כיצד לערוך מחקר
שלמה המלך ”איזן וחיקר, תיקן משלים הרבה”. מדוע? משום שהוא ביקש לכתוב ”יושר ודברי אמת” (קהל׳ י״ב:9, 10). לוקס ’התחקה היטב על כל הדברים מראשיתם’ כדי לספר לפי סדר הגיוני על המאורעות בחייו של המשיח (לוקס א׳:3). משרתי אלוהים אלה ערכו מחקר.
מהו מחקר? מחקר הוא עיון מעמיק במטרה לחפש מידע על נושא מסוים. הוא טומן בחובו קריאה ודורש יישום של עקרונות הלמידה. לעתים הוא גם מצריך עריכת ראיונות.
אילו מקרים מצדיקים מחקר? להלן מספר דוגמאות. אפשר שבמהלך הלימוד או בעת קריאתך במקרא יעלו במחשבותיך שאלות החשובות לך. אולי מישהו שתבשר לו ישאל שאלה שתרצה להשיב עליה בדייקנות. ייתכן שנתמנית להגיש שיחה.
הבה נדון בתפקיד להגיש שיחה. אולי החומר שנתבקשת לדון בו נראה לך כללי למדי. כיצד תוכל להתאים אותו לקהל מאזיניך? העשר את החומר בעזרת מחקר. אם תוסיף נתון סטטיסטי או שניים, או תשלב דוגמה מתאימה הנוגעת לקהל, תיווכח שנקודה שנראתה פשוטה מקבלת משמעות ואפילו מעוררת לפעולה. החומר שעליו מבוססת שיחתך אולי הוכן עבור קוראים ברחבי העולם, אך עליך לנתח, להמחיש ולייחס את הנקודות לתועלת קהילה אחת או אדם אחד. כיצד תמשיך?
לפני שתרוץ לחפש מידע, הבא בחשבון את האנשים בקהל שלך. מה כבר ידוע להם על הנושא? מה הם צריכים לדעת? אזי, קבע את מטרתך. האם היא להסביר? לשכנע? להפריך? לעורר לפעולה? הסברה היא הגשת מידע נוסף כדי להבהיר נושא מסוים. גם אם העובדות הבסיסיות יהיו ברורות, אולי תצטרך להרחיב את הדיבור על מתי או כיצד יש לעשות את הדברים שנאמרו. שכנוע דורש הצגת נימוקים המסבירים מדוע דבר מסוים הינו כפי שהוא, וטומן בחובו הבאת הוכחות. הפרכה מחייבת הבנה יסודית של הצעות בעד ונגד עניין מסוים בנוסף לניתוח מעמיק של הראיות. כמובן, מטרתנו אינה רק למצוא טיעונים משכנעים. ברצוננו לחשוב על דרכים להציג עובדות באדיבות ובנועם. כדי לעורר לפעולה יש לגעת ללב המאזינים. לשם כך עליך לדרבן אותם ולבנות בהם רצון לפעול בהתאם לחומר הנידון. אם תספר חוויות של אנשים שפעלו כך לנוכח קשיים, ייקל לך לגעת ללב המאזינים.
האם כעת אתה מוכן להתחיל? לא ממש. שקול כמה מידע דרוש לך. הזמן עשוי להיות גורם חשוב. אם אתה אמור להגיש את המידע בפני אחרים, כמה זמן יעמוד לרשותך? חמש דקות? ארבעים וחמש דקות? האם הזמן קבוע מראש, כמו למשל באסיפה קהילתית, או שהוא גמיש, כמו בעת ניהול שיעור מקרא או עריכת ביקור רעייה?
ולבסוף, אילו כלי מחקר יש בידך? האם יש עזרים נוספים בספרייה של אולם־המלכות, מלבד מה שיש לך בבית? האם אחים המשרתים את יהוה זה שנים רבות ירשו לך להיעזר בכלי המחקר שלהם? האם במקרה הצורך תוכל להשתמש בספרי עיון בספרייה ציבורית קרובה?
היעזר בכלי המחקר החשוב ביותר — המקרא
אם המחקר שלך קשור למשמעותם של פסוקים, התחל במקרא עצמו.
בחן את ההקשר. שאל את עצמך: ’למי הופנה הכתוב בפסוק? אילו נסיבות הובילו לאמירת הדברים, ומהי גישתן של הדמויות לפי הפסוקים שבהקשר?’ פרטים כאלה עשויים לעתים קרובות לעזור לנו לעמוד על משמעות הכתוב, וגם להפיח חיים בשיחה שתכלול אותם.
לדוגמה, פעמים רבות מצוטט הפסוק שבעברים ד׳:12 כדי להמחיש את כוחו של דבר־אלוהים לגעת ללבם של אנשים ולהשפיע על חייהם. ההקשר מעמיק את הבנתנו לגבי האופן שבו נעשה הדבר. הוא מתאר את מה שעבר על בני ישראל במהלך 40 שנות נדודיהם במדבר טרם כניסתם לארץ שהבטיח יהוה לאברהם (עב׳ ג׳:7 עד ד׳:13). ”דבר האלוהים” — הבטחתו להובילם אל המנוחה והנחלה כדי למלא את בריתו עם אברהם — לא היה מת; הוא היה חי והתקדם לעבר התגשמותו. לבני ישראל היתה כל סיבה שבעולם להאמין בו. יהוה הוציאם ממצרים והוליך אותם להר סיני ולארץ המובטחת, אך הם שוב ושוב גילו חוסר אמונה. לפיכך, תגובתם לקיום דברו של אלוהים חשפה את נסתרות לבם. בדומה לכך, דבר ההבטחה של אלוהים מגלה בימינו את הטמון בלב האנשים.
עיין בהפניות. יש ספרי מקרא המכילים הפניות. האם הן מופיעות במקרא שלך? אם כן, הן עשויות להיות לך לעזר. שים לב לדוגמה מתוך תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש (לועזית). פטרוס א׳. ג׳:6 מזכיר את שרה כמופת עבור רעיות משיחיות. ההפניה לבראשית י״ח:12 מחזקת רעיון זה — נאמר שם ששרה קראה לאברהם אדון ”בקרבה”. כניעתה נבעה אפוא מקרב לבה. בנוסף להבנה כגון זו, ההפניות יכולות לכוון אותך לפסוקים המתארים התגשמות של נבואה מקראית או צל נבואי מברית התורה. עם זאת, עליך להכיר בכך שלא כל הפניה מיועדת לתת הסברים כאלה. יש הפניות שפשוט מתייחסות לרעיונות מקבילים או למידע ביוגרפי או גיאוגרפי.
חפש בקונקורדנציה מקראית. קונקורדנציה מקראית היא מפתח אלפביתי של מילים המופיעות במקרא. תוכל להיעזר בה כדי לאתר פסוקים הקשורים לנושא המחקר שלך. אם תעיין בהם, תעלה בחכתך פרטים מועילים נוספים וגם תיווכח ”במתכונת” האמת שבדבר־אלוהים (טימ״ב א׳:13). תרגום עולם חדש מכיל ”מפתח מילים מקראיות” בסיסי. כמו כן, תוכל להיעזר במחקרך בקונקורדנציה מקראית עברית, כדוגמת קונקורדנציה חדשה לתנ״ך מאת א. אבן־שושן.
למד להיעזר בכלי מחקר נוספים
כלי מחקר נוספים מטעם ”העבד הנאמן והנבון” מוזכרים במסגרת שבעמוד 33 (מתי כ״ד:45–47, דל׳). ברבים מהם מופיע תוכן עניינים וגם מפתח שיסייע לך לאתר מידע ספציפי. בסוף כל שנה מתפרסמים בחוברות המצפה ועורו! מפתחות נושאים עבור אוסף המאמרים של אותה שנה.
אם תתוודע לפרסומים מקראיים אלה ותכיר את סוג המידע שמופיע בהם, תוכל להאיץ את תהליך המחקר. נניח, למשל, שאתה רוצה למצוא מידע בנוגע לנבואות, עיקרי אמונה, אורח חיים משיחי או שימוש בעיקרון מקראי. סביר להניח שתמצא את מבוקשך בחוברת המצפה. חוברת עורו! עוסקת במאורעות אקטואליים ובבעיות השעה, בוחנת ענייני דת ומדע ומספרת על אנשים בארצות שונות. הספר האיש הגדול ביותר שחי אי־פעם מכיל הסברים בסדר כרונולוגי על כל מאורע בספרי הבשורה. דיון בפסוק אחר פסוק מספרי מקרא שלמים ניתן למצוא בפרסומים כגון ההתגלות — שיא התגשמותה קרוב! שית לבך לנבואות דניאל! ושני הכרכים של נבואות ישעיהו — אור לאנושות. בספר נימוקים מכתבי־הקודש (לועזית) תמצא תשובות למאות שאלות מקראיות הנשאלות לעתים קרובות בשירות־השדה. הספר חיפוש האנושות אחר אלוהים (לועזית) יקנה לך הבנה ברורה יותר על דתות אחרות, עיקרי אמונתן והרקע ההיסטורי שלהן. תיאור מפורט של תולדות עדי־יהוה בימינו נמצא בספר עדי־יהוה — מכריזי מלכות אלוהים (לועזית). כדי ללמוד על הישגי ההכרזה העולמית של הבשורה הטובה, עיין בהוצאה האחרונה של חוברת המצפה מ־1 בינואר. הבנה מכתבי־הקודש (לועזית) היא אנציקלופדיה ואטלס של המקרא. טמון בה אוצר נפלא של פרטים על אנשים, מקומות, חפצים, שפות או מאורעות היסטוריים הקשורים למקרא.
”מפתח כללי לפרסומי חברת המצפה” (לועזית). מפתח זה, שיצא לאור ביותר מ־20 שפות, יפנה אותך למידע מתוך מגוון רחב של פרסומינו. הוא מחולק למפתח נושאים ומפתח פסוקים. במפתח הנושאים עליך לאתר את המילה המייצגת את נושא המחקר שלך. במפתח הפסוקים עליך לאתר ברשימת הפסוקים את הפסוק שברצונך להבינו לעומק. אם יצא לאור מידע כלשהו בשפתך על הנושא או הפסוק בשנים הכלולות במפתח, תמצא רשימה של פרסומים שתוכל להיעזר בהם. השתמש במדריך הקיצורים שבתחילת המפתח כדי לפענח את שמות הפרסומים המוזכרים. (כך תוכל להבין, למשל, כי 15 3/1 w99 [בשפה האנגלית] מתייחס לחוברת המצפה משנת 1999, הוצאת 1 במרס, עמוד 15.) כותרות ראשיות כגון ”חוויות משירות־השדה” ו”סיפורי־חיים של עדי־יהוה” יכולות לעזור לך להכין שיחות שעיקר מטרתן לעורר את הקהילה לפעולה.
הואיל ועריכת המחקר יכולה להיות מאוד מרתקת, עליך להקפיד שלא תסטה מהנושא. התמקד במטרתך למצוא חומר הקשור למשימה שלפניך. אם המפתח מפנה אותך למקור מסוים, פנה לעמודים המוזכרים והיעזר בכותרות משנה ובמשפטים שבתחילת הסעיפים כדי למצוא מידע המתאים לצורכיך. אם ברצונך לעמוד על משמעותו של פסוק מסוים, אתר אותו תחילה בעמוד שאליו הופנית. לאחר מכן בחן את ההסברים הקשורים אליו.
”ספריית חברת המצפה” על־גבי תקליטור (לועזית). אם יש לך מחשב, תוכל להפיק תועלת מספריית חברת המצפה על־גבי תקליטור. ספרייה זו מכילה מגוון רחב של פרסומינו. יש בה תוכנית חיפוש קלה לשימוש המאפשרת לך לחפש אחר מילה, צירוף מילים או פסוק שהוזכרו בכל אחד מהפרסומים שבספריית חברת המצפה. גם אם אינך יכול להשיג כלי מחקר זה בשפתך, אולי תוכל להפיק ממנו תועלת בשפה בינלאומית ונפוצה אחרת שאתה יודע.
ספריות תיאוקרטיות נוספות
באיגרתו השנייה לטימותיאוס, כתב פאולוס בהשראה וביקש מבחור זה להביא אליו לרומא ”את המגילות ובייחוד את יריעות הקלף” (טימ״ב ד׳:13). פאולוס הוקיר כתבי־יד מסוימים ושמר אותם. תוכל לנהוג כמותו. האם אתה שומר את עותקיך האישיים של חוברות המצפה ועורו! ואת גיליונות שירות המלכות, אפילו לאחר שהללו נידונו באסיפות הקהילה? אם תעשה כן, תוכל להיעזר בהם ככלי מחקר, בנוסף לשאר הפרסומים המשיחיים שברשותך. ברוב הקהילות קיים אוסף של פרסומים תיאוקרטיים בספרייה שבאולם־המלכות. כל חברי הקהילה רשאים להיעזר בפרסומים אלה באולם־המלכות.
עשה לך ארכיון פרטי
הייה ער לחומר מעניין שתוכל להשתמש בו בהגישך שיחה או בשעת הוראה. אם אתה מוצא בעיתון או בכתב עת ידיעה, נתון סטטיסטי או דוגמה שישמשו אותך בשירות, גזור או העתק את הקטע. ציין את התאריך, שם כתב העת ואולי גם את שמו של המחבר או המוציא לאור. רשום בקצרה באסיפות הקהילה טיעונים ודוגמאות שיסייעו לך להסביר את האמת לאחרים. האם חשבת פעם על דוגמה טובה ולא הזדמן לך להשתמש בה מייד? כתוב ותייק אותה. אם אתה משתתף בבית־הספר לשירות התיאוקרטי זה זמן מה, ודאי כבר הכנת מספר שיחות. במקום להשליך את הרשימות משיחות אלה, שמור אותן. ייתכן שהמחקר שערכת יצמיח לך תועלת בעתיד.
שוחח עם אנשים
זכור שאנשים הם מקור לא־אכזב של מידע. ככל הנראה, לוקס ליקט מידע רב מפי עדי־ראייה כדי לחבר את ספר הבשורה הנושא את שמו (לוקס א׳:1–4). אפשר שאח לאמונה יוכל לשפוך אור על נושא שניסית לחקור. על־פי הכתוב באפסים ד׳:8, 11–16 (ע״ח), ישוע משתמש ב”מתנות באדם” כדי לעזור לנו לגדול ב”ידיעת בן־האלוהים”. אם תראיין אחים עתירי ניסיון בשירות אלוהים, תוכל לקבל מהם רעיונות יעילים. שיחות עם אנשים יכולות גם לגלות את דעתם, והדבר עשוי לעזור לך להכין חומר מעשי ביותר.
בחן את התוצאות
אחרי שקוצרים את החיטה, יש להפריד מן השיבולים את המוץ. הוא הדין לגבי פרי מחקרך. לפני שהוא מוכן לשימוש, עליך לנפות מן העיקר את המיותר.
אם בכוונתך להשתמש במידע בשיחה, שאל את עצמך: ’האם הנקודה שבה אני רוצה להשתמש תורמת באופן מהותי לנושא השיחה שלי? אפילו אם זה חומר מעניין, האם נראה שהוא מסיט את תשומת הלב מהנושא שאני אמור לדבר עליו?’ כשאתה רוצה לשלב בשיחה מאורעות אקטואליים או חומר מתחומי המדע או הרפואה המשתנים חדשות לבקרים, ודא שהמידע עדכני. זכור, כמו כן, שמספר נקודות מן הפרסומים הישנים יותר שלנו אולי עודכנו עם הזמן, לכן תן דעתך למידע האחרון שפורסם בנושא.
עליך לנקוט משנה זהירות אם בחרת לדלות מידע מתוך מקורות חילוניים. לעולם אל תשכח שדבר־אלוהים הוא אמת (יוח׳ י״ז:17). ישוע ממלא את התפקיד העיקרי בהתגשמות מטרת אלוהים. לפיכך, קולוסים ב׳:3 אומר: ”צפונים בו כל אוצרות החוכמה והדעת”. בחן את פרי מחקרך מזווית ראייה זו. בנוגע למחקר חילוני, שאל את עצמך: ’האם חומר זה מגזים בתיאוריו, ספקולטיבי או קצר ראות? האם הוא נכתב מתוך מניע אנוכיי או מסחרי? האם מקורות מוסמכים אחרים תומכים בו? מעל לכל, האם הוא עולה בקנה אחד עם האמת המקראית?’
משלי ב׳:1–5 מעודד אותנו לבקש דעת, בינה ותבונה ”ככסף וכמטמונים”. משתמע מכך מאמץ שגמול רב בצידו. עריכת מחקר כרוכה במאמצים, אך הדבר יעזור לך לגלות את דעתו של אלוהים בנושאים שונים, לתקן רעיונות מוטעים ולהעמיק את הבנתך לגבי האמת. המחקר גם יוסיף תוכן וחיים לשיחות שלך. כך הן יהיו מהנות לדובר ותענוג לשומע.