האם אלהים מכיר אותך באמת?
”יהוה, ... כל דרכי הסכנתה”. — תהלים קל״ט:1, 3.
1. עד כמה נפוצה התחושה ש’אחרים אינם מבינים’ את החרדות, את הבעיות ואת הלחצים עימם אנו מתמודדים?
היש אדם המבין באמת ובתמים מה הם החרדות, הלחצים והבעיות עימם אתה מתמודד? בכל רחבי העולם חיים מיליוני בני־אדם, צעירים וקשישים, חסרי כל משפחה או קרובים שאיכפת להם ממה שקורה להם. אפילו בקרב משפחות, רעיות רבות — וכן בעלים — חשים כי בני־זוגם אינם מבינים באמת את הלחצים המכבידים עליהם. לעתים, מתוך תסכול, הם מוחים: ”אבל אתה לא מבין!” וצעירים לא מעטים הסיקו כי אין איש המבין ללבם. בכל זאת, בין אלה המשתוקקים לזכות בהבנה רבה יותר מצד הזולת, ישנם כאלה אשר חייהם קיבלו לאחרונה משמעות רבה יותר. כיצד יתכן הדבר?
2. מה יכול לאפשר לעובדי יהוה לחיות חיים מלאי סיפוק?
2 הסיבה לכך היא שבין אם אחרים מבינים את רגשותיהם במלואם ובין אם לאו, הם סמוכים ובטוחים שאלהים אכן מבין את אשר עובר עליהם, וכמשרתיו, אין הם צריכים להתמודד לבד עם בעיותיהם. (תהלים מ״ו:2) יתר על כן, דבר־אלהים יחד עם עזרתם של זקני־קהילה משיחיים המגלים הבחנה, מאפשרים להם להביט אל מעבר לבעיותיהם האישיות. כתבי־הקודש מסייעים להם להבין, ששירותם הנאמן יקר בעיני אלהים, ושקיים עתיד בטוח לאלה התולים את תקוותם בו ובדברים שסיפק באמצעות ישוע המשיח. — משלי כ״ז:11; קורינתים ב׳. ד׳:17, 18.
3, 4. (א) כיצד יכול גילוי הערכה לעובדה ש”יהוה הוא אלהים” וש”הוא עשנו”, לסייע לנו למצוא שמחה בשירותו? (ב) מדוע אנו חשים ביטחון מלא בדאגתו האוהבת של יהוה?
3 יתכן שמוכר לך הכתוב בתהלים ק׳:2 האומר: ”עיבדו את יהוה בשמחה, בואו לפניו ברננה”. כמה אנשים עובדים את יהוה באמת בדרך זו? סיבות טובות לעשות כן מצויות בפסוק 3, המזכיר לנו: ”דעו כי יהוה הוא אלהים, הוא עשנו ולא אנחנו, עמו וצאן מרעיתו”. הוא נקרא ’אלהים’, בלשון רבים המצביעה על גדולתו, הדר־מלכותו, כבודו והוד־מעלתו. הוא האל האמיתי היחיד. (דברים ד׳:39; ז׳:9; יוחנן י״ז:3) משרתיו לומדים להכיר את אלוהותו, לא רק כעובדה ששיננו באוזניהם, אלא כדבר אותו הם חווים על בשרם ועל אודותיו הם מעידים באמצעות ציות, אמון ומסירות. — דברי־הימים א׳. כ״ח:9; רומים א׳:20.
4 מאחר שיהוה הוא האל החי, היכול לראות אף ללבבנו פנימה, אין דבר הנסתר מעיניו. הוא מודע לחלוטין לדברים המתרחשים בחיינו. הוא מבין מה הם הגורמים לבעיות עימן אנו מתמודדים וכן את אי־השקט הנפשי והרגשי הנובע מהן. כבורא, הוא מכיר אותנו טוב יותר משאנו מכירים את עצמנו. הוא אף יודע כיצד לעזור לנו להתמודד עם מצבנו ואיך לספק לנו הקלה אמיתית. הוא יעזור לנו באהבה — בדומה לרועה הנושא טלה בחיקו — בבוטחנו בו בכל לבנו. (משלי ג׳:5, 6; ישעיהו מ׳:10, 11) בחינת הכתוב בתהלים מזמור קל״ט יכול לתרום רבות לחיזוק בטחוננו זה.
האחד הרואה את כל דרכינו
5. מהי משמעות ה’חקירה’ של יהוה אותנו, ומדוע היא כה רצויה?
5 תוך הערכה עמוקה, כתב דוד, מחבר התהלים: ”יהוה, חקרתני ותדע”. (תהלים קל״ט:1) דוד היה בטוח כי הידע של יהוה על אודותיו לא היה שטחי. אלהים לא ראה את דוד כשם שראוהו אולי בני־אדם, בהבחינם רק במראהו החיצוני, בכושר דיבורו או בכשרונו לפרוט על הנבל. (שמואל א׳. ט״ז:7, 18) יהוה ’חקר’ את עומק פנימיותו של דוד ועשה כן מתוך דאגה אוהבת לבריאותו הרוחנית. אם אתה אחד ממשרתיו המסורים של יהוה, הוא מכיר אותך בדיוק כשם שהכיר את דוד. האין הדבר מעורר בך רגשות הכרת־תודה ויראה כאחד?
6. כיצד מראה הכתוב בתהלים קל״ט:2, 3 כי יהוה מודע לכל מעשינו ולכל מחשבותינו?
6 כל מעשי דוד היו גלויים לעיני יהוה, ודוד היה מודע לכך. ”אתה ידעת שִׁבְתִּי וקומי”, כתב מחבר התהלים. ”בַּנְתָּה לְרֵעִי [למחשבתי] מרחוק; אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וכל דרכי הסכנתה”. (תהלים קל״ט:2, 3) העובדה שיהוה בשמים, הרחק מכדור־הארץ, לא מנעה ממנו לדעת מה היו מעשי דוד ואילו מחשבות חלפו בראשו. הוא ’זרה’, שקל בקפידה, את מעשי דוד, הן ביום והן בליל, על־מנת לתהות על קנקנם.
7. (א) בהתבססך על מאורעות מחיי דוד, מנה כמה מן הדברים בחיינו שאלהים מודע להם. (ב) כיצד על עובדת היותנו מודעים לכך להשפיע עלינו?
7 כאשר האהבה ליהוה והביטחון בכוחו להושיע הניעו את דוד הצעיר להתנדב להילחם בענק הפלישתי, גולית, יהוה ידע על כך. (שמואל א׳. י״ז:32–37, 45–47) מאוחר יותר, כאשר עוינות האנשים הסבה ללבו של דוד כאב רב, וכאשר הלחץ היה כה עז עד כי בכה בלילות, התעודד הוא מהידיעה, שיהוה שמע את תחינתו. (תהלים ו׳:7, 10; נ״ה:3–6, 23) בדומה לכך, כאשר בלב גדוש הכרת־תודה, הרהר דוד ביהוה בלילה בו נדדה שנתו, היה יהוה מודע לחלוטין גם לכך. (תהלים ס״ג:7; השווה פיליפים ד׳:8, 9.) ערב אחד, כאשר השקיף דוד על אשת שכנו רוחצת, יהוה ידע גם זאת, והבחין מה אירע לדוד כאשר, אפילו לזמן מועט, התיר לתשוקתו החוטאת לדחוק את אלהים אל מחוץ למחשבותיו. (שמואל ב׳. י״א:2–4) מאוחר יותר, כאשר נשלח נתן הנביא להעמיד את דוד על מלוא חומרת חטאו, לא זו בלבד שיהוה שמע את הדברים שיצאו מפי דוד, אלא אף הבחין בלב המתחרט ממנו נבעו. (שמואל ב׳. י״ב:1–14; תהלים נ״א:3, 19) האין על הדבר לגרום לנו להרהר בכובד־ראש לאן מועדות פנינו, מה אנו עושים ומה טמון בלבנו?
8. (א) באילו דרכים משפיעות ’המלים שבלשוננו’ על מעמדנו בפני אלהים? (ב) כיצד ניתן להתגבר על החולשות שבשימוש בלשוננו? (מתי ט״ו:18; לוקס ו׳:45)
8 מאחר שאלהים יודע את כל מעשינו, אין תימה בכך שהוא מודע לדרך שבה אנו משתמשים באיברי גופנו, זעירים ככל שיהיו, כגון הלשון. דוד המלך הכיר בכך, בכותבו: ”כי אין מלה בלשוני, הן יהוה ידעת כולה”. (תהלים קל״ט:4) דוד ידע היטב, שאלה אשר יתקבלו בברכה כאורחים באוהלו של יהוה, יהיו אנשים שאינם משמיצים אחרים והמסרבים להשתמש בלשונם להפצת דברי רכילות עסיסיים אשר ימיטו חרפה על מכרים קרובים. אלה שיהוה יטה להם חסד הם אנשים הדוברים אמת אף בלבבם. (תהלים ט״ו:1–3; משלי ו׳:16–19) לאיש מאיתנו אין שליטה מוחלטת בלשונו, אך דוד לא הסיק מכך, תוך חולשה, שאין לאל ידו לעשות דבר כדי לשפר את מצבו. הוא הקדיש זמן רב להלחנת מזמורי תהילה ליהוה ולשירתם. הוא אף הכיר בגילוי־לב בצורך שהיה לו בעזרה, והתפלל על כך לאלהים. (תהלים י״ט:13–15) האם גם עלינו להקדיש תשומת־לב בתפילתנו לשימוש שאנו עושים בלשוננו?
9. (א) כיצד מציין התיאור שבתהלים קל״ט:5 עד כמה מקיפה היא ידיעת אלהים את מצבנו? (ב) במה גורם לנו הדבר להיות סמוכים ובטוחים?
9 יהוה אינו רואה אותנו או את המצב בו אנו נתונים מזווית־ראייה מוגבלת. הוא רואה את כל התמונה, את המכלול. בהשתמשו בדוגמה של עיר נצורה, כתב דוד: ”אחור וָקֶדֶם צַרְתָּנִי”. במקרה של דוד, אלהים לא היה אויב הצר עליו; נהפוך הוא, הוא היה שומר המשגיח עליו. ”וַתָּשֶׁת עלי כַּפֶּכָה”, הוסיף דוד, בציינו את הפיקוח וההגנה שאלהים מספק לתועלתם ארוכת־הטווח של אוהביו. דוד הכיר בכך, ש”פליאה דעת ממני, נשגבה לא אוכל לה”. (תהלים קל״ט:5, 6) הידע של אלהים על עובדיו הוא כה מושלם, כה עמוק, עד כי הדבר נשגב מבינתנו. אך, אנו יודעים די כדי להיות סמוכים ובטוחים שיהוה מבין אותנו באמת ובתמים, וכי העזרה שהוא מספק היא הטובה ביותר. — ישעיהו מ״ח:17, 18.
בכל מקום בו אנו נמצאים, אלהים יכול לעזור לנו
10. איזו אמת מעודדת מתוארת בצורה חיה בתהלים קל״ט:7–12?
10 בראותו את דאגתו האוהבת של יהוה מזווית־ראייה אחרת, המשיך המשורר: ”אנה אלך מֵרוּחֶךָ? ואנה מפניך אברח?” לא היתה לו כל כוונה לנסות להתחמק מיהוה; נהפוך הוא, הוא ידע כי בכל מקום בו יהיה, יהוה ידע על כך, ובעזרת רוח־הקודש יוכל לסייע לו. ”אם אֶסַּק שמים”, המשיך ואמר, ”שם אתה; ואציעה שאול, הנך. אשא כנפי שחר, אשכנה באחרית ים, גם שם ידך תנחני וְתאֹחֲזֵנִי ימינך. וָאֹמַר: ’אך חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי ולילה אור בַּעֲדֵנִי’. גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר, כחשיכה כאורה”. (תהלים קל״ט:7–12) אין מקום בו נימצא או נסיבות עימן נאלץ להתמודד, אשר יוציאו אותנו אל מחוץ לשדה הראייה של יהוה או אל מחוץ לתחום שבו רוחו יכולה לסייע לנו.
11, 12. (א) אף־על־פי שיונה שכח זאת לזמן מה, כיצד הומחשה יכולתו של יהוה, במקרה שלו, לראות ולעזור? (ב) כיצד יכול נסיונו של יונה להועיל לנו?
11 בשלב מסוים, פרחה עובדה זו מזכרונו של יונה. יהוה הטיל עליו לבשר לאנשי נינווה. מסיבה כלשהי הוא חש כי אין ביכולתו למלא את המשימה. אפשר שבגין השם הרע שיצא לאשורים כאכזריים, המחשבה לשרת בנינווה הטילה מורא על יונה. לכן, הוא החליט להיעלם מן האופק. בנמל יפו, הוא קנה לו מקום באוניה שפניה היו מועדות לתרשיש. (הנחשבת על פי רוב לספרד, כ־500,3 קילומטר מערבית לנינווה.) אך, יהוה ראה אותו עולה לסיפון הספינה, ויורד לישון בירכתיה. אלהים אף ידע היכן היה יונה לאחר שהושלך אל הים, ויהוה שמע, כאשר מבטן הדג הגדול, הבטיח יונה לשלם את נדריו. כאשר ’הקיא הדג את יונה אל היבשה’, שוב ניתנה לו ההזדמנות למלא את המשימה שהוטלה עליו. — יונה א׳:3; ב׳:1 עד ג׳:4.
12 מה עדיף היה ליונה אילו בטח מלכתחילה ברוח יהוה שתסייעו במילוי משימתו! אולם, מאוחר יותר, תוך ענווה, יונה העלה על הכתב את קורותיו, ומאז סיפור־המעשה עזר לרבים להוכיח את בטחונם ביהוה, דבר שיונה כה התקשה בגילויו. — רומים ט״ו:4.
13. (א) אילו משימות מילא אליהו בנאמנות בטרם נמלט מפני המלכה איזבל? (ב) כיצד עזר יהוה לאליהו אפילו בבקשו מקלט מחוץ לתחומי ישראל?
13 חוויתו של אליהו היתה שונה במקצת. בנאמנות, מסר הוא כי יהוה גזר על בני־ישראל לסבול מבצורת כעונש על חטאיהם. (מלכים א׳. ט״ז:30–33; י״ז:1) תוך אומץ לב, הוא העלה על נס את עבודת־אלהים האמיתית בהתמודדות שבין יהוה ובין הבעל בהר־הכרמל. הוא אף השלים את העבודה בהוצאתם להורג של 450 נביאי הבעל בנחל קישון. אך, כאשר המלכה איזבל נשבעה בזעם להמיתו, נמלט אליהו מן הארץ. (מלכים א׳. י״ח:18–40; י״ט:1–4) האם יהוה היה שם כדי לעזור לו בעת קשה זו? אכן כן. אילו היה אליהו מעפיל להר גבוה, כאילו נוסק לשמים; אילו היה מתחבא במערה במעמקי האדמה, כבשאול; אילו היה נמלט לאי נידח כלשהו במהירות הדומה לזו של אור השחר המתפשט ברחבי הארץ — ידו של יהוה היתה שם כדי לחזקו ולהדריכו. (השווה רומים ח׳:38, 39.) ויהוה אכן חיזק את אליהו לא רק באמצעות אספקת המזון למסעו, אלא אף באמצעות תצוגת הנפלאות של כוחו הפעיל. עקב כך, משהתחזק, נטל אליהו על עצמו את המשימה הנבואית הבאה. — מלכים א׳. י״ט:5–18.
14. (א) מדוע יהא זה מוטעה להסיק כי אלהים שוכן בכל? (ב) באילו נסיבות תמך יהוה תוך אהבה במשרתיו בתקופה המודרנית? (ג) כיצד יתכן שגם לו היינו בשאול, היה יהוה שם?
14 אין משמע המילים הנבואיות שבתהלים קל״ט:7–12 שאלהים שוכן בכל, כלומר נמצא בכל מקום בכל עת. כתבי־הקודש מראים בבירור שאין כך הדבר. (דברים כ״ו:15; עברים ט׳:24) אולם, משרתיו לעולם אינם מחוץ להישג ידו. הדבר נכון גם באשר לאלה ששליחותם התיאוקרטית נשאתם למקומות מרוחקים. הדבר היה נכון באשר לעדים הנאמנים במחנות־הריכוז הנאציים במהלך מלחמת־העולם השניה, ובאשר לשליחים שהוחזקו במאסר בתנאי בידוד בסין בשלהי שנות ה־50 ובראשית שנות ה־60. הדבר היה נכון באשר לאחינו ואחיותינו היקרים באחת ממדינות אפריקה התיכונה אשר נאלצו לנוס שוב ושוב מכפריהם ואף מארצם. אם יתעורר הצורך, בכוחו של יהוה להגיע עד לירכתי שאול, הקבר המשותף של האנושות, ולהשיב לחיים את נאמניו באמצעות תחיית־המתים. — איוב י״ד:13–15; לוקס כ׳:37, 38.
האחד המבין אותנו באמת
15. (א) מאיזה שלב מוקדם מסוגל יהוה להבחין בהתפתחותנו? (ב) כיצד היקף הידע של יהוה על אודותינו בא לידי ביטוי בהתייחסותו של המשורר לכליות?
15 תחת השראה, הסב מחבר התהלים את תשומת־הלב לעובדה שהידע של אלהים על אודותנו קודם אף להיוולדנו, באומרו: ”כי אתה קנית כִלְיֹּתָי, תְּסֻכֵּנִי בבטן אמי. אודך על כי נוראות נִפְלֵיתִי, נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מְאֹד”. (תהלים קל״ט:13, 14) שילוב הגנים של אבינו ושל אמנו בעת ההתעברות מעצב את הדפוסים אשר ישפיעו עמוקות על יכולתנו הגופנית והשכלית. אלהים מבין יכולת זו. מזמור תהלים זה שם דגש מיוחד על כליותינו, המוזכרות תדירות בכתבי־הקודש כדי לייצג את ההיבטים הפנימיים ביותר של אישיותנו. (תהלים ז׳:10; ירמיהו י״ז:10) יהוה ידע פרטים אלה על אודותינו בטרם נולדנו. הוא אף זה אשר תיכנן תוך דאגה אוהבת את גוף האדם, כך שבתוך רחם האם, הביצית המופרית יוצרת מעטה הגנה כדי ’לסוכך’ על העובר ולהגן עליו בעודו מתפתח.
16. (א) באיזו דרך מבליט תהלים קל״ט:15, 16 את כושר ראייתו החודר של יהוה? (ב) מדוע על הדבר לעודדנו?
16 אזי, בהדגישו את כושר ראייתו החודר של אלהים, מוסיף מחבר התהלים: ”לא נכחד עָצְמִי ממך, אשר עֻשֵּׂיתִי בסתר, רֻקַּמְתִּי בתחתיות ארץ [ככל הנראה התייחסות פיוטית לרחם אמו תוך רמיזה לבריאת האדם מן העפר]. גָּלְמִי ראו עיניך, ועל ספרך כולם ייכתבו, ימים יֻצָּרוּ [הימים שבהם נוצרו איברי הגוף], ולא אחד בהם [ועדיין לא היה אפילו איבר אחד שלם]”. (תהלים קל״ט:15, 16) אין כל ספק בכך — בין אם שאר בני־האדם מבינים אותנו ובין אם לאו, יהוה מבין אותנו. כיצד על הדבר להשפיע עלינו?
17. כאשר אנו רואים את פעלי יהוה כנפלאים, מה מניע אותנו הדבר לעשות?
17 מחבר מזמור קל״ט של תהלים הכיר בכך שפעליו של אלהים, עליהם כתב, היו נפלאים. האם גם אתה חש כך? דבר נפלא גורם לאדם להרהר בו עמוקות או להקדיש לו תשומת־לב רבה. קרוב לוודאי שזוהי תגובתך בנוגע לפעלי הבריאה הגשמיים של יהוה. (השווה תהלים ח׳:4, 5, 10.) האם אתה משקיע מחשבה מעין זו גם בדברים שעשה ביוסדו את מלכות המשיח, בדברים שהוא עושה למען הכרזת הבשורה הטובה בכל רחבי העולם, ובדרך שבה דברו הכתוב משנה את אישיות האנשים? — השווה פטרוס א׳. א׳:10–12.
18. אם אנו מוצאים שפעלי יהוה הינם מעוררי־יראה, כיצד ישפיע עלינו הדבר?
18 האם גם אתה חש מנסיונך, שההרהורים על אודות פעליו של אלהים הינם מעוררי־יראה, יוצרים בך פחד בריא, המהווה מניע עז לפעולה, המשפיע עמוקות על אישיותך ועל השימוש שאתה עושה בחייך? (השווה תהלים ס״ו:5.) אם כך הדבר, אזי יניעך לבך לשבח את יהוה, להללו, ליצור הזדמנויות לספר לאחרים על מטרתו ועל הדברים הנפלאים שטמן בחיק העתיד למען אוהביו. — תהלים קמ״ה:1–3.
(מקור המאמר: 1993/10/1)
כיצד תשיב?
◻ כיצד יכולה ידיעתנו כי ”יהוה הוא אלהים” לסייע לנו לשרתו בשמחה?
◻ כיצד על העובדה שאלהים יודע את כל מעשינו להשפיע על חיינו?
◻ מדוע מעודדת העובדה שלעולם איננו מחוץ לשדה הראייה של אלהים?
◻ מדוע אלהים מסוגל להביננו בדרכים הנשגבות מבני־האדם?
◻ מדוע לימוד מעין זה מעורר בנו את הרצון להלל את יהוה?