פרק י״ד
שמירה על שלום הקהילה ועל טוהרה
מדי שנה נוהרים אלפי אנשים אל בית יהוה, אל עבודת אלוהים הטהורה, כפי שניבא המקרא (מיכה ד׳:1, 2). עד כמה אנו שמחים לקבלם ל”קהילת אלוהים”! (מה״ש כ׳:28) הם מוקירים את האפשרות לשרת את יהוה יחד אתנו וליהנות מסביבה טהורה ושלווה בגן העדן הרוחני שלנו. רוח קודשו של אלוהים והעצות הנבונות בדברו מסייעות לנו לשמור על שלום הקהילה ועל טוהרה (תהל׳ קי״ט:105; זכ׳ ד׳:6).
2 בעזרת יישום עקרונות המקרא אנו לובשים את ”האישיות החדשה” (קול׳ ג׳:10). אנו מניחים בצד ויכוחים שוליים וחילוקי דעות אישיים. אנו מאמצים את השקפת יהוה בנושאים שונים, והודות לכך מתגברים על השפעות עולמיות פלגניות ופועלים באחדות כאגודת אחים בינלאומית (מה״ש י׳:34, 35).
3 אף־על־פי־כן, מדי פעם מתעוררים קשיים המשפיעים על שלום הקהילה ועל אחדותה. מהו הגורם לכך? הקשיים נוצרים ברובם מאי־יישום עצות המקרא. כמו כן, אנו עדיין צריכים להתמודד עם נטיותינו האנושיות הבלתי מושלמות. כולנו חוטאים (יוח״א א׳:10). מישהו עלול לנקוט צעד מוטעה היכול להחדיר טומאה מוסרית או רוחנית לתוך הקהילה. אנו עלולים לפגוע באחר במילים או במעשים חסרי התחשבות או להיכשל בשל דבר מה שמישהו אמר או עשה (רומ׳ ג׳:23). כיצד נוכל במצבים כאלה ליישר את ההדורים?
4 ברוב אהבתו נתן יהוה את דעתו לכל הנושאים הללו. דברו מכיל עצות המבהירות לנו מה יש לעשות בשעת קשיים ובעיות. ניתן לקבל עזרה אישית מטעם זקני־הקהילה המשמשים כרועים רוחניים אוהבים. אם ניישם את עצותיהם המקראיות, נוכל לשקם את יחסינו עם אחרים ולשמור על מעמד רצוי לפני יהוה. אם נקבל מוסר או תוכחה על חטא שעשינו, נוכל להיות סמוכים ובטוחים שהתיקון הוא ביטוי לאהבתו של אבינו השמימי כלפינו (מש׳ ג׳:11, 12; עב׳ י״ב:6).
יישוב חילוקי דעות קלים
5 קורה לעיתים שמתעוררים בין אחים בקהילה ויכוחים אישיים או בעיות קלות. יש ליישב אותם ללא דיחוי ברוח של אהבת אחים (אפ׳ ד׳:26; פיל׳ ב׳:2–4; קול׳ ג׳:12–14). מן הסתם תיווכח כי בעיות אישיות עם אח לאמונה ניתנות לפתרון על־ידי יישום עצתו של השליח פטרוס ’לאהוב זה את זה אהבה עזה, כי האהבה מכסה על חטאים רבים’ (פט״א ד׳:8). המקרא אומר: ”כולנו מרבים להיכשל” (יעקב ג׳:2). אם ניישם את כלל הזהב האומר שעלינו לעשות לאחרים את כל מה שאנו רוצים שיעשו לנו, נוכל על־פי־רוב לסלוח על פגיעות קלות ולשכוח אותן (מתי ו׳:14, 15; ז׳:12).
6 אם תיווכח שמישהו נפגע ממה שאמרת או עשית, עליך לפעול ללא דיחוי כדי להתפייס עמו. זכור שגם יחסיך עם יהוה מושפעים מכך. ישוע יעץ לתלמידיו: ”לכן אם תביא את קורבנך אל המזבח ושם תיזכר כי לאחִיך דבר נגדך, עזוב את קורבנך לפני המזבח ולך משם. תחילה התפייס עם אחיך, ואחר כך בשובך הקרב את קורבנך” (מתי ה׳:23, 24). ייתכן שמדובר באי־הבנה. במקרה כזה שמור על אפיקי תקשורת פתוחים. תקשורת טובה בין כל האחים בקהילה מסייעת רבות במניעת אי־הבנות ובפתרון בעיות הצצות עקב חוסר שלמותנו.
מתן עצות מקראיות נחוצות
7 לעיתים המשגיחים יראו לנכון לתת למישהו עצות במטרה לתקן את צורת חשיבתו. אין זו תמיד משימה קלה. אל המשיחיים בגלטיה כתב השליח פאולוס: ”אחים, גם אם מישהו נוקט צעד מוטעה מבלי שהוא מודע לכך, אתם בעלי הכישורים הרוחניים, נסו לתקן אותו ועשו כן ברוח של ענווה” (גל׳ ו׳:1).
8 ברעיית העדר יכולים המשגיחים להגן על הקהילה מסכנות רוחניות רבות ולמנוע את התפתחותן של בעיות חמורות. הזקנים המשרתים את הקהילה עושים כל מאמץ לעמוד במצופה מהם על־פי הבטחת יהוה ביד ישעיהו: ”והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם, כפלגי מים בצָיון, כצל סלע כבד בארץ עייפה” (יש׳ ל״ב:2).
ציון אחים אשר אינם הולכים בתלם
9 השליח פאולוס הזהיר מפני אחים שעלולים היו להשפיע לרעה על הקהילה. פאולוס אמר: ”אנו מורים לכם... להתרחק מכל אח אשר אינו הולך בתלם ואינו נוהג לפי המסורת שקיבלתם מאתנו”. להבהרת דבריו כתב: ”אם מישהו לא יישָׁמע לדברים שכתבנו באיגרת זו, ציינו אותו וחדלו להתרועע אתו, למען יבוש. עם זאת, אל תחשיבו אותו לאויב, אלא המשיכו להוכיח אותו כאח” (תסל״ב ג׳:6, 14, 15).
10 קורה שאדם אינו אשם בחטא חמור שבגינו עלולים לסלקו מן הקהילה, אך מפגין זלזול מחפיר כלפי אמות המידה של אלוהים שלפיהן צריכים לחיות המשיחיים. ייתכן שהוא עצלן, או ביקורתי או מלוכלך בצורה קיצונית. אפשר שהוא ’מתערב בעניינים לא לו’ (תסל״ב ג׳:11). אפשרות אחרת היא שהאח זומם להפיק טובת הנאה חומרית מאחרים או בוחר בסוגי בידור פסולים בעליל. חריגה זו מן התלם מספיק חמורה כדי להאיר באור שלילי את הקהילה, וקיים החשש שהיא תתפשט ותשפיע על משיחיים אחרים.
11 בתחילה ינסו הזקנים לעזור לאותו אח על־ידי מתן עצות מקראיות. אך אם הוא מוסיף לזלזל בעקרונות המקרא חרף אזהרות חוזרות ונשנות עשויים הזקנים להחליט שיש לתת נאום אזהרה לקהילה. הזקנים יפעילו שיקול דעת בבואם להחליט אם המצב הנתון חמור דיו ומפריע לאחרים במידה כזו שתצדיק נאום אזהרה. הנואם ייתן עצות מתאימות בנוגע להתנהגות הפסולה, אך לא ינקוב בשם האח שאינו הולך בתלם. מי שמודעים למצב המתואר בנאום יקפידו שלא להתרועע חברתית עם אותו אדם, אם כי הם ימשיכו להתרועע אתו מבחינה רוחנית ו’יוכיחו אותו כאח’.
12 התקווה היא שעמדתם התקיפה של משיחיים נאמנים תגרום לאח להתבייש בדרכיו ותניע אותו להשתנות. כאשר יתברר מעל לכל ספק כי האח חדל מדרכו הפסולה, לא יהיה צורך להמשיך להתייחס אליו כאל אדם מצוין.
טיפול בעוולות חמורות שונות
13 הנכונות להבליג על פגיעות ולסלוח אין משמעה שאנו אדישים לחטאים או שהם מקובלים עלינו. לא את כל החטאים ניתן לתלות באי־השלמות התורשתית, ואין זה ראוי להתעלם מעוולות שאינן בבחינת עבירות קלות (וי׳ י״ט:17; תהל׳ קמ״א:5). תורת משה הכירה בכך שקיימות דרגות חומרה שונות לחטאים ולעבירות, והוא הדין במסגרת המשיחית (יוח״א ה׳:16, 17).
14 ישוע התווה הליך ספציפי לפתרון בעיות חמורות בין משיחיים. שים לב לצעדים שהגדיר: ”אם יחטא לך אחיך, [1] לך והעמד אותו על טעותו בינך ובינו לבד. אם יקשיב לך, קנית לך את אחיך. אבל אם לא יקשיב, [2] קח אתך עוד אחד או שניים כדי שעל־פי שניים או שלושה עדים יקום כל דבר. אם לא יקשיב להם, [3] פנה אל הקהילה. ואם לא יקשיב גם לקהילה, שיהיה לך כגוי וכמוכס” (מתי י״ח:15–17).
15 המשל שסיפר ישוע בהמשך במתי י״ח:23–35 מראה כי אחד החטאים שעליהם מדובר במתי י״ח:15–17 קשור ככל הנראה לעניינים כספיים או לענייני רכוש, כגון אי־החזרת הלוואה או מעשה הונאה. העבירה עשויה להיות גם הוצאת דיבה הפוגעת קשות בשמו הטוב של הנפגע.
16 אם יש בידך ראיות לכך שמישהו בקהילה חטא לך חטא כזה אל תמהר לפנות אל הזקנים כדי לבקש מהם שיתערבו למענך. כעצת ישוע, שוחח תחילה עם האח שיש לך טענה נגדו. נסה ללבן את העניין בינך לבינו לבד מבלי לערב מישהו אחר. זכור שישוע לא אמר ’לך והעמד אותו על טעותו פעם אחת’. לכן אם הוא אינו מודה בטעותו ואינו מתנצל, מומלץ לשקול את האפשרות לגשת אליו שנית. אם תצליחו ליישר את ההדורים בדרך זו, החוטא ודאי יהיה אסיר תודה על כך שלא סיפרת לאחרים על חטאו ולא הכתמת את שמו הטוב בקהילה. כך ’תקנה לך את אחיך’.
17 אם הצד הפוגע נוטל אחריות למעשיו, מתנצל ופועל לתיקון העוול, אין צורך בצעדים נוספים. אף שהחטא חמור, עבירה מסוג זה ניתנת ליישוב בין הצדדים המעורבים.
18 אם ’תעמיד את אחיך על טעותו בינך ובינו לבד’ ולא תצליח לקנות אותו, תוכל לעשות את מה שאמר ישוע ו’לקחת אתך עוד אחד או שניים’ ואז לפנות שוב אל אחיך. גם לנגד עיניהם של המתלווים אליך צריכה לעמוד המטרה לקנות את אחיך. מוטב שיהיו הם אחים או אחיות שהיו עדים לעבירה לכאורה, אך אם אין בנמצא עדי ראייה תוכל לקחת אחד או שניים שיהיו עדים לשיחה. ייתכן שיש להם ניסיון בנושא הנידון ואולי יוכלו לקבוע אם אכן מדובר בעבירה. זקני־קהילה שנבחרים לשמש כעדים אינם מייצגים את הקהילה, שכן מועצת הזקנים לא מינתה אותם מפורשות לעשות כן.
19 אם הבעיה לא באה על פתרונה אחרי מאמצים חוזרים ונשנים מצדך — שוחחת עמו לבד ופנית אליו עם עוד אחד או שניים — ואתה חש שאינך יכול לעבור לסדר היום, עליך לדווח על כך למשגיחי הקהילה. זכור שמטרתם היא לשמור על שלום הקהילה ועל טוהרה. אחרי שתפנה אל הזקנים הותר את הבעיה בידיהם ובטח ביהוה. לעולם אל תרשה להתנהגותו של מישהו אחר להכשיל אותך או לגזול ממך את אושרך בשירות יהוה (תהל׳ קי״ט:165).
20 רועי העדר יחקרו את העניין. אם יתברר שהאח אכן חטא לך חטא חמור ואין הוא מגלה חרטה ואין הוא מוכן לתקן את העוול במידה סבירה והולמת, ייתכן שלא תהיה לוועדה השיפוטית ברירה אלא לסלק את החוטא מן הקהילה. כך הם מגנים על העדר ושומרים על טוהר הקהילה (מתי י״ח:17).
טיפול במקרים של חטא חמור
21 בעבירות חמורות כגון אי־מוסריות מינית, ניאוף, הומוסקסואליות, גידוף, כפירה ועבודת אלילים אין די במחילה מצד הנפגע (קור״א ו׳:9, 10; גל׳ ה׳:19–21). הואיל ונשקפת סכנה לטוהרה הרוחני והמוסרי של הקהילה, יש לדווח על חטאים חמורים אלה לזקני־הקהילה ולהעביר זאת לטיפולם (קור״א ה׳:6; יעקב ה׳:14, 15). יש שפונים לזקנים כדי להתוודות על חטאם או כדי למסור את מה שידוע להם על חטא שביצעו אחרים (וי׳ ה׳:1; יעקב ה׳:16). בלי תלות באופן שבו נודע לזקנים על חטא חמור שביצע עד־יהוה טבול, תיערך חקירה ראשונית על־ידי שני זקני־קהילה. אם יתברר כי יש דברים בגו וקיימות ראיות המעידות על ביצוע חטא חמור, תמנה מועצת הזקנים ועדה שיפוטית בהרכב של לפחות שלושה זקני־קהילה אשר תפקידה יהיה לטפל בנושא.
22 זקני־הקהילה משגיחים על העדר בשבע עיניים ועושים כל מאמץ להגן עליו מפני גורמים שיזיקו לו מבחינה רוחנית. הם גם משתדלים להשתמש במיומנות בדבר־אלוהים כדי להוכיח את החוטא ולנסות להשיבו לאיתנו מבחינה רוחנית (יהד׳ 21–23). הדבר עולה בקנה אחד עם ההוראות שנתן השליח פאולוס לטימותיאוס: ”אני מצווה עליך לפני אלוהים והמשיח ישוע, אשר עתיד לשפוט את החיים ואת המתים... הוכח, גער, הפצר, וזאת במלוא הסבלנות וכושר ההוראה” (טימ״ב ד׳:1, 2). אולי יידרש לכך זמן רב, אך זו חלק מעבודתם הקשה של זקני־הקהילה. הקהילה מוקירה את מאמציהם ומחשיבה אותם כ”ראויים למשנה כבוד” (טימ״א ה׳:17).
23 בכל מקרה שבו הוכחה אשמה, עיקר מאמציהם של המשגיחים הוא להחזיר את החוטא למוטב. אם הוא מביע חרטה אמיתית ויש בכוחם לעזור לו, עליהם להוכיח אותו אם בפרטיות ואם לעיני העדים שהעידו במהלך השימוע השיפוטי, ותוכחה זו תשמש לו מוסר ותחדיר יראה בריאה בלב המתבוננים (שמ״ב י״ב:13; טימ״א ה׳:20). בכל מקרה של תוכחה שיפוטית יש להטיל הגבלות. הדבר יסייע לחוטא לסלול מעתה ואילך ”דרכים ישרות” לרגליו (עב׳ י״ב:13). בבוא הזמן תיראה בבירור החלמתו הרוחנית של האח וההגבלות יוסרו.
הודעה על תוכחה
24 אם הוועדה השיפוטית מחליטה שהפרט מתחרט על מעשיו, אך העניין צפוי להיוודע בקהילה או בציבור או אם הקהילה צריכה להישמר מפני החוטא המתחרט, תימסר הודעה פשוטה במהלך אסיפת אורח חיינו ושירותנו. זהו נוסח ההודעה: ”[שם האדם] קיבל תוכחה”.
אם מחליטים לנדות
25 במקרים מסוימים מקשה החוטא את לבבו בהתנהגותו הפסולה, ועל כן אין הוא מגיב למאמצים לעזור לו. נכון למועד השימוע השיפוטי הוא לא עשה מספיק ”מעשים המעידים על חרטה” (מה״ש כ״ו:20). במצבים אלה הכרחי לסלק את החוטא חסר החרטה מן הקהילה, ובזאת לשלול ממנו את הזכות להיות חלק מעמו הטהור של יהוה. השפעתו השלילית של החוטא תוסר מן הקהילה, וכך יישמר טוהרה המוסרי והרוחני ושמה הטוב לא יוכתם (דב׳ כ״א:20, 21; כ״ב:23, 24). כאשר נודע לשליח פאולוס על התנהגותו המחפירה של אדם בקהילה בקורינתוס, הוא הורה לזקנים ’למסור איש כזה לידי השטן כדי שהרוח [רוח הקהילה] תיוושע’ (קור״א ה׳:5, 11–13). פאולוס דיווח גם על נידוים של אחרים בני המאה הראשונה אשר יצאו נגד האמת (טימ״א א׳:20).
26 כאשר הוועדה השיפוטית מחליטה שיש לנדות חוטא חסר חרטה, עליה לדווח לו על ההחלטה ולהבהיר לו את הסיבות המקראיות לנידוי. בעת מסירת ההחלטה לחוטא הוועדה תאמר לו שאם הוא סבור שנעשתה טעות שיפוט חמורה וברצונו לערער על ההחלטה, עליו לכתוב מכתב המגדיר בבירור את הסיבות לערעור. האפשרות לערער פתוחה בפניו עד שבעה ימים מאז שמסרה לו הוועדה את החלטתה. אם מתקבל ערעור תיצור מועצת הזקנים קשר עם משגיח הנפה, והוא יטיל על זקני־קהילה כשירים להרכיב ועדת ערר שתערוך שימוע חוזר. הם יעשו כל מאמץ לקיים את הדיון בערעור בתוך שבוע מקבלת המכתב. אם יוגש ערעור, תושהה ההודעה על הנידוי. בינתיים לא יורשה הנאשם לתת תשובות ולהתפלל באסיפות ולא יהיו לו זכויות שירות מיוחדות.
27 האפשרות לערער היא מחווה של רצון טוב כלפי הנאשם לקיום שימוע נוסף שבו יוכל להביע את אשר על לבו. על כן, אם בכוונה תחילה לא יופיע החוטא לדיון בערעור תימסר הודעה על הנידוי, וזאת אחרי שנעשו מאמצים סבירים ליצור עמו קשר.
28 אם החוטא אינו מעוניין לערער, על הוועדה השיפוטית להבהיר לו את הצורך להתחרט ומה הם הצעדים שיוכל לנקוט כדי שבבוא העת יוחזר לחיק הקהילה. יהיה זה דבר מועיל ומתחשב, ויש לעשות כן בתקווה שהוא ייטיב את דרכיו ועם הזמן יהיה ראוי לשוב אל ארגון יהוה (קור״ב ב׳:6, 7).
הודעה על נידוי
29 אם יש צורך לנדות חוטא חסר חרטה מן הקהילה תימסר הודעה קצרה בזו הלשון: ”[שם האדם] חדל להיות אחד מעדי־יהוה”. הודעה זו תבהיר לנאמנים בקהילה שעליהם להפסיק להתרועע עמו (קור״א ה׳:11).
הינתקות
30 המונח ”הינתקות” עניינו בפעולה שנוקט עד־יהוה טבול הדוחה מעליו ביודעין את מעמדו המשיחי ומצהיר שאין ברצונו להיות מזוהה או מוכר עוד כאחד מעדי־יהוה. אפשרות אחרת היא שבמעשיו מוותר האח על מקומו בקהילה המשיחית. לדוגמה, הוא מצטרף לארגון חילוני שמטרותיו מנוגדות לכתוב במקרא ושבשל כך יבוא עליו משפטו של יהוה אלוהים (יש׳ ב׳:4; ההת׳ י״ט:17–21).
31 באשר למי שהתכחשו לאמונתם המשיחית בימיו כתב השליח יוחנן: ”הללו מקרבנו יצאו, אבל לא משלנו היו; כי אילו היו משלנו, היו נשארים אתנו” (יוח״א ב׳:19).
32 בעיני יהוה מצבו של אדם המנתק את עצמו מהקהילה שונה בתכלית מזה של משיחי לא־פעיל אשר חדל ליטול חלק בשירות השדה. אח נעשה לא־פעיל אולי מפני שלא למד דרך קבע את דבר־אלוהים, או אולי חווה בעיות אישיות או רדיפות ואיבד את קנאותו לשירות יהוה. זקני־הקהילה ואחרים בקהילה ימשיכו להושיט עזרה רוחנית מתאימה למשיחי לא־פעיל (רומ׳ ט״ו:1; תסל״א ה׳:14; עב׳ י״ב:12).
33 לעומת זאת, אם משיחי מחליט לנתק את עצמו מן הקהילה נמסרת הודעה קצרה בזו הלשון: ”[שם האדם] חדל להיות אחד מעדי־יהוה”. יש להתייחס אליו כאל מנודה.
החזרה אל הקהילה
34 ניתן להחזיר אל הקהילה אדם מנודה או אדם שהתנתק מן הקהילה כל עוד ישנן ראיות ברורות לכך שהוא מתחרט ומוכיח במשך פרק זמן סביר כי הוא נטש את דרכו הפסולה. הוא מוכיח שיש לו רצון עז לרקום יחסים טובים עם יהוה. זקני־הקהילה יקפידו שלא למהר בעניין ויחכו, בתלות בנסיבות, חודשים רבים, שנה או אף יותר שבמהלכם יוכיח האדם שחרטתו כנה. כאשר מועצת הזקנים מקבלת מכתב ובו בקשה לחזור אל הקהילה, ועדת החזרה אל הקהילה תשוחח עם הפרט. הוועדה תשקול את הראיות המצביעות על ”מעשים המעידים על חרטה” מצדו ותחליט אם להחזירו באותה עת לקהילה (מה״ש כ״ו:20).
35 אם אדם המבקש לחזור אל הקהילה נוּדה בקהילה אחרת, ועדת החזרה מקומית תיוועד עם האיש ותשקול את בקשתו. אם חברי ועדת ההחזרה המקומית סבורים שיש להחזירו אל חיק הקהילה, הם יעבירו את המלצתם למועצת הזקנים של הקהילה שטיפלה במקור בעניין. הוועדות המעורבות בעניין ישתפו פעולה על מנת להבטיח שלוקטו כל העובדות לקבלת החלטה צודקת. עם זאת, ההחלטה אם להחזיר את הפרט מתקבלת על־ידי ועדת החזרה אל הקהילה שתוקם בקהילה שטיפלה במקור בעניין.
הודעה על החזרה אל הקהילה
36 כאשר ועדת ההחזרה אל הקהילה משוכנעת כי האדם שנודה או ניתק את עצמו מהקהילה מגלה חרטה כנה ושיש להחזירו אל הקהילה, נמסרת הודעה על החזרתו בקהילה שטיפלה במקור בעניין. אם האיש שייך כעת לקהילה אחרת, תימסר גם בה אותה הודעה. נוסח ההודעה הפשוטה הוא: ”[שם האדם] הוחזר לקהילה כאחד מעדי־יהוה”.
מקרים הקשורים לקטינים טבולים
37 אם קטינים טבולים חוטאים חטא חמור יש לדווח על כך לזקני־הקהילה. כאשר זקני־הקהילה מטפלים בקטין המעורב בחטאים חמורים, רצוי שהוריו הטבולים ינכחו בדיונים. עליהם לשתף פעולה עם הוועדה השיפוטית ולא לנסות לגונן על הילד החוטא מפני צעד משמעתי הכרחי. בדומה לטיפול בחוטאים בגירים, תשתדל הוועדה השיפוטית להוכיח את החוטא ולהחזירו למוטב. אך אם הצעיר אינו מגלה חרטה יש לנדותו מן הקהילה.
כאשר מבשרים לא־טבולים חוטאים
38 מה יש לעשות כאשר מבשרים לא־טבולים חוטאים חטא חמור? מאחר שאין הם עדי־יהוה טבולים, לא ניתן לנדותם. ואולם, ייתכן שאין להם הבנה מלאה ביחס לעקרונות המקרא, ועצות אוהבות עשויות לעזור להם לסלול ”דרכים ישרות” לרגליהם (עב׳ י״ב:13).
39 אם חוטא לא־טבול אינו מביע חרטה לאחר ששני זקני־קהילה ישבו עמו וניסו לעזור לו, מן ההכרח למסור הודעה לקהילה. ההודעה תהיה קצרה וזו לשונה: ”[שם האדם] אינו מוכר עוד כמבשר לא־טבול”. הקהילה תראה בחוטא כאדם מן העולם. אף שאין הוא מנודה, ינהגו המשיחיים משנה זהירות באשר להתרועעות עמו (קור״א ט״ו:33). לא יתקבלו ממנו דוחות שירות.
40 בחלוף הזמן האדם הלא־טבול אשר חדל לשמש כמבשר, אולי ירצה להפוך שנית למבשר. במקרה כזה, שני זקני־קהילה ישבו עמו ויבחנו את התקדמותו הרוחנית. אם יהיה כשיר לשרת כמבשר, תימסר הודעה קצרה האומרת: ”[שם האדם] שוב מוכר כמבשר לא־טבול”.
יהוה מברך את מי שעובדים אותו בשלום ובטוהר
41 כל מי ששייך כיום לקהילת אלוהים יכול בהחלט לשמוח על העושר הרוחני שיהוה מרעיף על משרתיו. אנו נהנים משדות מרעה רוחניים פוריים ומשפע מֵי אמת משיבי נפש. אנו גם חוסים בצל כנפיו של יהוה תודות למסגרת התיאוקרטית שארגן תחת ראשות המשיח (תהל׳ כ״ג; יש׳ ל״ב:1, 2). אנו מצויים בגן עדן רוחני בתקופה סוערת זו, תקופת אחרית הימים, ונהנים מתחושת ביטחון.
אם נשמור על שלום הקהילה ועל טוהרה לא נחדל להאיר את אורנו, אור האמת על אודות המלכות
42 אם נשמור על שלום הקהילה ועל טוהרה לא נחדל להאיר את אורנו, אור האמת על אודות המלכות (מתי ה׳:16; יעקב ג׳:18). בברכת אלוהים נזכה לראות עוד המוני אנשים שילמדו להכיר את יהוה ויעשו יחד אתנו את רצונו.