פרק 61
ישוע מרפא נער אחוז שד
מתי י״ז:14–20 מרקוס ט׳:14–29 לוקס ט׳:37–43
דרושה אמונה חזקה לריפוי נער אחוז שד
ישוע, פטרוס, יעקב ויוחנן יורדים מן ההר ונתקלים בהמון רב. משהו אינו כשורה. כמה סופרים מתקהלים סביב התלמידים ומתווכחים אתם. האנשים מופתעים לראות את ישוע, והם רצים לברכו בברכת שלום. ”על מה אתם מתווכחים אתם?”, הוא שואל (מרקוס ט׳:16).
איש אחד מן ההמון כורע לרגלי ישוע ומסביר: ”מורי, הבאתי אליך את בני מפני שיש בו רוח אילמת, ובכל מקום שבו היא תוקפת אותו היא מפילה אותו אל הקרקע; פיו מעלה קצף והוא חורק שיניים ומגיע לאפיסת כוחות. ביקשתי מתלמידיך לגרש אותה, אך הם לא יכלו” (מרקוס ט׳:17, 18).
ככל הנראה הסופרים מותחים ביקורת על התלמידים משום שלא הצליחו לרפא את הנער, ואולי לועגים למאמציהם. לכן במקום להשיב לאב הנסער, ישוע פונה אל ההמון ואומר: ”הוי דור חסר אמונה ונשחת, עד מתי אצטרך להיות אתכם? עד מתי אצטרך לשאת אתכם?” מילים נוקבות אלה ללא ספק חלות על הסופרים שהציקו לתלמידיו בהיעדרו. בפנותו אל האב המוטרד, ישוע אומר: ”הבא את בנך לכאן” (לוקס ט׳:41).
כשמתקרב הנער אל ישוע, הרוח שבתוכו מפילה אותו ארצה ומטלטלת אותו בחוזקה. הנער מתגלגל על הארץ ופיו מעלה קצף. ”ממתי זה קורה לו?”, שואל ישוע את האב. הוא משיב לו: ”מילדות, ופעמים רבות היא משליכה אותו אל האש ואל המים כדי להרוג אותו”. האיש מתחנן: ”אבל אם אתה יכול לעשות משהו, רחם עלינו ועזור לנו” (מרקוס ט׳:21, 22).
האב כבר מיואש, שכן אפילו תלמידיו של ישוע לא הצליחו לעזור לו. בתגובה לתחינתו הנואשת של האיש מעודד אותו ישוע ואומר: ”’אם אתה יכול’?! הכול אפשרי למאמין”. מייד צועק אביו של הנער: ”יש לי אמונה! חזק נא את אמונתי!” (מרקוס ט׳:23, 24).
ישוע מבחין בהמון שרץ לקראתו, ולעיני כל האנשים גוער ישוע ברוח הרעה ואומר: ”רוח אילמת וחירשת, אני מצווה עלייך, צאי ממנו ואל תיכנסי לתוכו שוב”. הרוח גורמת לנער לצעוק, מטלטלת אותו שוב ושוב ואז יוצאת. הנער שוכב שם ללא ניע. בראותם זאת, רבים אומרים: ”הוא מת!” (מרקוס ט׳:25, 26) אך כאשר ישוע אוחז ביד הנער, הוא קם ”ובאותה שעה נרפא” (מתי י״ז:18). אין פלא שההמונים משתוממים על מה שעשה ישוע.
כאשר שלח ישוע את תלמידיו לבשר זמן מה קודם לכן, הם הצליחו לגרש שדים. לכן כעת כשהם בבית הם שואלים אותו ביחידות: ”מדוע לא יכולנו אנחנו לגרש אותה?” ישוע מסביר שהסיבה לכך הייתה חוסר אמונתם, באמרו: ”הסוג הזה יכול לצאת אך ורק בתפילה” (מרקוס ט׳:28, 29). היה צורך באמונה חזקה ובתפילה לעזרתו ולכוחו של אלוהים כדי לגרש את השד החזק הזה.
ישוע מסכם ואומר: ”אמן אומר אני לכם: אם תהיה לכם אמונה כגודלו של גרגיר חרדל ותאמרו להר הזה, ’זוז מפה לשם’, הוא יזוז, ודבר לא ייבצר מכם” (מתי י״ז:20). כמה כוח יש לאמונה!
מכשולים וקשיים מסוימים המעכבים את התקדמותנו בשירות יהוה יכולים להיראות לנו כהרים שאין ביכולתנו לעבור או להזיז. אך אם נפתח אמונה, נוכל להתגבר על אותם מכשולים וקשיים דמויי הרים.