המשל על הפועלים בכרם

ישוע זה עתה אמר למאזיניו באזור פֶּרַיָה ש”‏רבים מן הראשונים יהיו אחרונים,‏ ורבים מן האחרונים יהיו ראשונים”‏ (‏מתי י״ט:‏30‏)‏.‏ הוא מבליט הצהרה זו בעזרת משל על פועלים בכרם:‏

‏”‏דומה מלכות השמיים לבעל בית שיצא השכם בבוקר לשכור פועלים לכרמו.‏ לאחר שהסכים עם הפועלים על שכר של דינר ליום,‏ שלח אותם אל כרמו.‏ כשיצא שוב בערך בשעה השלישית ראה אחרים עומדים בשוק מחוסרי עבודה.‏ אמר להם,‏ ’‏לכו גם אתם אל הכרם,‏ ואתן לכם שכר הוגן’‏,‏ והם הלכו.‏ יצא גם בערך בשעה השישית ובערך בשעה התשיעית ועשה את אותו הדבר.‏ לבסוף יצא בערך בשעה האחת עשרה ומצא אחרים עומדים.‏ שאל אותם,‏ ’‏מדוע אתם עומדים פה מחוסרי עבודה כל היום?‏’‏ השיבו לו,‏ ’‏מפני שלא שכר אותנו איש’‏.‏ אמר להם,‏ ’‏לכו גם אתם אל הכרם’‏”‏ (‏מתי כ׳:‏1–7‏)‏.‏

מאזיניו של ישוע ודאי חושבים על יהוה אלוהים בשמעם אותו מזכיר את ”‏מלכות השמיים”‏ ואת ’‏בעל הבית’‏.‏ בכתבי־הקודש מוצג יהוה כבעליו של כרם,‏ אשר סימל את עם ישראל (‏תהלים פ׳:‏9,‏ 10;‏ ישעיהו ה׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ הכפופים לברית התורה מדומים לפועלים בכרם.‏ אך משלו של ישוע אינו עוסק בעבר.‏ הוא מתאר מצב הקיים בתקופתו.‏

מנהיגי הדת,‏ כגון הפרושים אשר לאחרונה ניגשו לנסותו בנושא הגירושין,‏ כביכול עובדים באופן קבוע בשירות אלוהים.‏ הם דומים לפועלים במשרה מלאה אשר מצפים לשכר מלא,‏ שהוא דינר אחד עבור יום עבודה.‏

בעיני הכוהנים ואחרים בקבוצה זו,‏ פשוטי העם מקרב היהודים עובדים את אלוהים במידה פחותה יותר,‏ בדומה לפועלים במשרה חלקית העובדים בכרמו של אלוהים.‏ במשלו של ישוע אנשים אלה הם מי שמועסקים ”‏בערך בשעה השלישית”‏ (‏9 בבוקר)‏ או בהמשך יום העבודה — בשעה השישית,‏ בשעה התשיעית ולבסוף בשעה האחת עשרה (‏5 אחר הצהריים)‏.‏

הגברים והנשים שהולכים אחרי ישוע נחשבים ל”‏ארורים”‏ (‏יוחנן ז׳:‏49‏)‏.‏ במשך רוב חייהם הם היו דייגים או פועלים פשוטים.‏ ואז,‏ בסתיו של שנת 29 לספירה,‏ שלח ”‏בעל הכרם”‏ את ישוע כדי שיזמין אנשים פשוטים אלה לעבוד למען אלוהים כתלמידיו של המשיח.‏ הללו הם ה”‏אחרונים”‏ שמזכיר ישוע,‏ פועלי הכרם שנשכרו בשעה האחת עשרה.‏

בסיום משלו מתאר ישוע את מה שמתרחש בסוף יום העבודה:‏ ”‏בערב אמר בעל הכרם לָאחראי שמטעמו,‏ ’‏קרא לפועלים ושלם להם את שכרם;‏ התחל באחרונים וסיים בראשונים’‏.‏ באו אלה שנשכרו בשעה האחת עשרה וקיבלו איש איש דינר אחד.‏ כשבאו הראשונים חשבו שיקבלו יותר,‏ אך גם הם קיבלו דינר אחד.‏ לאחר שקיבלו את שכרם החלו להתלונן לפני בעל הבית ואמרו לו,‏ ’‏אלה האחרונים עבדו שעה אחת ואתה נהגת בהם כפי שנהגת בנו,‏ אנחנו שסבלנו את כובד היום ואת החום הלוהט!‏’‏ השיב ואמר לאחד מהם,‏ ’‏חבר,‏ אינני עושה לך כל עוול.‏ הרי על שכר דינר הסכמת אתי.‏ קח את שכרך ולך.‏ רצוני לתת לאחרון הזה כמו לך.‏ האם אסור לי לעשות במה ששלי כרצוני?‏ או שמא עינך רעה משום שאני טוב?‏’‏ כך יהיו האחרונים ראשונים,‏ והראשונים אחרונים”‏ (‏מתי כ׳:‏8–16‏)‏.‏

ייתכן שהתלמידים תוהים לגבי משמעות החלק האחרון של משלו של ישוע.‏ כיצד מנהיגי הדת היהודים,‏ הסבורים שהם ”‏ראשונים”‏,‏ יהיו ל”‏אחרונים”‏?‏ וכיצד יהפכו תלמידי ישוע ל”‏ראשונים”‏?‏

תלמידי ישוע,‏ הנחשבים בעיני הפרושים ואחרים ל”‏אחרונים”‏,‏ צפויים להיות ”‏ראשונים”‏,‏ לקבל שכר מלא.‏ אחרי מותו של ישוע עתידה ירושלים הארצית להידחות,‏ ובעקבות זאת יבחר אלוהים בעם חדש,‏ ב”‏ישראל השייכים לאלוהים”‏ (‏גלטים ו׳:‏16;‏ מתי כ״ג:‏38‏)‏.‏ יוחנן המטביל הצביע על אנשים אלה כאשר דיבר על הטבילה העתידית ברוח הקודש.‏ מי שהיו ”‏אחרונים”‏ יהיו הראשונים שייטבלו בטבילה זו ויקבלו את הזכות להיות עדיו של ישוע ”‏עד קצה העולם”‏ (‏מעשי השליחים א׳:‏5,‏ 8;‏ מתי ג׳:‏11‏)‏.‏ אם התלמידים יבינו את גודל השינוי הדרמטי שחוזה כאן ישוע,‏ הם יוכלו לצפות מראש שמנהיגי הדת,‏ אשר יהפכו ל”‏אחרונים”‏,‏ יפנו נגדם את זעמם.‏