שיר 110
מעשיו הנפלאים של אלוהים
(תהלים קל״ט)
1. אֵלִי, אֶת כָּל דְּרָכַי יָדַעְתָּ,
אָרְחוֹת חַיַּי מוּלְךָ הֵם חֲשׂוּפִים.
צְפוּנוֹת נַפְשִׁי בָּחַנְתָּ, חֲקַרְתַּנִי.
הֶגְיוֹן לִבִּי, מוֹצָא שְׂפָתַי, לְךָ גְּלוּיִים.
גּוֹלְמִי, אוֹתוֹ רָאוּ עֵינֶיךָ,
כָּל עַצְמוֹתַי לֹא נִכְחֲדוּ מִמְּךָ.
הֵן אֵיבָרַי בְּסִפְרְךָ כְּתוּבִים הֵם.
דְּרָכֶיךָ אֲהַלֵּל, אָשִׁירָה גְּבוּרָתְךָ.
כֹּה נִשְׂגָּבָה הִיא חָכְמָתְךָ, אֱלוֹהַּ!
אֶת זֹאת יוֹדַעַת עַד מְאוֹד נַפְשִׁי.
גַּם אִם אִירָא פֶּן חֹשֶׁךְ יִבְלָעֶנִי,
הֵן רוּחֲךָ גַּם אָז תִּמְצָא אוֹתִי.
לְאָן אָנוּסָה מִפָּנֶיךָ?
אַיֵּה אֶבְרַח אוֹ אֶסְתַּתֵּר מִמְּךָ?
לֹא בַּשְּׁאוֹל, לֹא בִּמְרוֹמֵי שָׁמַיִם,
אַף לֹא בַּיָּם, בַּחֲשֵׁכָה — גַּם שָׁם הִנְּךָ.
(ראה גם תהל׳ ס״ו:3; צ״ד:19; יר׳ י״ז:10.)