מה יקרה לנו אם נמות‏?‏

אתה בטח יודע שבני אדם מזדקנים,‏ נעשים חולים ומתים.‏ אפילו ילדים עלולים למות.‏ האם יש לך סיבה לפחד מן המוות או מן המתים?‏— האם אתה יודע מה יקרה לנו אם נמות?‏—‏

אף אחד בימינו לא קם מן המתים וסיפר לנו מה קורה אחרי המוות.‏ אבל בתקופת חייו של ישוע עלי אדמות,‏ היה אדם שקם לתחייה.‏ נקרא עליו וכך נלמד על מצב המתים.‏ האיש היה חברו של ישוע והוא גר בבית עניה,‏ כפר קטן בקירבת ירושלים.‏ שמו היה אֶלְעָזָר,‏ והיו לו שתי אחיות,‏ מרתא ומרים.‏ נראה יחד מה מסופר עליו במקרא.‏

יום אחד חלה אלעזר במחלה אנושה.‏ בזמן ההוא היה ישוע רחוק משם.‏ מרתא ומרים שלחו שליח להודיע לישוע שאחיהן,‏ אלעזר,‏ חולה.‏ הן עשו כן משום שידעו שישוע יכול לבוא ולרפא את אחיהן.‏ ישוע לא היה רופא,‏ אבל אלוהים נתן לו כוח לרפא כל סוג של מחלה (‏מתי ט״ו:‏30,‏ 31‏)‏.‏

לפני שהספיק ישוע להגיע למקום,‏ הכריעה המחלה את אלעזר והוא מת.‏ ישוע אמר לתלמידיו שאלעזר ישן ושהוא הולך להעיר אותו.‏ התלמידים לא הבינו לְמה התכוון ישוע.‏ לכן ישוע אמר להם במפורש:‏ ”‏אלעזר מת”‏.‏ מה זה מלמד אותנו על המוות?‏— כן,‏ המוות הוא כמו שינה עמוקה,‏ שינה כל כך עמוקה שהמת אינו חולם.‏

ישוע הלך לביתן של מרתא ומרים.‏ היו שם כבר חברים ומכרים רבים.‏ הם באו לנחם את האחיות על מות אחיהן.‏ כשנודע למרתא שישוע בא,‏ הלכה לקראתו.‏ כעבור זמן קצר גם מרים יצאה לראות את ישוע.‏ מרים היתה עצובה מאוד ובכתה.‏ היא נפלה לרגליו של ישוע.‏ האנשים שבאו איתה בכו גם הם.‏

המורה הגדול שאל איפה הניחו את אלעזר.‏ האנשים הובילו אותו אל המערה שבה נקבר אלעזר.‏ כראותו את כל האנשים בוכים,‏ החל ישוע לבכות גם הוא.‏ הוא ידע עד כמה כואב לאבד אדם יקר.‏

פתח המערה היה מכוסה באבן,‏ על כן אמר ישוע:‏ ”‏הסירו את האבן!‏”‏ האם היה עליהם לעשות זאת?‏— מרתא חשבה שאין זה רעיון טוב ואמרה:‏ ”‏אדוני,‏ הריהו כבר מעלה ריח,‏ כי עברו ארבעה ימים”‏.‏

השיב לה ישוע:‏ ”‏הלוא אמרתי לך שאם תאמיני תראי את כבוד האלוהים”‏.‏ ישוע התכוון שמרתא תראה משהו שיביא כבוד לאלוהים.‏ מה עמד ישוע לעשות?‏ אחרי שהסירו את האבן,‏ התפלל ישוע אל יהוה בקול רם.‏ אחר כך קרא ישוע בקול גדול:‏ ”‏אלעזר,‏ צא החוצה!‏”‏ האם יצא אלעזר?‏ האם הוא יכול היה לצאת?‏—‏

ובכן,‏ האם אתה מסוגל להעיר מישהו ישן?‏— כן,‏ אם תקרא לו בקול רם,‏ הוא יתעורר.‏ אבל האם אתה יכול להעיר מישהו שישן במוות?‏— לא.‏ לא משנה כמה חזק תצעק,‏ המת לא ישמע אותך.‏ לא אתה,‏ לא אני ולא אף אדם אחר מסוגלים להקים מתים.‏

אבל ישוע לא היה אדם רגיל.‏ אלוהים נתן לו כוחות מיוחדים.‏ לכן כאשר קרא ישוע לאלעזר,‏ אירע דבר מפליא.‏ האיש שהיה מת במשך ארבעה ימים יצא מן המערה!‏ הוא הוחזר לחיים!‏ הוא שוב יכול היה לנשום,‏ ללכת ולדבר!‏ כן,‏ ישוע הקים את אלעזר מן המתים (‏יוחנן י״א:‏1–44‏)‏.‏

חשוב על כך:‏ מה קרה לאלעזר אחרי מותו?‏ האם חלק כלשהו ממנו,‏ רוח או נשמה,‏ עזב את הגוף והמשיך לחיות במקום אחר?‏ האם עלתה נפשו של אלעזר השמיימה?‏ האם במשך אותם ארבעה ימים חי אלעזר עם אלוהים והמלאכים?‏—‏

לא.‏ זכור שישוע אמר שאלעזר ישן.‏ מה קורה לך בשינה?‏ בשינה עמוקה מאוד,‏ אינך יודע מה נעשה סביבך,‏ נכון?‏— וכאשר אתה מתעורר,‏ אינך יודע כמה זמן ישנת עד שאתה מביט בשעון.‏

אותו הדבר נכון לגבי המתים.‏ הם אינם יודעים מאומה.‏ אין הם חשים כלום.‏ ואין הם מסוגלים לעשות כלום.‏ כך היה אלעזר אחרי מותו.‏ המוות הוא כמו שינה עמוקה שבה לא זוכרים שום דבר.‏ המקרא אומר:‏ ”‏והמתים אינם יודעים מאומה”‏ (‏קהלת ט׳:‏5,‏ 10‏)‏.‏

אילו היה אלעזר בשמים במשך אותם ארבעה ימים,‏ האם הוא לא היה מספר על כך?‏— ואילו היה בשמים,‏ האם ישוע היה מאלץ אותו לחזור לכדור־הארץ מן המקום הנפלא ההוא?‏— ודאי שלא!‏

למרות זאת,‏ רבים אומרים שיש לנו נפש,‏ ושהנפש ממשיכה לחיות אחרי מות הגוף.‏ הם טוענים שנפשו של אלעזר המשיכה לחיות במקום כלשהו.‏ אבל לא כך אומר המקרא.‏ המקרא מציין שאלוהים הפך את אדם הראשון ל”‏נפש חיה”‏.‏ אדם הראשון היה בעצמו נפש.‏ עוד אומר המקרא שאחרי שאדם חטא,‏ הוא מת.‏ הוא הפך ל’‏נפש מתה’‏ והוא שב אל העפר שממנו הוא נברא.‏ המקרא גם מלמד שכל צאצאי אדם ירשו ממנו חטא ומוות (‏בראשית ב׳:‏7;‏ ג׳:‏17–19;‏ במדבר ו׳:‏6;‏ רומים ה׳:‏12‏)‏.‏

אם כן,‏ ברור שאין לנו נפש הנבדלת מן הגוף.‏ כל אחד מאיתנו הוא בעצמו נפש.‏ ומאחר שכל בני האדם ירשו חטא מאדם הראשון,‏ המקרא אומר:‏ ”‏הנפש החוטאת היא תמות”‏ (‏יחזקאל י״ח:‏4‏)‏.‏

יש אנשים שפוחדים מן המתים.‏ הם לא יתקרבו לבית קברות כי הם חוששים שלמתים יש נפשות הנבדלות מגופם,‏ ושהן עלולות להזיק לנו.‏ אך האם יכול אדם מת לפגוע באדם חי?‏— לא.‏

יש כאלה שמאמינים שהמתים מסוגלים לחזור כרוחות ולבקר אותנו.‏ לכן הם מכינים אוכל למתים.‏ מי שנוהג כך אינו מאמין באמת במה שאלוהים אומר לגבי המתים.‏ אם נאמין במה שאלוהים אומר,‏ לא נפחד מן המתים.‏ ואם נהיה אסירי תודה לאלוהים על החיים שנתן לנו,‏ אזי נעשה את הטוב בעיניו.‏

אבל אולי אתה שואל את עצמך:‏ ’‏האם אלוהים יקים לתחייה ילדים שמתו?‏ האם הוא באמת רוצה לעשות כן?‏’‏ על כך נדבר בפרק הבא.‏