הספר הנפוץ ביותר בעולם
”המקרא הוא ספר שאין שני לו במספר קוראיו בכל תולדות האנושות. ... אין ספר העולה על המקרא במספר עותקיו. המקרא גם תורגם פעמים רבות יותר ולשפות רבות יותר מכל ספר אחר” (”האנציקלופדיה מטעם וורלד בּוּק”).1
במובן מסוים, רוב הספרים דומים לאנשים. הם יוצאים לאוויר העולם, אולי צוברים פופולריות, ולבסוף כולם — למעט קומץ יצירות קלאסיות — מתיישנים ומונחים כאבן שאין לה הופכין. הספריות משמשות לעתים בתי־קברות לאינספור ספרים שאבד עליהם כלח ואיש אינו קוראם, ספרים שלמעשה שבקו חיים.
המקרא יוצא מכלל זה, גם בהשוואה ליצירות קלאסיות. כתיבתו החלה אומנם לפני 500,3 שנה, אך הוא עדיין מלא חיים. תפוצתו גבוהה בהרבה מזו של כל ספר אחר עלי־אדמות.a כ־60 מיליון עותקים של המקרא, או חלקים ממנו, מופצים מדי שנה. המהדורה הראשונה שהודפסה בשיטת האותיות המיטלטלות יצאה מתחת מכבש הדפוס של הממציא הגרמני יוהן גוטנברג בערך בשנת 1455. מעריכים כי מאז הודפסו כארבעה מיליארד ספרי מקרא (בשלימותו או בחלקו). אין ספר אחר, שעניינו בדת או בתחומים אחרים, המסוגל להתחרות בתפוצת כתבי־הקודש.
כמו־כן, בכל ההיסטוריה לא היה ספר שתורגם ליותר שפות מהמקרא. כתבי־הקודש, במלואם או בחלקם, תורגמו ללמעלה מ־100,2 שפות וניבים.b ליותר מ־90 אחוז מהמשפחה האנושית יש גישה לפחות לחלק מכתבי־הקודש בשפתם הם.2 ספר זה חצה אפוא גבולות לאומיים והתגבר על מחסומים גזעיים ואתניים.
אפשר שהסטטיסטיקות לבדן אינן סיבה משכנעת עבורך לבחון את המקרא. מכל מקום, נתוני תפוצתו ותרגומו מרשימים, ומעידים שלמקרא כוח משיכה אוניברסלי. אין ספק שרב־המכר הגדול בכל הזמנים, הספר שתורגם למספר השפות הרב ביותר, ראוי לעיונך.
[הערות שוליים]
a הפרסום הנחשב לשני למקרא בתפוצתו הוא הספרון האדום ציטטות מחיבוריו של מאו טסה־טונג. לפי אומדנים, 800 מיליון עותקים של הספרון נמכרו או חולקו חינם.
b הסטטיסטיקות לגבי מספר השפות מבוססות על נתונים שפרסמו ”החברות המאוחדות לכתבי הקודש”.
[תמונה בעמוד 6]
המקרא דפוס גוטנברג, בלטינית, הספר הראשון שהודפס בשלימותו בשיטת האותיות המיטלטלות