פרק שתים עשרה
משמעות טבילתך
1. מדוע הטבילה במים נוגעת לכל אחד מאיתנו?
בשנת 29 לספירה נטבל ישוע בנהר הירדן בידי יוחנן המטביל. יהוה צפה בכך והביע את שביעות רצונו (מתי ג׳:16, 17). בצעד זה הציב ישוע דוגמה שעל כל תלמידיו לחקותה. כעבור שלוש שנים וחצי, הורה ישוע לתלמידיו: ”ניתנה לי כל סמכות בשמים ובארץ. על כן לכו ועשו תלמידים מאנשי כל העמים, הטבילו אותם בשם האב והבן ורוח הקודש” (מתי כ״ח:18, 19, ע״ח). האם נטבלת בהתאם להוראות שנתן ישוע? אם לא, האם בכוונתך לעשות כן?
2. אילו שאלות ראויות למענה בנושא הטבילה?
2 כך או כך, חשוב שכל החפץ לשרת את יהוה ולחיות בעולם החדש רב הצדק יבין היטב את נושא הטבילה. בין השאלות הראויות למענה הן: האם הטבילה המשיחית כיום נושאת את אותה המשמעות של טבילת ישוע? מה פירוש הדבר להיטבל ”בשם האב והבן ורוח הקודש”? מה כרוך באורח חיים התואם את משמעות הטבילה המשיחית?
הטבילה שערך יוחנן המטביל
3. למי נועדה טבילת יוחנן?
3 כשישה חודשים לפני שנטבל ישוע, הלך יוחנן המטביל אל מדבר יהודה וקרא: ”שובו בתשובה, כי קרבה מלכות שמים” (מתי ג׳:1, 2). היו שדבריו חלחלו ללבם. הם התוודו בגלוי על חטאיהם, הביעו חרטה ובאו ליוחנן כדי שיטבילם בנהר הירדן. טבילה זו נועדה אך ורק ליהודים (לוקס א׳:13–16; מעשי השליחים י״ג:23, 24).
4. מדוע היו היהודים במאה הראשונה חייבים לשוב בתשובה בדחיפות?
4 אותם יהודים היו חייבים לשוב בתשובה בדחיפות. בהר סיני בשנת 1513 לפה״ס באו אבותיהם בברית לאומית — הסכם רשמי ורציני — עם יהוה אלוהים. אלא שמפאת חטאיהם החמורים, לא עמדו בתנאי הברית, ועל כן הברית הרשיעה אותם. בימי ישוע היה מצבם חמור ביותר. ”יום יהוה הגדול והנורא”, שעליו ניבא מלאכי, עמד בפתח. אותו יום בא ב־70 לספירה, שנה שבה החריבו צבאות רומא את ירושלים על מקדשה והרגו יותר ממיליון יהודים. יוחנן המטביל, שקנאותו לעבודת אלוהים האמיתית בערה בקרבו, נשלח עוד קודם לכן ”להכשיר עם מוכן ליהוה”. היה עליהם להתחרט על חטאיהם נגד ברית התורה ולהיות מוכנים לקבל את בן אלוהים, ישוע, שיהוה שלח אליהם (מלאכי ג׳:22–24; לוקס א׳:17; מעשי השליחים י״ט:4).
5. (א) מדוע הביע יוחנן הסתייגות כשבא אליו ישוע להיטבל? (ב) מה סימלה טבילת ישוע?
5 בין אלה שבאו אל יוחנן להיטבל היה ישוע עצמו. מדוע? יוחנן ידע שלישוע לא היה כל חטא להתוודות עליו ואמר: ”אני צריך להיטבל אצלך, ואתה בא אלי?” אך טבילת ישוע סימלה משהו שונה. ועל כן השיב לו ישוע: ”הנח כעת, כי מן הראוי שנקיים את הצדק כולו” (מתי ג׳:13–15). הואיל וישוע היה נטול חטא, לא היתה טבילתו סמל לחרטה על חטאים; גם לא היה עליו להקדיש את חייו לאלוהים, שהרי הוא היה בן לאומה שכבר היתה מוקדשת ליהוה. טבילתו של ישוע בגיל 30 היתה טבילה ייחודית עבורו, והיוותה סמל לכך שהוא מציג את עצמו לפני אביו השמימי לעשיית המשך רצונו.
6. כיצד התייחס ישוע לעשיית רצון אלוהים?
6 רצון אלוהים היה שהמשיח ישוע יעסוק בפעילות הקשורה במלכות (לוקס ח׳:1). כמו כן, אלוהים רצה שישוע יקריב את חיי האנוש המושלמים שלו כקורבן כופר וכבסיס לברית חדשה (מתי כ׳:28; כ״ו:26–28; עברים י׳:5–10). ישוע התייחס בכובד ראש למשמעות טבילתו במים. הוא לא נתן לעניינים אחרים להסיח את דעתו. עד תום שירותו הארצי דבק בעשיית רצון אלוהים, והתמקד בהטפת בשורת המלכות (יוחנן ד׳:34).
טבילה במים של תלמידים משיחיים
7. מה נצטוו המשיחיים לעשות בעניין הטבילה מאז חג השבועות שנת 33 לספירה?
7 תלמידיו הראשונים של ישוע נטבלו בידי יוחנן והופנו אל ישוע כחברים לעתיד במלכות שמים (יוחנן ג׳:25–30). בהכוונת ישוע ניתנה להם סמכות לערוך טבילות, שנשאו אותה משמעות כמו טבילת יוחנן (יוחנן ד׳:1, 2). ואולם, מאז חג השבועות שנת 33 לספירה, החלו התלמידים למלא אחר הצו להטביל ב”שם האב והבן ורוח הקודש” (מתי כ״ח:19). יהא זה לתועלתך אם תבין את פשר המילים האלו.
8. מה משמע הדבר להיטבל ב”שם האב”?
8 מה משמע הדבר להיטבל ב”שם האב”? משמעו להכיר בשמו, במעמדו, בסמכותו, במטרתו ובחוקיו. ראה מה כרוך בכך. (א) באשר לשמו אומר הכתוב בתהלים פ״ג:19: ”ויֵדעו כי אתה, שמך יהוה, לבדך עליון על כל הארץ”. (ב) בדבר מעמדו נאמר במלכים ב׳. י״ט:15: ”יהוה... אתה הוא האלוהים לבדך”. (ג) אודות סמכותו אומר לנו הכתוב בההתגלות ד׳:11: ”לך יאה, אדוננו ואלוהינו, לקבל את הכבוד והיקר והגבורה, כי אתה בראת הכול וברצונך היו ונבראו”. (ד) עלינו גם להכיר בכך שיהוה הוא מקור החיים ושמטרתו היא להושיענו מן החטא והמוות: ”ליהוה הישועה” (תהלים ג׳:9; ל״ו:10). (ה) עלינו להאמין שיהוה הוא המחוקק העליון: ”יהוה שופטנו, יהוה מחוקקנו, יהוה מלכנו” (ישעיהו ל״ג:22). משום כל אלה כתבי־הקודש מאיצים בנו לאמור: ”ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך” (מתי כ״ב:37).
9. מה הכוונה להיטבל ב”שם... הבן”?
9 מה הכוונה להיטבל ב”שם... הבן”? הכוונה היא להכיר בשמו, במעמדו ובסמכותו של ישוע המשיח. השם ישוע משמעו ”יהוה הוא ישועה”. מעמדו נגזר מן העובדה שהוא בנו יחידו של אלוהים, בכור כל בריאה (מתי ט״ז:16; קולוסים א׳:15, 16). על אודות הבן מוסר לנו הכתוב ביוחנן ג׳:16: ”כה אהב אלוהים את העולם [בני האדם שניתן לפדותם] עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם”. ישוע מת נאמן, ומשום כך אלוהים הקימוֹ מן המתים והפקיד בידיו סמכות נוספת. לדברי השליח פאולוס, אלוהים ”הגביהו מאוד” ביקום, והוא המשנה ליהוה. זו הסיבה ש”תיכרע בשם ישוע כל ברך... וכל לשון תודה כי ישוע המשיח הוא האדון, לתפארת אלוהים האב” (פיליפים ב׳:9–11). יוצא מכך שיש לציית למצוותיו של ישוע, אשר מקורן ביהוה עצמו (יוחנן ט״ו:10).
10. מה פשר המילים להיטבל ב”שם... רוח הקודש”?
10 ומה פשר המילים להיטבל ב”שם... רוח הקודש”? הכוונה היא להכיר בתפקידה ובפעילותה של רוח הקודש. מהי רוח הקודש? רוח הקודש היא כוחו הפעיל של יהוה, ובאמצעותה הוא מממש את מטרותיו. ישוע אמר לתלמידיו: ”ואני אבקש מהאב ויתן לכם מנחם אחר שיהיה עימכם לעולם: את רוח האמת” (יוחנן י״ד:16, 17). מה יוכלו לעשות בעזרת הרוח? עוד אמר להם ישוע: ”בבוא עליכם רוח הקודש תקבלו כוח ותהיו עדיי הן בירושלים והן בכל יהודה ושומרון, עד קצה הארץ” (מעשי השליחים א׳:8). כמו כן, המקרא נכתב בהשראת רוח הקודש של יהוה: ”מעולם לא יצאה נבואה על־פי רצון האדם, אלא רוח הקודש הניעה בני אדם לדבר מטעם אלוהים” (פטרוס ב׳. א׳:21). בעזרת לימוד המקרא אנו מכירים אפוא בתפקידה של רוח הקודש. דרך נוספת להכיר ברוח הקודש היא לבקש מיהוה שיעזור לנו לטפח את ”פרי הרוח” שהוא ”אהבה, שמחה, שלום, אורך רוח, נדיבות, טוב לב, נאמנות, ענווה, ריסון עצמי” (גלטים ה׳:22, 23).
11. (א) מהי משמעותה של הטבילה בימינו? (ב) באיזה מובן דומה הטבילה למוות ולתקומה?
11 הראשונים שנטבלו בהתאם למצוות ישוע היו יהודים וגרים החל מ־33 לספירה. זמן קצר לאחר מכן נפתחה בפני השומרונים הזכות להיות תלמידי המשיח. אחר כך, ב־36 לספירה, הופנתה ההזמנה גם אל הנוכרים. לפני טבילתם היה על השומרונים והנוכרים להקדיש את עצמם באופן אישי ליהוה כדי לשרתו כתלמידי בנו. וזאת ממשיכה להיות משמעותה של הטבילה המשיחית במים עד עצם ימינו. הטבילה היא מעין קבורה סמלית, ועל כן טבילה של כל הגוף במים היא סמל הולם להקדשה אישית. כניסתך מתחת למים בטבילה מסמלת את מותך כלפי אורח חייך הקודם. יציאתך מן המים מסמלת את תקומתך לעשיית רצון אלוהים. ”טבילה אחת” זו חלה על כל מי שנעשים משיחיים אמיתיים. ברגע טבילתם הופכים הם לעדיו המשיחיים של יהוה, משרתיו המוסמכים (אפסים ד׳:5; קורינתים ב׳. ו׳:3, 4).
12. מה מסמלת הטבילה המשיחית במים, וכיצד?
12 טבילה זו חשובה מאוד לישועתנו בעיני אלוהים. לדוגמה, לאחר שהזכיר את התיבה שבנה נוח, אשר באמצעותה ניצלו הוא ומשפחתו, כתב השליח פטרוס: ”וזה מסמל את הטבילה המושיעה כעת גם אתכם — אין היא הסרת זוהמת הגוף, אלא בקשה לאלוהים לקבלת מצפון טהור — בתחיית ישוע המשיח” (פטרוס א׳. ג׳:21, הערת שוליים ). התיבה היתה עדות מוחשית לכך שנוח ביצע נאמנה את המלאכה שהטיל עליו אלוהים. לאחר השלמת עבודת הבנייה, ”נהרס העולם שהיה אז, בהישפטו במים” (פטרוס ב׳. ג׳:6). נוח ומשפחתו, ”שמונה נפשות”, נושעו במים (פטרוס א׳. ג׳:20).
13. ממה נושע המשיחי בטבילה במים?
13 מי שמקדישים את עצמם ליהוה על בסיס אמונתם במשיח שהוקם לתחייה, נטבלים כסמל להקדשתם. הם עושים את רצון אלוהים ונושעים מן הסדר העולמי המרושע (גלטים א׳:3, 4). לא עוד מצפה להם השמדה יחד עם יתר העולם. הם ניצלים ממנה וזוכים למצפון נקי לפני אלוהים. השליח יוחנן מבטיח למשרתי אלוהים: ”העולם עובר עם תאוותיו, אך העושה את רצון אלוהים עומד לעד” (יוחנן א׳. ב׳:17).
עמידה באחריות
14. מדוע הטבילה כשלעצמה אינה ערובה לישועה?
14 תהא זו טעות להסיק שהטבילה כשלעצמה היא ערובה לישועה. יש לה ערך אך ורק אם האדם הקדיש את עצמו בלב ונפש ליהוה דרך ישוע המשיח והוא עומד בנאמנותו לאלוהים עד הקץ. ”המחזיק מעמד עד קץ הוא ייוושע” (מתי כ״ד:13).
15. (א) מהו רצון אלוהים כיום עבור משיחיים טבולים? (ב) עד כמה צריך להיות חשוב לנו מעמדנו כתלמידי המשיח?
15 ישוע חי את חייו עלי אדמות על־פי רצון אלוהים. היה עליו להקריב את חייו כקורבן. חובתנו היא למסור את גופנו לאלוהים ולחיות חיי הקרבה עצמית בעשיית רצונו (רומים י״ב:1, 2). לא נוכל לומר שאנו עושים את רצון אלוהים אם מדי פעם נתנהג במזיד כמו העולם הסובב אותנו, או אם נבנה את חיינו סביב רדיפה אחר מטרות אנוכיות ונשרת את אלוהים שירות סמלי בלבד (פטרוס א׳. ד׳:1–3; יוחנן א׳. ב׳:15, 16). כאשר שאל יהודי אחד מה עליו לעשות כדי לרשת חיי עולם, הדגיש ישוע שחשוב לחיות חיים טהורים מבחינה מוסרית. אחרי כן הצביע על דבר חשוב יותר: הצורך להיות תלמיד המשיח וללכת בעקבותיו. זה הדבר החשוב ביותר בחיים, ואסור שהוא יבוא במקום השני אחרי העניינים החומריים (מתי י״ט:16–21).
16. (א) איזו אחריות מוטלת על המשיחיים בהקשר למלכות? (ב) ציין מספר דרכים יעילות לבצע את הפעילות למען המלכות, כפי שמתואר בעמודים 116 ו־117. (ג) על מה מעידה השתתפותנו המסורה במתן עדות?
16 מן הראוי להדגיש שרצון אלוהים היה שישוע יעסוק בפעילות הקשורה במלכות אלוהים. ישוע עצמו נמשח למלך. בהיותו על הארץ העיד בהתלהבות על המלכות. מלאכה דומה מוטלת עלינו, ויש לנו כל סיבה שבעולם להשתתף בה במסירות. בעשותנו כן, אנו מביעים הערכה לריבונות יהוה ואהבה לזולת (מתי כ״ב:36–40). עוד מעיד הדבר על אחדותנו עם אחינו לאמונה בעולם כולו, אשר כולם מכריזי מלכות. יחד, באחדות חובקת עולם, אנו מתקדמים אל המטרה לחיות לנצח בתחומה הארצי של המלכות.
שאלות חזרה
• מה הדומה ומה השונה בין טבילת ישוע לבין הטבילה במים כיום?
• מה משמעות הדבר להיטבל ב”שם האב, הבן ורוח הקודש”?
• מה כרוך בעמידה באחריות שבצד הטבילה המשיחית?
[תמונות בעמודים 116, 117]
דרכים שונות להכרזת המלכות
מבית לבית
לקרובי משפחה
לעמיתים לעבודה
לחברים ללימודים
ברחובות
בביקורים חוזרים אצל מעוניינים
בשיעורי מקרא ביתיים