האם אלהים מכיר אותך באמת?‏

‏”‏יהוה,‏ .‏.‏.‏ כל דרכי הסכנתה”‏.‏ — תהלים קל״ט:‏1,‏ 3‏.‏

1.‏ עד כמה נפוצה התחושה ש’‏אחרים אינם מבינים’‏ את החרדות,‏ את הבעיות ואת הלחצים עימם אנו מתמודדים?‏

היש אדם המבין באמת ובתמים מה הם החרדות,‏ הלחצים והבעיות עימם אתה מתמודד?‏ בכל רחבי העולם חיים מיליוני בני־אדם,‏ צעירים וקשישים,‏ חסרי כל משפחה או קרובים שאיכפת להם ממה שקורה להם.‏ אפילו בקרב משפחות,‏ רעיות רבות — וכן בעלים — חשים כי בני־זוגם אינם מבינים באמת את הלחצים המכבידים עליהם.‏ לעתים,‏ מתוך תסכול,‏ הם מוחים:‏ ”‏אבל אתה לא מבין!‏”‏ וצעירים לא מעטים הסיקו כי אין איש המבין ללבם.‏ בכל זאת,‏ בין אלה המשתוקקים לזכות בהבנה רבה יותר מצד הזולת,‏ ישנם כאלה אשר חייהם קיבלו לאחרונה משמעות רבה יותר.‏ כיצד יתכן הדבר?‏

2.‏ מה יכול לאפשר לעובדי יהוה לחיות חיים מלאי סיפוק?‏

² הסיבה לכך היא שבין אם אחרים מבינים את רגשותיהם במלואם ובין אם לאו,‏ הם סמוכים ובטוחים שאלהים אכן מבין את אשר עובר עליהם,‏ וכמשרתיו,‏ אין הם צריכים להתמודד לבד עם בעיותיהם.‏ (‏תהלים מ״ו:‏2‏)‏ יתר על כן,‏ דבר־אלהים יחד עם עזרתם של זקני־קהילה משיחיים המגלים הבחנה,‏ מאפשרים להם להביט אל מעבר לבעיותיהם האישיות.‏ כתבי־הקודש מסייעים להם להבין,‏ ששירותם הנאמן יקר בעיני אלהים,‏ ושקיים עתיד בטוח לאלה התולים את תקוותם בו ובדברים שסיפק באמצעות ישוע המשיח.‏ — משלי כ״ז:‏11;‏ קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏17,‏ 18‏.‏

3,‏ 4.‏ (‏א)‏ כיצד יכול גילוי הערכה לעובדה ש”‏יהוה הוא אלהים”‏ וש”‏הוא עשנו”‏,‏ לסייע לנו למצוא שמחה בשירותו?‏ (‏ב)‏ מדוע אנו חשים ביטחון מלא בדאגתו האוהבת של יהוה?‏

³ יתכן שמוכר לך הכתוב בתהלים ק׳:‏2 האומר:‏ ”‏עיבדו את יהוה בשמחה,‏ בואו לפניו ברננה”‏.‏ כמה אנשים עובדים את יהוה באמת בדרך זו?‏ סיבות טובות לעשות כן מצויות בפסוק 3,‏ המזכיר לנו:‏ ”‏דעו כי יהוה הוא אלהים,‏ הוא עשנו ולא אנחנו,‏ עמו וצאן מרעיתו”‏.‏ הוא נקרא ’‏אלהים’‏,‏ בלשון רבים המצביעה על גדולתו,‏ הדר־מלכותו,‏ כבודו והוד־מעלתו.‏ הוא האל האמיתי היחיד.‏ (‏דברים ד׳:‏39;‏ ז׳:‏9;‏ יוחנן י״ז:‏3‏)‏ משרתיו לומדים להכיר את אלוהותו,‏ לא רק כעובדה ששיננו באוזניהם,‏ אלא כדבר אותו הם חווים על בשרם ועל אודותיו הם מעידים באמצעות ציות,‏ אמון ומסירות.‏ — דברי־הימים א׳.‏ כ״ח:‏9;‏ רומים א׳:‏20‏.‏

⁴ מאחר שיהוה הוא האל החי,‏ היכול לראות אף ללבבנו פנימה,‏ אין דבר הנסתר מעיניו.‏ הוא מודע לחלוטין לדברים המתרחשים בחיינו.‏ הוא מבין מה הם הגורמים לבעיות עימן אנו מתמודדים וכן את אי־השקט הנפשי והרגשי הנובע מהן.‏ כבורא,‏ הוא מכיר אותנו טוב יותר משאנו מכירים את עצמנו.‏ הוא אף יודע כיצד לעזור לנו להתמודד עם מצבנו ואיך לספק לנו הקלה אמיתית.‏ הוא יעזור לנו באהבה — בדומה לרועה הנושא טלה בחיקו — בבוטחנו בו בכל לבנו.‏ (‏משלי ג׳:‏5,‏ 6;‏ ישעיהו מ׳:‏10,‏ 11‏)‏ בחינת הכתוב בתהלים מזמור קל״ט יכול לתרום רבות לחיזוק בטחוננו זה.‏

האחד הרואה את כל דרכינו

5.‏ מהי משמעות ה’‏חקירה’‏ של יהוה אותנו,‏ ומדוע היא כה רצויה?‏

⁵ תוך הערכה עמוקה,‏ כתב דוד,‏ מחבר התהלים:‏ ‏”‏יהוה,‏ חקרתני ותדע”‏.‏ (‏תהלים קל״ט:‏1‏)‏ דוד היה בטוח כי הידע של יהוה על אודותיו לא היה שטחי.‏ אלהים לא ראה את דוד כשם שראוהו אולי בני־אדם,‏ בהבחינם רק במראהו החיצוני,‏ בכושר דיבורו או בכשרונו לפרוט על הנבל.‏ (‏שמואל א׳.‏ ט״ז:‏7,‏ 18‏)‏ יהוה ’‏חקר’‏ את עומק פנימיותו של דוד ועשה כן מתוך דאגה אוהבת לבריאותו הרוחנית.‏ אם אתה אחד ממשרתיו המסורים של יהוה,‏ הוא מכיר אותך בדיוק כשם שהכיר את דוד.‏ האין הדבר מעורר בך רגשות הכרת־תודה ויראה כאחד?‏

6.‏ כיצד מראה הכתוב בתהלים קל״ט:‏2,‏ 3 כי יהוה מודע לכל מעשינו ולכל מחשבותינו?‏

⁶ כל מעשי דוד היו גלויים לעיני יהוה,‏ ודוד היה מודע לכך.‏ ‏”‏אתה ידעת שִׁבְתִּי וקומי”‏‏,‏ כתב מחבר התהלים.‏ ‏”‏בַּנְתָּה לְרֵעִי [‏למחשבתי]‏ מרחוק;‏ אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וכל דרכי הסכנתה”‏.‏ (‏תהלים קל״ט:‏2,‏ 3‏)‏ העובדה שיהוה בשמים,‏ הרחק מכדור־הארץ,‏ לא מנעה ממנו לדעת מה היו מעשי דוד ואילו מחשבות חלפו בראשו.‏ הוא ’‏זרה’‏,‏ שקל בקפידה,‏ את מעשי דוד,‏ הן ביום והן בליל,‏ על־מנת לתהות על קנקנם.‏

7.‏ (‏א)‏ בהתבססך על מאורעות מחיי דוד,‏ מנה כמה מן הדברים בחיינו שאלהים מודע להם.‏ (‏ב)‏ כיצד על עובדת היותנו מודעים לכך להשפיע עלינו?‏

⁷ כאשר האהבה ליהוה והביטחון בכוחו להושיע הניעו את דוד הצעיר להתנדב להילחם בענק הפלישתי,‏ גולית,‏ יהוה ידע על כך.‏ (‏שמואל א׳.‏ י״ז:‏32–37,‏ 45–47‏)‏ מאוחר יותר,‏ כאשר עוינות האנשים הסבה ללבו של דוד כאב רב,‏ וכאשר הלחץ היה כה עז עד כי בכה בלילות,‏ התעודד הוא מהידיעה,‏ שיהוה שמע את תחינתו.‏ (‏תהלים ו׳:‏7,‏ 10;‏ נ״ה:‏3–6,‏ 23‏)‏ בדומה לכך,‏ כאשר בלב גדוש הכרת־תודה,‏ הרהר דוד ביהוה בלילה בו נדדה שנתו,‏ היה יהוה מודע לחלוטין גם לכך.‏ (‏תהלים ס״ג:‏7‏;‏ השווה פיליפים ד׳:‏8,‏ 9‏.‏)‏ ערב אחד,‏ כאשר השקיף דוד על אשת שכנו רוחצת,‏ יהוה ידע גם זאת,‏ והבחין מה אירע לדוד כאשר,‏ אפילו לזמן מועט,‏ התיר לתשוקתו החוטאת לדחוק את אלהים אל מחוץ למחשבותיו.‏ (‏שמואל ב׳.‏ י״א:‏2–4‏)‏ מאוחר יותר,‏ כאשר נשלח נתן הנביא להעמיד את דוד על מלוא חומרת חטאו,‏ לא זו בלבד שיהוה שמע את הדברים שיצאו מפי דוד,‏ אלא אף הבחין בלב המתחרט ממנו נבעו.‏ (‏שמואל ב׳.‏ י״ב:‏1–14;‏ תהלים נ״א:‏3,‏ 19‏)‏ האין על הדבר לגרום לנו להרהר בכובד־ראש לאן מועדות פנינו,‏ מה אנו עושים ומה טמון בלבנו?‏

8.‏ (‏א)‏ באילו דרכים משפיעות ’‏המלים שבלשוננו’‏ על מעמדנו בפני אלהים?‏ (‏ב)‏ כיצד ניתן להתגבר על החולשות שבשימוש בלשוננו?‏ (‏מתי ט״ו:‏18;‏ לוקס ו׳:‏45‏)‏

⁸ מאחר שאלהים יודע את כל מעשינו,‏ אין תימה בכך שהוא מודע לדרך שבה אנו משתמשים באיברי גופנו,‏ זעירים ככל שיהיו,‏ כגון הלשון.‏ דוד המלך הכיר בכך,‏ בכותבו:‏ ‏”‏כי אין מלה בלשוני,‏ הן יהוה ידעת כולה”‏.‏ (‏תהלים קל״ט:‏4‏)‏ דוד ידע היטב,‏ שאלה אשר יתקבלו בברכה כאורחים באוהלו של יהוה,‏ יהיו אנשים שאינם משמיצים אחרים והמסרבים להשתמש בלשונם להפצת דברי רכילות עסיסיים אשר ימיטו חרפה על מכרים קרובים.‏ אלה שיהוה יטה להם חסד הם אנשים הדוברים אמת אף בלבבם.‏ (‏תהלים ט״ו:‏1–3;‏ משלי ו׳:‏16–19‏)‏ לאיש מאיתנו אין שליטה מוחלטת בלשונו,‏ אך דוד לא הסיק מכך,‏ תוך חולשה,‏ שאין לאל ידו לעשות דבר כדי לשפר את מצבו.‏ הוא הקדיש זמן רב להלחנת מזמורי תהילה ליהוה ולשירתם.‏ הוא אף הכיר בגילוי־לב בצורך שהיה לו בעזרה,‏ והתפלל על כך לאלהים.‏ (‏תהלים י״ט:‏13–15‏)‏ האם גם עלינו להקדיש תשומת־לב בתפילתנו לשימוש שאנו עושים בלשוננו?‏

9.‏ (‏א)‏ כיצד מציין התיאור שבתהלים קל״ט:‏5 עד כמה מקיפה היא ידיעת אלהים את מצבנו?‏ (‏ב)‏ במה גורם לנו הדבר להיות סמוכים ובטוחים?‏

⁹ יהוה אינו רואה אותנו או את המצב בו אנו נתונים מזווית־ראייה מוגבלת.‏ הוא רואה את כל התמונה,‏ את המכלול.‏ בהשתמשו בדוגמה של עיר נצורה,‏ כתב דוד:‏ ‏”‏אחור וָקֶדֶם צַרְתָּנִי”‏.‏ במקרה של דוד,‏ אלהים לא היה אויב הצר עליו;‏ נהפוך הוא,‏ הוא היה שומר המשגיח עליו.‏ ‏”‏וַתָּשֶׁת עלי כַּפֶּכָה”‏,‏ הוסיף דוד,‏ בציינו את הפיקוח וההגנה שאלהים מספק לתועלתם ארוכת־הטווח של אוהביו.‏ דוד הכיר בכך,‏ ש‏”‏פליאה דעת ממני,‏ נשגבה לא אוכל לה”‏‏.‏ (‏תהלים קל״ט:‏5,‏ 6‏)‏ הידע של אלהים על עובדיו הוא כה מושלם,‏ כה עמוק,‏ עד כי הדבר נשגב מבינתנו.‏ אך,‏ אנו יודעים די כדי להיות סמוכים ובטוחים שיהוה מבין אותנו באמת ובתמים,‏ וכי העזרה שהוא מספק היא הטובה ביותר.‏ — ישעיהו מ״ח:‏17,‏ 18‏.‏

בכל מקום בו אנו נמצאים,‏ אלהים יכול לעזור לנו

10.‏ איזו אמת מעודדת מתוארת בצורה חיה בתהלים קל״ט:‏7–12‏?‏

¹⁰ בראותו את דאגתו האוהבת של יהוה מזווית־ראייה אחרת,‏ המשיך המשורר:‏ ‏”‏אנה אלך מֵרוּחֶךָ?‏ ואנה מפניך אברח?‏”‏ לא היתה לו כל כוונה לנסות להתחמק מיהוה;‏ נהפוך הוא,‏ הוא ידע כי בכל מקום בו יהיה,‏ יהוה ידע על כך,‏ ובעזרת רוח־הקודש יוכל לסייע לו.‏ ‏”‏אם אֶסַּק שמים”‏,‏ המשיך ואמר,‏ ‏”‏שם אתה;‏ ואציעה שאול,‏ הנך.‏ אשא כנפי שחר,‏ אשכנה באחרית ים,‏ גם שם ידך תנחני וְתאֹחֲזֵנִי ימינך.‏ וָאֹמַר:‏ ’‏אך חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי ולילה אור בַּעֲדֵנִי’‏.‏ גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר,‏ כחשיכה כאורה”‏.‏ (‏תהלים קל״ט:‏7–12‏)‏ אין מקום בו נימצא או נסיבות עימן נאלץ להתמודד,‏ אשר יוציאו אותנו אל מחוץ לשדה הראייה של יהוה או אל מחוץ לתחום שבו רוחו יכולה לסייע לנו.‏

11,‏ 12.‏ (‏א)‏ אף־על־פי שיונה שכח זאת לזמן מה,‏ כיצד הומחשה יכולתו של יהוה,‏ במקרה שלו,‏ לראות ולעזור?‏ (‏ב)‏ כיצד יכול נסיונו של יונה להועיל לנו?‏

¹¹ בשלב מסוים,‏ פרחה עובדה זו מזכרונו של יונה.‏ יהוה הטיל עליו לבשר לאנשי נינווה.‏ מסיבה כלשהי הוא חש כי אין ביכולתו למלא את המשימה.‏ אפשר שבגין השם הרע שיצא לאשורים כאכזריים,‏ המחשבה לשרת בנינווה הטילה מורא על יונה.‏ לכן,‏ הוא החליט להיעלם מן האופק.‏ בנמל יפו,‏ הוא קנה לו מקום באוניה שפניה היו מועדות לתרשיש.‏ (‏הנחשבת על פי רוב לספרד,‏ כ־500,‏3 קילומטר מערבית לנינווה.‏)‏ אך,‏ יהוה ראה אותו עולה לסיפון הספינה,‏ ויורד לישון בירכתיה.‏ אלהים אף ידע היכן היה יונה לאחר שהושלך אל הים,‏ ויהוה שמע,‏ כאשר מבטן הדג הגדול,‏ הבטיח יונה לשלם את נדריו.‏ כאשר ’‏הקיא הדג את יונה אל היבשה’‏,‏ שוב ניתנה לו ההזדמנות למלא את המשימה שהוטלה עליו.‏ — יונה א׳:‏3;‏ ב׳:‏1 עד ג׳:‏4‏.‏

¹² מה עדיף היה ליונה אילו בטח מלכתחילה ברוח יהוה שתסייעו במילוי משימתו!‏ אולם,‏ מאוחר יותר,‏ תוך ענווה,‏ יונה העלה על הכתב את קורותיו,‏ ומאז סיפור־המעשה עזר לרבים להוכיח את בטחונם ביהוה,‏ דבר שיונה כה התקשה בגילויו.‏ — רומים ט״ו:‏4‏.‏

13.‏ (‏א)‏ אילו משימות מילא אליהו בנאמנות בטרם נמלט מפני המלכה איזבל?‏ (‏ב)‏ כיצד עזר יהוה לאליהו אפילו בבקשו מקלט מחוץ לתחומי ישראל?‏

¹³ חוויתו של אליהו היתה שונה במקצת.‏ בנאמנות,‏ מסר הוא כי יהוה גזר על בני־ישראל לסבול מבצורת כעונש על חטאיהם.‏ (‏מלכים א׳.‏ ט״ז:‏30–33;‏ י״ז:‏1‏)‏ תוך אומץ לב,‏ הוא העלה על נס את עבודת־אלהים האמיתית בהתמודדות שבין יהוה ובין הבעל בהר־הכרמל.‏ הוא אף השלים את העבודה בהוצאתם להורג של 450 נביאי הבעל בנחל קישון.‏ אך,‏ כאשר המלכה איזבל נשבעה בזעם להמיתו,‏ נמלט אליהו מן הארץ.‏ (‏מלכים א׳.‏ י״ח:‏18–40;‏ י״ט:‏1–4‏)‏ האם יהוה היה שם כדי לעזור לו בעת קשה זו?‏ אכן כן.‏ אילו היה אליהו מעפיל להר גבוה,‏ כאילו נוסק לשמים;‏ אילו היה מתחבא במערה במעמקי האדמה,‏ כבשאול;‏ אילו היה נמלט לאי נידח כלשהו במהירות הדומה לזו של אור השחר המתפשט ברחבי הארץ — ידו של יהוה היתה שם כדי לחזקו ולהדריכו.‏ (‏השווה רומים ח׳:‏38,‏ 39‏.‏)‏ ויהוה אכן חיזק את אליהו לא רק באמצעות אספקת המזון למסעו,‏ אלא אף באמצעות תצוגת הנפלאות של כוחו הפעיל.‏ עקב כך,‏ משהתחזק,‏ נטל אליהו על עצמו את המשימה הנבואית הבאה.‏ — מלכים א׳.‏ י״ט:‏5–18‏.‏

14.‏ (‏א)‏ מדוע יהא זה מוטעה להסיק כי אלהים שוכן בכל?‏ (‏ב)‏ באילו נסיבות תמך יהוה תוך אהבה במשרתיו בתקופה המודרנית?‏ (‏ג)‏ כיצד יתכן שגם לו היינו בשאול,‏ היה יהוה שם?‏

¹⁴ אין משמע המילים הנבואיות שבתהלים קל״ט:‏7–12 שאלהים שוכן בכל,‏ כלומר נמצא בכל מקום בכל עת.‏ כתבי־הקודש מראים בבירור שאין כך הדבר.‏ (‏דברים כ״ו:‏15;‏ עברים ט׳:‏24‏)‏ אולם,‏ משרתיו לעולם אינם מחוץ להישג ידו.‏ הדבר נכון גם באשר לאלה ששליחותם התיאוקרטית נשאתם למקומות מרוחקים.‏ הדבר היה נכון באשר לעדים הנאמנים במחנות־הריכוז הנאציים במהלך מלחמת־העולם השניה,‏ ובאשר לשליחים שהוחזקו במאסר בתנאי בידוד בסין בשלהי שנות ה־50 ובראשית שנות ה־60.‏ הדבר היה נכון באשר לאחינו ואחיותינו היקרים באחת ממדינות אפריקה התיכונה אשר נאלצו לנוס שוב ושוב מכפריהם ואף מארצם.‏ אם יתעורר הצורך,‏ בכוחו של יהוה להגיע עד לירכתי שאול,‏ הקבר המשותף של האנושות,‏ ולהשיב לחיים את נאמניו באמצעות תחיית־המתים.‏ — איוב י״ד:‏13–15;‏ לוקס כ׳:‏37,‏ 38‏.‏

האחד המבין אותנו באמת

15.‏ (‏א)‏ מאיזה שלב מוקדם מסוגל יהוה להבחין בהתפתחותנו?‏ (‏ב)‏ כיצד היקף הידע של יהוה על אודותינו בא לידי ביטוי בהתייחסותו של המשורר לכליות?‏

¹⁵ תחת השראה,‏ הסב מחבר התהלים את תשומת־הלב לעובדה שהידע של אלהים על אודותנו קודם אף להיוולדנו,‏ באומרו:‏ ‏”‏כי אתה קנית כִלְיֹּתָי,‏ תְּסֻכֵּנִי בבטן אמי.‏ אודך על כי נוראות נִפְלֵיתִי,‏ נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מְאֹד”‏.‏ (‏תהלים קל״ט:‏13,‏ 14‏)‏ שילוב הגנים של אבינו ושל אמנו בעת ההתעברות מעצב את הדפוסים אשר ישפיעו עמוקות על יכולתנו הגופנית והשכלית.‏ אלהים מבין יכולת זו.‏ מזמור תהלים זה שם דגש מיוחד על כליותינו,‏ המוזכרות תדירות בכתבי־הקודש כדי לייצג את ההיבטים הפנימיים ביותר של אישיותנו.‏ (‏תהלים ז׳:‏10;‏ ירמיהו י״ז:‏10‏)‏ יהוה ידע פרטים אלה על אודותינו בטרם נולדנו.‏ הוא אף זה אשר תיכנן תוך דאגה אוהבת את גוף האדם,‏ כך שבתוך רחם האם,‏ הביצית המופרית יוצרת מעטה הגנה כדי ’‏לסוכך’‏ על העובר ולהגן עליו בעודו מתפתח.‏

16.‏ (‏א)‏ באיזו דרך מבליט תהלים קל״ט:‏15,‏ 16 את כושר ראייתו החודר של יהוה?‏ (‏ב)‏ מדוע על הדבר לעודדנו?‏

¹⁶ אזי,‏ בהדגישו את כושר ראייתו החודר של אלהים,‏ מוסיף מחבר התהלים:‏ ‏”‏לא נכחד עָצְמִי ממך,‏ אשר עֻשֵּׂיתִי בסתר,‏ רֻקַּמְתִּי בתחתיות ארץ [‏ככל הנראה התייחסות פיוטית לרחם אמו תוך רמיזה לבריאת האדם מן העפר]‏.‏ גָּלְמִי ראו עיניך‏,‏ ועל ספרך כולם ייכתבו,‏ ימים יֻצָּרוּ [‏הימים שבהם נוצרו איברי הגוף]‏,‏ ולא אחד בהם [‏ועדיין לא היה אפילו איבר אחד שלם]‏‏”‏.‏ (‏תהלים קל״ט:‏15,‏ 16‏)‏ אין כל ספק בכך — בין אם שאר בני־האדם מבינים אותנו ובין אם לאו,‏ יהוה מבין אותנו.‏ כיצד על הדבר להשפיע עלינו?‏

17.‏ כאשר אנו רואים את פעלי יהוה כנפלאים,‏ מה מניע אותנו הדבר לעשות?‏

¹⁷ מחבר מזמור קל״ט של תהלים הכיר בכך שפעליו של אלהים,‏ עליהם כתב,‏ היו נפלאים.‏ האם גם אתה חש כך?‏ דבר נפלא גורם לאדם להרהר בו עמוקות או להקדיש לו תשומת־לב רבה.‏ קרוב לוודאי שזוהי תגובתך בנוגע לפעלי הבריאה הגשמיים של יהוה.‏ (‏השווה תהלים ח׳:‏4,‏ 5,‏ 10‏.‏)‏ האם אתה משקיע מחשבה מעין זו גם בדברים שעשה ביוסדו את מלכות המשיח,‏ בדברים שהוא עושה למען הכרזת הבשורה הטובה בכל רחבי העולם,‏ ובדרך שבה דברו הכתוב משנה את אישיות האנשים?‏ — השווה פטרוס א׳.‏ א׳:‏10–12‏.‏

18.‏ אם אנו מוצאים שפעלי יהוה הינם מעוררי־יראה,‏ כיצד ישפיע עלינו הדבר?‏

¹⁸ האם גם אתה חש מנסיונך,‏ שההרהורים על אודות פעליו של אלהים הינם מעוררי־יראה,‏ יוצרים בך פחד בריא,‏ המהווה מניע עז לפעולה,‏ המשפיע עמוקות על אישיותך ועל השימוש שאתה עושה בחייך?‏ (‏השווה תהלים ס״ו:‏5‏.‏)‏ אם כך הדבר,‏ אזי יניעך לבך לשבח את יהוה,‏ להללו,‏ ליצור הזדמנויות לספר לאחרים על מטרתו ועל הדברים הנפלאים שטמן בחיק העתיד למען אוהביו.‏ — תהלים קמ״ה:‏1–3‏.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1993/‏10/‏1)‏

כיצד תשיב?‏

◻ כיצד יכולה ידיעתנו כי ”‏יהוה הוא אלהים”‏ לסייע לנו לשרתו בשמחה?‏

◻ כיצד על העובדה שאלהים יודע את כל מעשינו להשפיע על חיינו?‏

◻ מדוע מעודדת העובדה שלעולם איננו מחוץ לשדה הראייה של אלהים?‏

◻ מדוע אלהים מסוגל להביננו בדרכים הנשגבות מבני־האדם?‏

◻ מדוע לימוד מעין זה מעורר בנו את הרצון להלל את יהוה?‏