הקץ למלחמות

‏’‏אנחנו רק בני 12.‏ אין לנו השפעה על הפוליטיקה ועל המלחמה,‏ אבל אנחנו רוצים לחיות!‏ אנחנו מחכים לשלום.‏ האם נזכה לראות אותו?‏’‏ (‏תלמידי כיתה ה׳)‏

‏’‏אנחנו רוצים ללכת לבית־הספר ולבקר אצל החברים והמשפחה בלי לפחד שיחטפו אותנו.‏ אני מקווה שהממשלה תתייחס אלינו.‏ אנחנו רוצים חיים טובים יותר.‏ אנחנו רוצים שלום’‏ (‏אלהג׳י,‏ בן 14)‏

מילים כואבות אלו הן ביטוי לתקווה הכנה של צעירים הסובלים שנים מפאת סכסוכים אזרחיים.‏ כל מבוקשם הוא לחיות חיים רגילים.‏ אבל קשה להפוך תקווה זו למציאות.‏ האם נזכה אי פעם לראות עולם ללא מלחמות?‏

בשנים האחרונות נעשים מאמצים בינלאומיים לשים קץ למלחמות אזרחים ולהביא לחתימת הסכם שלום בין צדדים ניצים.‏ מדינות מסוימות שולחות כוחות לשמירת השלום בניסיון להביא למימוש ההסכמים.‏ אך למדינות מעטות יש האמצעים או הרצון לפקח על ארצות רחוקות,‏ שבהן השנאה והחשד עמוקי שורשים וכל הסכם בין הפלגים הלוחמים שברירי ותלוי על בלימה.‏ לעתים קרובות קורה שהסכסוך שב ומתלקח שבועות או חודשים ספורים בלבד אחרי שנחתם הסכם להפסקת אש.‏ מכון סטוקהולם לחקר השלום בעולם מציין כי ”‏קשה להשיג שלום כאשר הלוחמים רוצים ומסוגלים להמשיך להילחם”‏.‏

סכסוכים בעייתיים אלה העושים שמות בחלקים רבים בעולם מזכירים למשיחיים נבואה מקראית.‏ ספר ההתגלות מדבר על תקופה מכרעת בהיסטוריה שבמהלכה פרש סמלי ’‏מסיר את השלום מן הארץ’‏ (‏ההתגלות ו׳:‏4‏)‏.‏ תמונת הלוחמה הבלתי פוסקת היא חלק מן האות המורכב שלפיו אנו חיים בתקופה המתוארת בלשון המקרא כ”‏אחרית הימים”‏a (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1‏)‏.‏ עם זאת,‏ דבר־​אלוהים מבטיחנו כי בתום תקופת אחרית הימים ייכון שלום.‏

בתהלים מ״ט:‏10 מבהיר המקרא שכדי לכונן שלום אמת יש צורך לשים קץ למלחמות,‏ לא רק באזור אחד על פני כדור־​הארץ,‏ אלא בעולם כולו.‏ נוסף על כך,‏ מזמור זה מזכיר מפורשות את השמדת כלי הנשק שרווחו בימי המקרא — קשת וחנית.‏ כלי הנשק של ימינו חייבים אף הם להישמד כדי שהאנושות תוכל לחיות בשלום.‏

אך ביסודו של דבר,‏ השנאה והחמדנות הן שמשלהבות את אש המלחמות ולא הכדורים והרובים.‏ החמדנות מונחת בשורש המלחמות,‏ והשנאה מולידה אלימות.‏ כדי לשרש גורמים הרסניים אלה,‏ יש צורך בשינוי אורח החשיבה.‏ בני אדם צריכים ללמוד אורחות שלום.‏ זו הסיבה שהנביא ישעיהו היה מציאותי באומרו שהמלחמות תחדלנה אך ורק כאשר הבריות ”‏לא ילמדו עוד מלחמה”‏ (‏ישעיהו ב׳:‏4‏)‏.‏

אולם,‏ כעת אנו חיים בעולם שאינו מנחיל למבוגרים ולילדים את ערך השלום אלא את תפארת המלחמה.‏ לדאבוננו,‏ אפילו ילדים לומדים להרוג.‏

הם למדו להרוג

בגיל 14 נעשה אלהג׳י חייל משוחרר.‏ הוא היה רק בן 10 כאשר כוחות המורדים חטפו אותו ואימנו אותו להילחם בעזרת רובה קלצ׳ניקוב.‏ כחייל בעל כורחו,‏ ביצע מעשי ביזה כדי למצוא מזון והעלה בתים באש.‏ הוא אף הרג ופצע אנשים.‏ כיום אלהג׳י מתקשה לשכוח את המלחמה ולהסתגל לחיים האזרחיים.‏ אברהם,‏ ילד־​חייל נוסף,‏ למד אף הוא להרוג ולא רצה למסור את נשקו.‏ הוא אמר:‏ ”‏אם יאמרו לי לוותר על הנשק,‏ אני לא יודע מה אעשה,‏ איך יהיה לי מה לאכול”‏.‏

יותר מ־​000,‏300 ילדים־​חיילים — נערים ונערות — עדיין נלחמים ונהרגים בסכסוכים האזרחיים הגועשים בעולמנו.‏ מנהיג מורדים אחד אמר:‏ ”‏הם ממלאים פקודות;‏ אין להם אישה או משפחה שהם צריכים לחזור אליהם;‏ והם לא יודעים פחד”‏.‏ למרות זאת,‏ הילדים האלה רוצים חיים טובים יותר וראויים לכך.‏

בארצות מפותחות המציאות להיות ילד־​חייל נראית כמו תמונה הלקוחה מעולם אחר.‏ בכל זאת,‏ ילדים רבים במערב לומדים להילחם בחממה שבביתם.‏ באיזה מובן?‏

קח לדוגמה את חוזה מדרום מזרח ספרד.‏ הוא היה נער שעסק להנאתו באומנויות לחימה.‏ החפץ היקר ביותר ללבו היה חרב סמוראית שאביו קנה לו בחג המולד.‏ הוא אהב משחקי וידיאו,‏ בייחוד משחקים אלימים.‏ ב־​1 באפריל 2000 החליט חוזה לחקות את גיבורי המסך שלו.‏ בבולמוס של אלימות הרג את אביו,‏ את אמו ואת אחותו בחרב שאביו נתן לו.‏ ”‏רציתי להיות לבד בעולם;‏ לא רציתי שהוריי ישגיחו עלי”‏,‏ הסביר לשוטרים.‏

ביחס להשפעות הבידור האלים,‏ ציין המחבר ואיש הצבא דייב גרוסמן:‏ ”‏אנו מגיעים לרמה של קהות חושים שבה גרימת כאב וסבל נחשבת לדבר מבדר:‏ תענוג עקיף ולא תיעוב ושאט נפש.‏ אנחנו לומדים להרוג ולומדים ליהנות מזה”‏.‏

אלהג׳י וחוזה למדו להרוג.‏ איש מהם לא התכוון להיות רוצח,‏ אבל אימונים מסוג זה או אחר עיוותו את צורת חשיבתם.‏ אימונים אלו — לילדים או למבוגרים — זורעים את זרעי האלימות והמלחמות.‏

לומדים שלום במקום מלחמה

לעולם לא יושת שלום קבע כל עוד האנשים לומדים להרוג.‏ לפני אלפי שנים כתב הנביא ישעיהו:‏ ”‏לוּא הקשבת למצוותיי,‏ ויהי כנהר שלומך”‏ (‏ישעיהו מ״ח:‏​17,‏ 18‏)‏.‏ כאשר בני אדם רוכשים ידע מדויק על דבר־​אלוהים ולומדים לאהוב את חוקי אלוהים,‏ האלימות והמלחמות מעוררות בהם סלידה.‏ כבר עכשיו יכולים ההורים לוודא שהמשחקים של ילדיהם אינם מעודדים אלימות.‏ המבוגרים יכולים גם ללמוד להתגבר על שנאה וחמדנות.‏ עדי־​יהוה נוכחו פעמים רבות שלדבר־​אלוהים הכוח לשנות את אופי האדם (‏עברים ד׳:‏12‏)‏.‏

תן דעתך לאורטנסיו.‏ בהיותו בחור צעיר גויס בניגוד לרצונו ונעשה חייל.‏ ההכשרה הצבאית נועדה ”‏להחדיר בנו את הרצון להרוג ולא לפחד מהמוות”‏,‏ הוא מספר.‏ הוא נלחם במלחמת אזרחים ארוכת ימים באפריקה.‏ ”‏המלחמה שינתה את האישיות שלי”‏,‏ הוא מודה.‏ ”‏עד היום אני זוכר את כל מה שעשיתי.‏ אני מרגיש רע מאוד בגלל כל מה שאילצו אותי לעשות”‏.‏

כאשר חייל אחר שוחח עם אורטנסיו על המקרא,‏ הדברים נגעו ללבו.‏ הוא התרשם מאוד מהבטחת אלוהים בתהלים מ״ו:‏10 לשים קץ לכל סוגי המלחמות.‏ ככל שלמד את המקרא,‏ דעך בו הרצון להילחם.‏ לא חלף זמן רב,‏ והוא ועוד שניים מחבריו סולקו מן הצבא,‏ והקדישו את חייהם ליהוה אלוהים.‏ ”‏האמת המקראית עזרה לי לאהוב את אויביי”‏,‏ מספר אורטנסיו.‏ ”‏הגעתי למסקנה שכאשר נלחמתי,‏ חטאתי ליהוה כי אלוהים אומר ’‏לא תרצח’‏.‏ כדי להראות אהבה כזו,‏ היה עלי לשנות את צורת החשיבה שלי ולא לראות באנשים אויבים”‏.‏

סיפורים אמיתיים אלה ממחישים שהחינוך המקראי אכן תורם לשלום.‏ ואין זה מפתיע.‏ הנביא ישעיהו הצביע על הקשר הישיר בין חינוך אלוהי לבין השלום.‏ הוא ניבא:‏ ”‏וכל בנייך לימודי יהוה,‏ ורב שלום בנייך”‏ (‏ישעיהו נ״ד:‏13‏)‏.‏ אותו נביא חזה כי יבוא יום ובני כל האומות ינהרו אל עבודת יהוה אלוהים הטהורה כדי ללמוד את דרכיו.‏ ומה תהיה התוצאה?‏ ”‏וכיתתו חרבותם לאִתים וחניתותיהם למזמרות.‏ לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה”‏ (‏ישעיהו ב׳:‏​2–4‏)‏.‏

בהתאם לנבואה זו,‏ עדי־​יהוה עסוקים בעולם כולו בפעילות חינוכית שכבר סייעה למיליונים לכבות את אש השנאה המונחת ביסוד מלחמות האדם.‏

ערובה לשלום עולמי

פרט למתן הדרכה,‏ כונן אלוהים ממשלה,‏ או ”‏מלכות”‏ שבכוחה לאכוף שלום חובק עולם.‏ המקרא מתאר את השליט שבחר אלוהים,‏ את ישוע המשיח,‏ כ”‏שר שלום”‏.‏ עוד מבטיח המקרא כי ’‏המשרה והשלום הרב’‏ יהיו עד ל״אין קץ”‏ (‏ישעיהו ט׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏

מהי הערובה לכך ששלטון המשיח יצליח לשים קץ לכל המלחמות?‏ הנביא ישעיהו מוסיף:‏ ”‏קנאת יהוה צבאות תעשה זאת”‏ (‏ישעיהו ט׳:‏6‏)‏.‏ אלוהים רוצה ומסוגל לכונן שלום קבע.‏ ישוע סמוך ובטוח שהבטחה זו תתגשם.‏ זו הסיבה שלימד את תלמידיו להתפלל לבואה של מלכות אלוהים ולכך שרצון אלוהים ייעשה בארץ (‏מתי ו׳:‏​9,‏ 10‏)‏.‏ כאשר בקשה כנה זו תיענה,‏ לא עוד ישחיתו המלחמות את פני האדמה.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

החינוך המקראי תורם לשלום אמת