פרק 44
ישוע משקיט סערה בים
מתי ח׳:18, 23–27 מרקוס ד׳:35–41 לוקס ח׳:22–25
ישוע מרגיע סערה בכינרת
לישוע היה יום ארוך ומעייף. כשיורד הערב הוא אומר לתלמידיו: ”בואו נעבור לצדו השני של הים”, כלומר אל החוף שממול כפר נחום (מרקוס ד׳:35).
בחופה המזרחי של הכינרת נמצאת ארץ הגרשִיים, אזור המוכר גם בשם דקפוליס. ערי הדקפוליס מהוות מרכז לתרבות יוון, אף שמתגוררים בהן גם יהודים רבים.
כאשר יוצא ישוע מכפר נחום הדבר אינו נעלם מעיני אחרים, וגם סירות אחרות מתחילות לחצות את הכינרת (מרקוס ד׳:36). למעשה, הדרך לצד השני אינה ארוכה כל כך. הכינרת היא אגם מים מתוקים שאורכו כ־21 קילומטר ורוחבו המרבי הוא כ־12 קילומטר. עם זאת, מי הכינרת אינם רדודים.
ישוע הוא אומנם אדם מושלם, אך שירותו הנמרץ מן הסתם עייף אותו. לכן אחרי שהם יוצאים לדרך הוא נשכב בירכתי הסירה, מניח את ראשו על הכר ונרדם.
כמה מן השליחים מיומנים מאוד בהשטת סירות, אך השיט הזה לא יהיה קל. הכינרת מוקפת הרים, וטמפרטורת פני המים בדרך כלל חמה. לעיתים האוויר הקר יותר מן ההרים זורם במהירות מטה ופוגש את פני המים החמים, וכתוצאה מכך מתחוללות באגם סערות חזקות ופתאומיות. זה מה שקורה כעת. עד מהרה מתחילים הגלים להתנפץ אל הסירה. היא מתחילה ”להתמלא מים” ונמצאת בסכנה (לוקס ח׳:23). אבל ישוע עדיין ישן!
הימאים מנסים לנווט בקדחתנות את הסירה ומסתמכים על ניסיונם הקודם בניווט בשעת סערה. אך הפעם המצב שונה. הם חוששים לחייהם ולכן מעירים את ישוע וקוראים: ”אדוננו, הצל אותנו, אנחנו עומדים למות!” (מתי ח׳:25) התלמידים פוחדים כעת לטבוע!
כשישוע מתעורר הוא אומר לשליחים: ”למה אתם פוחדים, קטני אמונה?” (מתי ח׳:26) ואז הוא גוער ברוח ומצווה על הים: ”דום! הירגע!” (מרקוס ד׳:39) הרוח החזקה פוסקת והים נרגע (כאשר מרקוס ולוקס מתארים את האירוע המרשים הזה, הם מדגישים תחילה את העובדה שישוע מרגיע באורח נס את הסערה, ולאחר מכן הם מזכירים את חוסר האמונה מצד התלמידים).
תאר לעצמך כיצד משפיע הדבר על התלמידים! זה עתה ראו כיצד הים הסוער הופך לפתע לשקט ורגוע. פחד בלתי רגיל אוחז בהם. הם אומרים איש לרעהו: ”מיהו זה שגם הרוח והים נשמעים לו?” לאחר מכן הם מגיעים בבטחה לצדו השני של הים (מרקוס ד׳:41 עד ה׳:1). ייתכן שהסירות האחרות שיצאו לדרך הצליחו בינתיים לחזור אל החוף המערבי.
עד כמה מעודד לדעת שבן אלוהים יכול לשלוט באיתני הטבע! במהלך שלטון מלכותו הוא ישגיח במלוא תשומת הלב על כדור הארץ, ואז כל בני האדם יחיו בבטחה, שכן לא יהיו עוד אסונות טבע מחרידים.