פרק ארבעה־עשר

שני מלכים משנים את פניהם

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ בעקבות אילו התפתחויות נכנע אנטיוכוס ה־4 לדרישות רומא?‏ (‏ב)‏ מתי הופכת סוריה לפרובינציה רומית?‏

אנטיוכוס ה־4 מלך סוריה פולש למצרים ומכתיר עצמו שם למלך.‏ לבקשת תלמי ה־6 מלך מצרים שולחת רומא ציר למצרים,‏ את קיוס פּוֹפּיליוּס לֵינאס,‏ ועימו צי כבד ופקודה מאת הסנאט הרומי המצווה על אנטיוכוס ה־4 לרדת מכס המלוכה במצרים ולסגת ממנה לאלתר.‏ באֶלֶאוּסיס שבפרברי אלכסנדריה נתקל מלך סוריה בציר רומא פנים אל פנים.‏ אנטיוכוס מבקש ארכה כדי לעיין בדבר עם יועציו,‏ אך לֵינאס מסמן סביב המלך עיגול ואומר לו:‏ ”‏כאן תעיין!‏”‏ אנטיוכוס המושפל נכנע לדרישות רומא ושב לסוריה ב־168 לפה״ס.‏ כך מסתיים העימות בין מלך סוריה בתפקיד מלך הצפון ובין מלך מצרים בתפקיד מלך הנגב.‏

² רומא מעורבת בכל המתרחש במזרח התיכון ומוסיפה להכתיב לסוריה את צעדיה.‏ לכן,‏ אף שבית סלווקוס מוסיף להחזיק בשלטון גם לאחר מות אנטיוכוס ה־4 ב־163 לפה״ס,‏ אין הוא מגלם עוד את ”‏מלך הצפון”‏ (‏דניאל י״א:‏15‏)‏.‏ ב־64 לפה״ס הופכת סוריה לפרובינציה רומית.‏

3.‏ מתי וכיצד זוכה רומא לעליונות על מצרים?‏

³ במצרים שולט בית תלמי וממשיך לגלם את ”‏מלך הנגב”‏ קצת יותר מ־130 שנה לאחר מות אנטיוכוס ה־4 (‏דניאל י״א:‏14‏)‏.‏ בקרב אַקטיוּם שנערך ב־31 לפה״ס מנצח אוֹקְטַבִיאַנוּס מושל רומא את כוחותיהם המשותפים של קְלֵיאוֹפַּטְרָה ה־7,‏ המושלת האחרונה לבית תלמי,‏ ושל מַרקוּס אַנטוֹניוּס,‏ מאהבהּ הרומי.‏ בשנת 30 לפה״ס קליאופטרה מתאבדת.‏ מצרים הופכת גם היא לפרובינציה רומית וחדלה לשמש כמלך הנגב.‏ אותה שנה ניכרת עליונותה של רומא על סוריה ומצרים כאחד.‏ האם ניתן לצפות שמעתה יגלמו את מלך הצפון ומלך הנגב שליטים אחרים?‏

מלך חדש שולח ”‏נוגש”‏

4.‏ מדוע ניתן לצפות ששלטון אחר יגלם את מלך הצפון?‏

⁴ באביב 33 לספירה אמר ישוע המשיח לתלמידיו:‏ ”‏כאשר תראו את השיקוץ המשומם,‏ כנאמר בפי דניאל הנביא,‏ עומד במקום קדוש.‏.‏.‏ אזי הנמצאים ביהודה,‏ שינוסו אל ההרים”‏ (‏מתי כ״ד:‏15,‏ 16‏)‏.‏ ישוע ציטט מדניאל י״א:‏31 והזהיר את תלמידיו מפני ”‏השיקוץ המשומם”‏ העתיד לבוא.‏ נבואה זו על מלך הצפון ניתנה כ־195 שנה לאחר מות אנטיוכוס ה־4,‏ אחרון מלכי סוריה שגילמו את מלך הצפון.‏ אין ספק שאת דמותו של מלך הצפון עתיד היה לגלם שלטון אחר.‏ איזה שלטון?‏

5.‏ מי עמד והיה למלך הצפון במקום אנטיוכוס ה־4?‏

⁵ מלאך יהוה אלוהים חוזה:‏ ”‏ועמד על כנו [‏של אנטיוכוס ה־4]‏ מעביר נוגש הֶדֶר [‏תפארת]‏ מלכות,‏ ובימים אחדים יישבר,‏ ולא באַפַּיים ולא במלחמה”‏ (‏דניאל י״א:‏20‏)‏.‏ מתברר שזה ש”‏עמד”‏ הוא אוקטביאנוס,‏ קיסר רומא הראשון,‏ שנודע לימים בשם אאוגוסטוס קיסר.‏ (‏ראה המסגרת ”‏האחד נכבד,‏ השני נבזה”‏ בעמוד 248.‏)‏

6.‏ (‏א)‏ מתי עבר ”‏נוגש”‏ ב”‏הֶדֶר מלכות”‏,‏ ומה חשיבות הדבר?‏ (‏ב)‏ מדוע ניתן לומר שאאוגוסטוס מת ”‏לא באַפַּיים ולא במלחמה”‏?‏ (‏ג)‏ כיצד שינה מלך הצפון את פניו?‏

⁶ ”‏הֶדֶר מלכות”‏ אאוגוסטוס כלל את ”‏ארץ הצבי”‏,‏ הפרובינציה הרומית יהודה (‏דניאל י״א:‏16‏)‏.‏ ב־2 לפה״ס שלח אאוגוסטוס ”‏נוגש”‏,‏ וציווה לערוך מפקד אוכלוסין,‏ כנראה למטרות מיסוי וגיוס צבאי.‏ בעקבות צו זה הלכו יוסף ומרים להירשם בבית לחם,‏ וכך כמנובא נולד שם ישוע (‏מיכה ה׳:‏ 1;‏ מתי ב׳:‏1–12‏)‏.‏ באוגוסט 14 לספירה,‏ ”‏ימים אחדים”‏ או זמן קצר לאחר שציווה לערוך את מפקד האוכלוסין,‏ מת אאוגוסטוס בגיל 76 ”‏לא באַפַּיים”‏,‏ בידי מתנקש זועם,‏ ”‏ולא במלחמה”‏,‏ אלא מפאת מחלה.‏ מלך הצפון שינה את פניו!‏ הוא הפך לקיסרי המעצמה הרומית.‏

‏’‏ועמד נבזה’‏

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ מי עמד על כנו של אאוגוסטוס בתור מלך הצפון?‏ (‏ב)‏ מדוע קיבל יורשו של אאוגוסטוס קיסר ”‏הוד מלכות”‏ בלית ברירה?‏

⁷ המלאך ממשיך לנבא:‏ ”‏ועמד על כנו [‏של אאוגוסטוס]‏ נבזה,‏ ולא נתנו עליו הוד מלכות;‏ ובא בשלווה והחזיק מלכות בחלקלקות.‏ וזרועות השטף יישטפו מלפניו ויישברו,‏ וגם נגיד ברית”‏ (‏דניאל י״א:‏21,‏ 22‏)‏.‏

⁸ הקיסר טִיבֶּריוּס,‏ בנה של ליוויה,‏ אשתו השלישית של אאוגוסטוס,‏ הוא אותו ”‏נבזה”‏.‏ (‏ראה המסגרת ”‏האחד נכבד,‏ השני נבזה”‏ בעמוד 248.‏)‏ אאוגוסטוס שנא את בנו החורג בגלל תכונותיו הרעות,‏ ולא רצה להוריש לו את הקיסרות.‏ אך ”‏הוד מלכות”‏ ניתן לטיבריוס בלית ברירה לאחר מות כל יתר היורשים האפשריים.‏ ב־4 לספירה אימץ אותו אאוגוסטוס ומינה אותו ליורש העצר,‏ ולאחר מותו ”‏עמד”‏ טיבריוס ה”‏נבזה”‏ והיה לקיסר רומא ולמלך הצפון,‏ והוא בן 54 שנה.‏

9.‏ איך ”‏החזיק [‏טיבריוס]‏ מלכות בחלקלקות”‏?‏

⁹ לפי האנציקלופדיה בריטניקה החדשה ”‏בתככנות פוליטית לא הניח טיבריוס לסנאט למנותו לקיסר כמעט חודש [‏לאחר מות אאוגוסטוס]‏”‏.‏ הוא אמר לסנאט שרק אאוגוסטוס הדגול היה מסוגל לשאת בעול המעצמה הרומית,‏ וביקש מהסנטורים להחזיר את הרפובליקה על כנה ולהפקיד את ניהול ענייני הציבור בידי קואליציה ולא בידי שליט יחיד.‏ ההיסטוריון וויל דוראנט כתב:‏ ”‏בלא להעז לקבל את דבריו כפשוטם,‏ החליף אתו הסנאט קידות נימוסין עד שלאחרונה קיבל את השלטון”‏,‏ והוסיף:‏ ”‏המשחק בוצע היטב משני הצדדים.‏ טיבאֶריוס רצה בפרינקיפאט,‏ שכן אחרת היה מוצא לו דרך כלשהי להשתמט ממנו;‏ הסנאט פחד מפניו ושנא אותו,‏ אבל נרתע מהקמת רפובליקה המבוססת,‏ כקודמתה,‏ על אסיפות שהן שליטות להלכה”‏.‏ וכך טיבריוס ”‏החזיק מלכות בחלקלקות”‏.‏

10.‏ כיצד ’‏נשברו זרועות השטף’‏?‏

¹⁰ על ”‏זרועות השטף”‏ — כוחות הצבא של הממלכות השכנות — אומר המלאך ש”‏יישטפו מלפניו ויישברו”‏.‏ כאשר הפך טיבריוס למלך הצפון,‏ היה אחיינו,‏ גֶרמַניקוּס קיסר,‏ מפקד הכוחות הרומיים על נהר הריין.‏ ב־15 לספירה יצא גרמניקוס בראש צבאו להילחם בגיבור הגרמני ארמיניוס,‏ ונחל כמה ניצחונות.‏ אלא שמחיר הניצחונות הקטנים היה כבד,‏ וכעבור זמן קצר שם טיבריוס קץ לפעילות הצבאית בגרמניה.‏ במקום פעילות צבאית החליט טיבריוס לעורר שם מלחמת אזרחים,‏ ולנסות למנוע מן השבטים הגרמנים להתאחד.‏ מדיניות החוץ החביבה על טיבריוס היתה הגנתית,‏ והתמקדה בשמירה על הגבולות.‏ מדיניות זו היתה די מוצלחת,‏ שכן כך עמד בפני ”‏זרועות השטף”‏,‏ ”‏ויישברו”‏.‏

11.‏ כיצד ’‏נשבר נגיד הברית’‏?‏

¹¹ ’‏גם נגיד הברית’‏ שכרת יהוה אלוהים עם אברהם לברכת כל משפחות האדמה ’‏נשבר’‏.‏ ישוע המשיח היה זרע אברהם שהובטח בברית זו (‏בראשית כ״ב:‏18;‏ גלטים ג׳:‏16‏)‏.‏ בי”‏ד בניסן 33 לספירה הובא ישוע לפני פונטיוס פילטוס בארמון הנציב שבירושלים.‏ כוהני ישראל האשימוהו במרד בקיסר,‏ אך הוא אמר לפילטוס:‏ ”‏מלכותי איננה מן העולם הזה.‏.‏.‏ מלכותי איננה מפה”‏.‏ הקהל,‏ שלא רצה להניח לנציב הרומי לשחרר את ישוע החף מפשע,‏ צעק:‏ ”‏אם תשחרר את זה אינך ידיד הקיסר!‏ כל העושה עצמו מלך מתקומם נגד הקיסר!‏”‏ הם תבעו את מותו של ישוע ואמרו:‏ ”‏אין לנו מלך זולתי הקיסר!‏”‏ לפי חוק ”‏פשע הפגיעה בקיסר”‏,‏ חוק שהרחיב טיבריוס וכלל בו כמעט כל עלבון המכוון לקיסר,‏ דאג פילטוס שישוע ’‏יישבר’‏,‏ מסר אותו למוות בהוקעה (‏יוחנן י״ח:‏36;‏ י״ט:‏12–16;‏ מרקוס ט״ו:‏14–20‏)‏.‏

רודן זומם ו’‏מְחשב מחשבות’‏

12.‏ (‏א)‏ מי התחברו אל טיבריוס?‏ (‏ב)‏ כיצד ”‏עָצם”‏ טיבריוס ”‏במעט גוי”‏?‏

¹² המלאך מוסיף לנבא על טיבריוס:‏ ”‏ומן התחברות אליו יעשה מרמה ועלה ועָצם במעט גוי”‏ (‏דניאל י״א:‏23‏)‏.‏ חברי הסנאט הרומי ’‏התחברו’‏ כחוק לטיבריוס,‏ ותיאורטית הוא נשען עליהם.‏ אך הוא הוליך אותם שולל,‏ ובעצם ”‏עלה ועצם במעט גוי”‏,‏ כלומר על־ידי עם קטן — המשמר הרומי הפרֶטוֹריאני,‏ שחנה בקרבת חומות רומא.‏ סמיכותו של הצבא לעיר הפילה חיתתה על הסנאט,‏ ועזרה לטיבריוס למנוע מרד של התושבים.‏ יוצא מכך,‏ שבעזרת 000,‏10 שומרים שמר טיבריוס על עוצמתו.‏

13.‏ במה עלה טיבריוס על אבות אבותיו?‏

¹³ ועוד מנבא המלאך:‏ ”‏בשלווה ובמשמני מדינה יבוא ועשה אשר לא עשו אבותיו ואבות אבותיו.‏ ביזה ושלל ורכוש להם יִבְזוֹר;‏ ועל מבצרים יְחַשב מחשבותיו ועד עת”‏ (‏דניאל י״א:‏24‏)‏.‏ טיבריוס היה חשדן מאוד,‏ ושלטונו היה רצוף רציחות פוליטיות.‏ בערוב ימיו השליט טרור,‏ בעיקר בהשפעת סיאַנוס,‏ מפקד המשמר הפרֶטוֹריאני.‏ אך לימים,‏ נפל חשדו גם על סיאנוס,‏ והלה נרצח במצוותו.‏ לרודנותו של טיבריוס לא היו אח ורֵע בקרב אבותיו ואבות אבותיו.‏

14.‏ (‏א)‏ כיצד פיזר טיבריוס ”‏ביזה ושלל ורכוש”‏ בפרובינציות הרומיות?‏ (‏ב)‏ איזה שם היה לטיבריוס במותו?‏

¹⁴ עם זאת,‏ טיבריוס בזר או פיזר ”‏ביזה ושלל ורכוש”‏ בפרובינציות הרומיות,‏ ובימיו נהנו כל נתיניו משגשוג.‏ מסיו היו קלים,‏ והוא גילה נדיבות כלפי התושבים באזורים שנקלעו לקשיים.‏ אם חייליו או פקידיו עשקו מישהו או חרגו מן הנהלים,‏ נקמת הקיסר לא איחרה לבוא.‏ מדיניות יד הברזל שלו שמרה על שלום הציבור,‏ ותקינות הדרכים תרמה למסחר.‏ טיבריוס וידא שהעניינים יתנהלו באופן אחיד וללא משוא פנים גם ברומא וגם מחוץ לה.‏ הוא תיקן את חוקי המדינה לטובה,‏ השלים את הרפורמות שהנהיג אאוגוסטוס קיסר וכך רומם את ערכי המוסר והסטנדרטים החברתיים.‏ מאידך,‏ טיבריוס זמם מזימות ו’‏חישב מחשבות’‏ ולכן הוא מתואר בפי ההיסטוריון הרומי טאקיטוּס כאיש צבוע,‏ מומחה בהתעיה.‏ במותו,‏ במרס 37 לספירה,‏ היה לו שם של עריץ.‏

15.‏ מה היה מצבה של רומא בסוף המאה הראשונה ובראשית המאה השנייה לספירה?‏

¹⁵ עם יורשיו של טיבריוס,‏ שגילמו את מלך הצפון,‏ נמנים גַיוּס קיסר (‏קַליגוּלָה)‏,‏ קלאודיוס ה־1,‏ נֵירון,‏ אספסיינוס,‏ טיטוס,‏ דומיצייאנוס,‏ נרווה,‏ טְרַייַנוּס ואדריאנוס.‏ לפי האנציקלופדיה בריטניקה החדשה ”‏יורשי אאוגוסטוס דבקו לרוב במדיניותו המינהלית ובתוכניות הבנייה שלו,‏ אך עשו כן במעט מקוריות וביתר ראוותנות”‏.‏ אותה אנציקלופדיה מציינת:‏ ”‏רומא היתה בשיא גדולתה,‏ גם מבחינה דמוגרפית,‏ בסוף המאה הראשונה ובראשית המאה השנייה”‏.‏ אומנם היה באותה תקופה אי־שקט בגבולות המעצמה הרומית,‏ אך רק במאה השלישית לספירה פרץ העימות הראשון בינה ובין מלך הנגב,‏ כמנובא.‏

קם על מלך הנגב

16,‏ 17.‏ (‏א)‏ מי מגלם את דמותו של מלך הצפון בהתגשמות דניאל י״א:‏25‏?‏ (‏ב)‏ מי החל לגלם את דמותו של מלך הנגב,‏ וכיצד?‏

¹⁶ עוד מנבא מלאך אלוהים:‏ ”‏ויָעֵר [‏מלך הצפון]‏ כוחו ולבבו על מלך הנגב בחיל גדול;‏ ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל גדול ועצום עד מאוד.‏ ולא יעמוד [‏מלך הצפון]‏,‏ כי יחשבו עליו מחשבות.‏ ואוכלי פת־בגו ישברוהו.‏ וחילו ישטוף,‏ ונפלו חללים רבים”‏ (‏דניאל י״א:‏25,‏ 26‏)‏.‏

¹⁷ כ־300 שנה לאחר שאוקטביאנוס הפך את מצרים לפרובינציה רומית,‏ גילם אַאוּרֶלְייַנוּס,‏ קיסר רומא,‏ את דמותו של מלך הצפון.‏ במקביל החלה המלכה זֶנוֹבְּיָה בת־זַבַּי,‏ מושלת הפרובינציה הרומית פַּלְמִירָה,‏ לגלם את מלך הנגב.‏a (‏ראה המסגרת ”‏זנוביה — מלכת פלמירה הלוחמת”‏ בעמוד 252.‏)‏ ב־269 לספירה כבש צבא פלמירה את מצרים,‏ כביכול כדי להבטיח שתהיה בשליטת רומא.‏ זנוביה רצתה להפוך את פלמירה לעיר הבולטת במזרח ולשלוט על הפרובינציות המזרחיות של רומא.‏ אאורליינוס נזעק משאפתנותה והֵעיר עליה את ”‏כוחו ולבבו”‏.‏

18.‏ מה היתה התוצאה של המאבק בין הקיסר אאורליינוס מלך הצפון והמלכה זנוביה מלך הנגב?‏

¹⁸ מלך הנגב,‏ בדמות האומה שבראשה עמדה זנוביה,‏ ’‏התגרה’‏ למלחמה במלך הצפון ”‏בחיל גדול ועצום עד מאוד”‏ בפיקודם של שני מצביאים,‏ זַבְּדַס וזַבַּי.‏ אך מצרים נכבשה בידי אאורליינוס,‏ שיצא לכבוש את אסיה הקטנה וסוריה.‏ באֶמֶסָה (‏כיום חֹמְץ)‏ נחלה זנוביה תבוסה ונסוגה אל פלמירה.‏ אאורליינוס הטיל מצור על פלמירה,‏ וחרף מאמציה האמיצים של זנוביה להגן עליה,‏ ידה היתה על התחתונה.‏ היא נמלטה עם בנה לכיוון פרס,‏ אך נלכדה בידי הרומאים בנהר הפרת.‏ ב־272 לספירה נכנעו תושבי פלמירה.‏ אאורליינוס חס על חיי זנוביה ושם אותה לגולת הכותרת של תהלוכת הניצחון שערך ברומא ב־274 לספירה.‏ את שארית ימיה עשתה זנוביה כמַטְרוֹנִית (‏גבירה נכבדה)‏ רומית.‏

19.‏ כיצד אאורליינוס ’‏לא עמד כי חשבו עליו מחשבות’‏?‏

¹⁹ אאורליינוס עצמו ’‏לא עמד,‏ כי חשבו עליו מחשבות’‏.‏ ב־275 לספירה,‏ כאשר חיכה בִּתְרַקְיָה להזדמנות לחצות את המְצַרים ולעבור לאסיה הקטנה במסעו הצבאי נגד הפרסים,‏ קשרו עליו ”‏אוכלי פת־בגו”‏ קשר,‏ ו’‏שברוהו’‏.‏ ארוֹס,‏ מזכירו של אאורליינוס,‏ היה אמור לתת את הדין על שחרג מן הנהלים,‏ לכן בדה רשימה של שמות מפקדים שדינם מוות.‏ בראות המפקדים את הרשימה,‏ גמרו אומר להתנקש בחיי אאורליינוס,‏ ורצחוהו נפש.‏

20.‏ כיצד ’‏נשטף’‏ ”‏חילו”‏ של מלך הצפון?‏

²⁰ אך מלך הצפון לא חדל להתקיים במות הקיסר אאורליינוס.‏ אחריו משלו עוד שליטים רומים.‏ היתה תקופה שבה שלטו במקביל שני קיסרים — האחד במערב והשני במזרח.‏ בימיהם,‏ ’‏נשטף’‏ או נפוץb ”‏חילו”‏ של מלך הצפון,‏ ורבים ”‏נפלו חללים”‏ בפשיטות השבטים הגרמניים מִצפון.‏ הגוֹתים פלשו לאימפריה הרומית במאה הרביעית לספירה,‏ ופלישה רדפה פלישה.‏ בשנת 476 הופל אחרון קיסרי רומא בידי המנהיג הגרמני אוֹדוֹאַקֶר.‏ עד ראשית המאה השישית כבר נפלה רומי המערבית,‏ ומלכים גרמנים שלטו באיטליה,‏ בריטניה,‏ גַלְיָה,‏ ספרד וצפון אפריקה.‏ רומי המזרחית החזיקה מעמד עד המאה ה־15.‏

מעצמה אדירה מחולקת

21,‏ 22.‏ אילו שינויים חולל קונסטנטינוס במאה הרביעית?‏

²¹ מלאך יהוה אינו מכביר מילים על שקיעת המעצמה הרומית,‏ תהליך שנמשך מאות שנים,‏ אלא חוזה את יתר מעללי מלך הצפון ומלך הנגב.‏ עם זאת,‏ סקירה קצרה של חלק מההתפתחויות שחלו במעצמה הרומית תעזור לנו לזהות מי גילֵם את שני המלכים היריבים בתקופות מאוחרות יותר.‏

²² במאה הרביעית הפך הקיסר קוֹנסטַנטינוּס את הנצרות לדת המדינה.‏ הוא גם כינס את ועידת ניקיאה ב־325 לספירה באסיה הקטנה,‏ והוא עצמו עמד בראשה.‏ לימים,‏ העתיק הקיסר קונסטנטינוס את מעונו מרומא לביזנטיון,‏ הלא היא קונסטנטינופול,‏ והפך אותה לבירתו.‏ מאז ועד מות הקיסר תיאוֹדוֹסיוּס ה־1,‏ ב־17 בינואר 395,‏ עמד בראש המעצמה הרומית רק קיסר אחד.‏

23.‏ (‏א)‏ כיצד התחלקה המעצמה הרומית לאחר מות תיאודוסיוס?‏ (‏ב)‏ מתי הקיץ הקץ על רומי המזרחית?‏ (‏ג)‏ מי משל במצרים ב־1517?‏

²³ לאחר מות תיאודוסיוס נתחלקה המעצמה הרומית בין שני בניו:‏ הונוריוס ירש את רומי המערבית וארקדיוס את רומי המזרחית ואת הבירה קונסטנטינופול.‏ איטליה,‏ בריטניה,‏ גַלְיָה,‏ ספרד וצפון אפריקה היו לפרובינציות רומי המערבית,‏ ואילו אסיה הקטנה,‏ מצרים,‏ מקדוניה,‏ סוריה ותרקיה לפרובינציות רומי המזרחית.‏ אלכסנדריה,‏ בירת מצרים דאז,‏ נפלה ב־642 בידי הסַרַצינים (‏הערבים)‏,‏ ומצרים נשלטה בידי החליפים.‏ בינואר 1449 נתמנה קונסטנטינוס ה־11 לקיסר,‏ והיה אחרון קיסרי רומא המזרחית.‏ ב־29 במאי 1453 כבשו העותומאנים את קונסטנטינופול בפיקודו של הסולטן הטורקי מֶחְמֶד ה־2,‏ וזה היה סופה של רומי המזרחית.‏ ב־1517 הפכה מצרים למחוז טורקי.‏ אלא שלימים נפלה ארץ זו,‏ ארצו של מלך הנגב הקדום,‏ בידי מעצמה אחרת מן המגזר המערבי.‏

24,‏ 25.‏ (‏א)‏ מה ציין את קום האימפריה הרומית הקדושה,‏ לדברי כמה היסטוריונים?‏ (‏ב)‏ למי עבר בסוף התואר ”‏קיסר”‏ באימפריה הרומית הקדושה?‏

²⁴ ברומי המערבית קם הבישוף הקתולי של רומא המוכר כאפיפיור לֶאו ה־1,‏ שנודע כמי שהקים במאה ה־5 את מוסד האפיפיורות.‏ עם השנים תבע לעצמו האפיפיור את הזכות להכתיר את קיסרי רומי המערבית.‏ וכך היה בחג המולד שנת 800.‏ האפיפיור לאו ה־3 הכתיר ברומא את קרל הגדול (‏שרלמן)‏,‏ מלך הפרַנקים,‏ לקיסר רומי המערבית.‏ צעד זה היה תחייתה של קיסרות רומי,‏ ולדברי כמה היסטוריונים ציין את קום האימפריה הרומית הקדושה.‏ מאז ואילך שכנה בַּמזרח רומי המזרחית ובמערב האימפריה הרומית הקדושה,‏ ושתיהן נוצריות.‏

²⁵ בחלוף השנים התברר שיורשי קרל הגדול אינם מנהיגים מוצלחים.‏ היתה תקופה שלא שלט שום קיסר.‏ בינתיים השתלט אוטו ה־1 מלך גרמניה על שטחים נרחבים בצפון איטליה ומרכזה,‏ והכתיר עצמו למלך איטליה.‏ ב־2 בפברואר 962 הכתיר האפיפיור יוֹהַנֶס ה־12 את אוטו ה־1 לקיסר האימפריה הרומית הקדושה.‏ בירת האימפריה שכנה בגרמניה,‏ קיסריה היו גרמנים,‏ וכך גם רוב נתיניה.‏ כעבור כחמש מאות שנה אימץ בית האבסבוּרג האוסטרי את התואר ”‏קַייְזֶר”‏ (‏קיסר)‏ והחזיק בו כמעט כל שארית ימיה של האימפריה הרומית הקדושה.‏

שני המלכים שוב מזוהים בבירור

26.‏ (‏א)‏ כיצד באה האימפריה הרומית הקדושה אל קִצה?‏ (‏ב)‏ מי הפך למלך הצפון?‏

²⁶ נפוליאון ה־1 הנחית מכת מוות על האימפריה הרומית הקדושה כאשר סירב להכיר בקיומה לאחר ניצחונותיו על גרמניה ב־1805.‏ הקיסר פרנץ ה־2,‏ שלא הצליח להגן על הכתר,‏ ויתר ב־6 באוגוסט 1806 על התואר קיסר רומי,‏ והסתפק בשלטון לאומי כקיסר אוסטריה.‏ האימפריה הרומית הקדושה,‏ שנוסדה בידי האפיפיור הקתולי לאו ה־3 וקרל הגדול מלך הפרַנקים,‏ באה אל קצה לאחר 006,‏1 שנות שלטון.‏ ב־1870 היתה רומא לבירתה של ממלכת איטליה,‏ נבדלת ועצמאית מן הוותיקן.‏ ב־1871 נוסדה האימפריה הגרמנית בידי וילהלם ה־1 שכונה קיסר או קייזר.‏ כך נכנס לזירת המאורעות העולמית מלך הצפון של העת החדשה — גרמניה.‏

27.‏ (‏א)‏ כיצד היתה מצרים לשטח־חסות בריטי?‏ (‏ב)‏ מי הפך למלך הנגב?‏

²⁷ אך מיהו מלך הנגב בן־זמננו?‏ ההיסטוריה מלמדת שבמאה ה־17 התחזקה בריטניה והיתה למעצמה.‏ נפוליאון ה־1 רצה לסגור את נתיבי המסחר הבריטי,‏ וב־1798 כבש את מצרים.‏ פרצה מלחמה,‏ והכוחות הבריטים־עותומאנים אילצו את צרפת לסגת ממצרים,‏ שהיתה מלך הנגב בראשית המאבק בין המלכים.‏ במאה ה־19 הלכה וגברה השפעת הבריטים במצרים,‏ ומ־1882 היתה מצרים תחת חסות בריטית.‏ בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב־1914,‏ היתה מצרים תחת שלטון טורקיה,‏ ובראשה עמד כֶּדִיב,‏ משנה־למלך.‏ במלחמה זו צידדה טורקיה בגרמניה,‏ ומשום כך סילקה בריטניה את הכֶּדִיב מתפקידו והכריזה על מצרים שטח־חסות בריטי.‏ בהדרגה התהדקו הקשרים בין בריטניה וארצות־הברית,‏ ויחד הן הפכו למעצמת העולם אנגלו־אמריקה,‏ המעצמה אשר משמשת בתפקיד מלך הנגב.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

מה הבנת?‏

‏• מיהו קיסר רומא הראשון שעמד והיה למלך הצפון,‏ ומתי שלח ”‏נוגש”‏?‏

‏• מי היה למלך הצפון לאחר מות אאוגוסטוס,‏ וכיצד ’‏נשבר נגיד הברית’‏?‏

‏• מה היתה תוצאת המאבק בין אאורליינוס מלך הצפון והמלכה זנוביה מלך הנגב?‏

‏• מה עלה בסופה של האימפריה הרומית,‏ ומי גילמו את דמותם של שני המלכים בסוף המאה ה־19?‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמודים 248–251]‏

האחד נכבד,‏ השני נבזה

האחד הפך את הרפובליקה שסועת המלחמות למעצמת עולם,‏ השני הגדיל את עושרה עשרים מונים בתוך 23 שנה.‏ האחד היה במותו נכבד,‏ השני נבזה.‏ שני קיסרי רומא אלה שלטו בימי חייו ושליחותו של ישוע.‏ מי הם היו?‏ ומדוע היה האחד נכבד והשני לא?‏

‏”‏מצא את העיר בנויה לבנים והשאירה בנויה שיש”‏

כשנרצח יוליוס קיסר ב־44 לפה״ס,‏ היה נכדה של אחותו,‏ גַיוּס אוֹקְטַבִיאַנוּס,‏ רק בן 18.‏ אוקטביאנוס הצעיר היה בנו המאומץ ויורש הונו של יוליוס קיסר,‏ ולכן מייד יצא לרומא לתבוע את הירושה.‏ שם נתקל ביריב מסוכן — מַרקוּס אַנטוֹניוּס,‏ ראש מצביאי יוליוס קיסר — שציפה להיות יורשו העיקרי.‏ התככים הפוליטיים ומאבקי הכוח ביניהם נמשכו 13 שנה.‏

ב־31 לפה״ס הביס אוקטביאנוס את כוחותיהם המשותפים של קְליאוֹפַּטְרָה מלכת מצרים ומרקוס אנטוניוס מאהבהּ,‏ ורק אז היה לשליט הבלתי מעורער של המעצמה הרומית.‏ ב־30 לפה״ס שמו אנטוניוס וקליאופטרה קץ לחייהם,‏ ואוקטביאנוס סיפח את מצרים.‏ בכך הוסר השריד האחרון של האימפריה היוונית,‏ ורומא היתה למעצמת העולם.‏

אוקטביאנוס לא שכח שבגלל רודנותו של יוליוס קיסר רצחוהו,‏ ונזהר מלחזור על אותה טעות.‏ כדי שלא לפגוע ברגשות הרומאים,‏ שהרפובליקה היתה מקודשת בעיניהם,‏ מָלך בהסוואה של רפובליקה.‏ הוא סירב לקבל את התארים ”‏מלך”‏ ו”‏דיקטטור”‏,‏ ואף הכריז כי בכוונתו למסור לסנאט הרומי את השליטה על כל הפרובינציות ולהתפטר מתפקידיו.‏ התכסיס עבד.‏ הסאנט היה מלא הערכה,‏ וביקש מאוקטביאנוס להחזיק בתפקידיו,‏ וגם לשלוט על כמה פרובינציות.‏

הסאנט לא הסתפק בכך וב־16 בינואר 27 לפה״ס,‏ הכתיר את אוקטביאנוס בתואר ”‏אאוּגוּסטוּס”‏,‏ שפירושו ”‏הנכבד”‏ או ”‏הנשגב”‏.‏ לא זו בלבד שאוקטביאנוס קיבל את התואר,‏ הוא קרא לאחד החודשים על־שמו,‏ ולקח יום מחודש פברואר כדי שלחודש אוגוסט יהיה אותו מספר ימים כמו ליולי,‏ החודש הקרוי על שם יוליוס קיסר.‏ כך היה אוקטביאנוס לקיסר רומא הראשון ומאז נודע בשם אאוגוסטוס קיסר או ”‏הנכבד”‏.‏ לימים נטל לו את התואר ”‏פונטיפקס מכּסימוס”‏ (‏הכהן הגדול)‏ וב־2 לפה״ס,‏ שנת הולדת ישוע,‏ החליט הסנאט להכתירו בתואר פַּאטר פּאטרִיִי,‏ ”‏אבי ארצו”‏.‏

אותה שנה ”‏יצא צו מאת קיסר אוגוסטוס לערוך רישום תושבים בכל הארצות.‏.‏.‏ הכל הלכו להתפקד,‏ איש איש לעירו”‏ (‏לוקס ב׳:‏1–3‏)‏.‏ בעקבות צו זה,‏ כמנובא במקרא,‏ נולד ישוע בבית לחם (‏דניאל י״א:‏20;‏ מיכה ה׳:‏1‏)‏.‏

שלטון אאוגוסטוס נודע בהגינות מסוימת וביציבות המטבע.‏ אאוגוסטוס גם הקים שירות דואר ציבורי טוב,‏ סלל דרכים והקים גשרים.‏ הוא ארגן מחדש את צבאו,‏ הקים צי קבוע והרכיב את יחידת העילית של משמר הקיסר,‏ שנודע בשם המשמר הפרֶטוֹריאני (‏פיליפים א׳:‏13‏)‏.‏ הוא פרש חסותו על משוררים כגון וֶרגיליוּס והוֹרַטְיוּס,‏ והפָּסלים בימיו הוציאו תחת ידם יצירות יפהפיות,‏ המכונות כיום הסגנון הקלאסי.‏ אאוגוסטוס השלים מבנים שיוליוס קיסר החל בבנייתם,‏ ושיפץ מקדשים רבים.‏ הפַּקְס רומָנָה (‏”‏השלום הרומי”‏)‏ שהנהיג נמשך יותר מ־200 שנה.‏ הוא מת ב־19 באוגוסט 14 לספירה,‏ בגיל 76,‏ ולאחר מותו הועלה לדרגת אל.‏

אאוגוסטוס התרברב ש”‏מצא את העיר [‏רומא]‏ בנויה לבנים והשאירה בנויה שיש”‏.‏ הוא לא רצה שרומא תשוב לימי הרפובליקה רוויי המלחמות,‏ ולכן התכוון להכשיר את הקיסר הבא.‏ אלא שלא היתה לו ברירה אלא להוריש את כיסאו לטיבריוס בנו החורג,‏ משום שאחיינו,‏ שני נכדיו,‏ חתנו ובנו החורג,‏ היו בין המתים.‏

ה”‏נבזה”‏

פחות מחודש לאחר מות אאוגוסטוס,‏ מינה סנאט רומא את טיבריוס בן ה־54 לקיסר.‏ טיברויוס חי ושלט עד מרס 37 לספירה,‏ ומכאן שהיה קיסר רומא בימי שליחותו של ישוע.‏

לקיסר טיבריוס היו מידות טובות ורעות.‏ אחת ממעלותיו היתה אי־פזרנותו על מותרות,‏ מה שתרם לשגשוג המעצמה,‏ והשאיר בידו אמצעים לתמיכה בשיקום אזורים מוכי אסונות ומצוקות.‏ ייאמר לזכותו שלא ייחס לעצמו מעמד של אל,‏ שוויתר על תארי כבוד רבים ושבדרך כלל הפנה את פולחן הקיסר לאאוגוסטוס ולא לעצמו.‏ הוא לא קרא חודש על שמו כאאוגוסטוס ויוליוס קיסר,‏ ואף הניח לאחרים לעשות כן כאות כבוד.‏

עם זאת,‏ מידותיו הרעות של טיבריוס האפילו על מידותיו הטובות.‏ הוא היה חשדן חולני וצבוע מאוד.‏ שלטונו היה רצוף רציחות פוליטיות,‏ ורבים ממי שנחשבו לחבריו נרצחו במצוותו.‏ הוא הרחיב את חוק ”‏פשע הפגיעה בקיסר”‏,‏ וכלל בפשעים נגד הקיסר,‏ בנוסף למעשי הסתה,‏ דברי בלע נגדו.‏ סביר להניח שהיהודים הסתמכו על חוק זה כשלחצו על המושל הרומי פונטיוס פילטוס להוציא את ישוע להורג (‏יוחנן י״ט:‏12–16‏)‏.‏

טיבריוס הקים ביצורים צפונית לחומות העיר רומא וכך ריכז בקרבתה את המשמר הפרֶטוֹריאני.‏ סמיכותו של המשמר לעיר הפילה חיתתה על הסנאט,‏ שהיווה איום על סמכותו של טיבריוס,‏ ועזרה לטיבריוס למנוע מרד.‏ טיבריוס גם עודד הלשנות והִשליט טרור בערוב ימיו.‏

במותו נחשב לעריץ.‏ העם הרומי שמח על מות טיבריוס,‏ והסנאט סירב להעלותו לדרגת אל.‏ מטעמים אלה ואחרים רואים אנו שטיבריוס מילא את הנבואה האומרת שעל כנו של ”‏מלך הצפון”‏ יעמוד ”‏נבזה”‏ (‏דניאל י״א:‏15,‏ 21‏)‏.‏

מה הבנת?‏

‏• כיצד הפך אוקטיביאנוס לקיסר רומא הראשון?‏

‏• אילו הישגים ניתן לזקוף לשלטון אאוגוסטוס?‏

‏• מה היו מידותיו הטובות והרעות של טיבריוס?‏

‏• כיצד נתמלאה בטיבריוס הנבואה על ה”‏נבזה”‏?‏

‏[‏תמונה]‏

טיבריוס

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמודים 252–255]‏

זנוביה מלכה פלמירה הלוחמת

‏”‏עור פניה היה שזוף.‏.‏.‏ ושיניה צחורות.‏ בעיני השקד שלה ברקה אש,‏ אך גם היתה רכות ומתיקות כובשת,‏ וקולה הערֵב לא היה מאנפף.‏ השכלתה הגדילה את חינה,‏ ובעזרתה הבינה הלוך חשיבה של גבר.‏ הלטינית לא היתה זרה לה,‏ ואילו שליטתה ביוונית,‏ בסורית ובמצרית היתה ממש מושלמת”‏.‏ אלה הם מן השבחים שחלק ההיסטוריון אדוארד גיבון לזֶנוֹבְּיָה,‏ מלכתהּ הלוחמת של העיר הסורית פַּלמִירָה.‏

בעלה של זנוביה היה אודֶנַתוֹס,‏ אציל פלמירי שנתמנה ב־258 לקונסול רומא לאות הוקרה על שניצח את הפרסים בשם המעצמה הרומית.‏ כעבור שנתיים הכתיר גַלְיֶנוּס,‏ קיסר רומא,‏ את אודנתוס בתואר קורקטור טוטיוּס אוריינטיס (‏מושל המזרח כולו)‏ כגמול על ניצחונו על שַפּוּר ה־1 מלך פרס.‏ ברבות הימים,‏ זקף אודנתוס לעצמו את הכינוי ”‏מלך מלכא”‏,‏ מלך המלכים.‏ ניצחונות אלה שנחל אודנתוס נזקפים במידה רבה לתבונתה ולגבורתה של זנוביה.‏

זנוביה שואפת להקים אימפריה

ב־267 לספירה,‏ כשהיה אודנתוס בשיא גדולתו,‏ נרצחו הוא ויורשו,‏ ואת כיסאו ירשה זנוביה,‏ מפאת גילו הצעיר של בנה.‏ בזכות יופיה,‏ שאפתנותה,‏ כושר הנהגתה הנפלא,‏ הניסיון שצברה עם בעלה בקרבות ושליטתה במספר שפות,‏ זכתה זנוביה לכבוד ולתמיכה מצד נתיניה.‏ זנוביה אהבה ללמוד והקיפה עצמה באנשי רוח.‏ אחד מיועציה היה הפילוסוף ואומן הרטוריקה קסיוס לונְגינוֹס,‏ שנחשב ל”‏ספרייה מתהלכת”‏.‏ ריצ׳רד סטונמן מציין בספרו פלמירה ומעצמתה — מרד זנוביה ברומאים (‏Palmyra and Its Empire—Zenobia’s Revolt Against Rome)‏:‏ ”‏בחמש השנים שלאחר מות אודנתוס.‏.‏.‏ קנתה לה זנוביה בקרב עמה שֵם של גבירת המזרח”‏.‏

מֵעברה האחד של מלכות זנוביה ניצבה פרס,‏ שאיבדה מכוחה בגלל זנוביה ובעלה,‏ ומֵעברה השני ניצבה לה רומא המתפוררת.‏ ההיסטוריון ג׳.‏ מ.‏ רוברטס תיאר את התנאים ששררו באימפריה הרומית באותם ימים:‏ ”‏במאה השלישית.‏.‏.‏ ידעה רומא ימים נוראים הן בגבולה המזרחי והן בגבולה המערבי,‏ ובבית החל עידן חדש של מלחמת אזרחים ושל תחלופת קיסרים בעייתית.‏ עשרים ושניים קיסרים (‏לא כולל הטוענים לכתר)‏ קמו ונפלו”‏.‏ הגבירה הסורית,‏ לעומת זאת,‏ עמדה בראש ממלכתה כמלכה בלתי מעורערת.‏ ”‏בידיעה שהאיזון בין שתי האימפריות [‏פרס ורומא]‏ נתון בידיה”‏,‏ אמר סטונמן,‏ ”‏שאפה להקמת אימפריה שלישית שתשלוט על שתיהן”‏.‏

ההזדמנות להרחיב את שלטונה נפלה לידי זנוביה ב־269,‏ כשקם במצרים טוען לכתר שהתנגד לשלטון רומא.‏ חיילי זנוביה שעטו מייד מצריימה,‏ דיכאו את המרד והשתלטו על הארץ.‏ זנוביה הכתירה עצמה למלכת מצרים וטבעה מטבעות על שמה.‏ ממלכתה השתרעה כעת מן הנילוס ועד הפרת.‏ בשלב זה גילמה זנוביה את דמותו של ”‏מלך הנגב”‏ (‏דניאל י״א:‏25,‏ 26‏)‏.‏

בירתה של זנוביה

זנוביה כה חיזקה וייפתה את פלמירה בירתה,‏ שהעיר נמנתה עם הגדולות בערי העולם הרומי.‏ אוכלוסייתה נאמדה ביותר מ־000,‏150 איש.‏ לפי הידוע,‏ הגיע היקף חומותיה של פלמירה לכדי 21 קילומטר,‏ ונבנו בה בניינים ציבוריים,‏ מקדשים,‏ גנים,‏ עמודים ואנדרטאות מרהיבים ביופיים.‏ בשדרה הראשית של העיר התנשאו כ־500,‏1 עמודים בסגנון קורינתי לגובה של יותר מ־15 מטר.‏ פסלים ובַסְטִים (‏פסלי ראש וחזה)‏ בדמותם של גיבורים ונדבנים עשירים היו פזורים בכל,‏ וב־271 הקימה זנוביה זוג פסלים בדמותה ובדמות בעלה המנוח.‏

מקדש השמש היה מן המבנים המהודרים ביותר בפלמירה,‏ ואין ספק שעמד במרכז הפעילות הדתית בעיר.‏ אפשר שזנוביה עצמה עסקה בפולחן אלילי הקשור לאל השמש.‏ עם זאת,‏ במאה השלישית דרו בסוריה דתות רבות בכפיפה אחת.‏ תחת שבט מלכותה של זנוביה חיו נוצרים,‏ יהודים,‏ ועובדי השמש והירח.‏ כיצד התייחסה אל צורות הפולחן השונות?‏ סטונמן עונה על כך:‏ ”‏שָליטה נבונה לא תתעלם משום מנהג החביב על נתיניה.‏ .‏.‏.‏ התקווה היתה שהאלים יחברו יחדיו ויצדדו בפלמירה”‏.‏ נראה שזנוביה נהגה בסובלנות דתית.‏

אישיותה הצבעונית של זנוביה קנתה לה מעריצים רבים,‏ אך החשוב מכל הוא שזנוביה גילמה דמות פוליטית מנבואת דניאל.‏ מלכותה לא עמדה יותר מחמש שנים.‏ ב־272 הביס אותה הקיסר הרומי אַאוּרֶלְייַנוּס,‏ ולימים הפך את פלמירה לעיי חורבות.‏ הוא חס על חיי זנוביה,‏ ואמרים כי נישאה לחבר־סנאט רומי ונשארה איתו ברומא עד מותה.‏

מה הבנת?‏

‏• כיצד תוארה אישיותה של זנוביה?‏

‏• מה היו מפְּעליה של זנוביה?‏

‏• מה היתה גישת זנוביה לדתות?‏

‏[‏תמונה]‏

המלכה זנוביה פונה אל חייליה

‏[‏טבלה/‏תמונות בעמוד 246]‏

המלכים בדניאל י״א:‏20–26

דניאל י״א:‏20 אאוגוסטוס

דניאל י״א:‏21–24 טיבריוס

דניאל י״א:‏25,‏ 26 אאורליינוס המלכה זנוביה

נפילתה של האימפריה הגרמנית בריטניה,‏

‏[‏תמונה]‏

טיבריוס

‏[‏תמונה]‏

אאורליינוס

‏[‏תמונה]‏

פסלון של קרל הגדול

‏[‏תמונה]‏

אאוגוסטוס

‏[‏תמונה]‏

ספינת מלחמה בריטית מן המאה ה־17

‏[‏תמונה על כל העמוד בעמוד 230]‏

‏[‏תמונה בעמוד 233]‏

אאוגוסטוס

‏[‏תמונה בעמוד 234]‏

טיבריוס

‏[‏תמונה בעמוד 235]‏

בשל הצו שהוציא אאוגוסטוס הלכו יוסף ומרים לבית לחם

‏[‏תמונה בעמוד 237]‏

כפי שנובא,‏ ישוע ’‏נשבר’‏,‏ כלומר מת

‏[‏תמונות בעמוד 245]‏

1.‏ קרל הגדול (‏שרלמן)‏ 2.‏ נפוליאון ה־1 3.‏ וילהלם ה־1 4.‏ חיילים גרמנים במלחמת העולם הראשונה