הקדמה מעניינת

ההקדמה היא חלק מכריע של כל נאום.‏ אם אתה באמת מעורר את התעניינות המאזינים,‏ הם ירצו להקשיב להמשך ולהתרכז.‏ אם ההקדמה שלך לא תעניין אנשים בשירות־השדה,‏ ייתכן שלא תצליח להמשיך את השיחה עם בעל־הבית.‏ כאשר תגיש נאום באולם־המלכות,‏ הנוכחים אומנם לא יקומו ויעזבו את המקום,‏ אך אם לא עניינת אותם,‏ חלקם יתחילו לחשוב על דברים אחרים.‏

כשאתה מכין את דברי ההקדמה,‏ קח בחשבון את המטרות שלהלן:‏ (‏1)‏ למשוך את תשומת לבו של הקהל,‏ (‏2)‏ להצביע בבירור על נושא הנאום ו־(‏3)‏ להראות מדוע הנושא חשוב לקהל.‏ במקרים מסוימים תוכל להשיג את שלושת היעדים הללו כמעט במקביל.‏ אך לפעמים תתייחס אליהם בנפרד ובסדר שונה.‏

כיצד לעניין את הקהל.‏ העובדה שאנשים התכנסו לשמוע נאום אין בה לומר שהם יקדישו תשומת לב מלאה לנושא.‏ מדוע?‏ משום שחייהם מלאים במסיחי דעת למיניהם.‏ ייתכן שהם מוטרדים בגלל בעיה במשפחה או עקב דאגה אחרת בחייהם.‏ האתגר שלך כנואם הוא למשוך את תשומת לבם של המאזינים ולהמשיך לרתק אותם.‏ יש מספר דרכים להשיג זאת.‏

אחת ההרצאות המפורסמות ביותר בכל הזמנים היא דרשת־ההר.‏ כיצד היא התחילה?‏ לפי תיאורו של לוקס,‏ אמר ישוע:‏ ”‏אשריכם העניים,‏ .‏.‏.‏ אשריכם הרעבים כעת,‏ .‏.‏.‏ אשריכם הבוכים כעת,‏ .‏.‏.‏ אשריכם אם בני אדם ישנאו אתכם”‏ (‏לוקס ו׳:‏20–22‏)‏.‏ מדוע דברים אלה עוררו התעניינות?‏ ישוע התייחס במספר מילים לחלק מן הבעיות הרציניות שעמדו בפני מאזיניו.‏ ואז במקום להרחיב את הדיבור על אותן בעיות,‏ הוא הראה שאנשים המתמודדים עם מצבים כאלה עדיין יכולים להיות מאושרים.‏ כמו כן,‏ אופן דיבורו גרם למאזיניו לרצות לשמוע עוד.‏

ניתן להיעזר בשאלות ביעילות כדי לעניין,‏ אך עליהן להיות מתאימות.‏ אם שאלותיך מראות שאתה פשוט עומד לדבר על דברים שהקהל כבר שמע,‏ ההתעניינות תדעך במהרה.‏ אל תשאל את המאזינים שאלות מביכות או שאלות המציגות אותם באור שלילי.‏ במקום זאת,‏ השתדל לנסח את שאלותיך באופן מעורר מחשבה.‏ עשה הפסקה קטנה אחרי כל שאלה כדי שתהיה לנוכחים שהות לחשוב על תשובה.‏ אם הם ירגישו שותפים לדיאלוג שכלי,‏ תצליח למשוך את תשומת לבם.‏

עוד דרך טובה לעניין את הקהל היא בעזרת סיפור מהחיים.‏ אך הסיפור עלול לסכל את מטרתך אם הוא יביך את אחד הנוכחים.‏ בנוסף לכך,‏ אם המאזינים יזכרו את הסיפור אך ישכחו את הלקח,‏ החטאת את המטרה.‏ אם כוללים חוויה בהקדמה,‏ היא צריכה להניח את היסודות להיבט חשוב כלשהו בגוף הנאום.‏ אפשר שיהיה עליך לתאר פרטים מסוימים כדי להחיות את סיפור המעשה,‏ אך הקפד לא לספר חוויות ארוכות מדי.‏

יש נואמים הפותחים את נאומיהם בעזרת ידיעה מהחדשות,‏ ציטוט מעיתון מקומי או הצהרה מפי בר־סמכא.‏ גם אלה יכולים להועיל בתנאי שהם באמת הולמים את הנושא ומתאימים לקהל.‏

אם נאומך הוא חלק מסימפוזיון או מאסיפת השירות,‏ מוטב על־פי־רוב שההקדמה תהיה קצרה ועניינית.‏ כאשר אתה מגיש הרצאה פומבית,‏ אל תעבור על הזמן שהוקצב לדברי הפתיחה.‏ גוף הנאום הוא זה שאוצר בתוכו את המידע המועיל ביותר עבור הקהל.‏

לעתים תמצא את עצמך מדבר לפני אנשים ספקנים או אפילו עוינים.‏ כיצד תגרום להם לשים לב לדבריך?‏ סטפנוס,‏ אחד מן המשיחיים הקדומים אשר תואר כאדם ’‏מלא רוח וחוכמה’‏,‏ נתפס והובא בכוח לפני הסנהדרין.‏ הוא הגן שם במיומנות על האמונה המשיחית האמיתית.‏ אך כיצד התחיל נאומו?‏ בצורה מכובדת ותוך התייחסות לבסיס משותף.‏ ”‏אנשים,‏ אחים ואבות,‏ שימעו נא.‏ אלוהי הכבוד נראה אל אברהם אבינו”‏ (‏מה״ש ו׳:‏3;‏ ז׳:‏2‏)‏.‏ באריופגוס שבאתונה,‏ התאים פאולוס את ההקדמה שלו לקהל שונה לחלוטין.‏ הוא אמר:‏ ”‏אנשי אתונה,‏ בכל דבר רואה אני שיראי אלוהות אתם מאוד”‏ (‏מה״ש י״ז:‏22‏)‏.‏ דברי ההקדמה היעילים של סטפנוס ושל פאולוס גרמו למאזיניהם להטות אוזן קשבת להמשך.‏

גם במסגרת שירות־השדה עליך לעניין את האנשים.‏ אם לא קבעת את הביקור מראש,‏ ייתכן שבעל־הבית יהיה עסוק בעניינים אחרים.‏ במקומות מסוימים בעולם,‏ מקובל שאורחים בלתי צפויים יסבירו ישר ולעניין את הסיבה לביקורם.‏ באזורים אחרים עליך לנהוג על־פי מנהגים מסוימים לפני שתאמר מדוע באת (‏לוקס י׳:‏5‏)‏.‏

כך או כך,‏ גישה ידידותית יכולה ליצור אווירה נינוחה המתאימה לשיחה.‏ לעתים קרובות מועיל להתחיל לדבר על משהו שקשור ישירות לדברים שמעסיקים את הפרט.‏ כיצד תדע מה לומר?‏ ובכן,‏ כאשר ניגשת אליו,‏ האם הוא עסק בפעילות כלשהי?‏ אולי הוא טיפל בגינה או בחצר ביתו,‏ תיקן מכונית,‏ בישל,‏ כיבס או טיפל בילדים.‏ האם הוא עיין בעיתון או הסתכל במשהו שהתרחש ברחוב?‏ האם החפצים שמסביבו מעידים על התעניינות מיוחדת בדַיג,‏ ספורט,‏ מוסיקה,‏ טיולים,‏ מחשבים או בתחום אחר?‏ אנשים בדרך כלל מתעניינים בדברים שהם שמעו לאחרונה ברדיו או ראו בטלוויזיה.‏ שאלה או הערה קצרה בקשר לאחד הנושאים הללו עשויות להוביל לשיחה ידידותית.‏

השיחה שניהל ישוע עם אשה שומרונית ליד באר,‏ לא הרחק מהעיר שכם,‏ מהווה דוגמה מצוינת הממחישה כיצד להתחיל שיחה במטרה לתת עדות (‏יוח׳ ד׳:‏5–26‏)‏.‏

אם לא תכין ביסודיות את דברי הפתיחה שלך — במיוחד אם קהילתך מכסה את שטח ההטפה המקומי לעתים תכופות — ייתכן שבכלל לא תצליח לבשר לאחרים.‏

ציין את הנושא.‏ במסגרת הקהילה המשיחית,‏ היושב־ראש או מי שהגיש שיחה לפניך,‏ יודיע על נושא נאומך ויציג אותך.‏ למרות זאת,‏ כדאי שבמהלך דברי הפתיחה תזכיר לקהל את הנושא.‏ תוכל לומר אותו לפי הנוסח הכתוב,‏ אך אפשר גם אחרת.‏ על כל פנים,‏ הנושא צריך להתבהר בהדרגה במהלך הנאום ועל ההקדמה למקד בדרך כלשהי את תשומת הלב בנושא.‏

כאשר שלח ישוע את תלמידיו לבשר,‏ הוא ציין בבירור את המסר שעליהם להכריז:‏ ”‏ובלכתכם הכריזו:‏ ’‏קרבה מלכות שמים!‏’‏”‏ (‏מתי י׳:‏7‏)‏ ישוע אמר בנוגע לתקופתנו:‏ ”‏בשורה זו של המלכות תוכרז”‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ אנו נדרשים ’‏להכריז את הדבר’‏,‏ דהיינו,‏ לבשר תוך דבקות במקרא (‏טימ״ב ד׳:‏2‏)‏.‏ עם זאת,‏ לפני שפותחים את המקרא או מתייחסים למלכות,‏ לפעמים צריך להתייחס לנושא אקטואלי כלשהו.‏ תוכל להזכיר בעיות כגון פשע,‏ אבטלה,‏ אי־צדק,‏ מלחמות,‏ סיוע לנוער,‏ מחלות או מוות.‏ אך אל תדבר באריכות על עניינים שליליים;‏ המסר שבפיך חיובי.‏ השתדל לנתב את השיחה לדבר־אלוהים ולתקוות המלכות.‏

הראה מדוע הנושא חשוב לקהל.‏ אם תדבר לפני הקהילה,‏ תוכל להיות די בטוח שהיושבים בקהל יתעניינו באופן כללי בחומר שבו תדון.‏ אך האם הם יקשיבו כפי שיקשיב אדם הלומד דבר שנוגע לו אישית?‏ האם הם ישימו לב לנאמר משום שנהיר להם שהמידע קשור לחייהם ומכיוון שאתה מעורר אותם לעשות משהו בנידון?‏ כך יהיה אם כבר חשבת לעומק על המאזינים — על נסיבות חייהם,‏ עיסוקיהם וגישותיהם — כאשר הכנת את נאומך.‏ אם אכן עשית זאת,‏ אמור בהקדמה משהו שיעיד על כך.‏

בין שאתה מדבר מן הבמה ובין שאתה מבשר לאדם אחד,‏ אחת הדרכים הטובות ביותר לעורר התעניינות בנושא היא לשתף את מאזיניך.‏ הראה כיצד הבעיות,‏ הצרכים או השאלות שלהם קשורים לנושא שתדון בו.‏ אם תבהיר שאינך מתכוון רק לעבור על החומר בכלליות אלא גם לרדת לפרטים מוגדרים של הנושא,‏ יגלה הקהל נכונות רבה יותר להטות לך אוזן.‏ לשם כך עליך להתכונן ביסודיות.‏

הדרך שבה תציג את דבריך.‏ תוכן ההקדמה הוא בעל חשיבות עליונה,‏ אך הדרך שבה תציג אותה יכולה אף היא לעורר התעניינות.‏ מסיבה זו עליך להכין מראש לא רק את מה שתאמר,‏ אלא גם את האופן שבו תאמר אותו.‏

בחירת המילים המתאימות חיונית להשגת מטרתך.‏ לפיכך,‏ אולי כדאי שתנסח ביסודיות שניים או שלושה ממשפטי הפתיחה.‏ בדרך כלל מוטב להשתמש במשפטים קצרים ופשוטים.‏ אם אתה מגיש נאום לפני הקהילה,‏ תוכל לכתוב אותם ברשימות שלך או לזכור אותם בעל־פה כדי שדברי הפתיחה יותירו את הרושם הראוי.‏ כדאי לומר לאט את ההקדמה.‏ זה יעזור לך להמשיך את הנאום בנינוחות.‏

מתי להכין את ההקדמה.‏ הדעות בעניין זה חלוקות.‏ יש נואמים מנוסים הסבורים שצריך להתחיל להכין נאום בהקדמה.‏ לדעת אחרים אשר למדו את תורת הנאום,‏ יש להכין את ההקדמה דווקא לאחר השלמת גוף הנאום.‏

אין ספק שעליך לדעת מהו הנושא שעליו תדבר ואילו נקודות עיקריות תסביר בטרם תוכל לעצב הקדמה מתאימה.‏ אך מה אם אתה מכין נאום מתוך ראשי־פרקים מודפסים?‏ אם אחרי שקראת את ראשי־הפרקים עלה בראשך רעיון להקדמה,‏ אין כל פסול בכך שתכתוב זאת.‏ כמו כן,‏ זכור שכדי שההקדמה תהיה יעילה,‏ עליך להביא בחשבון הן את הקהל והן את החומר שבראשי־הפרקים.‏