הייתכן אי־פעם עולם ללא מלחמות?
1, 2. אילו שאלות מתעוררות באשר לעתיד העולם?
מאז הקמתה כמדינה עצמאית בשנת 1948, נמצאת ישראל בכוננות מתמדת מול שכנותיה. האיבה והסכסוך המתמשכים הותירו, משני צדי הגבול, אמהות ונשים שכולות וילדים יתומים הכואבים את מות יקיריהם. למותר לציין, שאחד המאוויים הטבעיים של האנושות, במיוחד במישור המשפחתי, הוא הרצון לחיות בשלום.
2 ברם, בעיית המלחמות והסכסוכים אינה נחלת המזרח התיכון בלבד. נראה שבעולם כולו פזורות חביות חומר־נפץ המאיימות להתלקח. השאלה הנשאלת היא: הניתן יהיה להשיג אי־פעם שלום, לא רק במזרח התיכון, אלא שלום כלל־עולמי? אם אומנם כן, כיצד יושג? היהא זה על־יסוד רצון טוב פוליטי, דתי או אתני? האם זה מתקבל על הדעת? או האם יהיה על אלוהים, ריבון ובורא היקום, להתערב בכך?
3–5. (א) איזו הבטחה בנושא השלום ניתנת במקרא? (ב) אילו שאלות דורשות עיון נוסף?
3 המקרא מכיל נבואות מעודדות על תקופה בה יכתתו העמים ”חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות; לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה” (ישעיהו ב׳:4).
4 לא רק ישעיהו ניבא על שלום חובק־עולם זה (תהלים מ״ו:9–11). התקופה בה ישררו שלום והרמוניה מוחלטים בקרב בני־אנוש מהווה נושא נכבד במקרא. המדינאי והסופר אבא אבן ציין שהמקרא העניק לעם־ישראל הקדום תקווה וראייה מיוחדת במינה לעתיד, שכן ”עם־ישראל לבדו נשא עיניו אל תור הזהב”.1 אכן, עתיד מזהיר ממשמש ובא, בו יקיץ הקץ למלחמות, והרבה מעבר לזה. ישעיהו גם ניבא על תנאי גן־עדן חובק־עולם – על הקץ לעוני, למחלות, ואפילו למוות (ישעיהו י״א:9; כ״ה:8; ל״ג:24; ל״ה:5, 6; ס״ה:21).
5 אך, יש שיאמרו, ’הרי נבואות אלה נכתבו לפני אלפי שנים, ועדיין לא חדלו המלחמות’. מדוע ניתן לסמוך על המקרא כעל מקור תקווה אמין? איזו הוכחה מוצקה יש לכך שהמקרא הוא אכן דברו של אלוהים?