זקני־קהילה — שיפטו בצדק
”שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק”. — דברים א׳:16.
1. מי הוסמכו לשפוט, ומה משמעות הדבר לגבי שופטים בני־אנוש?
יהוה, השופט העליון, האציל מסמכותו המשפטית על בנו. (יוחנן ה׳:27) בתור ראש הקהילה המשיחית, משתמש ישוע ב”עבד הנאמן והנבון” ובגוף המנהל שבו למנות זקני־קהילה, המשמשים לעתים כשופטים. (מתי כ״ד:45–47, ד”ץ; קורינתים א׳. ה׳:12, 13; טיטוס א׳:5, 9) בתור שופטי־מישנה, מחויבים הם להקפיד לחקות את דוגמתם של השופטים השמימיים, יהוה אלהים וישוע המשיח.
המשיח — שופט לדוגמה
2, 3. (א) איזו נבואה בנוגע למשיח מעלה על נס את תכונותיו של המשיח כשופט? (ב) אילו נקודות ראויות במיוחד לציון?
2 על ישוע במעמד של שופט אמרה הנבואה: ”ונחה עליו רוח יהוה, רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת יהוה; והריחו ביראת יהוה. ולא למראה עיניו ישפוט, ולא למשמע אזניו יוכיח. ושפט בצדק דלים, והוכיח במישור לענווי־ארץ”. — ישעיהו י״א:2–4.
3 שים לב לתכונות המוזכרות בנבואה המאפשרות למשיח ”לשפוט תבל בצדק”. (מעשי־השליחים י״ז:31) הוא שופט בתואם עם רוח יהוה, מגלה חכמה אלוהית ותבונה, לפי דעת יהוה ועצתו. כמו־כן, מודגש שהוא שופט ב”יראת יהוה”. מכאן ש”כס המשפט של המשיח” מייצג את ”כס המשפט של אלהים”. (קורינתים ב׳. ה׳:10; רומיים י״ד:10) הוא מקפיד לשפוט עניינים כפי שאלהים שופט אותם. (יוחנן ח׳:16) הוא אינו שופט לפי ”מראה עיניו” או ”משמע אוזניו” גרידא. הוא שופט בצדק את הענווים והדלים. איזה שופט מופלא! ואיזו דוגמה נפלאה הוא מציב לבני־אנוש לא־מושלמים המתמנים בימינו כשופטים!
שופטים בני־אנוש
4. (א) מה יהיה אחד מתפקידיהם של ה־000,144 במרוצת אלף שנות שלטון המשיח? (ב) איזו נבואה מראה שאחדים מהמשיחיים המשוחים נועדו להתמנות כשופטים בעודם על הארץ?
4 כתבי־הקודש ציינו מראש שמספר קטן יחסית של משיחיים משוחים, שהראשונים שבהם יהיו שנים־עשר השליחים, ישרתו כשופטים שותפים למשיח ישוע במרוצת אלף שנות שלטון מלכותו. (לוקס כ״ב:28–30; קורינתים א׳. ו׳:2; ההתגלות כ׳:4) שארית של משוחים חברי ’עם־ישראל’ הרוחני נשפטו בעצמם ושוקמו מבחינה רוחנית בשנים 1918 ו־1919. (מלאכי ג׳:2–4) בנוגע לשיקום זה של ’ישראל’ הרוחני, נובא: ”ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה”. (ישעיהו א׳:26) לכן, כשם שעשה ’בתחילת’ תולדות עם־ישראל הגשמי, העניק יהוה לשארית המשוקמת שופטים ויועצים שוחרי צדק.
5. (א) מי ’הושבו כשופטים’ אחרי שיקומו של ’עם־ישראל’ הרוחני, וכיצד מתוארים הם בספר ההתגלות? (ב) במי נעזרים כיום משגיחים משוחים בפעילותם השיפוטית, וכיצד זוכים הללו להכשרה כשופטים טובים יותר?
5 ראשית, כל ”חכם” ש’הושב כשופט’ היה זקן־קהילה משוח ברוחו של יהוה. (קורינתים א׳. ו׳:4, 5) בספר ההתגלות מתוארים המשגיחים המשוחים הנאמנים והמכובדים כנמצאים ביד ימינו של ישוע, כלומר, תחת פיקוחו והכוונתו. (ההתגלות א׳:16, 20; ב׳:1) מאז 1935, זוכים המשוחים לתמיכתו הנאמנה של ’ההמון הרב’ ההולך וגדל, ושלחבריו התוחלת להינצל מן ”הצרה הגדולה” ולחיות לנצח בגן־עדן עלי־אדמות. (ההתגלות ז׳:9, 10, 14–17) ככל ש”חתונת השה” מתקרבת, מתמנים יותר ויותר מביניהם, על־ידי הגוף המנהל המשוח, לשרת כזקני־קהילה וכשופטים בקרב קהילות עדי־יהוה, המונות כיום למעלה מ־000,66 ברחבי־תבל.a (ההתגלות י״ט:7–9) קורסי הדרכה מיוחדים מכשירים אותם לשאת את נטל האחריות שעל כתפיהם במסגרת החברה של ’הארץ החדשה’. (פטרוס ב׳. ג׳:13) בית־הספר לשירות המלכות, למשל, שנערך בשלהי שנת 1991 במדינות רבות, שם דגש על טיפול נאות בעניינים שיפוטיים. זקני־קהילה המשרתים כשופטים מחויבים, מתוקף תפקידם, לחקות את יהוה וישוע המשיח, שמשפטיהם משקפים אמת וצדק. — יוחנן ה׳:30; ח׳:16; ההתגלות י״ט:1, 2.
שופטים ’המתהלכים ביראה’
6. מדוע על זקני־קהילה המשרתים בוועדות שיפוטיות ’להתהלך ביראה’?
6 אם המשיח עצמו שופט ביראת יהוה ובעזרת רוחו, עד כמה חיוני שזקני־קהילה לא־מושלמים יעשו כן! כשהם מתמנים לשרת בוועדה שיפוטית, עליהם ’להתהלך ביראה’, בפנותם ”אל האב, השופט בלי משוא־פנים” שיעזור להם לשפוט בצדק. (פטרוס א׳. א׳:17) עליהם לזכור שהם עוסקים בחייהם של בני־אדם, שעל ’נפשותיהם’ הם ”עתידים לתת דין וחשבון”. (עברים י״ג:17) ברור, אם כן, שיהיה עליהם לתת גם דין וחשבון לפני יהוה על ביצוע כל מישגה שיפוטי, שהיה מן הנמנע. בהערותיו על הכתוב בעברים י״ג:17, ציין ג׳. ה. א. אֶבּרָרד: ”זוהי חובתו של הרועה להשגיח על הנפשות הנתונות בידיו, וכן... עליו לתת דין וחשבון בנוגע לכולן, גם ביחס לאלה שאבדו באשמתו. זהו צו חמור ביותר. על כל משרת לזכור שנטל על עצמו מרצונו אחריות כיבדת־משקל זו”. — השווה יוחנן י״ז:12; יעקב ג׳:1.
7. (א) מה על שופטים בני־זמננו לזכור, ומה צריכה להיות מטרתם? (ב) אילו לקחים על זקני־קהילה להפיק מהכתוב במתי י״ח:18–20?
7 על זקני־הקהילה הנושאים תפקיד שיפוטי לזכור שהשופטים האמיתיים של כל מקרה ומקרה הם יהוה אלהים וישוע המשיח. זכור את מה שנאמר לשופטים בעם־ישראל הקדום: ”כי לא לאדם תשפטו כי ליהוה, ועימכם בדבר משפט. ועתה יהי פחד יהוה עליכם. ... כה תעשון ולא תאשמו”. (דברי־הימים ב׳. י״ט:6–10) על זקני־הקהילה השופטים בפרשה כלשהי לעשות כמיטב יכולתם, תוך יראה, כדי להיות בטוחים שאכן ’יהוה עימם בדבר המשפט’. על החלטתם לשקף נאמנה את דרך ההתייחסות של יהוה וישוע למקרה הנדון. חיוני שמה שהם ’אוסרים’ (כלומר, פוסקים לגביהם דין חובה) או ’מתירים’ (מוצאים אותם חפים־מפשע) באופן סימלי עלי־אדמות, ישקף מה שכבר ’נאסר’ או ’הותר’ בשמים — כשם שמתברר מהכתוב בדבר־אלהים. אם הם מתפללים ליהוה בשמו של ישוע, יהיה ישוע ”בתוכם” ויעזור להם. (מתי י״ח:18–20; המצפה לאוגוסט 1992, עמוד 17) על האווירה בדיון השיפוטי לשקף את העובדה שהמשיח אכן בתוכם.
רועים במישרה מליאה
8. מהי אחריותם העיקרית של הזקנים כלפי העדר, כשם שמגלה דוגמתם של יהוה וישוע המשיח? (ישעיהו מ׳:10, 11; יוחנן י׳:11, 27–29)
8 זקני־קהילה אינם שופטים כל הזמן. מאידך, הם משרתים כרועים במישרה מליאה. הם מרפאים, לא מענישים. (יעקב ה׳:13–16) הרעיון הבסיסי מאחורי המלה היוונית המתורגמת ”משגיח” (אפיסקופוס) הוא דאגה תוך הגנה. המילון התיאולוגי של הברית החדשה מציין: ”כתוספת למעמד של רועה [בפטרוס א׳. ב׳:25], המונח [אפיסקופוס] רומז על פעילות השמירה וההגנה הכרוכה באחריותו של הרועה”. מכאן שאחריותו העיקרית היא להשגיח על הכבשים ולהגן עליהם, לדאוג לכך שיישארו בתוך העדר.
9, 10. (א) כיצד הדגיש פאולוס את אחריותם העיקרית של הזקנים, כך שאיזו שאלה תהיה במקומה? (ב) מה מרמזים דבריו של פאולוס במעשי־השליחים כ׳:29, בנוגע לדרך בה יכולים זקני־קהילה לנסות להפחית את מספר המקרים השיפוטיים?
9 בפנותו אל זקני־הקהילה מאפסוס, שם השליח פאולוס את הדגש במקומו הראוי: ”השגיחו על עצמכם ועל כל העדר אשר רוח־הקודש שמה אתכם למנהיגים בתוכו, לרעות את קהילת אלהים אשר קנה בדמו שלו [של בנו, ע״ח]”. (מעשי־השליחים כ׳:28) פאולוס מעלה על נס רעייה, לא ענישה. טוב יעשו זקני־קהילה אחדים אם יהרהרו בשאלה הבאה: ’האם נוכל לחסוך את הזמן הניכר המוקדש לחקירה ולטיפול בעניינים שיפוטיים, אם נקדיש זמן ומאמצים רבים יותר לרעייה?’
10 אמת, פאולוס הזהיר נגד ”זאבים עזים”. אך, האם לא הוכיח אותם על ’שלא חסו על העדר’? (מעשי־השליחים כ׳:29) ובעוד שהבהיר שעל המשגיחים הנאמנים לגרש ”זאבים” אלה, האין המלים הללו מגלות שעל זקני־הקהילה ’לחוס’ על שאר חברי העדר? כש’כבש’ כלשהו נחלש מבחינה רוחנית ומתחיל לסטות מן הדרך, למה הוא או היא זקוקים — למכות או למרפא, לעונש או לרעייה? (יעקב ה׳:14, 15) חשוּב, אם כן, שזקני־קהילה יקציבו בקביעות זמן לפעילות הרעייה. התוצאה המשמחת עשויה להיות חיסכון רב בזמן, אותו היו מקדישים לפרשות שיפוטיות שמעורבים בהן משיחיים שנפלו במלכודת החטא. זקן־הקהילה מעוניין, בראש ובראשונה, לשמש מקור נחמה וריענון, ובכך לקדם שלום, שלווה וביטחון בקרב משרתי יהוה. — ישעיהו ל״ב:1, 2.
לשרת כרועים ושופטים מיטיבים
11. מדוע על זקני־קהילה המשרתים בוועדות שיפוטיות לפעול ללא משוא־פנים וב”חכמה אשר ממעל”?
11 רעייה קפדנית יותר בטרם ינקוט המשיחי צעד מוטעה עשויה להפחית את מספר המקרים המובאים לדיון שיפוטי בקרב משרתי יהוה. (השווה גלטיים ו׳:1.) אף־על־פי־כן, עקב נטיית האדם הלא־מושלם לחטוא, מוטל על זקני־הקהילה המשיחיים לטפל בעבירות מעת לעת. אילו עקרונות מדריכים אותם? עקרונות אשר לא השתנו מאז ימי משה או מאז תקופת המשיחיים הקדומים. דברי משה לשופטים בישראל תקפים עדיין: ”שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו... לא תכירו פנים במשפט”. (דברים א׳:16, 17) שיפוט ללא משוא־פנים משקף את ”החכמה אשר ממעל”, שהיא כה חיונית לזקני־קהילה המשרתים בוועדות שיפוטיות. (יעקב ג׳:17; משלי כ״ד:23) חכמה זו תסייע להם להבחין בהבדל בין חולשה לרישעות.
12. מאיזו בחינה על שופטים להיות לא רק אנשים שוחרי־צדק אלא גם טובים?
12 על זקן־קהילה ’לשפוט בצדק’, בתואם עם הערכים שהציב יהוה בנוגע לטוב ורע. (תהלים י״ט:10) ברם, יחד עם מאמציו לגלות את חוש הצדק, עליו גם להשתדל להיות ”אדם טוב”, במובן שהזכיר פאולוס ברומיים ה׳:7, 8. בנוגע לפסוקים אלה, מציין הספר Insight on the Scriptures (הבנה מכתבי־הקודש) בערך ”צדקה”: ”השימוש כאן במונח היווני [בקטע הנדון] מלמד על כך שהאדם המתאפיין במעלה של טוּב־לב, הוא זה המגלה רוחב־לב (הנוטה תמיד לעזור ולהועיל לזולת) והמיטיב לכל (המבטא טוּב זה בפועל). אין הוא מבצע רק מה שהצדק דורש, אלא מרחיק לכת מעבר לזה, כשהוא מונע על־ידי ההתחשבות בריע ורצון עז להועיל ולעזור לו”. (כרך ב׳, עמוד 809) זקן־קהילה שאינו רק שוחר־צדק אלא גם טוב, נוהג בחוטאים בטוּב־לב ובהתחשבות. (רומיים ב׳:4) עליו לחפוץ לגלות חסד ורחמים, לעשות כל שביכולתו לעזור לחוטא להכיר בצורך להתחרט על מעשיו, אף אם בתחילה לא יגלה היענות למאמציו.
גישה נאותה בדיון שיפוטי
13. (א) בשעה שזקן־קהילה משמש כשופט, האם חדל הוא לשרת כרועה? הסבר. (ב) איזו עצה מפי פאולוס מתאימה גם בדיונים שיפוטיים?
13 כאשר מצב כלשהו דורש דיון שיפוטי, אל למשגיחים לשכוח שהם עדיין רועים, מטפלים בכבשיו של יהוה, תחת פיקוחו של ”הרועה הטוב”. (יוחנן י׳:11) העצה שהעניק פאולוס בנוגע למתן עזרה שוטפת הניתנת לכבש השרוי במצוקה, מתאימה באותה מידה לדיון שיפוטי. הוא כתב: ”אחי, אם ייכשל איש מכם באיזו עבירה [בטרם יהיה מודע לכך, ע״ח], אתם האנשים הרוחניים תקימו אותו [נסו ליישרו מחדש, ע״ח] ברוח של ענווה; והיזהר שלא תבוא גם אתה לידי ניסיון. שאו איש את מעמסת רעהו וכך תקיימו את תורת המשיח”. — גלטיים ו׳:1, 2.b
14. מה צריכה להיות השקפתם של משגיחים על דיונים שיפוטיים, ומה צריכה להיות גישתם כלפי אדם שוגה?
14 במקום להתייחס לעצמם כשופטים נעלים שתפקידם להטיל עונשים, על זקני־קהילה המשרתים בוועדה שיפוטית להתייחס לדיון כהיבט נוסף של פעילות הרעייה שלהם. אחד מכבשיו של יהוה נתון בצרה. מה יכולים הם לעשות כדי להציל אותו או אותה? האם מאוחר מכדי לעזור לאותו כבש שטעה והתרחק מהעדר? אנו מקווים שלא. זקני־הקהילה יביטו בחיוב על האפשרות לגלות רחמים בכל מקרה שיהיה מתאים לעשות כן. אין משמע הדבר להוריד את רמת ערכיו של יהוה אם בוצע חטא חמור, אלא ערנות לנסיבות מקלות כלשהן שתסייענה להם לגלות רחמנות ככל שיתאפשר הדבר. (תהלים ק״ג:8–10; ק״ל:3) למרבה הצער, מספר חוטאים הינם כה עיקשים בגישתם עד כי זקני־הקהילה נאלצים להתייחס אליהם בתקיפות, אך לעולם לא בקשיחות או בגסות. — קורינתים א׳. ה׳:13.
מטרתם של דיונים שיפוטיים
15. כאשר בעיה רצינית מתעוררת בין שני אחים, מה יש לקבוע תחילה?
15 כאשר בעיה חמורה מתעוררת בין שני אחים, זקני־קהילה נבונים יבררו תחילה אם השניים המעורבים בפרשה ניסו ליישב את העניין בינם לבין עצמם, ברוח הכתוב במתי ה׳:23, 24 או במתי י״ח:15. אם ניסיון זה נכשל, יתכן שעצה מפי זקן־קהילה אחד או שניים תספיק. דיון שיפוטי נחוץ אך ורק כאשר בוצע חטא חמור שעלול להוביל לנידוי. (מתי י״ח:17; קורינתים א׳. ה׳:11) חייב להיות בסיס מקראי ברור על־מנת לכנס ועדה שיפוטית. (ראה המצפה ל־15 בספטמבר 1989 [באנגלית], עמוד 18.) בהרכב הוועדה, יש לבחור את זקני־הקהילה המוכשרים ביותר לדון באותו מקרה.
16. מה מנסים זקני־קהילה להשיג בדיון שיפוטי?
16 מה משתדלים זקני־קהילה להשיג בדיון שיפוטי? ראשית, אין כלל וכלל אפשרות לשפוט בצדק אם האמת אינה ידועה לאשורה. כשם שהיה נכון בעם־ישראל הקדום, על הזקנים ’לדרוש ולחקור ולשאול היטב’. (דברים י״ג:15; י״ז:4) לכן, אחד מיעדי הדיון הוא, לחשוף את העובדות הקשורות במקרה. אך, יש לעשות זאת באהבה. (קורינתים א׳. י״ג:4, 6, 7) ברגע שהעובדות ידועות, יעשו זקני־הקהילה כל שנדרש כדי להגן על הקהילה ולהבטיח את שמירת ערכיו הנעלים של יהוה ואת זרימת רוחו בקרבה. (קורינתים א׳. ה׳:7, 8) עם זאת, אחת המטרות בדיון השיפוטי היא להציל, אם הדבר אפשרי, את החוטא הנמצא בסכנה. — השווה לוקס ט״ו:8–10.
17. (א) במהלך הדיון, כיצד יש לנהוג באדם שהואשם בעבירה, ותוך איזו מטרה? (ב) מה יידרש לשם כך מצד חברי הוועדה השיפוטית?
17 יש לנהוג תמיד באדם שהואשם כבאחד מכבשיו של אלהים. יש לגלות כלפיו או כלפיה אהבה. אם הוא ביצע חטא (או חטאים), מטרתם של הזקנים השופטים אותו בערכי הצדק תהיה לעזור לחוטא להשתנות, להבין שדרכו פסולה, להתחרט עליה, ובכך לנוס ”ממלכודת השטן”. הדבר דורש ”כושר הוראה” ו’תוכחה בענווה’. (טימותיוס ב׳. ב׳:24–26; ד׳:2) אך, אם החוטא מכיר בטעותו, התעצב באמת ובתמים אל לבו, ומבקש את סליחת יהוה, מה אז? (השווה מעשי־השליחים ב׳:37.) אם הוועדה משוכנעת שהוא חפץ בכנות בעזרה, לא יהא ברוב המקרים כל צורך לנדותו. — ראה המצפה ממרס 1983, עמוד 27, סעיף 3.
18. (א) מתי על ועדה שיפוטית לגלות תקיפות ולנדות אדם חוטא? (ב) לאור איזה מצב קורע־לב על זקני־קהילה להתאמץ למען כבש טועה?
18 מאידך, לנוכח מקרה של כפירה חסרת־תקנה, מרד זדוני בחוקי יהוה, או רישעות מוחלטת, חובה על חברי הוועדה השיפוטית להגן על שאר חברי הקהילה, על־ידי נידוי החוטא שאינו מגלה חרטה. חברי הוועדה השיפוטית אינם מחויבים להיפגש שוב ושוב עם החוטא או לשים מלים בפיו, בנסותם לכפות עליו חרטה, אם ברור שאינו מגלה כל צער בפני אלהים.c בשנים האחרונות, מספר הנידויים ברחבי־תבל היווה בערך אחוז אחד מכלל המבשרים. משמע הדבר שמתוך מאה כבשים הנשארים במכלאה, אחד אובד — לפחות באופן זמני. בהתחשב בזמן ובמאמצים המושקעים על־מנת להביא אדם אל תוך המכלאה, האין זה קורע־לב לדעת שעשרות אלפים ’נמסרים לשטן’ מדי שנה? — קורינתים א׳. ה׳:5.
19. מה אל לזקני־קהילה המשרתים בוועדה שיפוטית לשכוח לעולם, ועקב כך מה יהיה יעדם?
19 על זקני־הקהילה הדנים בעניין שיפוטי לזכור מלכתחילה שמרבית העבירות המתבצעות בקהילה נעשות עקב חולשה ולא מתוך כוונות זדוניות. אל להם לעולם לשכוח את המשל שסיפר ישוע על הכבש שאבד. הוא סיכם את המשל במלים אלה: ”אומר אני לכם, ככה תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד שחוזר בתשובה, יותר מאשר על תשעים־ותשעה צדיקים שאינם צריכים לתשובה”. (לוקס ט״ו:7) אכן, ”אין הוא [יהוה] רוצה שיאבד איש, אלא שהכל יבואו לידי תשובה”. (פטרוס ב׳. ג׳:9) בעזרת יהוה, מי יתן וועדות שיפוטיות ברחבי־העולם תעשינה כמיטב יכולתן לגרום שמחה זו בשמים, בסייען לשוגים לראות את הצורך בחרטה ולהניח שוב את רגליהם בדרך הצרה המובילה לחיי־נצח. — מתי ז׳:13, 14.
(מקור המאמר: 1992/7/1)
[הערות שוליים]
a באשר למעמדם של זקני־קהילה שמקרב ’הצאן האחרות’, והקשר לידו הימנית של המשיח, ראה המצפה מיולי 1990, עמוד 28, הערת שוליים.
b ראה המצפה ל־15 בספטמבר 1989 [באנגלית], עמוד 19.
c ראה נספח למצפה מאוקטובר 1983, עמוד 9, סעיף 3.
שאלות חזרה
◻ בתואם עם דוגמתם של ”הרועה הגדול” ו”הרועה הטוב”, מה צריכה להיות מטרתם העיקרית של זקני־הקהילה?
◻ באיזו דרך ניתן לזקני־קהילה להשתדל לצמצם את מספר הדיונים השיפוטיים?
◻ מאיזו בחינה על השופטים להיות לא רק ’צדיקים’ בשיפוטם אלא גם ’טובים’?
◻ כיצד יש לנהוג בחוטא במהלך הדיון, ותוך איזו מטרה?
◻ מדוע מהווה הנידוי את האמצעי המישמעתי האחרון?
[תמונה בעמוד 23]
כשזקני־קהילה מקדישים זמן לרעייה, הם מצמצמים בכך את מספר הדיונים השיפוטיים
[תמונה בעמוד 24]
אפילו במהלך דיון שיפוטי, על הזקנים להשתדל, ברוח של ענווה, לעזור לחוטא לחזור מדרכיו הפסולות