כיצד אתה מייעץ לאחרים?
האם מישהו רצה פעם להתייעץ איתך? האם פנו אליך אי פעם בשאלות שונות כמו: ’מה כדאי לי לעשות? האם כדאי לי ללכת למפגש החברתי הזה? האם עליי לבחור בקריירה הזאת? האם כדאי לי להתחיל בחיזורים איתו או איתה?’
אנשים אולי מבקשים ממך בכנות שתעזור להם בקבלת החלטות — החלטות העשויות להשפיע על יחסיהם עם חבריהם, בני משפחתם ואף עם יהוה. על מה תהיה מבוססת תשובתך? באיזו דרך אתה נוהג לייעץ לאחרים? במשלי ט״ו:28 נאמר: ”לב צדיק יהגה [יחשוב איך] לענות”, ואין זה משנה אם הנושא שולי או רב חשיבות. להלן חמישה עקרונות מקראיים שיעזרו לך במתן עצות.
1 הבן את המצב לאשורו.
”משיב דבר בטרם ישמע, איוולת היא לו וכלימה” (מש׳ י״ח:13).
כדי לתת עצות טובות, עלינו להבין את נסיבותיו ואת השקפת עולמו של מבקש העזרה. לדוגמה, אם מישהו יתקשר אליך וישאל אותך מהי הדרך הטובה ביותר להגיע לביתך, מה יהיה עליך לדעת כדי לעזור לו? האם תוכל להסביר לו מהו המסלול הטוב ביותר מבלי לדעת איפה הוא נמצא? ודאי שלא! באותו אופן, כדי לתת הדרכה נאותה יש צורך להבין ’איפה נמצא’ מבקש ההדרכה, כלומר מה הן נסיבותיו והשקפת עולמו. היש נסיבות מקלות שאולי ישפיעו על תגובתנו? ללא הבנה מספקת של המצב, אנו עלולים לתת עצה שתותיר את האדם מבולבל עוד יותר (לוקס ו׳:39).
ברר עד כמה הוא חקר את הנושא. מן החוכמה לשאול את מבקש העצה שאלות שונות כמו: ”אילו עקרונות מקראיים חלים כאן לדעתך?” ”מה הם לדעתך היתרונות והחסרונות של האפשרויות העומדות בפניך?” ”איזה מחקר כבר עשית בנושא?” ”איזו עזרה העניקו לך אחרים, כמו זקני־קהילה, הוריך או האח שמלמד אותך את המקרא?”
התשובות יאפשרו לנו לדעת מה מידת המאמצים שעשה הפרט למציאת מענה. בנוסף לכך, בעצה שניתן נביא בחשבון את מה שאחרים כבר אמרו לו. כך גם נראה אם האיש בעצם מחפש לו יועץ ש’ישעשע את אוזניו’ בעצות שאותן הוא רוצה לשמוע (טימ״ב ד׳:3).
2 הימנע מתגובה נמהרת.
”יהא כל איש מהיר לשמוע, בלתי נחפז לדבר” (יעקב א׳:19).
מתוך כוונות טובות אנו עלולים אולי להגיב במהירות. אך האם יהיה זה נבון, בייחוד אם אנו מדברים על נושא שאותו לא חקרנו ביסודיות? במשלי כ״ט:20 נאמר: ”חזית איש אץ בדבריו? תקווה לכסיל ממנו”.
אל תיחפז אלא ודא שתגובתך משקפת לגמרי את חוכמת אלוהים. שאל את עצמך, ’האם החשיבה של העולם ו”רוח העולם” מחלחלות לתוך חשיבתי?’ (קור״א ב׳:12, 13) זכור שאין די בכוונות טובות. השליח פטרוס שמע איזה תפקיד קשה מצפה לישוע ויעץ לו: ”חלילה לך, אדוני. אל יהיה הדבר הזה לך!” מה אנו יכולים ללמוד מתגובתו של פטרוס? שגם אדם כן עלול, אם לא ייזהר, לתת במה ל”דברי בני אדם” ולא ל”דברי אלוהים” (מתי ט״ז:21–23). עד כמה חיוני לחשוב לפני שמדברים! הרי נסיוננו האישי מוגבל ביותר בהשוואה לחוכמת אלוהים (איוב ל״ח:1–4; מש׳ י״א:2).
3 הסתמך בענווה על דבר־אלוהים.
”אינני עושה דבר מתוך עצמי, אלא על־פי מה שלימדני אבי — את זאת אני מדבר” (יוח׳ ח׳:28).
האם תאמר ”אם הייתי במקומך הייתי... ”? גם אם התשובה לשאלה נראית ברורה, טוב תעשה אם תלמד מן המופת שהותיר ישוע בגילוי ענווה וצניעות. היו לו חוכמה וניסיון רבים פי כמה מכל אדם אחר. למרות זאת, הוא אמר: ”לא מעצמי דיברתי, אלא האב... הוא ציווני מה שאומר ומה שאדבר” (יוח׳ י״ב:49, 50). תורותיו של ישוע ועצותיו עלו תמיד בקנה אחד עם רצון אביו.
לדוגמה, בלוקס כ״ב:49 מסופר שכאשר עמדו לעצור את ישוע שאלו אותו תלמידיו אם עליהם להילחם ולהגן עליו. במקרה זה אחד התלמידים השתמש בחרב. מתיאור האירועים המקביל במתי כ״ו:52–54 עולה שגם בנסיבות הללו הסביר ישוע לתלמידיו מהו רצון יהוה. על בסיס העקרונות שבבראשית ט׳:6 והנבואות שבמזמור כ״ב ובישעיהו נ״ג, העניק ישוע הדרכה נבונה אשר ללא ספק הצילה חיים ושימחה את לב יהוה.
4 היעזר בספרייה התיאוקרטית שלך.
”מי הוא אפוא העבד הנאמן שהפקידו האדון על בני ביתו לתת להם את אוכלם בעיתו?” (מתי כ״ד:45).
ישוע בחר בכיתת עבד מהימנה אשר תספק מזון רוחני חיוני. כאשר אתה מעניק עצות והדרכות בעניינים חשובים, האם אתה מקדיש זמן למחקר יסודי בפרסומים המקראיים?
שפע של מידע ברור מצוי בהישג ידינו תודות למפתח הנושאים לפרסומי חברת המצפה וספריית המצפה.a מה חבל להתעלם ממאגר מידע עצום זה! המקורות הללו עוסקים באלפי נושאים ומכילים הרבה מאמרים אשר תכליתם לסייע לאדם המחפש עצה והדרכה. האם אתה מסוגל לעזור לאחרים במיומנות לנתח את עקרונות המקרא ואת דבר־אלוהים? כפי שמכשיר ג׳י. פי. אס יכול לעזור לאדם לדעת היכן הוא ולכוון אותו אל יעדו, כך יכולים כלי המחקר לסייע לו לראות באיזה נתיב הוא ולהבין איך להישאר בדרך המוליכה לחיים.
זקני־קהילה רבים מלמדים את המבשרים לחפש מאמרים בעזרת מפתח הנושאים או ספריית המצפה, וכך עוזרים לאחיהם ולאחיותיהם לנתח את כתבי־הקודש. עזרה זו מסייעת למבשרים לא רק למצוא מענה לשאלותיהם המיידיות, אלא גם לסגל לעצמם את ההרגל לערוך מחקרים ולהישען על האמצעים הרוחניים שמספק לנו יהוה. כך ’מורגלים חושיהם להבחין בין טוב לרע’ (עב׳ ה׳:14).
5 הימנע מלהחליט עבור אחרים.
”כל אחד יישא את הנטל שלו” (גל׳ ו׳:5).
אחרי הכול, כל אדם חייב להחליט עבור עצמו איזו עצה ליישם. יהוה מעניק לכולנו את החירות להחליט אם לחיות על־פי עקרונותיו או לא (דב׳ ל׳:19, 20). מצבים מסוימים כרוכים במספר עקרונות מקראיים, ומבקש העצה צריך בסופו של דבר להחליט בעצמו מה לעשות. בהתחשב בעניין הנידון או בגילו של מבקש העצה, יהיה עלינו גם לשאול את עצמנו, ’האם באמת יש לי הסמכות לטפל בשאלה זו?’ יש נושאים שמוטב להפנותם לזקני־הקהילה, או אם השואל צעיר כדאי להפנות אותו להוריו.
[הערת שוליים]
a תקליטור ספריית המצפה קיים נכון לעכשיו ב־39 שפות. מפתח הנושאים לפרסומי חברת המצפה מצוי כעת ביותר מ־45 שפות.
[תיבה/תמונה בעמוד 8]
פרויקט לתוכנית הרוחנית המשפחתית
בתור פרויקט לימודי ערוך מחקר במטרה למצוא תשובות לשאלות ששאלו אותך לאחרונה. אילו מאמרים ועקרונות מקראיים תוכל למצוא כדי לעזור לשואל? למשל, נניח שאח או אחות שואלים אותך לגבי חיזורים ונישואין. אם אתה משתמש במפתח הנושאים לפרסומי חברת המצפה או בתקליטור ספריית המצפה, חפש תחילה את הנושא הקרוב ביותר לשאלה שנשאלה. לדוגמה, תוכל לחפש במפתח הנושאים את הערכים ”חיזורים” או ”נישואין”. לאחר מכן בחן כל תת־נושא כדי למצוא מאמרים רלוונטיים. בשעה שתעיין בערכים ראשיים, שים לב אם אחרי המילים ”ראה גם” מופיעות כותרות הקשורות יותר לשאלה שאותה אתה חוקר.
[תיבה בעמוד 9]
תודות לאמצעים שמעניק לנו יהוה דרך ארגונו, אנו יכולים לתת ולקבל את העצות הטובות ביותר. בקהלת י״ב:11 נאמר: ”דברי חכמים כדורבונות, וּכְמַשְׂמְרוֹת נטועים בעלי אסופות [אוספי אמירות]; ניתנו מרועה אחד”. בדומה ל”דורבונות” — מקלות מחודדים ששימשו לכיוון בהמות משא — עצות אוהבות ושקולות יכולות להדריך אנשים ישרי לב לכיוון הנכון. ”משׂמרות נטועים”, כלומר מסמרים נעוצים, מקנים יציבות למבנים. בדומה לכך, עצות טובות יכולות להקנות יציבות לאדם. החכמים נהנים ללמוד ”אסופות” אשר משקפות את חוכמתו של ’הרועה האחד’, יהוה.
כאשר אתה מייעץ לאחרים, הסתמך על דברי ה”רועה”. זו זכות נפלאה להטות אוזן קשבת ולתת עצות מועילות בכל הזדמנות מתאימה. אם נייעץ לאחרים על יסוד עקרונות המקרא, יהיו עצותינו נבונות ויתרמו לרווחתם הנצחית.