תנועות גוף והבעות פנים

אנשים מתרבויות מסוימות משתמשים בתנועות גוף יותר מאנשים מרקעים אחרים.‏ אך למעשה כל אחד משנה את הבעות פניו או מניע בדרך כלשהי את גופו כשהוא מדבר.‏ דבר זה נכון הן בשיחות אישיות והן בנאומים לפני קהל.‏

תנועות גוף היו דבר טבעי לישוע ולתלמידיו הראשונים.‏ במקרה אחד מישהו דיווח לישוע שאמו ואֶחיו רוצים לדבר איתו.‏ ישוע השיב:‏ ”‏מי היא אמי ומי הם אחיי?‏”‏ ואז המקרא ממשיך:‏ ‏”‏ובהושיטו את ידו אל תלמידיו אמר:‏ ’‏הנה אמי ואחיי’‏”‏ (‏מתי י״ב:‏48–50‏)‏.‏ המקרא מראה בפסוקים שונים,‏ וביניהם במעשי השליחים י״ב:‏17 ו־י״ג:‏16,‏ שגם השליחים פטרוס ופאולוס השתמשו בתנועות גוף בחופשיות.‏

רעיונות ורגשות אינם מובעים אך ורק בעזרת הקול,‏ אלא גם באמצעות תנועות גוף והבעות פנים.‏ אם הדובר אינו משתמש בהן היטב,‏ הוא עלול להותיר רושם של אדישות ושוויון נפש.‏ אך כאשר נעזרים בדרכי הבעה אלה בטוב טעם,‏ הדיבור הופך הרבה יותר יעיל.‏ אפילו כשאתה משוחח בטלפון,‏ אם תשתמש בתנועות גוף ובהבעות פנים נאותות,‏ קולך יביע ביתר קלות את חשיבות המסר וגם את מה שאתה חש לגביו.‏ לפיכך,‏ בין שאתה מדבר בצורה חופשית ובין שאתה מקריא,‏ אם המאזינים מביטים בך ואם בספרי המקרא שלהם,‏ לתנועות גוף והבעות פנים יש ערך רב.‏

אין צורך ללמוד מתוך ספר כיצד להשתמש בתנועות גוף והבעות פנים.‏ מעולם לא היית צריך ללמוד איך לצחוק או להביע כעס.‏ כך גם תנועות גופך אמורות לבטא את רגשותיך הפנימיים.‏ וככל שהן יותר ספונטניות,‏ הרי זה לטובה.‏

תנועות הגוף מתחלקות לשתי קטגוריות כלליות:‏ תנועות תיאוריות ותנועות לשם הדגשה.‏ תנועות תיאוריות מדגימות פעולות או ממחישות ממדים ומיקום.‏ כשאתה עובד על פיתוח מיומנות זו בבית־הספר,‏ אל תסתפק בתנועה אחת או שתיים.‏ נסה להשתמש בטבעיות בתנועות גוף לאורך כל נאומך.‏ אם קשה לך לעשות זאת,‏ נסה לאתר מילים המתארות כיוון,‏ מרחק,‏ גודל,‏ מיקום או יחס מסוים בין דברים.‏ עם זאת,‏ במקרים רבים כל מה שעליך לעשות הוא להיות שקוע בנאומך מבלי לדאוג מה יחשבו עליך,‏ ולומר ולעשות דברים כמו בחיי היומיום.‏ כאשר האדם רגוע,‏ תנועותיו טבעיות.‏

תנועות לשם הדגשה מבטאות רגש ושכנוע פנימי.‏ הן מבליטות את הרעיונות,‏ מפיחות בהם חיים ומחזקות אותם.‏ לפיכך,‏ תנועות לשם הדגשה הן חשובות.‏ אך היזהר!‏ תנועות מן הסוג הזה יכולות בקלות להפוך להרגלים סתמיים.‏ אם תשתמש באותן תנועות שוב ושוב,‏ תשומת הלב עלולה להתמקד בהן וכלל לא להעשיר את נאומך.‏ אם משגיח בית־הספר יציין שהיבט זה לוקה אצלך בחסר,‏ נסה במשך תקופה מסוימת להגביל את עצמך לתנועות תיאוריות בלבד.‏ לאחר זמן מה,‏ חזור להשתמש בתנועות לשם הדגשה.‏

כדי שתחליט באיזו מידה כדאי להיעזר בתנועות לשם הדגשה ואילו תנועות יתאימו,‏ הבא בחשבון את רגשותיהם של מאזיניך.‏ הפניית אצבע לעבר היושבים בקהל עלולה להסב להם אי־נוחות.‏ בכמה תרבויות,‏ תנועות מסוימות,‏ כגון כיסוי הפה עם היד כדי לבטא הפתעה,‏ נחשבות לתנועות נשיות ולא מתאימות לגברים.‏ במקומות שונים בעולם,‏ אין זה הולם וצנוע שאשה תשתמש בחופשיות בתנועות ידיים.‏ לכן במקומות אלה האחיות צריכות להיעזר במיוחד בהבעות פנים.‏ כמו כן,‏ תנועות מוגזמות לפני קבוצה קטנה מעוררות גיחוך כמעט בכל חלקי העולם.‏

ככל שתרכוש ניסיון ותהיה נינוח יותר בדיבורך,‏ התנועות המדגישות שתעשה יבטאו בטבעיות את רגשותיך הפנימיים וישקפו את ביטחונך וכנותך.‏ הן יוסיפו משמעות לדבריך.‏

הבעות פניך.‏ הפנים יכולות לבטא את רגשותיך האמיתיים אולי טוב יותר מכל חלק אחר בגוף.‏ עיניך,‏ צורת פיך ותנוחת ראשך ממלאים כולם תפקיד.‏ פניך יכולות להביע אדישות,‏ גועל,‏ בלבול,‏ תדהמה או תענוג מבלי שתשמיע קול.‏ כאשר הבעות פנים אלה מתלוות למילותיך,‏ הן מוסיפות דגש חזותי ורגשי.‏ הבורא ריכז שרירים רבים בפניך — יותר מ־30,‏ ואתה משתמש כמעט במחציתם כדי לחייך.‏

בין שאתה מדבר מעל לבמה ובין שאתה משתתף בשירות־השדה,‏ ברצונך לחלוק עם הזולת מסר ערב לאוזן שיכול לשמח את לבם.‏ חיוך לבבי יתן לכך משנה תוקף.‏ מאידך,‏ אם פניך יהיו נטולות הבעה,‏ אתה עלול לעורר ספקות באשר למידת כנותך.‏

יתר על כן,‏ חיוך מקרין רגשי ידידות כלפי אחרים.‏ הדבר חשוב במיוחד בימינו,‏ הואיל ואנשים בדרך כלל חוששים מזרים.‏ אם תחייך,‏ תוכל לעזור להם להירגע ולהיות נכונים יותר להקשיב לך.‏