות החינוך בעולם כולו נתונות בקשיים חמורים. אבל האם זו סיבה לאבד כל עניין בבית־הספר ולנשור מן הלימודים? אם תעזוב את בית־הספר, אילו השפעות יהיו למהלך זה על חייך בעתיד? היש סיבות טובות להישאר בבית־הספר עד גמר הלימודים?
יתרונות החינוך
מייקל שב לבית־הספר להשלים בגרות. כשנשאל מדוע, השיב, ”הבנתי שאני זקוק לחינוך ולהשכלה”. אך מהו בדיוק ”חינוך”? היכולת לדקלם שורה מרשימה של עובדות? האומר שזהו חינוך כאילו אמר שערימת לבנים היא בית.
מטרת החינוך היא להכשירך לניהול חיים מוצלחים כבוגר. אלן אוסטיל, שהיה דיקן בית־ספר 18 שנה, אמר ש”החינוך מלמדך לחשוב, לפתור בעיות, לדעת מה הגיוני ומה לא הגיוני. הוא מקנה לך את הכושר הבסיסי לחשוב בבהירות, לדעת לזהות נתונים ולעמוד על הקשר שבין החלקים לבין השלם. לבצע שיקולים והבחנות אלו וללמוד כיצד ללמוד”.
ואיך בית־הספר משתלב בתמונה? לפני דורי דורות כתב שלמה המלך משלים כדי ”לתת לפתאים [חסרי ניסיון] עורמה, לנער דעת ומזימה [כושר חשיבה]” (משלי א׳:1–4). כן, הצעירים מטבעם חסרי ניסיון. אולם, בית־הספר יכול לסייע לך לפתח כושר חשיבה. אדם בעל יכולת זו לא רק מסוגל לצטט עובדות, אלא גם לנתחן ולהסיק מהן רעיונות מעשיים. אומנם נמתחת ביקורת רבה על שיטות ההוראה הנהוגות בבתי־ספר שונים, אך יש להודות שבית־הספר מאלץ אותך להשתמש בשכלך. אמת, ייתכן שפתרון בעיות בגיאומטריה או שינון תאריכים היסטוריים אינם נראים בשלב זה רלוונטיים בחייך. אך, כשם שכתבה ברברה מאייר בספר המדריך להישרדות בתיכון (The High School Survival Guide): ”לא הכל יזכרו את כל העובדות ואת כל פיסות המידע, שהמורים אוהבים לשרבב במבחנים, עם זאת, המיומנויות הנקנות, וביניהן כושר הלמידה וכושר התכנון, לעולם לא יישכחו”.
שלושה פרופסורים באוניברסיטה, שחקרו את השפעות החינוך ארוכות־הטווח הגיעו למסקנה משותפת, שלפיה ”למי שלמדו היטב יש ידע נרחב ועמוק יותר, לא רק על עובדות מתוך ספרים, אלא גם על עולמנו המודרני. גדולים הסיכויים שהם יהיו כמהים יותר להעשיר את ידיעותיהם ויתחברו יותר למקורות מידע שונים. ... התברר כי הבדלים אלו נותרים גם בשנות ההזדקנות, למרות השנים הרבות שחלפו מאז בית־הספר” (השפעות החינוך הבלתי נמחות [The Enduring Effects of Education]).
החשוב מכל, החינוך יכול להכשיר אותך למלא את חובותיך המשיחיות. אם תרכוש הרגלי למידה טובים ותקנה שליטה בקריאה, יֵקל לך ללמוד את דבר־אלוהים (תהלים א׳:2). אם תלמד בבית־הספר להביע את עצמך, לא תתקשה ללמד אמיתוֹת מקראיות. ידע בהיסטוריה, במדע, בגיאוגרפיה ובמתמטיקה יכול אף הוא להצמיח לך תועלת ולעזור לך ליצור קשר עם אנשים ממגוון רקעים, בעלי תחומי התעניינות ואמונות שונים.
בית־הספר ותעסוקה
לבית־הספר נודעת השפעה רבה על אפשרויות התעסוקה שייפתחו לפניך בעתיד. מדוע?
על־אודות המיומן במלאכתו אמר המלך החכם, שלמה: ”לפני מלכים יתייצב, בל יתייצב לפני חשוּכּים [דלי העם]” (משלי כ״ב:29). אמירה זו נכונה גם בימינו. ”ללא כישורים, הרבה מאוד דברים בחיים עלולים להותיר אותך מאחור”, אמר ארנסט גרין ממשרד העבודה של ארה״ב.
מובן אפוא, שלמי שנשרו מבית־הספר אין סיכויים מזהירים למצוא עבודה. וולטר (שצוטט קודם לכן) למד זאת בדרך הקשה. ”ניסיתי לא פעם להתקבל לעבודות שונות ולא הצלחתי כי לא היתה לי תעודה”. הוא גם הודה: ”לפעמים אנשים אומרים מילים שאני לא מסוגל להבין, ואני מרגיש כמו טיפש”.
שיעור האבטלה בקרב נערים בגיל 16 עד 24, שפרשו מבית־ספר תיכון, ”גדול כמעט פי שניים משיעור האבטלה בקרב בני־גילם שסיימו את לימודיהם, וכמעט פי שלושה מכלל מחוסרי העבודה” (ניו־יורק טיימס). ”מי שאינם ממשיכים ללמוד נועלים בפני עצמם דלתות להזדמנויות שונות”, מוסיף הסופר פ. פיליפ רייס בספרו המתבגר (The Adolescent). קרוב לוודאי כי אדם שנטש את לימודיו לא למד היטב את הכישורים הבסיסיים, הדרושים לביצוע העבודות הפשוטות ביותר.
פול קופרמן כותב בספרו תעלול הקרוא־וכתוב (The Literacy Hoax): ”ממחקר שנערך לא מזמן עולה, שדרושה רמת קריאה של תלמיד כיתה ז׳ כדי לעבוד כטבח, רמה של כיתה ח׳ לעבוד כמכונאי ורמה של כיתה ט׳ או י׳ לעבוד כמחסנאי”. הוא מוסיף: ”מן ההיגיון, לדעתי, שדרושה יכולת קריאה בסיסית ברמה גבוהה יותר כדי להיות מורה, אחות, מנהל חשבונות או מהנדס”.
אם כן, אין ספק שלתלמידים שישתדלו בכל מאודם ללמוד מיומנויות בסיסיות, כגון קריאה, יהיו אפשרויות טובות יותר למציאת עבודה. אך איזו תועלת נוספת שתלווה אותך לכל החיים תוכל להפיק מבית־הספר?
אדם טוב יותר
התועלת שתלווה אותך לכל החיים היא האפשרות להכיר את צדדיך החזקים ואת צדדיך החלשים. מישל, שהחלה לעבוד במחשבים, אמרה: ”בבית־הספר למדתי לתפקד בלחץ, לגשת למבחנים ולהביע את עצמי”.
’בית־הספר לימד אותי להתמודד עם כישלונות’, מציינת נערה אחרת. במקום ליטול אחריות לכישלונותיה נהגה בעבר לגולל את האשמה על אחרים. יש שהפיקו תועלת מן המשמעת הנהוגה בבית־הספר. רבים מותחים ביקורת על בתי־הספר בגלל המשמעת, בטענה שזו מדכאת את הכושר השכלי של הצעירים. לעומת זאת, שלמה קרא לבני העשרֵה ”לדעת חוכמה ומוסר [משמעת]” (משלי א׳:2). מבתי־ספר המקפידים על המשמעת יוצאים מוחות ממושמעים אך יצירתיים.
לכן, מן ההיגיון לנצל עד תום את שנות לימודיך בבית־הספר. כיצד לעשות כן? הבה נתחיל בשיעורי־הבית.
שאלות לדיון
◻ מדוע לרבים מבני־הנוער דעה שלילית על בית־הספר? מה דעתך בנושא?
◻ כיצד בית־הספר מסייע בפיתוח כושר חשיבה?
◻ אם תנשור מבית־הספר, כיצד עלול הדבר להשפיע על סיכוייך בעתיד למצוא עבודה, ומדוע?
◻ אילו עוד יתרונות אישיים יכולים להיות למי שאינם עוזבים את בית־הספר?
[קטע מוגדל בעמוד 135]
”פשוט ישבתי שם, ומיום ליום הרגשתי יותר ויותר טיפשה, אז עזבתי”
[קטע מוגדל בעמוד 138]
”ממחקר שנערך לא מזמן עולה, שדרושה רמת קריאה של תלמיד כיתה ז׳ כדי לעבוד כטבח, רמה של כיתה ח׳ לעבוד כמכונאי ורמה של כיתה ט׳ או י׳ לעבוד כמחסנאי”
[תמונות בעמוד 136]
המשמעת שבית־הספר מקנה לך יכולה להועיל לך במשך כל חייך
[תמונה בעמוד 137]
למי שאינם שולטים היטב במיומנויות בסיסיות הנרכשות בבית־הספר אין סיכויים רבים למצוא עבודה