ניצולים
1 מקץ 52 שנה נפגשו אנסטסיה קאזאק מאוקראינה (משמאל) והרמינה שמידט (מימין) במוסקבה שברוסיה ב־15 במאי 1997 בהקרנת הבכורה של הסרט התיעודי עדי־יהוה עומדים איתן לנוכח מִתקפה נאצית. אנסטסיה הפכה לאחת מעדי־יהוה במחנה שטוטהוף, ושתיהן שרדו את המסע המסוכן של אסירי המחנה דרך הים הבלטי לדנמרק. (הרמינה בתמונה השמאלית.)
2 כאשר פונה מחנה רוונסבריק נצטוו אלויס מוזֵר מבראונאו (אוסטריה) ועוד 25 עדים להצטרף למשלוח של האס אס. במהלך הלילה נעלמו השומרים. בשוורין, פגש אלויס מוזר מספר עדי־יהוה שהצטרפו לצעדת המוות. הוא עשה את דרכו הארוכה מצפון גרמניה עד לביתו שבאוסטריה.
3 גרטרוד אוט מדנציג הייתה אסירה במחנות אושוויץ (מדצמבר 1942 עד ינואר 1945), מאוטהאוזן, גרוס־רוזן וברגן־בלזן (מינואר עד מאי 1945). לאחר שחרורה, למדה בבית־ספר גלעד בניו־יורק והפכה לשליחה ששירתה באינדונזיה, איראן ולוקסמבורג.
4 קבוצה של עדי־יהוה שמחה על שחרורה ממחנה מאוטהאוזן ב־7 במאי 1945. ביניהם מרטין פוצינגר (עומד ראשון משמאל).
5 לפני שנעצר ועונה באכזריות בידי הגסטאפו השגיח אריך פרוסט מלייפציג על הפעילות המחתרתית (1936–1937). הוא הושם במעצר קבע (1937–1945). כאשר אחיו לאמונה במחשבותיו, אריך הלחין במחנה זקסנהאוזן שיר שמצא את דרכו אל מחוץ למחנות וחיזק את העדים.
6 ב־1935 ספג ארתור וינקלר מבון יחס אכזרי במחנה אסטרווגן. לאחר מכן פיקח מהולנד על הפעילות המחתרתית בגרמניה. לאחר כיבוש הולנד בידי גרמניה (מאי 1940) ניסו הגסטאפו לעוצרו אבל הוא נתפס רק באוקטובר 1941. הוא שרד את צעדת המוות מזקסנהאוזן בעזרתם של אחיו לאמונה שסחבו אותו על גבי עגלה שהייתה שייכת לאס אס.
7 יוזף רייוַלד מקניגסברג נשלח בתחילה לכלא שטום (מזרח פרוסיה) ובהמשך למחנה זקסנהאוזן, כיוון שסירב להתגייס לצבא. משפחתו בת שמונה נפשות, מתוכן היו במאסר בשל אמונתם ארבעה אחים (שניים הוצאו להורג), אחות אחת ואימו.
8 חרט בנינק (הולנד) עם מכל הפח ששימש אותו כקערה למרק ולמזון אחר. לאחר מעצרו במרס 1941 נשלח למחנות זקסנהאוזן, בוכנוואלד ונוינגמה; הוא שוחרר ב־5 במאי 1945.
9 בשל היותם עדי־יהוה פעילים ריצו הילדגרד וארנסט זליגר סך כולל של למעלה מ־40 שנות מאסר תחת השלטון הנאצי והשלטון הרוסי בגרמניה המזרחית.
10 באוגוסט 1940 נעצר ויקטור ברוך (לוקסמבורג) ועבר דרך מספר מחנות ריכוז, כגון בוכנוואלד, לובלין, אושוויץ ורוונסבריק. לאחר שצעד ימים רבים שוחרר ב־3 במאי 1945 ביחד עם 49 עדים נוספים.
11 מקס הנינג נעצר בהולנד במרס 1943 ונכלא ברוטרדם, סכוונינגן, ווכט וכן במחנה בוכנוואלד. הוא שוחרר ב־11 באפריל 1945.
12 גרטרוד פוצינגר, שעבדה במחתרת עבור עדי־יהוה במינכן ובשלזיה, נשלחה לכלא ולמחנה רוונסבריק. ב־1943 מונתה לשמור על ילדי משפחה של אנשי אס אס באורניינבורג. בעלה מרטין שרד שנות מאסר ארוכות בדכאו ובמחנה מאוטהאוזן. הם התאחדו אחרי המלחמה ב־1945.
13 הגסטאפו עצרו את אוורט ואנסיה דוסט (הולנד) במרס 1942. אוורט נשלח למחנות באמרספורט ונוינגמה ואנסיה נשלחה למחנה רוונסבריק. שניהם שוחררו במאי 1945.