ישוע מחולל את הנס הראשון שלו

זהו היום השלישי מאז הפך נתנאל לאחד מתלמידיו הראשונים של ישוע.‏ ישוע ולפחות כמה מתלמידיו הראשונים הולכים צפונה לגליל,‏ אזור מגוריהם.‏ פניהם מועדות לקנה,‏ עירו של נתנאל.‏ קנה שוכנת בהרים שמצפון לנצרת,‏ העיר שבה ישוע עצמו גדל.‏ ישוע ותלמידיו הוזמנו למסיבת חתונה בקנה.‏

גם אמו של ישוע מגיעה לחתונה.‏ כידידת המשפחה של הזוג,‏ נראה שמרים הייתה מעורבת בדאגה לאורחים הרבים.‏ לכן היא מייד שמה לב שחסר משהו,‏ ואומרת לישוע:‏ ”‏אין להם יין”‏ (‏יוחנן ב׳:‏3‏)‏.‏

מרים רומזת לישוע בעקיפין שיעשה משהו לגבי המחסור ביין.‏ ישוע משתמש בצירוף לשון המביע את התנגדותו,‏ ומשיב לה:‏ ”‏מה זה נוגע לי ולך?‏”‏ (‏יוחנן ב׳:‏4‏)‏ בתור המלך שמינה אלוהים,‏ על ישוע לפעול בהתאם להוראותיו של אביו השמימי ולא לפי תכתיבים של משפחה או חברים.‏ מרים פועלת בתבונה ומותירה את העניין בידי בנה,‏ ופשוט אומרת לאלה שמשרתים את האורחים:‏ ”‏כל מה שיאמר לכם,‏ עשו”‏ (‏יוחנן ב׳:‏5‏)‏.‏

יש שם שישה כדי מים עשויים אבן וכל אחד מהם יכול להכיל יותר מ־40 ליטר.‏ ישוע אומר למשרתים:‏ ”‏מלאו את הכדים מים”‏,‏ ואז מורה להם:‏ ”‏קחו מהם עתה והביאו אל ראש המסיבה”‏ (‏יוחנן ב׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏

ראש המסיבה מתרשם מאיכות היין המשובחת אך אינו מודע לכך שהוא נוצר באורח נס.‏ הוא קורא לחתן ואומר לו:‏ ”‏כל אחד מגיש תחילה את היין המשובח,‏ וכאשר האנשים שיכורים הוא מגיש את היין הפחות טוב.‏ אבל אתה שמרת את היין המשובח עד עכשיו”‏ (‏יוחנן ב׳:‏10‏)‏.‏

זהו הנס הראשון שמחולל ישוע.‏ כאשר תלמידיו החדשים רואים את הנס,‏ אמונתם בו מתחזקת.‏ לאחר מכן ממשיכים ישוע,‏ אמו ואֶחיו למחצה לכפר נחום,‏ עיר השוכנת לחופו הצפון־מערבי של ים כינרת.‏