בקש תחילה ”‏את צדקתו”‏

‏”‏בקשו תחילה את מלכותו ואת צדקתו,‏ וכל אלה ייווספו לכם”‏ (‏מתי ו׳:‏33‏)‏.‏

1,‏ 2.‏ מהי צדקת אלוהים,‏ ומה עומד בבסיסה?‏

‏”‏בקשו תחילה את מלכותו”‏ (‏מתי ו׳:‏33‏)‏.‏ המילים האלה,‏ שאמר ישוע המשיח בדרשת ההר,‏ מוכרות היטב לעדי־יהוה.‏ בכל תחום בחיינו אנו מתאמצים להראות שאנו אוהבים את המלכות ושאנו רוצים לשמור לה אמונים.‏ אבל חשוב שגם נזכור את המשך הפסוק המדבר על ”‏צדקתו”‏ של אלוהים.‏ מהי צדקת אלוהים,‏ ומה הכוונה ’‏לבקש אותה תחילה’‏?‏

² המילה בשפת המקור המתורגמת כ’‏צדקה’‏ משמעה גם ”‏צדק”‏ או ”‏יושר”‏.‏ אם כן,‏ צדקת אלוהים משמעה הישר והצודק על־פי אמות המידה והערכים שלו.‏ בתור הבורא יש ליהוה הזכות לקבוע מה טוב ומה רע,‏ מה נכון ומה פסול (‏ההת׳ ד׳:‏11‏)‏.‏ אולם צדקתו אין משמעה מערכת חוקים נוקשה ויבשה או רשימה אינסופית של כללים.‏ תחת זאת,‏ היא משקפת את אישיותו של יהוה ואת תכונת הצדק,‏ וכן את תכונותיו העיקריות האחרות — אהבה,‏ חוכמה וכוח.‏ לפיכך,‏ צדקת אלוהים קשורה לרצונו ולמטרתו.‏ היא גם מקפלת בתוכה את דרישותיו ממי שחפצים לשרתו.‏

3.‏ (‏א)‏ מה משמע לבקש תחילה את צדקת אלוהים?‏ (‏ב)‏ מדוע אנו דבקים באמות המידה הצודקות של יהוה?‏

³ מה משמע לבקש תחילה את צדקת אלוהים?‏ במילים פשוטות,‏ הכוונה היא לעשות את רצון אלוהים כדי לשמח אותו.‏ המבקשים את צדקת אלוהים משתדלים לחיות לפי הערכים שלו ואמות המידה המושלמות שלו,‏ ולא כראות עיניהם.‏ (‏קרא רומים י״ב:‏2‏.‏‏)‏ דרך חיים זו קשורה קשר הדוק ליחסינו עם יהוה.‏ מה שמניע אותנו לציית לחוקיו הוא לא הפחד מעונש.‏ אדרבה,‏ אנו משתדלים להשביע את רצונו בכך שאנו דבקים באמות המידה שלו מתוך אהבה כלפיו,‏ ואיננו מנסים לקבוע לנו אמות מידה משל עצמנו.‏ אנו מכירים בכך שזה הדבר הנכון לעשות,‏ ושלמעשה לשם כך נוצרנו.‏ עלינו לחקות את דוגמתו של ישוע המשיח,‏ המלך של מלכות אלוהים,‏ ולאהוב צדקה (‏עב׳ א׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏

4.‏ מדוע כה חשוב לבקש את צדקת אלוהים?‏

⁴ עד כמה חשוב לבקש את צדקת יהוה?‏ תן דעתך לעובדה הבאה:‏ המבחן בגן עדן נגע לשאלה אם אדם וחוה יכירו בזכותו של יהוה לקבוע אמות מידה (‏בר׳ ב׳:‏17;‏ ג׳:‏5‏)‏.‏ כיוון שלא היו מוכנים להכיר בכך,‏ המיטו עלינו,‏ צאצאיהם,‏ אומללות ומוות (‏רומ׳ ה׳:‏12‏)‏.‏ מצד שני,‏ בדבר־אלוהים נאמר:‏ ”‏רודף צדקה וחסד ימצא חיים,‏ צדקה וכבוד”‏ (‏מש׳ כ״א:‏21‏)‏.‏ מי שמבקש תחילה את צדקתו של אלוהים נהנה מיחסים טובים עם יהוה,‏ דבר המוביל לישועתו (‏רומ׳ ג׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏

הסכנה שבצדקנות

5.‏ מאיזו סכנה עלינו להישמר?‏

⁵ באיגרתו אל המשיחיים ברומא,‏ הדגיש השליח פאולוס סכנה שעל כולנו להישמר מפניה אם ברצוננו לבקש תחילה את צדקת אלוהים.‏ פאולוס אמר לגבי היהודים:‏ ”‏אני מעיד עליהם שיש להם קנאה לאלוהים,‏ אבל קנאה שאין עימה דעת;‏ כי מאחר שלא ידעו את צדקת האלוהים וניסו להקים צדקה משלהם,‏ לא נכנעו לצדקה של אלוהים”‏ (‏רומ׳ י׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ פאולוס הסביר שהם לא הבינו את צדקת אלוהים כי היו עסוקים בניסיון להקים להם צדקה משל עצמם.‏a

6.‏ מאיזו גישה עלינו להימנע,‏ ומדוע?‏

⁶ אנו עלולים ליפול במלכודת כזו אם נגלה גישה תחרותית במסגרת עבודת אלוהים ונתחיל להשוות את עצמנו עם אחרים.‏ גישה מעין זו עלולה לגרום לנו בנקל לפתח ביטחון עצמי מופרז באשר ליכולותינו.‏ אבל אם ננהג כך,‏ הרי שנתעלם מצדקת אלוהים (‏גל׳ ו׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ המניע הנכון לעשיית הטוב והישר הוא אהבתנו ליהוה.‏ הניסיון להיראות צדיקים בעיני אחרים עומד בניגוד לטענה שאנו אוהבים אותו (‏קרא לוקס ט״ז:‏15‏)‏.‏

7.‏ איזה משל סיפר ישוע לגבי בעיית הצדקנות?‏

⁷ לכמה אנשים בימיו של ישוע הייתה בעיה שהטרידה אותו.‏ הם ”‏בטחו בעצמם כי צדיקים הם ובזו לאחרים”‏.‏ לכן סיפר להם את המשל הבא:‏ ”‏שני אנשים עלו אל בית המקדש להתפלל;‏ אחד פרוש והשני מוכס.‏ עמד הפרוש לבדו והתפלל,‏ ’‏אלוהים,‏ אני מודה לך שאינני כשאר האנשים — גזלנים,‏ רשעים,‏ נואפים,‏ ואף לא כמוכס הזה.‏ אני צם פעמיים בשבוע,‏ אני נותן מעשר מכל מה שאני מרוויח’‏.‏ ואילו המוכס,‏ שעמד מרחוק,‏ אף לא רצה לשאת את עיניו לשמיים,‏ אלא טפח על ליבו ואמר,‏ ’‏אלוהים,‏ רחם נא עליי,‏ על איש חוטא’‏.‏ אומר אני לכם,‏ האיש הזה ירד אל ביתו נצדק יותר מהאיש ההוא;‏ כי כל המרומם את עצמו יושפל,‏ והמשפיל את עצמו ירומם”‏ (‏לוקס י״ח:‏9–14‏)‏.‏

‏”‏אל תהי צדיק הרבה”‏

8,‏ 9.‏ מה הכוונה להיות ”‏צדיק הרבה”‏,‏ ולמה עלולה להוביל גישה כזו?‏

⁸ סכנה נוספת שיש להישמר מפניה מתוארת בקהלת ז׳:‏16‏:‏ ”‏אל תהי צדיק הרבה,‏ ואל תתחכַּם יותר.‏ למה תִשוֹמֵם [‏תהרוס את עצמך]‏?‏”‏ בפסוק 20 מסביר הכותב בהשראת אלוהים מדוע חשוב להימנע מכך:‏ ”‏כי אדם אין צדיק בארץ,‏ אשר יעשה טוב ולא יחטא”‏.‏ מי שהופך ל”‏צדיק הרבה”‏ קובע לעצמו את אמות המידה לצדק ושופט אחרים לפיהן.‏ אבל הוא אינו מבין שבכך הוא מרומם את אמות המידה שלו מעל לאלה של אלוהים,‏ ועל כן אינו יכול להיחשב צדיק בעיני אלוהים.‏

⁹ אם אנו מנסים להיות ’‏צדיקים הרבה’‏,‏ או לפי כמה תרגומי מקרא ’‏יותר מדי צדיקים’‏ או ’‏מתחסדים’‏,‏ אנו עלולים למצוא את עצמנו מפקפקים בדרכיו של יהוה.‏ אבל חשוב שנזכור שאם אנחנו חושבים שיהוה פעל בצורה לא־הוגנת או לא־צודקת,‏ אנו למעשה מרוממים את אמות המידה שלנו באשר לצדק מעל לשלו.‏ יהיה זה כמו להעמיד את יהוה לדין ולשפוט אותו לפי אמות המידה שלנו לטוב ורע.‏ אבל הזכות לקבוע מה טוב ומה רע היא זכותו של יהוה ולא שלנו!‏ (‏רומ׳ י״ד:‏10‏)‏.‏

10.‏ בדומה לאיוב,‏ מה עלול לגרום לנו לשפוט את אלוהים?‏

¹⁰ אף שאיש מאיתנו אינו מעלה על דעתו לשפוט את אלוהים,‏ טבענו הלא־מושלם עלול להביא אותנו לעשות זאת,‏ בייחוד אל מול מה שנראה לנו כעוול או לנוכח סבל אישי.‏ אפילו איוב הנאמן עשה את הטעות הזאת.‏ הוא תואר כאיש ”‏תם וישר,‏ וירא אלוהים וסר מרע”‏ (‏איוב א׳:‏1‏)‏.‏ אבל פקדו אותו אסונות בזה אחר זה,‏ והמצב לא נראה לו הוגן.‏ כתוצאה מכך ’‏הצדיק את נפשו מאלוהים’‏,‏ או טען שהוא צדיק יותר ממנו (‏איוב ל״ב:‏1,‏ 2‏)‏.‏ איוב היה צריך לתקן את השקפתו.‏ לכן איננו צריכים להיות מופתעים אם לפעמים נמצא את עצמנו במצב דומה.‏ אם זה קורה,‏ מה נוכל לעשות כדי לתקן את השקפתנו?‏

איננו יודעים את כל העובדות

11,‏ 12.‏ (‏א)‏ מה עלינו לזכור לנוכח מצב שנראה לנו לא־הוגן?‏ (‏ב)‏ מדוע יש החושבים שמשלו של ישוע על הפועלים בכרם מתאר מצב לא־הוגן?‏

¹¹ קודם כול עלינו לזכור שאיננו יודעים תמיד את כל העובדות.‏ כך היה במקרה של איוב.‏ הוא לא ידע שהמלאכים,‏ בני האלוהים,‏ התאספו בשמיים ושהשטן האשים אותו על לא עוול בכפו (‏איוב א׳:‏7–12;‏ ב׳:‏1–6‏)‏.‏ הוא לא הבין שהשטן גרם לבעיותיו.‏ לאמיתו של דבר,‏ איננו יודעים אם איוב בכלל ידע מהי זהותו האמיתית של השטן.‏ משום כך הגיע למסקנה שגויה וחשב שאלוהים הוא הגורם לבעיותיו.‏ אנו עלולים בקלות להגיע למסקנות מוטעות כשאין בידינו כל העובדות.‏

¹² תן דעתך למשל שסיפר ישוע על הפועלים בכרם.‏ (‏קרא מתי כ׳:‏8–16‏.‏‏)‏ ישוע סיפר על בעל כרם שמשלם לכל פועליו,‏ גם לאלה שעמלו כל היום וגם לאלה שעבדו שעה אחת,‏ את אותו סכום.‏ מה דעתך על זה?‏ האם היה זה הוגן?‏ אולי אתה מייד מזדהה עם הפועלים שעבדו כל היום תחת השמש הקופחת.‏ הגיע להם לקבל יותר!‏ מנקודת המבט הזו,‏ בעל הכרם יכול להיראות כאדם נוקשה ולא־הוגן.‏ אפילו התשובה שלו לפועלים שהתלוננו יכולה להשתמע כניצול לרעה של סמכות.‏ אבל האם אנו יודעים את כל העובדות?‏

13.‏ אילו גורמים נוספים אפשר לקחת בחשבון לגבי המשל של ישוע על העובדים בכרם?‏

¹³ כעת ננתח את המשל מזווית אחרת.‏ אין ספק שבעל הכרם במשל ידע שלכל האנשים האלה יש משפחות להאכיל.‏ בימי ישוע פועלים שעבדו בשדות קיבלו שכר על בסיס יומי.‏ משפחותיהם נזקקו לשכר היומי הזה.‏ לאור זאת,‏ חשוב על מצבם של הפועלים שעבדו רק שעה אחת כי בעל הכרם מצא אותם מאוחר יותר.‏ ייתכן מאוד שהם לא היו יכולים להאכיל את משפחתם בשכר של שעת עבודה אחת;‏ אבל הם היו מוכנים לעבוד וחיכו כל היום שמישהו יעסיק אותם (‏מתי כ׳:‏1–7‏)‏.‏ זו לא הייתה אשמתם שאיש לא העסיק אותם.‏ אין שום עדות לניסיון מכוון מצידם לחמוק מעבודה.‏ תאר לעצמך שאתה היית צריך לחכות יום שלם שיעסיקו אותך,‏ בידיעה שאחרים תלויים בשכר שתרוויח באותו יום.‏ כמה אסיר תודה תהיה אם יעסיקו אותך,‏ וכמה תופתע אם תקבל מספיק כסף כדי להאכיל את משפחתך!‏

14.‏ איזה לקח יקר ערך אנו מפיקים מהמשל על הפועלים בכרם?‏

¹⁴ הבה נבחן מחדש את מה שעשה בעל הכרם.‏ הוא לא קיצץ בשכרו של איש מעובדיו.‏ הוא התייחס לכל עובדיו כמי שראויים להרוויח מספיק כדי לפרנס את עצמם ואת משפחתם.‏ אף שהיו פועלים בשפע,‏ בעל הכרם לא ניצל את המצב כדי להעסיק עובדים בשכר נמוך.‏ כל מי שעבדו אצלו שבו לביתם כשבידם מספיק כסף כדי להאכיל את משפחתם.‏ בהתחשב בגורמים האלה,‏ משתנה השקפתנו לגבי התנהלותו של בעל הכרם.‏ החלטתו הייתה החלטה אוהבת והוא לא ניצל לרעה את סמכותו.‏ מה אנו למדים מכך?‏ כשאנו לוקחים בחשבון רק חלק מהעובדות,‏ אנו עלולים להסיק מסקנות שגויות.‏ המשל הזה מבליט את צדקתו הנעלה של אלוהים,‏ אשר אינה נשענת על חוקים וכללים בלבד;‏ והוא אינו מגלה אותה רק במידה המגיעה לנו.‏

ראייתנו עשויה להיות מעוותת או מוגבלת

15.‏ מדוע השקפתנו באשר להגינות וצדק עשויה להיות מעוותת או מוגבלת?‏

¹⁵ הגורם השני שיש לזכור לנוכח מצב שנראה לנו בלתי הוגן הוא העובדה שראייתנו עשויה להיות מעוותת או מוגבלת.‏ אי־שלמות,‏ דעות קדומות או רקע תרבותי עשויים לשבש את ראייתנו.‏ היא גם מוגבלת מכיוון שאיננו יכולים לדעת את מניעיהם או את צפונות ליבם של אחרים.‏ לעומת זאת,‏ ליהוה ולישוע אין המגבלות הללו (‏מש׳ כ״ד:‏12;‏ מתי ט׳:‏4;‏ לוקס ה׳:‏22‏)‏.‏

16,‏ 17.‏ מדוע במקרה של דוד ובת שבע,‏ לא נהג יהוה בהתאם לחוק שקבע באשר לניאוף?‏

¹⁶ הבה ננתח את המקרה שבו נאף דוד עם בת שבע (‏שמ״ב י״א:‏2–5‏)‏.‏ לפי תורת משה הגיע להם עונש מוות (‏וי׳ כ׳:‏10;‏ דב׳ כ״ב:‏22‏)‏.‏ יהוה העניש אותם,‏ אבל לא לפי החוק שהוא עצמו חוקק.‏ האם הוא נהג במקרה זה בחוסר הגינות?‏ האם נשא פנים לדוד והפר את חוקי הצדק שקבע?‏ כמה קוראי מקרא הסיקו שכן.‏

¹⁷ אך יהוה נתן את החוק באשר לניאוף לשופטים בלתי מושלמים שאינם יכולים לקרוא לבבות.‏ החוק הזה איפשר להם לשפוט בצורה עקבית על אף מגבלותיהם.‏ לעומתם,‏ יהוה יכול לקרוא ללבב (‏בר׳ י״ח:‏25;‏ דה״א כ״ט:‏17‏)‏.‏ לכן אל לנו לחשוב שיהוה צריך להיכנע לחוק שהוא קבע עבור שופטים בלתי מושלמים.‏ יהיה זה כמו לומר למישהו בעל ראייה מושלמת שהוא צריך להרכיב משקפי ראייה.‏ יהוה ידע מה טמון בלבבם של דוד ובת שבע והוא ראה את חרטתם הכנה.‏ הוא שפט אותם תוך התחשבות בגורם זה ותוך גילוי רחמים ואהבה.‏

המשך לבקש את צדקת יהוה

18,‏ 19.‏ מה יעזור לנו לא לשפוט את יהוה לפי אמות המידה שלנו לצדק?‏

¹⁸ לפיכך,‏ אם לפעמים נראה לנו שיהוה נהג שלא בצדק — בין שמדובר בפרשה מקראית כלשהי ובין שמדובר במשהו שחווינו באופן אישי — בל נשפוט את אלוהים לפי אמות המידה שלנו לצדק.‏ עלינו לזכור שאיננו תמיד יודעים את כל העובדות,‏ ושראייתנו עשויה להיות מעוותת או מוגבלת.‏ אל נשכח ש”‏כעס אדם לא יפעל צדקת אלוהים”‏ (‏יעקב א׳:‏19,‏ 20‏)‏.‏ אם נעשה כן,‏ ליבנו לעולם לא ’‏יזעף על יהוה’‏ (‏מש׳ י״ט:‏3‏)‏.‏

¹⁹ בדומה לישוע,‏ הבה תמיד נכיר בכך שליהוה לבדו הזכות לקבוע את אמות המידה באשר למה שטוב וצודק (‏מר׳ י׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏ עשה כל מאמץ לרכוש ידע מדויק בכל הנוגע לאמות המידה של יהוה (‏רומ׳ י׳:‏2;‏ טימ״ב ג׳:‏7‏)‏.‏ אם נקבל אותן ונחיה בהתאם לרצונו,‏ נראה בכך שאנו מבקשים תחילה ”‏את צדקתו”‏ (‏מתי ו׳:‏33‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

האם אתה זוכר?‏

‏• מדוע חשוב לבקש את צדקתו של יהוה?‏

‏• מאילו שתי סכנות עלינו להישמר?‏

‏• איך נוכל לבקש תחילה את צדקת אלוהים?‏

‏[‏תמונה בעמוד 9]‏

איזה לקח אנו מפיקים מהמשל שסיפר ישוע על שני האנשים שהתפללו בבית המקדש?‏

‏[‏תמונה בעמוד 10]‏

האם היה זה הוגן לשלם שכר זהה לפועלים שעבדו שעה אחת ולפועלים שעבדו יום שלם?‏