פרק ז׳
אסיפות ’המעוררות לאהבה ולמעשים טובים’
לאורך הדורות התכנסו משרתי יהוה יחדיו בצורה מאורגנת. בעם ישראל הקדום עלו כל הזכרים לירושלים בשלושת הרגלים (דב׳ ט״ז:16). במאה הראשונה התאספו המשיחיים על בסיס קבוע, ברוב המקרים בבתים פרטיים (פילימ׳ 1, 2). כיום אנו נהנים מאסיפות וכינוסים. מדוע משרתי אלוהים מתאספים יחדיו? בעיקר משום שזהו חלק חשוב בעבודתנו את אלוהים (תהל׳ צ״ה:6; קול׳ ג׳:16).
2 האסיפות גם תורמות לנוכחים. באשר לכל חג סוכות שביעי נאמר לבני ישראל: ”הקהל את העם, האנשים והנשים והטף וגֵרך אשר בשעריך, למען ישמעו ולמען ילמדו ויָראו את יהוה אלוהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת” (דב׳ ל״א:12). ברור אפוא שאחת הסיבות החשובות להתכנס יחדיו היא להיות ”לימודי יהוה” (יש׳ נ״ד:13). האסיפות גם מעניקות לנו את ההזדמנות להכיר זה את זה, להתעודד ולהתחזק מן ההתרועעות המשותפת.
אסיפות הקהילה
3 התלמידים שהתאספו יחד לאחר חג השבועות שנת 33 לספירה למדו בשקדנות את דברי השליחים ו”יום יום התכנסו יחדיו בבית המקדש” (מה״ש ב׳:42, 46). מאוחר יותר, במסגרת האסיפות שארגנו המשיחיים לשם עבודת אלוהים, הוקראו הכתובים שנכתבו ברוח הקודש כולל האיגרות שכתבו השליחים ותלמידים משיחיים אחרים (קור״א א׳:1, 2; קול׳ ד׳:16; תסל״א א׳:1; יעקב א׳:1). נישאו תפילות במעמד הקהילה כולה (מה״ש ד׳:24–29; כ׳:36). לעיתים נמסרו דיווחים על חוויות מפעילות ההטפה (מה״ש י״א:5–18; י״ד:27, 28). נערכו דיונים על עיקרי אמונה מקראיים ועל התגשמות הנבואות שנובאו בהשראת אלוהים. ניתנה הדרכה בנושאים הקשורים להתנהגות משיחית הולמת ולמסירות לאלוהים. הכול נקראו להכריז את הבשורה הטובה בהתלהבות (רומ׳ י׳:9, 10; קור״א י״א:23–26; ט״ו:58; אפ׳ ה׳:1–33).
במרוצת תקופה קשה זו של אחרית הימים נחוץ לנו העידוד שאנו שואבים מהתכנסויותינו הקבועות
4 האסיפות המשיחיות בימינו מתנהלות על־פי המתכונת שהונהגה בימי השליחים. אנו נשמעים לקריאה שבעברים י׳:24, 25 אשר נכתבה ברוח הקודש: ”הבה נשים לב איש אל רעהו... ואל נזנח את התכנסויותינו, כמנהג כמה אנשים, אלא נעודד זה את זה, ועל אחת כמה וכמה בראותכם כי קרב היום”. במרוצת תקופה קשה זו של אחרית הימים נחוץ לנו העידוד הנוסף שאנו שואבים מהתכנסויותינו הקבועות כדי שנשמור על חוסננו הרוחני ועל תומתנו המשיחית (רומ׳ א׳:11, 12). כמשיחיים אנו חיים בתוך דור נשחת ומעוות. אנו דוחים את הרֶשע ואת תאוות העולם (פיל׳ ב׳:15, 16; טיט׳ ב׳:12–14). היכן נעדיף להיות אם לא במחיצת משרתי יהוה? (תהל׳ פ״ד:11) ומה יכול להיות מועיל יותר מאשר ללמוד את דברו של אלוהים ולדון בו? תן דעתך לאסיפות השונות המאורגנות לתועלתנו.
אסיפת סוף השבוע
5 בחלק הראשון של אסיפת סוף השבוע מוגשת הרצאה מקראית המיועדת במיוחד לציבור הרחב שחלקו אולי נוכח באסיפה בפעם הראשונה. ההרצאה הפומבית ממלאת תפקיד חשוב בסיפוק הצרכים הרוחניים הן של החדשים והן של מבשרי הקהילה (מה״ש י״ח:4; י״ט:9, 10).
6 המשיח ישוע, שליחיו ועמיתיהם ניהלו אסיפות פומביות דומות לאלו המתנהלות כיום בקהילותיהם של משרתי יהוה. ישוע היה ללא ספק גדול המרצים הפומביים שחיו אי פעם עלי אדמות. נאמר עליו: ”מעולם לא דיבר איש כמו שמדבר האיש הזה” (יוח׳ ז׳:46). ישוע דיבר כבעל סמכות, ושומעיו השתוממו (מתי ז׳:28, 29). מי שאימצו ללבם את המסר שלו הפיקו מכך תועלת רבה (מתי י״ג:16, 17). השליחים חיקו את דוגמתו. במעשי השליחים ב׳:14–36 אנו קוראים את נאומו חוצב הלהבות של פטרוס בחג השבועות 33 לספירה. אלפים נקטו צעדים בעקבות מה ששמעו. מאוחר יותר הפכו כמה למאמינים לאחר שהקשיבו לנאומו של פאולוס באתונה (מה״ש י״ז:22–34).
7 בדומה לכך, מיליונים בימינו מפיקים תועלת מן ההרצאות הפומביות השבועיות הנערכות בקהילות וכן גם מן ההרצאות הפומביות המוגשות בכינוסים. הרצאות אלו מסייעות לנו להישאר קשובים לאמיתות המשיחיות ולהיות יציבים בשירותנו למען המלכות. כאשר אנו מזמינים אנשים מעוניינים ואת הציבור ככלל לאסיפות, אנו עוזרים במידה רבה לאנשים להיחשף לאמיתות מקראיות בסיסיות.
8 בהרצאות הפומביות נידונים נושאים מנושאים שונים. ההרצאות עוסקות בעיקרי אמונה מקראיים ובנבואות המקרא, בעקרונות ובעצות מקראיים הנוגעים לחיי משפחה, לענייני נישואין, למצבים שעמם מתמודדים הצעירים ולערכי המוסר המשיחיים. חלק מההרצאות מתמקדות בפלאי הבריאה של יהוה. אחרות מבליטות את אמונתן, עוז רוחן ונאמנותן המופתיים של דמויות מקראיות שונות ומצביעות על לקחים רלוונטיים לימינו.
9 כדי להפיק את מלוא התועלת מן ההרצאות הפומביות חיוני שנקשיב היטב, נפתח את הפסוקים שאליהם מתייחס הנואם ונעקוב אחריו בשעה שהוא מקריא ומסביר אותם (לוקס ח׳:18). אם נבחן כך את החומר הנידון, תהיה לנו הנחישות לדבוק בנלמד וליישמו (תסל״א ה׳:21).
10 אם יש בנמצא מספיק נואמים תוגש בקהילה הרצאה פומבית מדי שבוע. לשם כך במקרים רבים מזמינים נואמים מקהילות סמוכות. אם קיים מחסור בנואמים ניתנות הרצאות לעיתים תכופות ככל האפשר.
11 החלק השני של אסיפת סוף השבוע הוא שיעור המצפה — דיון של שאלות ותשובות המבוסס על מאמרים במהדורה הלימודית של כתב העת המצפה. באמצעות המצפה מספק לנו יהוה מזון רוחני בעתו.
12 תכופות דנים המאמרים הלימודיים ביישום עקרונות המקרא בחיי היומיום. הם מחזקים את המשיחיים ועוזרים להם להימנע מ”רוח העולם” ומהתנהגות טמאה (קור״א ב׳:12). כתב העת המצפה שופך אור מוגבר על עיקרי האמונה המקראיים ועל נבואות המקרא, וכך מתאפשר לַכּוֹל להתעדכן בָּאמת ולהמשיך לצעוד באורח צדיקים (תהל׳ צ״ז:11; מש׳ ד׳:18). הנוכחות וההשתתפות בשיעור המצפה עוזרות לנו לשמוח בתקווה לעולם החדש רב־הצדקה שיכונן יהוה (רומ׳ י״ב:12; פט״ב ג׳:13). התרועעותנו המשיחית מסייעת לנו לפתח את פרי הרוח ומגבירה את רצוננו לשרת את יהוה בקנאות (גל׳ ה׳:22, 23). היא נוסכת בנו את הכוח לעמוד בניסיונות ולבנות ’יסוד טוב לעתיד כדי שתהיה לנו אחיזה איתנה בחיים האמיתיים’ (טימ״א ו׳:19; פט״א א׳:6, 7).
13 כיצד נוכל להפיק את מרב התועלת מתוכנית זו של הזנה רוחנית? עלינו להתכונן כיחידים או כמשפחה לשיעור, לפתוח את הפסוקים המוזכרים ובמהלך האסיפה לתת תשובות במילים משלנו. כך תחדור האמת עמוק ללבנו, ואחרים יפיקו תועלת מביטויי האמונה שאנחנו משמיעים. אם נטה אוזן קשבת לתשובותיהם של אחרים, תצמח לנו מדי שבוע תועלת מהשיעור.
אסיפת אמצע השבוע
14 הקהילה נאספת מדי שבוע באולם המלכות לתוכנית הנקראת ”אורח חיינו ושירותנו המשיחיים”. אסיפה זו מורכבת משלושה חלקים שתכליתם לעזור לנו להיות ’כשירים במידה מספקת’ כמשרתי אלוהים (קור״ב ג׳:5, 6). התוכנית וחומר הלימודים מוצגים מדי חודש באורח חיינו ושירותנו המשיחיים — גיליון פעילות לאסיפה. גיליון זה מכיל גם שיחות לדוגמה לשימוש בשירות השדה.
15 החלק הראשון של אסיפה זו הקרוי ”אוצרות מדבר־אלוהים” יעזור לנו להכיר את הרקע וההקשר של פרשות מקראיות שונות וללמוד כיצד ניתן להפיק מהן לקחים מעשיים. חלק זה כולל בתוכו נאום, קריאה ודיון המבוסס על פרקי הקריאה השבועית. בגיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו ישנם עזרים חזותיים ודפי עבודה המסייעים לנו ללמד פרשות אלו. דיון מעמיק זה במקרא מועיל לנו בחיינו האישיים ובהוראתנו, למען נהיה ’כשירים לחלוטין ומצוידים לגמרי לכל מעשה טוב’ (טימ״ב ג׳:16, 17).
16 החלק השני של האסיפה, ”התייעל בשירות השדה”, נועד לתת לכולם את ההזדמנות להתכונן לשירות ולשפר את יכולתם לבשר וללמד. בנוסף למשימות תלמיד, מוצגים ונידונים סרטונים של שיחות לדוגמה. חלק זה של האסיפה מסייע לנו לרכוש ”לשון לימודים” כדי שנדע ”לעות [לענות] את יעף דבר” (יש׳ נ׳:4).
17 החלק השלישי, ”לחיות כמשיחיים”, דן ביישום המעשי של עקרונות המקרא בחיי היומיום (תהל׳ קי״ט:105). מרכיב מרכזי בחלק זה הוא שיעור המקרא הקהילתי. בדומה לשיעור המצפה, שיעור המקרא הקהילתי הוא דיון של שאלות ותשובות.
18 מדי חודש עם קבלת הוצאה חדשה של גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו, מתאם מועצת הזקנים (או זקן־קהילה שעוזר לו) בוחן אותה בעיון ומכין תוכנית. מדי שבוע זקן־קהילה המיומן בהוראה אשר זכה לאישורה של מועצת הזקנים ישמש כיושב־ראש האסיפה. במסגרת תפקידו עליו לוודא שהאסיפה מתחילה ומסתיימת בזמן ולתת שבחים ועצות למי שממלאים משימות תלמיד.
19 כאשר אנו באופן קבוע מתכוננים לאסיפת אורח חיינו ושירותנו, ונוכחים ומשתתפים בה, אנו זוכים לידע מקראי, להבנת עקרונות מקראיים, לביטחון בהכרזת הבשורה הטובה ולמיומנות בעשיית תלמידים. גם הנוכחים שעדיין אינם עדי־יהוה טבולים מפיקים תועלת מן ההתרועעות הלבבית ומן הדיונים הבונים מבחינה רוחנית. ככלי עזר להתכוננות לאסיפה זו ולאסיפות אחרות עומדים לרשותנו ספריית המצפה (בלעז), ®JW Library, המצפה — ספרייה אונליין (אם היא מצויה בשפתך) או ספריית אולם המלכות. ספריית אולם המלכות מכילה את הפרסומים הקיימים של עדי־יהוה, מפתח כללי לפרסומי חברת המצפה (בלעז) או מדריך מחקר עבור עדי־יהוה וגם מספר תרגומי מקרא, קונקורדנציה, מילונים וספרי עיון מועילים אחרים. ספרייה זו פתוחה לשימוש לכל אדם לפני או אחרי האסיפות.
מפגשים לשירות השדה
20 במועדים שונים במהלך השבוע ובסופי שבוע נאספות קבוצות מבשרים לזמן קצר במפגשים לשירות השדה. מפגשים אלה נערכים בדרך כלל בבתים פרטיים או במקומות נוחים אחרים. גם אולם המלכות יכול לשמש למטרה זו. מפגשים של קבוצות קטנות במקומות שונים בשטח עשויים להקל על המבשרים להגיע למפגש לשירות השדה ולשטח. ניתן לארגן במהירות את המבשרים כדי שיוכלו ללכת אל השטח מבלי להתמהמה. משגיח הקבוצה גם יוכל להעניק תשומת לב אישית למבשרים שבהשגחתו. אומנם יש יתרונות לכך שכל קבוצה נפגשת בנפרד, אך לעיתים מכורח הנסיבות נפגשות מספר קבוצות ביחד. למשל, אם פחות מבשרים יוצאים לשירות באמצע השבוע אולי עדיף למזג את הקבוצות או להזמין את כולם להיפגש יחד באולם המלכות או במקום מתאים אחר. כך יהיה למבשרים שותפים לשירות. בנוסף אולי יהיה נוח לקהילה להיפגש יחדיו באולם המלכות בחגים. אפשרות אחרת היא שהקהילה תקיים מפגש משותף לשירות השדה לאחר שיעור המצפה.
21 אם הקבוצות נפגשות בנפרד, משגיח כל קבוצה מדריך את המפגש לשירות. מדי פעם הוא יכול לבקש מעוזרו או מאח כשיר אחר להדריך את המפגש. על המדריך להכין חומר בעל ערך מעשי שיסייע לאחים בשירות השדה. הקבוצה תחולק ואחד הנוכחים יתפלל. לאחר מכן תצא הקבוצה לשטח ללא דיחוי. מפגשים אלה אורכים בין חמש לשבע דקות, אך עליהם להיות קצרים יותר אם הם נערכים לאחר אסיפה. עליהם לספק למבשרים עידוד, הנחיות מעשיות והדרכות. מבשרים חדשים או כאלה הזקוקים לעזרה יכולים לבשר עם מבשרים מנוסים על מנת שיוכלו להכשירם.
אסיפות בקהילות חדשות או קטנות
22 עם ריבוי התלמידים גדל מספר הקהילות. את הבקשה להקמת קהילה חדשה מגיש בדרך כלל משגיח הנפה. אך במקרים מסוימים עדיף שקבוצות קטנות ישתייכו לקהילה הקרובה ביותר אליהן.
23 לעיתים קהילות קטנות מורכבות אך ורק מאחיות. במקרה כזה, אחות המתפללת בקהילה או מנהלת את האסיפות תעשה כן בכיסוי ראש, בהתאם לסידור המקראי (קור״א י״א:3–16). ברוב המקרים היא תישאר ישובה מול הקבוצה. אחיות אינן מגישות נאומים באסיפות. במקום זאת, הן קוראות את החומר שמספק הארגון ודנות בכתוב או לשם גיוון מציגות את החומר באמצעות שיחה או הדגמה. משרד הסניף יבקש מאחת האחיות לדאוג לתכתובת עם המשרד ולנהל את האסיפות. עם הזמן, כשיהיו אחים כשירים, יועברו התפקידים הללו לידיהם.
כינוסים נפתיים
24 מדי שנה נערכים שני כינוסים נפתיים חד־יומיים עבור הקהילות השייכות לאותה נפה. אירועים משמחים אלה מקנים לכל הנוכחים את ההזדמנות ’לפתוח לרווחה את לבבם’ וליהנות מהתרועעות משיחית (קור״ב ו׳:11–13). ארגון יהוה מתמקד בצורך מיוחד כלשהו, ובהתאם לכך מכין את הנושאים המקראיים ואת החלקים השונים של תוכניות הכינוסים. המידע מוגש במגוון שיטות, כגון נאומים, הדגמות, שחזורים, מונולוגים פנימיים וראיונות. הדרכה אקטואלית זו בונה את כל הנוכחים. בכינוסים אלה מתאפשר לתלמידים החדשים להיטבל כסמל להקדשת חייהם ליהוה.
כינוסים אזוריים
25 אחת לשנה מתקיימות התכנסויות גדולות יותר. לרוב מדובר בכינוסים אזוריים בני שלושה ימים, שבהם מתאספות קהילות ממספר נפות. לעיתים בסניפים קטנים עדיף שכל הקהילות שבשטח הסניף יתכנסו במקום אחד. בארצות מסוימות ייתכנו סידורים שונים לקיום הכינוסים, בהתחשב בנסיבות ולפי הוראות הארגון. מדי פעם נערכים בארצות שונות כינוסים בינלאומיים או כינוסים מיוחדים בנוכחות עשרות אלפי עדים ממגוון ארצות. לאורך השנים נחשפו רבים לבשורה הטובה על המלכות תודות לפרסום שעוררו התכנסויות גדולות אלו של עדי־יהוה.
26 עבור משרתי יהוה המוקדשים הכינוסים הם אירועים משמחים שבמסגרתם הם עובדים יחדיו את אלוהים. כינוסים אלו הם הזדמנויות להבהרת אמיתות מקראיות שונות תודות לאור ההולך וגובר. בכמה כינוסים יוצאים לאור פרסומים חדשים המשמשים אותנו בלימוד אישי וקהילתי או בשירות השדה. בכינוסים נערכות גם טבילות. הכינוסים תורמים תרומה חשובה לקידום הצמיחה הרוחנית. הם עדות לכך שמשרתי יהוה אכן מהווים אגודת אחים בינלאומית של משיחיים מוקדשים הנושאים עליהם את סימן ההיכר של תלמידי ישוע המשיח (יוח׳ י״ג:35).
27 הנוכחות באסיפות הקהילה המקומיות ובכינוסים של משרתי יהוה נוסכת בנו את הכוח לעשות את רצון יהוה ומגנה עלינו מפני השפעות העולם העלולות לערער את אמונתנו המשיחית. כל ההתכנסויות האלה מסבות כבוד והלל ליהוה (תהל׳ ל״ה:18; מש׳ י״ד:28). אנו אסירי תודה ליהוה על כך שהוא מספק למשרתיו המוקדשים בעת הקץ הנוכחית את ההזדמנויות הללו ליהנות מרענון רוחני.
סעודת האדון
28 אחת לשנה ביום מותו של ישוע המשיח מקיימות קהילות עדי־יהוה ברחבי העולם את טקס הזיכרון למות המשיח, או את סעודת האדון (קור״א י״א:20, 23, 24). זו האסיפה החשובה ביותר בשנה עבור משרתי יהוה. נצטווינו מפורשות לקיים טקס זיכרון זה (לוקס כ״ב:19).
29 מועד ערב הזיכרון מקביל למועד חג הפסח המוגדר במקרא (שמ׳ י״ב:2, 6; מתי כ״ו:17, 20, 26). חג הפסח נחגג שנה בשנה לזכר יציאת מצרים בשנת 1513 לפה״ס. בעת ההיא קבע יהוה שהארבעה עשר לחודש הירחי הראשון הוא היום שבו עליהם לאכול את שה הפסח ולצאת ממצרים (שמ׳ י״ב:1–51). לקביעת המועד מונים 13 יום ממולד הירח (הנראה בירושלים) הקרוב ביותר לנקודת השיווי של האביב. ערב הזיכרון חל על־פי־רוב בעת הופעתו של הירח המלא הראשון לאחר נקודת השיווי של האביב.
30 הכתוב במתי כ״ו:26–28 מגדיר במילותיו של ישוע את האופן שבו יש לקיים את ערב הזיכרון. אין זה טקס בעל סממנים מיסטיים, אלא ארוחה סמלית בהשתתפות מי שהוזמנו להיות יורשים השותפים לישוע המשיח במלכותו השמימית (לוקס כ״ב:28–30). כל יתר המשיחיים המוקדשים וכל המעוניינים מוזמנים לנכוח בסעודת האדון כצופים מן הצד. בנוכחותם הם מביעים את הערכתם כלפי המתנה שסיפק יהוה אלוהים לתועלת האנושות כולה דרך בנו ישוע המשיח. לפני ערב הזיכרון ניתנת הרצאה פומבית מיוחדת שתכליתה לעורר התלהבות לקראת מאורע זה ולעורר עניין נוסף בלימוד המקרא.
31 עדי־יהוה מצפים בכליון עיניים לכל הזדמנות להתכנס יחדיו באסיפות שבמסגרתן הם ’שמים לב איש אל רעהו כדי לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים’ (עב׳ י׳:24). העבד הנאמן והנבון מודע לאחריותו ומארגן אסיפות אלה בהתאם לצרכינו הרוחניים. כל משרתי יהוה וכל המעוניינים נקראים להפיק את מלוא התועלת מן ההתכנסויות הקבועות האלו. משרתי אלוהים מגלים הערכה עמוקה כלפי כל מה שיהוה מספק להם דרך ארגונו, והדבר מסייע להם להיות מלוכדים ומאוחדים. חשוב מכך, בזאת אנו מהללים ומכבדים את יהוה (תהל׳ קי״א:1).